סימן מסחר 70079 ו-70080

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקה על הסף של בקשות לסימני מסחר מס' 70079 ו-70080

תמבקשת: באמצעות ה"ה א.י. מלפורד, עו"פ ע"י גב' מיכל חכמי, עו"פ.

המתנגדת : חברת הכרם בע"מ

באמצעות ה"ה נאור-אפשטיין, עו"ד ע"י דרור נאור עו"ד ו/או ליאור אפשטיין עו"ד.

העובדות הנוגעות להחלטתי זו הינן כדלקמן:

בקשה לסימן מסחר מס' 70079 - הוגשה לרישום ביום 7 באוגוסט 1988 ע"י חברת הכרם בע"מ (להלן ‎ -‏ "המתנגדת") בסוג 33 לגבי יינות ספירטים ומשקאות.

לסימן מסחר מס' 70080 - הוגשה לרישום אף היא ביוס הנזכרים

בקשה 7 באוגוסט 1988 ע"י המתנגדת בסוג 33 ולגבי אותם הטובין

בסעיף 1 לעיל.

מסחר מס' 78876 - הוגשה לרישום ביום 28

בקשה לסימן - | "המבקשת"),

בינואר 1991 ע"י (להלן בסוג 33 לגבי משקאות אלכוהוליים. בקשה לסימן מסחר מס' 78877 - אף היא הוגשה לרישום ביוס

-. בינואר 1991 ע"י המבקשת בסוג 33 ולגבי אותם הטובין הנזכרים בסעיף 3 לעיל.

בפועל החילה מחלקת סימני המסחר - ובדין - את הוראות סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסה הדש) התשל"ב-1972 (להלן ‏ - "הפקודה") על הבקשות לרישומם של סימני המסחר הנוכרות לעיל.

המבקשת והמתנגדת הגישו את ראיותיהם כל אחת בתמיכה בטענתה בדבר זכותה העדיפה לשימוש ולרישום הסימנים נשוא הבקשות לסימני מסחר מס' 70079 ,70080 ,78876 ו-78877 (להלן - "הסימנים").

ראיות המתנגדת כללו את תצהירו של מר אפשטיין עמיאל שהינו הבעלים של המתנגדת ומנהלה. במסגרת תצהירו פירט המצהיר את עסקי המתנגדת ביחס לטובין נושאי הסימן וטען כי בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה ובתקופת הקמת המדינה עסקה המתנגדת ביבוא הטובין נושאי הסימן.

למיטב ידיעת המצהיר, המתנגדת היתה והינה עדיין היחידה שייבאה לארץ את הטובין נושאי הסימן וכי המתנגדת השקיעה משאבים כספיים ניכרים במשך כל השנים ביצירת שוק מכירות לטובין נושאי הסימן, בפרסומם ובקידום מכירותיהם.

המצהיר צירף (במכתב לוואי) עותק מדוחו"ת יבוא הטובין נושאי הסימן לישראל בין השנים 1981 ו-1987.

המצהיר בתצהירו מציין מספר דברים נוספים ביחס לכותבת המתנגדת לשימוש בסימן, אולס מאחר והתלטתי זו איננה קשורה באילו הדברים,

אני מוצא לנכון שלא לפרטם כעת.

המבקשת הגישה אף היא את ראיותיה שכללו את מכתבה של ב"כ המבקשת ומספר מוצגים אליהס הפנתה במכתבה. מוצגים אלה כללו:

(1) רשימחה המפרטת את רישומי סימני המבקשת בעולם כולו וכן העתק מאושר מתעודות הרישום של חלק מאותם רישומים שפורטו ברשימה

(2)

(3)

הנ"ל.

רשימת הכמויות שיצאה המבקשת לנציגתה בישראל - המתנגדת - בשניס 1986 ו-1987.

התכתבות בדבר סיום יחסי המסחר בין המבקשת ובין המתנגדת.

אינני מוצא טעם לפרט את יתר ראיותיה וטענותיה של המבקשת שכן, החלטתי זו אינה זקוקה להם.

ביום 19 באוגוסט 1993 הגישה המבקשת בקשה למחיקה על הסף של בקשות לסימני המסחר מס' 70079 ו-70080.

נימוקי המבקשת למחיקה על הסף הושתתו בעיקרם על ראיות המתנגדת.

נטען כי:

(1)

(2)

(3)

(4)

(5)

(6)

ראיות המתנגדת אינן אלא עותקים בלתי מאושרים של שש תעודות משלותח שהוצאו ע"י המבקשת אל המתנגדת.

