סימן מסחר 77432, 3, 77434

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשה למחיקת רישומם של סימני מסחר מס 77432, 3, 77434,

(בקשה לסילוק על הסף)

בעלת הסימנים: א ,6 ד קתע המסא באמצעות סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד ועו"פ

מבקשת המחיקה: נ.ב.ע בע"מ באמצעות מר שמעון לביא, עו"ד

סימני המסחר נושא ההליך (להלן: "הסימנים") נרשמו בפנקס סימני המסחר בבעלות א , 5ד א קתע ...א (להלן - "בעלת הסימנים"). סימני מסחר מס' 77432-4 נרשמו ביוס 5 אוקטובר,1995. סימן מסחר מס' 79594 נרשם ביוס 7 ספטמבר, 1995. סימן מסחר מס' 89625 נרשם ביוס 3 דצמבר, 1995.

ביוס 20 יוני, 1996 הוגשה בקשה למחוק את הסימניס (להלן: "בקשת המחיקה") ע"י חברת נ.ב.ע. בע"מ (להלן - "מבקשת המחיקה").

3. ביוס 6 ספטמבר, 1996 הגישה בעלת הסימניס בקשה לדחות או למחוק על הסף את בקשת המחיקה, בטענה כי אינה מגלה עילה, כי הוגשה בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכים המתנהלים בפני רשם סימני המסחר וכי היא לוקה על פניה בטעויות ופגמים המונעיים את בירור ההליך.

ביוס 23 יולי, 1997 נתן כבוד הרשם אופיר החלטה (להלן: "החלטת הרשם") ובה קיבל את טענת בעלת הסימניס בדבר הפגמים שנטענו לגבי בקשת המחיקה, והורה למבקשת המחיקה להגיש בקשה מתוקנת בהתאם. לאור האפשרות לתקן את הפגמים, נמנע כבוד הרשם מלסלק על הסף את בקשת המחיקה.

5. ביום 30 נובמבר, 1997 הגישה מבקשת המחיקה בקשה מתוקנת למחיקת הסימנים (להלן: "הבקשה המתוקנת"), ואולם גם בקשה זו לא הניחה את דעתה של בעלת הסימנים, אשר חזרה והגישה, ביוס 23 פברואר, 1998, בקשה לסילוק הבקשה המתוקנת על הסף (להלן: "הבקשה השניה"). בבקשה השניה נטעןו כי הפגמים שהורתה החלטת הרשם לתקן, לא תוקנו בבקשה המתוקנת, וכי מבקשת המחיקה ניצלה את הבקשה המתוקנת לששים הוספת עילות חדשות מבלי שניתנה לה רשות לכך.

6. ביוס 5 מרץ, 1998 התבקשה מבקשת המחיקה, ע"י מחלקת סימני המסחר, להמציא בתוך חודש ימים את תגובתה לבקשה השניה. ביום 1 אפריל, 1998 ביקשו בעלות הדין, בהסכמה, לדחות את המועד להגשת התגובה, לאור מו"מ שהתנהל ביניהן. ביוס 23 אוגוסט, 1998 הודיעה מבקשת המחיקה על כשלון המו"מ, וביקשה לחדש את ההליכים. לנוכח הודעה זו נדרשה מבקשת המחיקה, ביוס 31 אוגוסט, 1998, ע"י מחלקת סימני המסחר, להגיש את תגובתה לבקשה השניה, בתוך חודש, דהיינו עד ליוס 30 ספטמבר, 1998.

7. ואולם, התגובה האמורה הועברה למחלקת סימני המסחר רק ביוס 2 נובמבר, 1998, מבלי שמבקשת המחיקה פנתה לפני כל בבקשה לקבלת ארכה, ומבלי שניסתה להצדיק את האיחור הניכר. על גבי דף הפקסימיליה שנלווה אל דברי התגובה, נכתב: "אנו מצטערים כי מכתב זה הגיע מאוחר".

