⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 70141

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: א ,1₪5צתמקסתע תמא
  • בא כח: סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד ועו"פ, עו"ד אהרון לוין
צד ב'

המבקשת

  • שם: נ.ב.ע. בע"מ
  • בא כח: עו"ד שמעון לביא

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין התנגדות סימני מסחר (מס' 70141)

המתנגדת: .א ,1₪5צתמקסתע תמא באמצעות ה"ה סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד ועו"פ על ידי עו"ד אהרון לוין

המבקשת: נ.ב.ע. בע"מ באמצעות ועל ידי עו"ד שמעון לביא

1. ביום 12 באוגוסט 1988 הגישה חברת נ.ב.ע. בע"מ (להלן - "המבקשת") בקשה לרישום סימן מסחר מס' 70141 ‎ -‏ .ג.פ.א בעיצוב מיוחד (להלן - "הסימן") בסוג 23 עבור תוטי טקסטיל. הבקשה התקבלה ופורסמה כדין ברשומות ‏ "יומן סימני המסחר" מס' 2/94 מיום 28 בפברואר

2. ביום 26 במאי 1994 הגישה -,5ש1צתעקסתקת הפא (להלן ‏ - "המתנגדת") התנגדות לרישום הסימן עפ"י סעיף 24 (א) ו-(ב) לפקודת סימני המסחר (נוסת חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה") ובהתאם להוראות הנקבעות בתקנות 35 ו-36 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן - "התקנות"). שני עותקים של הודעת ההתנגדות נשלתו כדין ביום 29 במאי 1994 לעו"ד יצחק ברקוביץ שהיה אז ב"כ המבקשת.

3. הודעה שכנגד הוגשה על ידי המבקשת ביום 31 ביולי 1994 עפ"י סעיף 4(ד) לפקודה ובהתאם לתקנה 37 לתקנות ושני העתקים;הימנה הומצאו כדין ביום 7 באוגוסט 1994 לב"כ המתנגדת.

ביום 1 בפברואר 1995 הגישה המתנגדת את ראיותיה לפי ההוראות הקבועות בתקנה 38 לתקנות.

ביום 2 באוגוסט 1995 הגישה המבקשת "בקשה לדחיית ההתנגדות ומחיקתה". להלן נימוקיה:

(1) נטען כי המתנגדת לא הציגה ראיותיה לחיזוק ההתנגדות עפ"י תקנות 38 ,39 ו-43 לתקנות.

(2) לטענת המבקשת תקנות 38 ,39 ו-43 קובעות כי על המתנגדת להניה במשרד רשם סימני המסחר הצהרות בשבועה וכן תרגום לעברית של המסמכים שהוגשו כראיות.

אומר מיד שהטענה הנ"ל מטעם המבקשת אינה מדוייקת ובמידה ניכרת היא אפילו לא נכונה.

תקנה 38 לתקנות קובעת כדלקמן:

"על המתנגד להניתה במשרד (רשם סימני המסחר)...את כל אותה הראיה שיאבה להגיש, בצורת הצהרות בשבועה, לחיוזוק התנגדותו..."

תקנה 39 לתקנות קובעת הוראות החלות על המתנגד במידה והוא אינו מניח ראיה כפי שנקבע בתקנה 38 לתקנות, והיא כן קובעת הוראות החלות על מבקש הרישום באשר לתובתו להגיש את ראיותיו לחיזוק הבקשה. מאחר וראיות מטעם המתנגדת אכן הוגשו נראה לי כי תקנה 39 לתקנות אינה נוגעת לענין הטרומי הנמצא בפנינו.

אשר לתקנה 43 לתקנות יש לזכור כי תקנות סימני המסחר, 1940 הוטלו על ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי. לכן, הנוסת הרשמי עד עצם היוס הזה הוא הנוסת המקורי אשר בשפה האנגלית.

לענין זה אתזור בהמשך.

א. נטען על ידי המבקשת כי המתנגדת לא הגישה ראיותיה כנדרש מאחר ותצהירו של מר פאול זילק (להלן - "מר זילק") כתוב בשפה האנגלית.

לענין זה אחזור בהמשך.

ב. התצהיר מטעס המתנגדת נהתם בפני ה-1ו9ת 060‏ 7166 תהסנקסהת בשגרירות ארה"ב בג'נבה שוויצריחה.

אציין, בכל הכבוד למבקשת, שאינני רואה כל פסול בכך שתצהירו של מר זילק נחתם בשוויץ בפני גב' אן לאנג-אירווין, ה- [. 1טפתסס 7106 ת108תסחת.

נקבע בתקנה 87 לתקנות כי -

"הצהרה בשבועה הדרושה על פ: הפקודהת או על פי התקנות או המשמשת בכל הליך משפטי ‏ על פיהן תהיה ערוכה וחתומח -

(1) בישראל -- בפני אדס המוסמך לקבל הצהרה בשבועה;

(2) בתחוץ-ארץ - בפני נציג מדינת ישראל המוסמך לקבל הצהרה בשבועה או בפני אדס שהוסמך לקבל הצהרה בשבועה באר הנדונה".

(הדגשה הוספה: מ.א.).

אין צל של ספק שגב' אן לאנג-אירווין המוזכרת לעיל מוסמכת לקבל הצהרה בשבועה בשוויצריה ולכן היא נחשבת כ"אדם מוסמך לקבל הצהרה בשבועה באר הנדונה".

ג. נטען על ידי המבקשת כי מר וילק מצהיר שהוא נציג הפא לאירופה בלא שתמך זאת.

יש לציין שכל שנאמר על ידי מר זילק מופיע בתצהירו שהוצהר ונחתם על ידו בפני מי שהוסמכה לקבל הצהרות.

עפ"י האזהרה אשר בכל תצהיר ידוע היטב למצהיר שאם הוא אינו אומר את האמת הוא עלול להיענש בעונשיס הקבועיס בתוק. לפיכך, אין צורך שמר זילק יביא ראיות בתצהירו המעידות על כך שהוא אמנס משמש נציג ה-תפא לאירופה.

עס זאת, המבקשת בעניננו רשאית היתה, כמובן, להביא ראיות כדי לסתור את הראיות שהוגשו מטעם המתנגדת, או חלק מהן. אמנם, ראיות המבקשת הוגשו ביום 3 בספטמבר 1995.

ד. טוענת המבקשת כי תצהירו של מר זילק איננו עומד בהוראות הדין בישראל לענין הגשת תצהירים מחו"ל.

טענה וו אף היא אינה מקובלת עלי וזאת מן הסיבה (כפי שכבר נאמר לעיל) שתצהירו של מר זילק הוגש מטעם המתנגדת בהתאם להוראות תקנה 7 לתקנות אשר הוראותיה מולאו במלואן על ידי המתנגדת כדין.

אחזור עתה לטענת המבקשת הנוגעת להגשת ראיות המתנגדת בשפה האנגלית. להלן הערותי וקביעתי:

(1) בתוספת מס' 2, לעתון הרשמי, גליון 984 מיום ‏ 8 בפברואר, 0 ((פקודת סימני המסחר, 1938) שאושר ביוס 27 בינואר, 0, נקבע בעמ' 196 כדלקמן:

"3ּאָ. כשמזכירין בהודעה או בהצהרה המוגשת בקשר להתנגדות איזה מסמך שאינו כתוב אנגלית, ערבית או עברית, צריך להמציא תרגום מאושר של אותו מסמך בשתי העתקות". (הדגשה הוספה: מ.א.).

(2) ההוראות הנ"ל (שעדיין בתוקף) מהוות תרגום נאמן של התקנה 43 המקורית הרשמית המנוסחת בשפה האנגלית. להלן הנוסחת האנגלי של תקנה 43 לתקנות:

6 שטסתה 8 ת1 טתסוגוססהף 8 6נסתש"

עס 10סהסת ,ת118שתע תהם6 שסתסס

( )3(

)4(

)5(

צתה ‏ ת 1‏ 00 261922060 19 טפפססן

48 תמִס660182861 עס %ת5%68%006 תבּ תנש ת0ס61ססתתסס תנ | ביגי מףּ , תס1%1פסססס 1 6001108060 ת1 ת518%10פת28+

. "0608ת15תתט+ 6ם (הדגשה הוספה: מ.א.).

יש לציין כי תקנה 43 לתקנות מעולם לא תוקנה. למרות זאת, עורך "דינים קוב התחיקוקים הישראלי" (להלן - "דינים"), כב' הנשיא (בדימוס) ד"ר אליהו וינוגרד, ראה לנכון להשמיט השפה "האנגלית" מתקנה 43 לתקנות. הנוסח העברי המופיע בכרך 23 עמ' 14164 של "דינים" הינו כדלקמן:

"43. כשמזכירים בהודעה או בהצהרה המוגשת בקשה להתנגדות איזה מסמך שאינו כתוב עברית או ערבית, צריך להמציא תרגום מאושר של אותו מסמך בשני העתקים".

סעיף 15(ב) לפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש"ח-1948 קובע כדלקמן:

"כל הוראה בתוק הדורשת את השימוש בשפה האנגלית, בטלה". (הדגשה הוספה: מ.א.).

משמעותו של סעיף 15(ב) לפקודה הנ"ל היא שמיוס חקיקתה ואילך, כל הוראת חוק שבה מופיעה דרישה לשימוש בשפה האנגלית תתבטל. אולם, ברור לחלוטין כי סעיף 15(ב) האמור לא בא לבטל את האפשרות להגיש מסמכים במהלך הליכי התנגדות לרישום סימן מסחר גס בשפה האנגלית.

הדבר אמנס פורש על ידי פרופ' אמנון רובינשטיין, כיום כב' שר החינוך והתרבות, בספרו "המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת

ישראל", התשל"ד, עמ' 68, שם נאמר כדלהלן:

חיזוק

"משפט מינהלי", שפורסם בקוב> "סדרי שלטון עמ' פ

"אשר למעמדה של השפה האנגלית: סעיף 15(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט ביטל, כאמור, כל הוראת חוק הדורשת את השימוש באנגלית. הוראה זו לא שללה כליל את מעמדה הרשמי ‏ של השפה | האנגלית. היא ביטלה את חובת הרשויות להיזקק לה, אך לא ביטלה את רשות האזרת להשתמש בה בכל משרד ממשלתי ובבת: המשפט ‏ ואת החובה המקבילה להענות לו, אם ישתמש בשפה זו. השקפה ‏ זו תואמת, פחות ‏ או יותר את הנוהג הקייסם; אין הרשומות מתפרסמות באנגלית, אך פניה באנגלית למשרד: ממשלה נענית, ובבתי המשפט מושמע לעיתים טיעון באנגלית".

(הדגשה הוספה על ידי: מ.א.).

נוסף לתיזה הנ"ל ניתן למצוא במאמרו של צ. לילביגר,

ש נאמר כדלהלן:

"לגבי האנגלית הל שינוי מסויים בתוקף סעיף 15(ב) הנ"ל (סעיף 5'(ב) לפקודת סדר:י השלטו ן והמשפט, תש"ח-1948 - מ.א.). אולם על נא תדמו בנפשכם כי מעמדה של האנגלית בתור שפה רשמית בוטל לחלוטין. אם נתבונן ‏ יפה בסעיף הקצר הזה שציטטתי לפניכם נמצא כי רק הוראה הדורשת את השימוש באנגלית בטלה; לא כן הוראה המרשה או המאפשרת את השימוש בשפה זו.

ומשפט בישראל",

לשו ן אחרת: כל אימת שהחוק המנדטורי הטיל חובת שימוש בשפה האנגלית, תחובה זו בטלה ומבוטלת. אולם הזכות או הרשות להשתמש באותה שפה לא השופט לעכב בעדו".

לאור האמור לעיל אין צל של ספק, לדעתי, שיש מקום להמשיך ולקבל בעתיד במחלקת סימני המסחר מסמכים הכתוביסם בשפה האנגלית, וזאת מבלי דרישה תחיקתית כלשהי ‏ לפיה מוטל על המגיש להגיש תרגום (מאושר או אחר).

הייתי מוסיף ואומר שבכל הכבוד נפלה טעות ב"דינים" המווכר לעיל בהשמטת ההתייחסות לשפה האנגלית מתקנה 43 לתקנות. מסתבר כי לכך יש ארבעה נימוקים:

א. כפי שנאמר קודם, סעיף 15(ב) לפקודת סדרי שלטון ומשפט הנ"ל לא בא אלא לבטל את אותן הוראות חוק הדורשות את השימוש בשפה האנגלית. אולם, תקנה 43 לתקנות אינת דורשת את השימוש בשפה האנגלית כחובה. תקנה זו (המקורית והרשמית) קובעת שכאשר מזכירים בהודעה או בהצהרה, המוגש בקשר להתנגדות לרישום סימן מסחר, איזה מסמך שאינו כתוב בעברית, בערבית או באנגלית, כי אז (ורק אז) יש להמציא תרגום מאושר של אותו מסמך.

ב. לדיני וענייני הקניין הרותני ‏ יש היבטים בינלאומיים רביס. על כן, הגיוני הוא שבמהלך הליכים משפטיים במסגרת זו הנערכים בפני בתי המשפט ובפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, לאפשר למתדיינים להגיש מסמכי בשפות שונות ומארצות שונות. לכן, באה תקנה 43 לתקנות לדרוש שבמקרה ומסמך כלשהו שיוגש נערך בשפה אחרת מאשר עברית, ערבית או אנגלית, כי אז יש להגיש תרגום מאושר של אותו המסמך. למשל, אם הוגש תצהיר בשפה הצרפתית מוטל על המגיש להמציא תרגום מאושר חימנו.

סעיף 24 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"הנוסח המחייב ‏ של כל דין הוא הנוסת שבשפה שבה הוא ניתן; אולם בדין שניתן באנגלית לפני הקמת המדינה ונקבע לנוסח חדש לפי סעיף 6 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 - הנוסח החדש מתייב". (הדגשה הוספה: מ.א.).

במקרה שבפנינו עלי לציין כי תקנות סימני המסתחר, 1940, מעולם לא תוקנו ומעולם לא הוצאו בנוסח חדש. למעשה, יש כאן סתירה לבין הנוסח המקורי של תקנה 43 לתקנות לבין הנוסח המופיע בקובץ "דינים" המווכר לעיל.

תקנות סימני המסחר הותקנו והוטלו על ארץ ישראל לפני הקמת המדינה ולפיכך הנוסח האנגלי מחייב, וכן הנוסח העברי המקורי אף הוא מתייב. אך בכל הכבוד, לא הנוסח המופיע בקוב "דינים". מאתר והתקנה המקורית הנ"ל כוללת ג את השפה האנגלית, בנוסף לעברית וערבית, כשפות שבהן ניתן להגיש מסמכים, אני קובע שהתצהיר שהוגש על ידי המתנגדת הוגש כדין וקובע גם שאין כל חובה המוטלת על המתנגדת בענייננו להמציא תרגום מאושר כמבוקש על ידי המתנגדת.

7. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקשת לדחות או למחוק את ההתנגדות שהוגשה על ידי המתנגדת.

8. אדון בענין ההוצאות בעת מתן החלטתי לגופו של ענין.

9. מועד לדיון לגופו של ענין ייקבע על ידי הלשכה בתיאום עם הצדדים.

ניתן בירושלים היום יא' אייר התשנ"ו 8 באפריל 1996

מיכאל אופיר ראש רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).