מהתעודות ברור כי המבקשת הינה היצרנית והסוחרת של הטובין נושאי הסימן.

הסימן 8001%8'5 המופיע בסימני המתנגדת הינו שמה המסחר: והרשום של המבקשת.

ראיותיה של המתנגדת תומכות בטענותיה של המבקשת שהיא היא, ולא אחר, הינה בעלת הזכויות בסימנים.

הפנתה שנית המבקשת את תשומת הלב להתכתבות שנערכה בין המבקשת ובין המתנגדת ביחס למסחר ביניהם ולסיומו, ואשר עותקיס מאותם המכתבים צורפו לראיותיה.

החומר שבפני הרשם מוכיח את זכויות המבקשת בסימנים וממילא מייתר את הדיון לפי סעיף 29 לפקודה.

ביום 18 באוקטובר 2004 הוגשה תגובת המתנגדת לבקשת המחיקה על הסף. נטען כי:

(1) דין בקשת המחיקה להידחות על הסף מאחר וההליך של מחיקת בקשה לרישום סימן מסחר אינו קיים בפקודה ולא בתקנות שהותקנו על פיה.

(2) יש לדחות את בקשת המחיקה מהטעם שהבקשה מסתמכת על ניתוח משפטי של ראיות המתנגדת. למסקנות אליהן הגיעה המבקשת אין כל בסיס ואתיוה במציאות.

(3) בבקשה למחיקה על הסף רק בהתאם וניתוח ראייתי, וכי בבקשה מסוג כזה ניתן להגשה לסדרי הדין ולבססה על טענות פרוצדורליות משפטיות בלבד.

מאחר והמתנגדת עמדה כדבעי בכל הדרישות הפרוצדורליות אין מקום לבקשת המחיקה על הסף.

(4) בקשת המחיקה מתעלמת במופגן מהעובדה שראיותיה של המתנגדת מבוססות בעיקרן על תצהירו של מר אפשטיין. משהוגש התצהיר אין מקום לתקפו אלא בהליך של בירור בפני הרשם.

פקודת סימני המסחר אינה מקנה לי במפורש כרשם סמכות לקבל בקשת לרישום סימן מסחר על הסף ולא בכדי. מחיקה של רישום סימן מסחר מטבע הדברים יכולה להעשות רק אם אותו סימן נרשם. רישום סימן מסחר נעשה רק לאחר שהוסרו או מולאו השגות מחלקת סימני המסחר, שולמה האגרה כדין ועבר המועד להגשת ההתנגדות

וכזו לא הוגשה. על כן, טרמינולוגית ומהותית לא ניתן לדבר על רישום סימן מסחר שכן כמוסבר לעיל בקשה איננה רשומה בפנקס סימני

המסחר. יחד עם זאת, מקנה לי הפקודה סמכות רחבה ביותר לדחות בקשה לסימן

מסחר או לקבל לרישום בתנאים ובהגבלות שאמצא לנכון.

זו מוענקת לי בסעיף 18 לפקודה הקובע כדלקמן:

"בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הרשם לדחות בקשה או לקבל אותה כמו שהיא או בתנאים, בתיקונים או בשינויים, או בהגבלות שימצא לנכון להטיל לגבי דרך השימוש או מקום השימוש או לגבי ענין אחר".

על כן, אוכל לסכם נקודה זו ולומר כי במקרה דנן מונותות בפני שתי בקשות לרישומם של סימני המסחר מס' 70079 ו-70080 אשר מחיקתן מבוקשת. מאחר והנ"ל הינן בקשות וטרם נרשמו בפנקס סימני המסחר

ממילא אינני יכול למחוק, שכן לא ניתן למחוק דבר שאינו רשום,

ומשם כך. עלי לבדוק האם יש מקום רישום הבקשות אס לאו, בתוקף הסמכות שמוענקת לי לפקודה.

בשלב ולהחליט על דחיית עפ"י סעיף 18

(1) תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר את הוראותיהן עלי למלא, אינן יכולות לסייע למבקשת בבקשת המחיקה שבפני, שכן

התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 100 הקובעת כדלקמן: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה.

(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית".

סעיפים קטניס 3 ו-4 אינם מעניינינו.

(2) מן התקנה ניתן ללמוד כי ענינה של התקנה הוא במחיקת

כתב תביעה נגד נתבעים מהטעם שאין וכתב מגלה עילת תביעה או מראה החילופין מפני שנראה שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית.