8 דא עקי, שההתנצלות לא הפיסה את דעת בעלת הסימנים, וביוס 5 נובמבר, 1998, פנתה זו בבקשה לדחות על הסף את תגובת מבקשת המחיקה לבקשה השניה, ולהיענות למבוקש בבקשה השניה, דהיינו, לסלק על הסף את הבקשה המתוקנת. בבסיס בקשת בעלת הסימנים (להלן: "הבקשה הנוכחית"), עומדת הטענה כי בהגישה את תגובתה לבקשה השניה באיחור, ללא בקשת ארכה, עשתה מבקשת המחיקה דין לעצמה והתעלמה מסדרי הדין ומהוראות הרשם. כמו כן, טוענת בעלת הסימנים כי "לכל אורך הדרך הראתה מבקשת הביטול זילזול בהליכים בפני הרשם", בהגישה בקשת מחיקה פגומה ולקויה ובפניותיה בבקשות חוזרות ונשנות לאורכות.

9. הבקשה הנוכחית היא זו העומדת לדיון כעת ומתעוררות במסגרתה שתי שאלות :

א. האס להיזקק לתגובת מבקשת המחיקה לבקשה השניה. ב. האס לסלק על הסף את הבקשה המתוקנת.

0.לשאלה הראשונה לא ניתן להשיב אלא בשלילה, מכיוון שתגובת מבקשת המחיקה "הוגשה" למעלה מחודש ימים לאחר המועד שנקבע להגשתה, מבלי לבקש רשות לכך ומבלי להצדיק את האיחור.

בענין התנגדות לבקשות רישום סימני מסחר מס' 105772,3,4 (בקשה להגשת ראיה נוספת)

אפוא בע"מ נ. 011 00581 (3.9.98) הבעתי ספק אם תקנה 82 לתקנות סימני המסחר (1940) מקנה סמכות להעניק ארכה בדיעבד להגשת ראיות, והבהרתי, כי גם אם סמכות זו קיימת יש להפעילה בנסיבות חריגות בלבד. בעמ' 11 נאמר:

"ייתכן כי למרות ההסדר המצמח מן הראוי להותיר חריץ שיאפשר מתן ארכה בדיעבד להגשת ראיות בהתנגדות. אם אכן קיימת סמכות הארכה בדיעבד, הרי שיש להפעילה רק במקרים מדירים בהם קיימות נסיבות חריגות המצדיקות את העיכוב בהגשת הראיה, ואת ההמנעות מלבקש ארכה בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בתקנות "

האמור לעיל לגבי ארכה להגשת ראיות, יפה גם לעניין התגובה שנדרשה מבקשת המחיקה להגיש.

1. מבקשת המחיקה העניקה לעצמה ארכה רטרואקטיבית להגשת תגובתה. זאת בניגוד מוחלט לחובה שהיתה מוטלת עליה לבקש ארכה מראש, ולהצדיקה בנימוקים טובים. בעלת הסימנים מפנה בענין וה אל האמור בהחלטה בענין בקשות לביטול מדגם רשום מס' 24865 ומדגמים נוספים

יוסגד תעשיות (1994) בע"מ נ. .6ח1 .6-0 :8 בסנתנ) 1ם1.16 + מס 11655, (28.10.1998) שס נאמר (עמ' 2) :

"מעבר לממוקים הללו, אין גם מקום להיזקק לבקשת ההשהיה, משום שבעלת המדגמים עשתה דין לעצמה והתעלמה מהחלטתי מיום 5 אוגוסט, 1998 המורה לה להגיש את כתב טענותיה בתשובה לבקשת הביטול, עד ליוס 6 ספטמבר, 1998.

במקום להגיש את כתב הטענות כנדרש הודיעה בעלת המדגמים ב4- אוקטובר, 1999, כי היא "סבורה... כי הרשם הנכבד להכריע בבקשת ההשהיה ולאחר מכן, במידת הצורך יוגשו ההודעות שכנגד בתגובה לבקשת הביטול."

עם כל הכבוד להצעות הייעול של בעלת המדגמים, הרי שאין היא רשאית לנקוט בסעד עצמי ולהוציא מן הכוח אל הפועל מבלי לקבל רשות לכך "

משום הדין לסלק על הסף את תגובת מבקשת המחיקה לבקשה השניה, משום שהוגשה באיחור ניכר שלא נעשה נסיון להצדיקו, ומאחר שמבקשת המחיקה עשתה דין לעצמה והעבירה את התגובה באיחור, מבלי לבקש רשות לכך מראש. נמצא כי בעלת הסימנים זכאית לסעד הראשון שנתבקש בבקשה הנוכחית.

2. ואולם, הסעד השני המבוקש בבקשה הנוכחית (סילוק הבקשה המתוקנת על הסף) אינו נגרר באופן אוטומטי אחרי מתן הסעד הראשון (סילוק על הסף של תגובת מבקשת המחיקה לבקשה השניה). מתן הסעד השני תלוי, בראש ובראשונה, בתשובה לשאלה, אם אכן צודקת בעלת הסימנים בטענה כי הבקשה המתוקנת לא ריפאה את הפגמים שהיו טעוני תיקון על פי החלטת הרשם.

מהחלטת הרשם עולה כי תיקון הפגמים שנמצאו בבקשת המחיקה הוא תנאי לאי סילוקה על הסף. בעמ' 21-20 נאמר:

"מקובלת עלי הטענה מטעם בעלת הסימנים שצורתה ונוסחה של בקשת המחיקה אינם מאפשרים לה להתגונן בדרך יעילה. עם זאת מחייב אני להביא בחשבון את הכלל הקובע שדיינים לא מזדרזים להיענות לבקשת סילוק על הסף כל עוד ניתן לתקן את הליקויים והפגמים אשר בכתב הטענות. (ר' סעיף 1) ב' לעיל).

אני סבור כי במקרה הנוכחי ניתן לתקן את בקשת המחיקה ולכן אין, לדעתי, מקום או הצדקה לסלק על הסף את בקשת המחיקה בשלמותה אפילו אם

היא, או חלק הימנה, אינה כיום מאפשרת לבעלת הסימנים לנהל את דיונה בצורה יעילה." הפגמים שנמצאו ע"י הרשם בבקשת המחיקה היו: א. שימוש במינוח שאינו מאפשר להבחין ביןו מבקשת המחיקה לבין בעלת הסימנים, ולהבדיל בין הסימנים לבין בקשות שונות לרישום סימני מסחר. ב. התייחסות כוללנית לחמישה סימני מסחר, מבלי לפרט את העילות הרלוונטיות לכל אחד ואחד מהם. ג. העדר הסבר לגבי ההטעיה הנטענת ע"י מבקשת המחיקה.

3. הפגם הראשון המוזכר בהחלטת הרשם מתואר בעמ' 2 כדלקמן:

"לאורך הבקשה מופיעים הכינויים "המבקשת", "הסימן המבוקש" ו- "המתנגדת", באופן שאימו מאפשר הבחנה או הפרדה בין מבקשת המחיקה לבין בעלת הסימנים ואף לא בין הסימנים לבין הבקשה שהוגשה על ידי מבקשת המחיקה לרישום סימן מסחר, או לבין הבקשה מטעם בעלת הסימנים לרשום את סימן המסחר מס' 795923."

בסעיף 12 לבקשה הנוכחית, מסכימה בעלת הסימנים כי מבקשת המחיקה תיקנה את מרבית הפגמים הללו, אך נטעו כי בסעיף 10 לבקשה המתוקנת מתייחסת מבקשת המחיקה ל"בקשה לרישום סימני מסחר" שתיבה אינו נהיר. בסע' 10 לבקשה המתוקנת נאמר:

