סימן מסחר 72241, 72243

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות לרישום עיצובים

המבקשת: ץצ סוס 61 065 על ידי גילת ברקת ושות'

החלטה

לפניי שתי בקשות לרישום עיצובים שמספרי 72241, 72243 בסוג 28-01 (מוצרי רוקחות), וכותרתם "משטח לשחרור חומר פעיל". הבקשות הוגשו ביום 20.3.2023 על ידי חברת 0065 ץ0 ח800זסס 0 6 (להלן: המבקשת). הבקשות תובעות דין קדימה על בסיס בקשות מארצות הברית. בקשה לעיצוב 72241- דין קדימה מיום 20.9.2022, ובקשה 72243- דין קדימה מיום 3 (להלן: המועד הקובע).

המבקשת הגישה בקשה נוספת לרישום עיצוב מספר 72242 הנושאת שם זהה, אשר נרשמה כעיצוב ביום 19.9.2024.

מחלקת העיצובים סירבה לרישום הבקשות בנימוק שהעיצובים אינם עונים על דרישות החידוש והאופי הייחודי לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017 (להלן: החוק). בוחנת המחלקה סברה שהעיצובים מורכבים מצורה גיאומטרית פשוטה - מלבן, שחסרה ייחוד צורני מספיק מעבר ליתרון הפונקציונלי ומשכך העיצובים המבוקשים אינם כשירים לרישום לפי סעיף 3 לחוק.

לאחר הגשת המבקשת ביום 20.4.2025 השגה לפי תקנה 34 לתקנות העיצובים, התשע"ט-2019 (להלן: התקנות), בבקשה להשמיע טענותיה לפניי.

הדיון לפניי התקיים ביום 21.10.2025, ולאחריו הגישה המבקשת השלמת טיעון בכתב ביום 5, בה התייחסה למספר משטחים לשחרור חומרים הקיימים בשוק כפי שהודגמו בדיון ובהחלטתי מיום 23.11.2025 (להלן: מסמך השלמת הטענות).

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

טענות המבקשת בתמצית

6. המבקשת טוענת כי העיצובים המבוקשים החדשים כנדרש בסעיף 6 לחוק. העיצובים הקיימים בשוק שהודגמו בדוחות הבחינה שונים בפרטים מהותיים מהעיצובים המבוקשים, ומשווקים בתחומים אחרים, ולכן אינם שוללים חידוש. בנוסף, המבקשת טוענת כי יש לבחון את החידוש ביחס לתחום המבוקש, היינו, בתחומים שמתאימים לעיצוב לפי ייעוד המוצר והסוגים הרלוונטיים (ראו חלק ב.2. להשגת המבקשת מיום 10.4.2025).

7 המבקשת טוענת כי מאחר שהגנת העיצוב ניתנת רק בתחום בו הוא נרשם, יש לפרש את סעיף 7 לחוק כך שבחינת האופי הייחודי תיעשה ביחס לאותו תחום או לתחומים דומים (בענייננו, תחום הפארמה והכימיקלים), וכי יש לקרא את הדרישה שבסעיף מנקודת מבטו של המשתמש המיודע (ראו חלק ב.1. להשגת המבקשת מיום 10.4.2025). המבקשת טוענת כי העיצובים המבוקשים עונים על דרישת האופי הייחודי, היות שבתחום מוצרי הרוקחות הצורה המלבנית אינה רווחת, ומשכך העיצובים אינם משירים רושם כללי שונה אצל המשתמש המיודע.

8 בהשלמת טענותיה, התייחסה המבקשת לשמונה פרסומים שהוצגו בפניה בהחלטתי מיום 5, והעיצובים הקיימים בשוק. לגבי ארבעה מהם, טוענת המבקשת כי הפרסומים מופיעים ללא תאריך, ולכן אין להידרש אליהם (ראו פיסקה 8 למסמך השלמת הטענות). לגבי שני פרסומים נטען כי פורסמו בשנת 2024, ואין להידרש אליהם כיוון שפורסמו לאחר המועד הקובע (ראו פס' 11-9 למסמך השלמת הטענות). לגבי פרסום נוסף, אשר פורסם בשנת 2020, טוענת המבקשת שמדובר במשטח שכלל אינו נושא חומר פעיל, וכי בכל מקרה עיצובו שונה מהעיצובים המבוקשים- בעל קווי עיצוב שונים, עובי שונה ובעל משטח גבשושי וא-סימטרי בניגוד לעיצובים המבוקשים (ראו פס' 16-12 למסמך השלמת הטענות). גם לגבי הפרסום האחרון, שפורסם בשנת 2010, טוענת המבקשת כי עיצובו שונה מהעיצובים המבוקשים בקווי העיצוב שלו ובצורתו, ובכך שנחשב להיות עטיפה, להבדיל מהמוצר הגולמי עצמו (פס' 19-17 למסמך השלמת הטענות).

9. כל ההדגשות הוספו אלא אם צוין אחרת.

דיון והכרעה תכליות דיני העיצובים

0. על פי הגישה הכלכלית למשפט, בבסיסם של דיני העיצובים התכלית הכלכלית המבקשת למקסס את הרווחה המצרפית. מטרתן של דיני המדגמים, כמו גם של דיני העיצובים, בין היתר, היא לעודד פיתוח בעיצוב וביצירה.

1. כבוד השופט אליעזר ריבלין עמד על כך בע"א 7125/98 מיפרומאל תעשיות ירושלים נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נז(3) 702 (2003), בפסקה 6:

"המדגם נועד להעניק הגנה ליוצר הצורה החדשנית של המוצר. ההגנה נועדה לקדם את אינטרס הפרט, יוצר הצורה, כמו גם את אינטרס הכלל בפיתוח וביצירה של עיצובים אסתטיים חדשים או מקוריים....הצורה צריכה למשוך את עינו של הצרכן הרלוונטי באופן שישפיע על בחירתו במוצר הספציפי. "

2. כבוד השופט גרוניס סיכס ואת בע"א 11487/03 6 6 506% 005% נ' אלפא אינטואיט, פ"ד סב(4) 1 (2008), בפסקה 13 :

"המטרה הינה עידוד הפיתוח והיצירה באמצעות מתן זכות שימוש בבלעדית לתקופת זמן מוגבלת, כך שבתום התקופה יוכל הציבור כולו ליהנות מפירותיה של יצירה זו."

3. כבוד השופט אילן הציג ואת בע"א 3406/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' אקרשטיין תעשיות בע "מ (נבו 1.3.1999), בעמוד 1 (להלן: עניין אקרשטייף):

"המדגם מיועד להעניק לבעליו בלעדיות על עיצוב חדש או מקורי. ההגנה נועדה לקדם את אינטרס הפרט, יוצר הצורה ואת אינטרס הכלל בפיתוח וביצירה. האינטרס המוגן הוא הקניין בצורה עצמה."

4. הנשיא שמגר תיאר ואת בע"א 512/89 600!'ו6+ח] נ' . .5 .8105 6חו 1 -חוא ם, פ"ד מה(4) 133 (1994), בפסקה 8:

"גם אם מדובר במוצר פונקציונלי אין כל סיבה שיהיה מכוער, ועל-כן יש לעודד גם את מי שמשקיע בשיפור המראה החיצוני של מוצרים פונקציונליים".

5. המחוקק הישראלי אימץ את ההצדקה הכלכלית לדיני העיצובים בהגדרתו את תכלית דיני העיצובים (בעמוד 696 להצעות חוק הממשלה-928, י"ט בתמוז התשע"ה, 6.7.2015) (להלן: דברי ההסבר):

"תכליתם הבסיסית של דיני העיצובים (שנקראו עד עתה "דיני המדגמים") היא עידוד פיתוחם של עיצובים חדשים לטובת הציבור. זהו העיקרון הכללי העומד בבסיסה של הצעת החוק. לצדה, וכנגזרות ממנה, קיימות שלוש תכליות עיקריות נוספות שהנחו והתוו את ההסדרים המוצעים בהצעה זו. תכליות אלה הן האינטרס הציבורי שבעידוד בעלי עסקים קטנים - מעצבים הפועלים לבדם או

המחזיקים עסק קטן; קידום הוודאות בתחום העיצובים בישראל והתאמת הדין להתפתחויות שחלו בתחום זה, כפי שיפורט להלן."

"תכלית הגדרת ושלוש תכליות המשנה הנגזרות ממנה הן למעשה תמריצים כלכליים שנועדו לחיזוק גם עם בעלי עסקים קטנים בתחום העיצוב, "פורציס בודדים" שאין להן מערכת תמיכה או גב בירוקרטי; לקדם את הוודאות בשוק על רקע המשונ של פקודת הפטנטיס והמדגמים, ולהתאים את הדין לעידן הטכנולוגי ולסטנדרטים הבינלאומיים [להרחבה ר' נעמה דניאל "מעצבים מהפיכה: על חוק העיצובים החדש" שורשים במשפט 945 (2017)].

הצדקה נוספת למערכת העיצובים היא תיאוריית העבודה. לפי תיאוריה זו, המיוחסת לאדם האנגלי ג'ון לוק, לכל אדם ישנה הזכות לפרי עמלו [להרחבה ר' ג'ון לוק המסכת השנייה על הממשל המדיני פרק ה' (יוסף אור מתרגם, 1997) (להלן: לוק)]. לפי הצדקה זו, כאשר אדם משקיע משאבים, שבתחילה היו ברשות הכלל, ועבודתו מניבה נכס, אז כן הקניין בנכס שייכת לו [להרחבה ר' יהושע ויסמן דיני קניין - חלק כללי 18 (1993)]. גישה זו מרחיבה את ההצדקה להכרה ב"מונופול" שבקניין הרוחני, ובענייננו בעיצובים. אולם, לוק עמד על שתי מגבלות מרכזיות לגבי היקף הזכות של אדם בתוצר עבודתו - האחת היא שברשות הכלל נותרה כמות משאבים מספקת, והשנייה שלא מדובר בזבוז משאבים בכך שהאדם נוטל לעצמו מפרי עבודתו נתח גדול מכפי שהיה נחוץ לשימוש (לוק, בסעיפים 27, 33).

תיאוריית האישיות היא תיאוריה נוספת להצדקת דיני העיצובים. לפי תיאוריה זו, המיוחסת לפילוסוף הגרמנית ושזכתה לפיתוח מודרני אצל מרגרט רדין, אישיותו של אדם וחיירותו מגולמת בשליטתו בנכסיו ובכך הוא מייחד עצמו מאחריס [להרחבה ר' .] . ) ,ו 0 6חה | סז | ;(1996 ,.5חהש 6חץכ . צ\ .65 5דה6וח ז0ס צהק050סשוהק , 5 56ה (1982) 957 ,. צם ה . 1 .א ד5 34 ,6500000 0חה ע6ססז;]. מהצדקה זו עולה שלכל אדם צריכה להיות רמה מינימלית של קניין כדי שיוכל לפתח את אישיותו ולהיחשב כאדם חופשי. גישה זו מרחיבה גם היא את ההצדקה להכרה ב"מונופול" שבקניין הרוחני.

התנאים לרישום עיצוב - חדש ובעל אופי ייחודי

הדרישה להיותו של עיצוב חדש ובעל אופי ייחודי קבועה בסעיף 3 לחוק:

"3. עיצוב יהיה כשיר להגנה כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ד', אם הוא חדש ובעל אופי ייחודי בהתאם להוראות פרק זה."

סעיף 3 לחוק קובע כי עיצוב יהא כשיר לרישום אם מתקיימים שני התנאים המצטברים חידוש ואופי ייחודי [לעניין חיות התנאים מצטברים [ראו סעיף 25 להחלטתו של כבוד הרשם (כתואר

אז) אלון בבקשה לרישום עיצוב 63572 מרום אפ.גי.פי בע"מ (נבו 06.01.2020) (להלן: עניין מרום)].

דרישת החידוש פירוט דרישת החידוש מופיעה בסעיף 6 לחוק :

"6. עיצוב ייחשב חדש אם לפני המועד הקובע לא פורסם בציבור, בישראל או מחוץ לה, עיצוב זהה לו או עיצוב שנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים".

יישומו של מבחן החידוש בדיני העיצובים נעשה בהשוואה של העיצוב המבוקש לעיצוב קודם (שהיה בנחלת הכלל לפני המועד הקובע). מדובר במבחן אובייקטיבי-טכני, הבוחן את האם היה קיימים כבר בשוק עיצוב והאם לעיצוב המבוקש, או עיצוב הדומה לו ונבדל ממנו רק ב"פרטים שאינם מהותיים". פרטים שאינם חלק מהמוצר עצמו, כגון תווית המוצמדת אליו, עשויים להיחשב כפרטים שאינם מהותיים [ראו סעיף 29 בעניין מרום והפנייה לסדירקטיבה האירופית, ששימשה השראה לחוק העיצובים הישראלי החדש]. ויודגש, ההבדלים הנמנים בחוק העיצובים, בהגדרת המושג "עיצוב" - כגון "מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקס או החומר שממנו עשוייס", הפרטים מהותיים.

מבחן החידוש הולך את תכליתס היסודית של דיני העיצובים בדבר תמריץ למעצבים בישראל להיות מקוריים, יצירתיים וחדשניים בעיצוביהם, ובכך להעשיר את החברה הישראלית [יונתן דרורי ויותס וירונסקי-אורלנד דיני עיצני רשות. נוכח האמור, אני סבורה שלא נפל פגם דיוני או מהותי בהליך.

העיצובים המבוקשים נעדרי אופי ייחודי גם בהשוואה למוצרים בתחום הפרמה.

5. להלן אדון לתוכן של טענות המבקשת בהשלמת הטיעון, בקשר לדוגמאות השונות שהוצגו בהחלטתי מיום 23.11.2025.

6. טענתה הראשונה של המבקשת היא שלא ניתן לאתר מתי פורסמו חלק מהדוגמאות שהובאו בהחלטתי, ובאופן ספציפי התמונות שבטבלה 1 להלן:

טבלה 1 תמונה קישור לאתר

דוגמא 1

- 11/07 16-16-06 עס

ףח 1 [סטףח:!פט5 הו 1111 ריהק / 0151066000 סקסא או הסו06% )0 +6פחס 6וכא 0 616056 401!60חס = העש 0|6050ז 0||60זח > 6%ל5/5 ספה ?ה 4/7061 0 חס :100/61 0) ע6חס|סצוט6סו 66000 וס והז 60060

ב

דוגמא 2

בת1.60ת111ת1שסם//:כחם/ זרחו!ו-]0ן6ש

דוגמא 3

( 0 /[6116 ה רזה /618ט סיק 0-1

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

6ח!ססו 909

זסוח הז 0 וח 1087

דוגמא 4

הזזה 3068 ע\עועצ//:1105

3.5

7. אשר לדוגמאות 5 ו-6 בטבלה 2 להלן טוענת המבקשת כי אלה פורסמו בשנת 2024.

טבלה 2 תמונה

/ / סחח1!66/ח61)/

פס 1000 ] 8 הוחזסו/ר סט ]0 וה6וחו6וד

: הח0ו/9 וסוס

0

קישור דוגמא 5

-61. ארעעט//:1105 -00161/0181/ת 6.60ת11תס

0-5 דוגמא 6

-61. א\ועצעצ//:1105

סק רתס 6חו[תס

0-0

8. אכן בחינתם של עיצוביס מעוררת לא פגם קושי ראייתי, מאחר שמועד פרסום התמונה באתר עליו מתבססיס לצורך ההשוואה אינו בהכרח מועד השיווק של המוצר. כך, למשל, אף אס התמונה בדוגמא 1 פורסמה לאחר המועד הקובע, עיון בקישור מפנה למאמר סקירה משנת

1 שעוסק בהרחבה ב-5ק5011 6תוע615501 ץ911ז0) ומפרט את המוצריס בצורת רצועות

דקיקות הספוגות בחומרים שוניס, אשר כבר היו קיימים בשוק בשנת 2013.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

גם בקשר לדוגמא 2 טענת המבקשת כי לא ניתן לאתר את מועד פרסום התמונה. עיון בקישור תחת פ5עו6צ1 עטכ) מפנה לפרסומים בין השניס 2019 ל-2021, שבהס היה המוצר, שנקרא גטסה

ות111 םנום, זמין בשוק.

דוגמאות 6-1, לעיל אף שמועד פרסום אינו ידוע או שפורסמו לאחר המועד הקובע (ואינן יכולות לשלול ישירות את כשירות העיצובים), מוכיחות שהצורה המרובעת ודקיקה היא צורה מקובלת בתחום המשטחים לשחרור חומר פעיל, וייתכן אף שהיא מוכתבת מהפונקציה אותה מוצרים אלה ממלאים.

דוגמא 7 בטבלה 3 להלן היא תמונה מתוך מאמר שפורסם בחודש יוני 2020, כשנתיים לפני המועד הקובע.

טבלה 3

דוגמא 1

1תס6. רת :1105 4 "95959

המבקשת טוענת כי התמונה המתוארת ב-4 6זטו)!] מתוך המאמר מציגה מוצר שאינו מכיל חומר פעיל, ומתואר כ-"086065-00/)0 1766", ומוסיפה כי לא הוצגה במאמר תמונה של משטח הנושא חומר פעיל, ולכן לא ניתן לדעת כיצד משטח כזה עשוי להיראות. טענה זו משוללת יסוד.

כותרת התמונה מציינת ‎ :‏ פסַח16הּכן 8חו!₪1/6 6/ו608065 ₪ .4 6זטטות ...", מה שמעיד כי התמונה מראה מדבקה מוקו-אדהזיבית של ח!!1/6. בעמוד 11, פרק 4.2 במאמר, מצוין במפורש כי נעשה שימוש במדבקה מוקו-אדהציבית של ח!!6/| ₪ לשחרור חומרים, כפי שמופיע בציטוט: "-10 01 0 6005150 ,חס ה | ס? ₪ הו ועו ה 6 060 650 עחו| . | 6 שוסזסחסו| 6 זז ,וז טֶהוא86 61 ב םוצ 5100 %8וס3ז סט חב ק צק 0160060 01 65זס\] בסו 8 |9ז0 6 0 |6 ה 6הו1/0068] 01 ץז6עו!06 6חז". מכאן עולה כי משטח המכיל חומר פעיל זהה בצורתו למשטח שמופיע בתמונה.

נוסף על כך, מאחר שאנו עוסקים בבקשה לרישום עיצוב, הפונקציונליות של המדבקה אינה רלוונטית, ההתייחסות היא לעיצוב בלבד. בהקשר זה, ניתן לראות בבירור כי צורת המדבקה בתמונה דומה עד מאוד לעיצוב של המשטח לשחרור חומרים הנדון, בשני המקרים מדובר בלמבן מאורך דק עם קצוות מעוגלים. המשתמש המיודע, המעוניין במוצר לשימושו, אינו מחפש כל מוצר פרמה ובכל צורת מתן אפשרית, אלא דווקא צורת מתן זו.

ההשוואה שערכה המבקשת בין העיצוב המבוקש לבין עיצוביס של מוצרי רוקחות אחרים(כגון, מזרקים, גלולות וכדומה), אינה מתיישבת גם עם ההחלטה בעניין מרוס. כאשר נדון רישום עיצוב של פּאוּצ' (פונדה), ההשוואה נעשתה בין סוגי שונים של פאוצ'ים, ולא בין פּאוּצ' לבין סוגי תיקים אחרים, כפי שמציעה המבקשת בעניינו. לפיכך, ההשוואה הנכונה היא בין משטחים שונים לשחרור חומרים, ולא בתוך הקטגוריה הרחבה של מוצרי רוקחות, שכן השוואה בין

עיצוב מזרק לבין עיצוב משטח לשחרור חומרים אינה הגיונית מבחינה עיצובית.

מנקודת מבטו של המשתמש המיודע, ההשוואה היא בין המוצרים בהם הוא מעוניין להשתמש, וברי כי הבחירה בין צורות המתן תהיה בראש ובראשונה פונקציונלית. המשתמש המיודע מכיר את המשטחים השונים הקיימים בתחום, ומנקודת מבטו אין כל ייחוד בעיצוביס המבוקשים בהשוואה לעיצוב בדוגמא 7. זאת ועוד, היות שמדובר באמצעי למינון תרופה, איני סבורה כי המשתמש המיודע מקדיש תשומת לב מיוחדת לעיצוב בעת רכישת המוצר. לדעתי, צורת המשטח הספציפית כגון קווי מתאר מעוגלים, צורת מלבן או עיגול וכדומה אינה משפיעה באופן מהותי על החלטתו אס לרכוש את המשטח, שכן ייעודו העיקרי הוא לשימוש תרופתי ואופן שחרור התרופה.

דוגמא 8 בטבלה 4 להלן: טבלה 4 תמונה קישור דוגמא 8

/טןס. 166!18א1ע. ם105://6 -ה1ר161/1צ 6בת/אץזסע0611 שטז0 תזת ‎ -‏ 2ת018/7116:2.0016

שסן. 6

8

.8

.9

בכיתוב מתחת לתמונה נכתב: ₪1₪ 2ה16קט2 (אושר על ידי ה-.2 בחודש יולי 2010). מדובר

במשטח דקיק ומסיס (גם111 5010016 81זס) המכיל חומר פעיל למניעת בחילות והקאות. המבקשת טוענת כי הקישור מפנה לויקיפדיה, ולכן יש לתת לו משקל ראייתי מופחת. אכן, הפרסום מקורו בויקיפדיה, אך ניתן לאמת את הנתונים הקשורים לתכשיר זה ממקורות רביס. למשל, בעמוד הויקיפדיה שבו מופיע הציטוט הקיימים קישורים למשטחים לשחרור חומר פעיל (קזסטו[06 שט 0‏ ת₪1-ת1ת1)?, אשר שווקו כבר מהמועד הקובע, ושהמבקשת, באופן עקבי, מתעלמת מהם.

המבקשת טוענת כי המוצר דוגמא 8 נראה כעטיפה, וכי צורתו קרובה יותר לריבוע, בניגוד לעיצוב המבוקש שהוא מלבני ודק יותר. לדבריה, ההבדלים החזותיים הם מובהקים דיס כדי שהצרכנים יבחינו בין המוצרים. איני סבורה כך, מדובר בשני משטחים מרובעים דקיקים. מנקודת מבטו של המשתמש המיודע, המבקש להשתמש במשטח לצורך טיפול רפואי, אין נפקות של ממש לשאלה אם מדובר בצורה ריבועית או מלבנית אין בה כדי להשפיע על החוש הוויזואלי של הצרכן. כך בעמוד 2 בעניין אקרשטייו:

"כללו של דבר, העיצוב התעשייתי חייב להיות מכוון אל עין הצרכן. משיכת העין צריכה להיות רלבנטית ואופרטיבית, במובן זה שהעיצוב ישפיע על החוש הויזואלי של הצרכן ויתאים למטרתו הצרכנית. ומכאן כי גם בחינתו של המוצר חייבת להיעשות על יסוד מטרתו הצרכנית הנתפשת בעינו של הצרכן."

העיצובים אינם כשירים להירשם כעיצובים מוספים לעיצוב רשום מספר 72242.

המבקשת עתרה גם לרישום העיצוביס המבוקשים כעיצוביס מוספים. סעיף 2 בחוק העיצוב קובע:

2. בסימן זה, "עיצוב מוסף", ביחס לעיצוב רשום או לעיצוב שהוגשה לגביו בקשה לרישום עיצוב (בסימן זה - עיצוב עיקרי) - עיצוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) המוצר נושא העיצוב הוא המוצר נושא העיצוב העיקרי, ומאפייניו החזותיים של העיצוב נבדלים ממאפייניו החזותיים של העיצוב העיקרי רק בפרטים שאינם מהותיים;

(2) המוצר נושא העיצוב אינו המוצר נושא העיצוב העיקרי, ומאפייניו החזותיים של העיצוב זהים למאפייניו החזותיים של העיצוב העיקרי.

על מנת לקבוע אס ניתן לרשום את עיצובים 72241 ו-72243 כעיצוביס מוספים לעיצוב הרשום 2, יש לבחון את הוראות החוק אל מול הפרטים והדימויים החזותיים של עיצובים אלה. שלושת העיצובים (72241, 72242, 72243) רשומיס תחת אותו סוג מוצר: "משטח לשחרור חומר

פעיל" (66ת5110518 860176 ₪ח7616851 107 1806זט5) ותחת אותו סיווג (28-01).

על פי סעיף 52 לחוק, עיצוב ייחשב לעיצוב מוסף ביחס לעיצוב עיקרי אס מתקיים אחד משני התנאים הבאים: תנאי א': המוצר הוא אותו מוצר, והמאפייניס החזותיים נבדלים רק בפרטים שאינם מהותיים. תנאי ב': המוצר אינו אותו מוצר, אך המאפייניס החזותיים זהים.

בעניינו תנאי ב' אינו רלוונטי שכן הוא דורש מוצר שונה עם מאפייניס חזותיים זהים. נותר לבחון את תנאי א', יש לבחון אס ההבדלים החזותיים הס "פרטים שאינם מהותיים" בלבד. העיצוב העיקרי (72242) הוא משטח רחב המורכב מ-5 יחידות מחוברות במבנה של "גריד" או רצף. צורת המוצר הכוללת היא מלבן גדול המחולק לחלקים. שמו הקודם של העיצוב אף היה "משטח לשחרור חומר פעיל עם נקבים", המעיד על המבנה המחובר שלו. העיצוביס המבוקשים (72241 ו-72243) הם יחידה בודדת וקטנה במבנה של "סטריפ" יחיד. כפי שניתן לראות בטבלה 5 להלן:

טבלה 5

עיצוב רשום 12242 עיצוב 72241 עיצוב 12243

המעבר מיחידה בודדת (בעיצובים המבוקשים) למשטח המאגד חמש יחידות מהווה שינוי דרמטי בקווי המתאר ובפרופורציות של המוצר. מדובר בשינוי של הצורה הכוללת של המוצר, ולא בשינוי של "פרט שולי" כמו ידית קטנה או טקסטורה עדינה. בעולם העיצובים,

סוף דבר

5. נוכח האמור לעיל הבקשה לרישום העיצוביס מספר 72241 ו- 72243 נדחית.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביום 5 אדר תשפ"ו 3 פברואר 2026