(3) במקרה שבפני אין המדובר כלל בכתב תביעה או בהליך כלשהו שפתח בו צד מן הצדדים, שכן, מחלקת סימני המסחר היא זו אשר החילה את הוראות סעיף 29 לפקודה על הבקשות נשוא הליך וה. אין על כן, מקום לדבר על כתב התביעה.

וסיווגו של ההליך שבפני הגשת הבקשות לרישום

לצורך הוכתת זכותם לחילופין הינם

(4) יתרה מזאת, יהא כינויו עדיין אני בדעה שלא ניתן לטעון כי

סימני המסחר וראיות הצדדים שהוגשו

העדיפה לשימוש בסימנים, אינם מהווים עילה או טרדניים או קנטרניים. זאת ועוד, אזכיר גם את הכלל המרכזי הנוהג לענין מחיקת כתב

תביעה, כפי שמשתקף בדבריו של הכותב ד"ר יואל זוסמן בספרו

תביעה, כפי , כדלקמן:

"סדרי הדין האזרחי", מהדורה שישית, עמ'

"בהשתמשו בכוח למחיקת כתב תביעה

מחמת חוסר עילה, כשנתבקש לעשות כן - כל שכן כשלא התבקש -- תייב המשפט לנקוט משנה-זהירות כי

בית המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו, כפי שנטען, לפני

בית המשפט, ולפיכך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע אין נועלים את

זכותו בסעד שתבע, שערי בית המשפט לפניו. מאידך

גיסא, משהוברר ללא צל של ספק כי התובע אינו יכול להצלית, אין טעם לאפשר לו את בירור התביעה. מעשה שיוכיתה עד כמה בית המשפט חייב

להקפיד ולהיוהר".

אצר על כן, באתי אפוא למסקנה שהמבקשת אינה יכולה להסתמך על

(5) המדובר בכתב

תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, מאחר ואין

זכותה של המתנגדת להשלמת לרישום ולשימוש בסימניה.

ו טורדני ובעיקר מקום לשלול את ראיותיה וטענותיה בדבר זכותה

(1) אני בדעה כי במצב שבו מצויים הצדדים ההליך הראו: והמתאים הוא זה של סעיף 29 לפקודה, דהיינו, שכל צד יגיש את טענותיו וראיותיו בתמיכה בזכותו העדיפה לרישום הסימנים.

(2) ואם אכן יש בראיות המתנגדת ממש או שמא הראיות רק מוכיחות את של המבקשת לרישום הסימנים, זהו בדיוק מטרתו של סעיף 9 לפקודה אשר הוצג ובדין בין הבקשות לסימני המסחר שבפנקס.

זכותה

(3) אינני בדעה שיש עילה או סיבה מוצדקת בשלב זה להורות על דחיית בקשות לרישום סימני המסחר מס' 70079 ו-70080 שכן כאמור הוחל סעיף 29 בין הבקשות הנ"ל ובין הבקשות מס' 78876 ו-78877 ובמסגרתו תוכח זכותו של מי מהצדדים עדיפה. כמו כן, אינני יכול להורות על דחיית רישום הבקשות מבלי שניתנה הזדמנות סבירה למתנגדת להשמיע את טענותיה שכנגד ולהוכית את זכותה לרישום סימניה.

(4) לגופו של ענין, גם לא הועלו בפני טענות המבקשת בדבר ראיות המתנגדת.

(5) על כן, אין לי אלא לקבוע שזכויות הצדדים יקבעו במסגרת ההליך עפ"י סעיף 29 לפקודה.

בהתחשב בכל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה למחיקה על הסף של בקשות מס' 70079 ו-70080 ומצווה על המשך הליך לפי סעיף 29 לפקודה בין הבקשות הנ"ל ובין הבקשות מס' 78876 ו-78877.

תשומת לב המבקשת מופנית להוראות סעיף 67 לפקודה ולהוראות סעיף 5 לפקודת הראיות (נוסת חדש), התשל"א-1971, המחייבות הגשת ראיות באמצעות תצהיר. ראיותיה של המבקשת הוגשו ללא תצהיר כנדרש ועל כן עליה לדאוג להגשתן כדבעי, שאם לא כן,לא אוכל לייחס להן את המשקל

6. אשר להוצאות אדון בנושא זה במהלך הדיון לגופו של ענין.

ניתן בירושלים היום, יז' בכסלו התשנ"ה 0 בנובמבר 1994

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר