סימן מסחר 74238

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני סגן רשס הפטנטיס

בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להארכת תקופת הגנה לפטנט מס' 74238

המבקשת: תו 1 116186 6601086 באמצעות ב"כ איתן, פרל, לצר, כהן צדק, עו"ד, עו"פ

(להלן "המבקשת")

1 בפני בקשה להאריך ביותר מחמש שנים את המועד להגשת בקשה להארכת תוקף הפטנט.

2 על-פי סעיף 64 טו. לחוק הפטנטים, תשכ"ז - 1967 להלן:"החוק"), יש להגיש בקשה להארכת תקופת הגנה, תוך 60 יום מיום קבלת הרישוי לשווק התרופה בישראל. במקרה שבפני, המועד חל בחודש יוני 1998, לפני למעלה מחמש שנים.

3 אני סבור כי הארכת המועד לתקופה כה ארוכה תהיה בלתי סבירה לחלוטין במקרה זה, ולכן אני מחליט לדחות את הבקשה.

4. בבקשה נאמר, שאחת הסיבות לאי הגשת הבקשה להארכת תקופת ההגנה במועד היא, שבעת שהתיקון לחוק שאפשר הארכת תקופה ההגנה נכנס לתוקף, לא הותקנו עדיין תקנות, ולכן היה חוסר בהירות משפטית באשר להגשת בקשות להארכה. סיבה זו לא יכולה להיות סיבה להארכת המועד במקרה זה, בוודאי לא לתקופה כה ארוכה: ראשית, יכלה המבקשת, כפי שנעשה על - ידי בעלי פטנטיס רביס אחרים, להגיש את הבקשה ולהודיע או לבקש השלמת פרטיס בשלב מאוחר יותר; שנית, מהתצהיר שצורף לבקשה בפני כנספת ב' עולה, כי המבקשת כלל לא ידעה על האפשרות להאריך את תקופת ההגנה בישראל

עד לחודש פברואר 2003, כך שהיעדר של תקנות בעת שהתיקון לחוק נכנס לתוקף, אין לו ולא כלוס עס הסיבות לאי הגשת הבקשה במועד.

א. מוכן אני לקבל את הטענה העובדתית שבתצהירו של מר 86001080, כי במשך כמש שנים לא ידע בפועל על האפשרות להאריך את תקופת ההגנה בישראל. יחד עם זאת, תמה בעיני שהמבקשת לא טרחה להתעניין ולבדוק אם הדבר אפשרי, וזאת כאשר היה ידוע לכל המצוי בתעשיית התרופות, כי מדינות לא מעטות אפשרו כבר אותה עת להאריך את תקופת ההגנה. אין זאת, כי הארכת תקופת ההגנה בישראל לא הייתה בעלת חשיבות רבה, אותה עת, בעיני המבקשת.

ב. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שלמבקשת הייתה נציגה בישראל, חברת דסקל בע"מ, אשר קבלה רישיון לניצול הפטנט, כאמור בתצהירו של מר 16601080

בהתאם לאמור בבקשה, חברת דסקל טיפלה בארץ, עבור המבקשת, בקבלת הרישיון ממשרד הבריאות לשווק התרופה. יש להניח, ולא הוכח בפני אחרת, כי אנשי אותה הנציגה בארצ, היו מודעים לאפשרות להאריך את תקופת ההגנה לפטנטיס באר), ומצער הדבר כי לא יידעו את המבקשת בדבר קיומה של אפשרות זו.

ג. ההסבר שבבקשה, אשר גס לא מוצא את תמיכתו באף לא אחד משלשת התצהיריים

שצורפו, לפיו חברת דקסל טיפלה בהליכי הרישוי ואילו המבקשת טיפלה בהליכי קבלת הפטנט, ולכן לא ידעה המבקשת על אפשרות להארכת תקופת הגנה בישראל, אינו משכנע. סביר להניח כי המבקשת, אשר ידעה על האפשרות לקבל הארכת תקופת ההגנה בארצות אחרות, ידעה גם כי קיימות מגבלות באשר למועד להגשת הבקשות.

לכן אני מסיק, כאמור, כי הארכת תקופת ההגנה בישראל לא הייתה בראש מעייניה של המבקשת.

א. מוכן אני לקבל את הטענה, כפי שמופיעה בתצהיריה שצורפו, כי קיימת בעיני

המבקשת ובעיני חברת דקסל, חשיבות כלכלית גדולה בהארכת תקופת ההגנה, ואולם

לא נראה כי חשיבות כזאת הייתה קיימת קודם לכן, במשך חמש שנים.

ב. לעניין טענת המבקשת כי אי הארכת המועד תביא לפגיעה בזכות הקניין שלה, וכי על

כללי הפרוצדורה לסגת מפני האינטרס המהותי: לא בכל מקרה כללי ה־פרוצדורה ייסוגו מפני האינטרס המהותי, ואין לזלזל בחשיבותה של הפרוצדורה, שכן מטרתה

ליצור סדר בהליכים הרלוונטיים, מתוך מטרה לשמור על אינטרסים של צדדים אחרים, במיוחד אינטרס ההסתמכות, וליצור בטחון באותות הליכים.

ג. כלומר, אם לא הוגשה בקשה להארכת תקופת הגנה תוך המועד הקבוע בחוק, רשאי מתחרה פוטנציאלי לצאת מנקודת הנחה כי תקופת ההגנה הפטנטית תסתיים במועדה, דהינו, בתוס 20 שנה מתאריך הבקשה לרישום פטנט. כך יוכל הוא לתכנן ייצורה ושווקה של תרופה מתחרה בהתאם. בוודאי הדברים אמורים כאשר חלפו למעלה מחמש שנים מהמועד בו היה על המבקשת להגיש את הבקשה. לא מן הנמנע כי חברה

ג. גם אם הייתי משתכנע, כי הסיבות לאי הגשת הבקשה במועד, כפי שהוצגו בפני, מצדיקות הארכת המועד, הייתי דוחה את הבקשה שבפני, ולו רק בשל הארכה הבלתי סבירה לחלוטין המבוקשת, ולאור האמור בפסקה ב. דלעיל.

7. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

ניתן בירושליס ביום כ' תמוז, תשס"ג 0 יולי, 2003

ישראל אקסלרד, עו"ד סגן רשם הפטנטים