"עוד תטען מבקשת המחיקה, כי לאור זכותה הקניימית לשמה העסקי, ונוכח התנגשות שזה עס בקשה לרישום סימני מסחר של ישות משפטית זרה שאינה רשומה בישראל, לא יעלה על הדעת, כי תתקבל החלטה השוללת זכותה של מבקשת המחיקה, להשתמש בשמה. החלטה כזו, של הענקת זכות לסימני מסחר לגורם זר, היא למעשה בעלת משמעות כפולה. ראשית שיתוקה המסחרי - כלכלי, עיסקי של בעלת הזכות הקניימית, היינו מבקשת המחיקה. שנית, רישום כזה מהווה מסלול עוקף להוראות פקודת החברות. בהקשר זה תטען מבקשת המחיקה כי אין זו יעדה של פקודת סימני המסחר ובמסגרת מדיניות משפטית ראויה ונכונה, אין לתת יד למסלול כזה." (הדגשה הוספה)

סבורני כי הצדק עם בעלת הסימנים. למקרא האמור בסעיף 10 הנ"ל, הן בבדידותו והן על רקע האמור בבקשה המתוקנת כולה, לא ברור אם באמרה "בקשה לרישום סימני מסחר", מתכוונת בעלת הסימנים לבקשה במובן מטדה או משאלת לב, או במובן בקשה מסויימת שהוגשה לרישום סימן מסחר, ואם אכן זו הכוונה, באופן בקשה מדובר.

4. בהחלטת הרשם נמצא כי בקשת המחיקה פגומה משום שהיא מתייחסת באופן כוללני לחמישה סימני מסחר שונים. בעמוד 3 נאמר בפסקאות 6 ו-9:

"כאשר בקשה למחיקת רישומו של סימן מסחר, המתייחסת לחמישה סימני מסחר, הרישומים בסוגים שונים, ממוסחת באופן שבו נוסחה בקשת המחיקה הנוכחית, אין כל אפשרות לנהל הליך מסודר

בקשת המחיקה מתייחסת לחמישה סימנים שנרשמו בסוגים שונים. למרות זאת, אין בבקשה הסבר באשר לעילת המחיקה הרלוונטית לגבי כל אחד ואחד מן הסימנים."

גם פס זה לא תוקן ע"י מבקשת המחיקה, וגם הבקשה המתוקנת מתייחסת אל חמשת הסימנים כאל מקשה אחת, מבלי לפרט את העילות והנסיבות הרלוונטיות לכל אחד מהם.

5. בעמ'3 - 4 להחלטת הרשם מתוארים הפגמים הבאים;

"מבקשת המחיקה אינה מסבירה כיצד ובאיזה אופן עלול הציבור בישראל לטעות או לקשר את הסימנים עם מוצרי הטקסטיל המיוצרים על ידי מבקשת המחיקה או עם מבקשת המחיקה עצמה.

מבקשת המחיקה אינה מבהירה כיצד ניתן לבלבל או לטעות בין סימן מסחר מס' 77432 הרשום ע"ש בעלת הסימנים לגבי צרכי משרד, קלפים ומוצרי מיר אחרים, לבין מוצריה שהינם מוצרי טקסטיל. הסבר כאמור לא ניתן גם באשר לסימן מסחר מס' 77434 הרשום ע"ש בעלת הסימנים לגבי משחקים, צעצועים, צרכי התעמלות וספורט וקישוטים לעץ חג המולד, ואף לא ניתן בדבר סימן מסחר מס' 79594, הרשום ע"ש בעלת הסימנים לגבי גומי לעיסה, ממתקים ומדגמים לארוחת הבוקר ולא ניתן אפילו לגבי סימן מסחר מס' 89625 הרשום ע"ש בעלת הסימנים לגבי סבומים, בשמים, וכיו"ב."

מבקשת המחיקה לא מצאה לנכון לתקן את התיקון, ובבקשה המתוקנת לא ניתן ולו ההסבר אחד מההסברים הנדרשים.

6. מן הדין, איפוא, למחוק את הבקשה המתוקנת הואיל ואינה ממלאת אחר הדרישות שנקבעו בהחלטת הרשם.

מבקשת המחיקה תשלם לבעלת הסימנים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.

ניתן בירושלים ביוס | כ' אב, תשנ"ט 2 אוגוסט, 1999

משה ש. גולדברג

משה ש. גולדברג 54678313-]11432 רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר