סימן מסחר 78855 ו-78856

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר

בענין בקשה לתיקון ולמחיקת רישומם של סימני המסחר מס' 78855 ו-78856 עפ"י סעיפים 38 ו-39 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972, ובקשה למחיקה על הסף.

מבקשת המחיקה: [מספר מזהה] באמצעות ועל ידי ד"ר ניל וילקוף, עו"ד.

בעלת הסימן: אחים שטראוכלר, כדאיון בע"מ באמצעות ה"ה ישראלי-בלושטיין-קוגן ושות', עו"ד על ידי עו"ד גדיאל בלושטיין

1. ביום 26 בנובמבר 1996, הגישה חברת [מספר מזהה] (להלן - "מבקשת המתיקה") בקשה לתיקון הפנקס עפ"י סעיף 38 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה") ובקשה, בהתאם לסעיף 39 לפקודה, למחיקת רישומם של סימני המסחר מס' 78855 ו-78856 (להלן - "הסימנים") אשר נמצאים בבעלות החברת שטראוכלר, כדאיון בע"מ (להלן - "בעלת הסימנים").

2. על בעלת הסימנים היה להגיש את טענותיה הנגדיות עד ליום 28 בפברואר 1997 וזאת עפ"י הוראות 71 ו-37 עד 46 לתקנות סימני המסחר, 1940 (כפי שהן תוקנו) (להלן - "תקנות סימני המסחר").

ביום 31 במרץ 1997, הגישה בעלת הסימנים את תגובתה לבקשת התיקון והמחיקה שהוגשה על ידי מבקשת המחיקה כאמור.

סעיפים 1 עד 6 ובכלל לתגובה הנ"ל באים כדי לתמוך בעתירה מטעם בעלת הסימנים למחוק בקשת התיקון והמחיקה על הסף, והחלטתי זו ניתנת ביחס לעתירה זו.

ראשית כל, אבהיר כי הותלט לא אחת, הן על ידי קודמי והן על ידי, כי כאשר מתברר שיש חלל ריק בפקודה או בתקנות סימני המסחר ניתנת לרשם סימני המסחר הסמכות לעיין בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות") ולפי הצורך לאמ אותן לעניין הנמצא בפניו.

לחלן עיקר נימוקי בעלת הסימן לסילוק על הסף של בקשת התיקון והמחיקה, והערותי מקדמיות עליהם:

(1) נטען כי סעיף 38 לפקודה "מניע" כי מבקש מחיקה לא יכול היה להתנגד לרישום סימן מסחר בעת הליכי הרישום, ורק לאחר רישומו נודע לו המצב. בדומה ייתכן מצב אשר בו סבר אדם אין ברישום סימן כדי לפגוע בו ובדיעבד התבדה.

טענה זו אינה נכונה כלל וכלל. סעיפים 38 ו-39 אינם מניחים דבר כלשהו. אדם המחליט, מסיבה זו או אחרת, לא להגיש התנגדות לרישום סימן מסחר אינו מנוע מלהגיש בקשה לתיקון ו/או למחיקת רישומו של סימן עפ"י סעיפים 38 ו-39 לפקודה בתנאי, כמובן, שהוא ימלא את ההוראות המפורטות בשני הסעיפים האלה.

ההליך לפי סעיף 24 לפקודה וההליך לפי סעיפים 38 ו-39 לפקודה שונים מהזה, והמחוקק לא קבע דבר, או חצי דבר, בנוגע ליכולת או רצונו של מבקש מחיקה בדבר הגשת התנגדות לרישום סימן מסחר בעת הליכי הרישום. הגשת ואי הגשת התנגדות כאמור, חינו עניינו של מבקשת המחיקה ולא ניתן לפרש את הפקודה, כפי שבעלת הסימנים ניסתה לעשות בענייננו, על ידי פרשנות מוטעית. יתרה מזו, אם המחוקק התכוון להגביל את יישום של הסעיפים 38 ו-39 לפקודה בדרך שנטענה על ידי בעלת הסימנים הוא היה אומר זאת במפורש ולא היה משאיר את הדבר לפרשנות על יסוד נדחה משפטית (ר' בג"צ 181/55, רנובה בע"מ נ. שטרן את נוי ואת', 5פ.ד. י' 477). הטענה הנ"ל שהועלתה על ידי בעלת הסימנים נדחית אפוא.

(2) לדברי בעלת הסימנים לוקה "ההתנגדות" בשיהוי רב ביותר.

ראשית כל, ההליך המונהת בפני הינו הליך לפי הסעיפים 38 ו-39 לפקודה (תיקון הפנקס ומחיקת רישומו של הסימן), אך אינו הליך התנגדות לפי סעיף 24 לפקודה.

שנית, סעיף 39 לפקודה מרשה לכל אדם להגיש בקשה למחיקה "תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום" לפי סעיף 28 לפקודה.

בענין הנמצא בפני רשם הסימן ביום 3 בספטמבר 1995 ובאותו יום ניתנה תעודת הרישום לבעלת הסימנים.

לפיכך, ובהתאם להוראות שנקבעו בסעיף 39 לפקודה, היתה מבקשת המחיקה רשאית להגיש את בקשתה למחיקה עד ליום 3 בספטמבר 2000. הבקשה והוגשה בעצם כבר ביום 26 בנובמבר 1996, היא הוגשה כדין.

לאור האמור אין כל יסוד בטענה מטעמה בעלת הסימנים לגבי "שיהוי רב ביותר" בהגשת ההליכים הנוכחיים והיא נדחית.

(3) בהתנגדותה של מבקשת המתיקה אין דבר מלבד הטרדה.

כפי שנאמר קודם לכן אין אלא עוסקים כאן בהליכי התנגדות אלא הליכים לפי סעיפים 38 ו-39 לפקודה. מבקשת המחיקה הגישה את בקשתה למחיקה וגילתה ופירטה בה כמה עילות שיש לדון בהן בבוא המועד. אינני מבין, בכל הכבוד, כיצד מתדיין, הנוקט הליכים משפטיים כדין, שהוא רשאי לנקוט אותם, פועל בהטרדה.

לכן טענה זו אף היא נדחית. ההיבטים המשפטיים

(1) תקנה 100 לתקנות קובעת (בין היתר) כדלהלן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעתה; (2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית..."

פרשנות ופסיקה

להלן דברי המלומד כב' הנשיא לשעבר, ד"ר אליהו וינוגרד, בספרו "תקנות סדרי הדין":

(1) בעמ' 202-201 א. "כאשר מדובר בדתייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בותן מה הם סיכויי התובעת להצלית בתביעתו ואפילו סיכוייו קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתב הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתו בע יצליח בתביעתו" (ר' בר"ע 59/81 5פ.ד. ל"ה )2( 811).

ב. "תקנה 100 נועדה לשמש מעין קפיצת הדרך במקום שהדבר ברור הוא ונעלה מעל לכל ספק כי הדיונים והטענות והמענות הרגילות יהיו לשווא, באשר התביעה גופה אין לה יסוד לחיווקה ולביסוסה". (ר' המ' 87/51, פס"ע י', 0, פ5.ד. ו' 1463).

(2) בעמ' 206-204 "בית המשפט יהיה זהיר מאוד בשיקול דעתו למחוק תביעה לפי תקנות 100 ו-101 ורק במקרים בולטיס וברורים ישתמש בו זה" (ר' המ' ת"א 849/47 המשפט ;17 ע"א ,1/62 5.ד. ט"ז 9)).

(3) בעמ' 207 "... ולכן פסקו... גם בתי המשפט בארץ כי אמצעי חמור זה יש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שהוא מבקש.. בין אם התובע יכול להצלית בתביעתו ובין אם לאו, כל עוד מגלה כתב התביעה עילה - לא יימחק".

(1) מהאמור לעיל ברור כי לרשם סימני המסחר הסמכות למחוק כתב תביעה (או בענייננו בקשה לתיקון ולמחיקה) על הסף כאשר כתב התביעה אינו מגלה עילה וכאשר כתב התביעה הינו טרדני או קנטרני. באשר לזה הביאה מבקשת המחיקה בפני את ההלטת בענין [מספר מזהה] חברת הכרמס בע"מ ביום 20 בנובמבר 1994 (עמ' פ-6).

(2) אין צל של ספק שבקשת התיקון והמחיקה שהוגשה על ידי מבקשת המחיקה אכן מגלה עילה, ואפילו בעלת הסימנים אינה טוענת אחרת.

(3) אציין כי כלל חשוב הוא שרשם סימני המסחר אינו משמש רק דיין אלא גם פקיד ציבור המחוייב לשמור על תקינות פנקס סימני המסחר. לשם כך מוטל גם על הרשם לא להזדרז להחוק כתב תביעה על הסף אלא לשמוע עד תום הליכים משפטיים המובאים בפניו. אין ספק בליבי כי בענייננו האינטרס הציבורי המובהק בדבר שמירת פנקס סימני המסחר ותיקונו מהווים שיקולים חשובים מאוד הפוסלים כל אפשרות בהליך הנוכחי שבקשת התיקון והמחיקה הינה טרדנית או קנטרנית.

כפי שנאמר קודם אין כל ספק שבבקשתה גילתה מבקשת המחיקה עילות. זאת ועוד, לא נראה לי, מתוך בקשת התיקון והמחיקה, שהיא טרדנית. במקרה כזה תקנה 100 לתקנות אינה חלה על ההליך הנמצא בפני. יש להוסיף גם כי, בשלב מוקדם, ואינני משוכנע, ואינני יכול להשתכנע, ובוודאי לא מעל לכל ספק, כי מבקשת התיקון והמחיקה לא תוכל להצליח בתביעתה. אני מזכיר זאת לאור דברי המלומד ד"ר א. וינוגרד המדגישים, בין חיר, את הצלחה או אחרת של תביעה מסויימת.

בעצם הדבר אינו רלוונטי בענייננו ואפילו לא הועלה על ידי בעלת הסימנים.

לאור כל האמור לעיל לא נותר לי אלא לדחות בתוקף את הבקשה למחיקה על הסף מטעם בעלת הסימנים. אני סבור שדווקא בקשה זו היא טרדנית וזאת לא רק מאחר והיא אינה מגלה עילה ממשית אלא באה היא לבזבז זמן של מבקשת המחיקה ולגרום לעבודה מיותרת באשר לדבר שאין בו יסוד כלשהו.

אשר על כן, אני מורה על בעלת הסימנים להגיש, תוך שלושים יום מתאריך החלטתי זו, את טענותיה הנגדיות המתוקנת שלא תתייחס, במישרין או בעקיפין, לבקשת המחיקה על הסף שנדחית עפ"י החלטת זו.

סוף דבר אני קובע כי על בעלת הסימנים לשלם את הוצאותיה של מבקשת המחיקה בסך 2,000 ש"ת כולל, תוך שלושים ימים מתאריך החלטתי זו, שאם לא כן, הסכום הזה ישא ריבית והצמדה כדין מתאריך החלטת זו ועוד ליום השלוש בפועל.

ניתן בירושלים היום, א' באב התשנ"ז 4 באוגוסט 1997

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים , בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).