סימן מסחר 79593

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. המתנגדת: נ.ב.ע בעיימ ובית כנסת עוייד שמעון לביא

המבקשת: [OCR CORRECTION REQUIRED] [נשארות הנתונים כפי שהם, תוך תיקון מינימלי של תווים מבלבלים] באמצעות עוייד איתן שאולסקי

א. טענות המתנגדת

1 חברת [OCR CORRECTION REQUIRED], 20071168 גצ (להלן: ייהמבקשתיי) הגישה ביוס 1 מאי, 1991, בקשה לרישום סימן המסחר 1184, בסוג 30, לגבי סוכריות, גומי לעיסה, מסטיקים ודגני בוקר. הבקשה שמספרה 79593 (להלן: 'יהבקשהיי), קובלה ופורסמה ביומן סימני המסחר מיוס 1 מר), 1996.

ביוס 20 יוני, 1996 הוגשה התנגדות לבקשה על ידי חברת נ.ב.ע. בעיימ (להלן: ייהמתנגדתיי). המתנגדת היא חברה פרטית העוסקת בתחום הטכסטיל. 2 בהודעת ההתנגדות נטען כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום, בהתבסס על העילות הבאות:

א. העדר אופי מבחין, כנדרש בסעיף 8(א) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשלייב - 1972 (להלן: ייהפקודהיי או ייפקודת סימני המסחריי), הואיל ולטענת המתנגדת הסימן המבוקש הינו קניינה, ורישומו עייש המבקשת עלול להטעות אדם סביר לחשוב שהטובין של המבקשת הם של המתנגדת.

ב. סכנה להטעיית הציבור, כמתואר לעיל, השוללת את רישום הסימן על פי סעיף 1') לפקודה.

ג. סכנה להטעיית הציבור ויצירת תחרות בלתי הוגנת, כאמור בסעיף 12 לפקודה. זאת משום שהסימן המבוקש דומה לשם העסק של המתנגדת, אשר התאגדה כדין עוד לפני שהחלה המבקשת את פעילותה בישראל.

ד. דמיון מטעה בין סימן רישום של המתנגדת לסימן המבוקש, אשר שולל את רישום הסימן המבוקש על פי סעיף 9(11) לפקודה. במהלך הדיון בהתנגדות התברר כי אין בבעלות המתנגדת רישום סימן מסחר המתייחס לסימן והו דומה לסימן המבוקש, והמתנגדת הודיעה כי היא חוזרת בה מהטענה על פי סעיף 11 (9) (עמי 31 לפרוטוקול הדיון מיוס 10 ספטמבר, 2000 (להלן: ייהדיון').

המתנגדת לא הסתפקה בטענות הללו ופיתחה זן נוסף של כתב טענות, אשר כונה על ידה "תשובה להודעה שכנגדיי", ואשר בגדר מופיעות טענות נוספות כדלקמן:

א. לוגו המתנגדת הוא קניינה, לאור השימוש שהיא עושה בו לפחות מזה 20 שנה. הסמל המסחרי של המתנגדת הוא קניינה מכוח שימוש שהיא עושה בו, מזח 6 שנה. לטענת המתנגדת רישום הסימן המבוקש ימנע ממנה להשתמש בשמה ייבכל פעילותה בתתוסיי. ויעמוד בניגוד לסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי 'אין פוגע בחופש העיסוק.' כמו כן, טוענת המתנגדת, כי רישום הסימן עייי המבקשת ידחוק את רגליה שלה מפעילות המתוכננת לעתיד בתתוס מוצרי המזון והמאפה.

ב. המתנגדת מחזיקה כדין בוכותה לשימוש בשמה המסחרי ובלוגו. וזאת מכוח סעיף 1 וסעיף 13 לחוק המיטלטלין, התשלייא-1971 , בשילוב עס סעיף 15 לחוק המקרקעין, התשכייט-1969. לטענת המתנגדת, השימוש שעשתה בסימן עולה על הנדרש על מנת להקנות לה זכות בעלות לגביו.

ג. לחילופין, המתנגדת זכאית להשתמש בסימן במקביל למבקשת, כאמור בסעיף 6) לפקודה.

ד. המבקשת אינה מוכיחה, עייי יפוי כוח או תצהיר, את טענתה (סעיף 1 להודעה שכנגד) כי היא משמשת כזרוע מסחרית של בעל הסימן, הוא איגוד הכדורסל האמריקאי פא (45506141108 ,1 41 245412 ,1ב אסזדה א).

בדיון שהתקיים ביוס 5 נובמבר, 1999, קבעתי כי אין להתחשב בטענות המופיעות בתשובה להודעה שכנגדיי, אלא רק בתצהיר שהוגש עימה (עמי 4 לפרוטוקול). הטענות הללו הועלו שוב בדיון עייי ביוס המתנגדת, עוייד לביא, במסגרת סיכומי המתנגדת. ביוס המבקשת, עוייד שאולסקי, טען (עמי 17 לפרוטוקול), כי יש בכך משום הרחבת חזית שהוא מתנגד לה. טענה זו נכונה. די בטענה זה כדי לדחות על הסף את הטענות שהועלו בגדר התשובה להודעה שכנגדיי. ואולם, מצאתי לנכון להתייחס לחלקן.

ב- 7 ספטמבר, 2000, שלחה המתנגדת בקשה שכותרתה "ייבקשה למחיקת ההודעה שכנגדיי". בקשה זו נזנחה עייי המתנגדת במהלך דיון (עמ' 25 לפרוטוקול).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מתקבל הרושס כי ככל שחלף ועבר הזמן, הלכה והתעצמה החשיבות שייחסה המתנגדת לטענה של העדר הסמכות המבקשת לרשום את הסימן. בטענה הטלגרפית והצנועה שנחבאה אל הכליס בכתב התשובה להודעה שכנגד, החלו לפעם חיים משל עצמס והיא קרמה עור וגידיס, התפתחה, גדלה והתעצמה, עד שוכתה לקיוס עצמאי בדמות בקשה שכותרתה "ייבקשה למחיקה על הסף ואו דחייה על הסף בקשה לרישום סימן מסחר 79593". בקשה זו נשלחה ביום ו', 8 ספטמבר, 2000, בעוד שהדיון נקבע ליוס אי, 10 ספטמבר, 2000. בבקשה זו (להלן: ייבקשח אייי) נטען כי המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית בדבר סמכותה לייצג את איגוד הכדורסל האמריקאי, שהוא, על פי עדותה, בעל הזכויות בסימני המסחר הקשורים ב-.4 8צ1.

במוצאי שבת ל ספטמבר, 2000, נשלחה בקשה נוספת שתכונה להלן: "ייבקשה בייי".

בקשה בי כתה לכותרת: *סימן מסחר 79593 - הודעה בכתב בדבר חוסר סמכות ענומת ובקשת למחיקה על הסף ועאו דחייה על הסף של הבקשה לרישום סימן המסחריי. בקשה זו נפתחת בטיעון המוכר מבקשה א'י, בדבר העדר סמכות המבקשת לפעול בקשר לסימן המבוקש, ומוסיפה עליו טיעון המסתייסם במסקנה, כי בקשת סימן המסחר היא למעשה בקשה לרישום שם של תאגיד, שהסמכות לגביו אינה מוקנית לרשום סימני המסחר כי אס לרשום החברות. נפתח בטענה זו.

ב. סמכות הרשם בגדר בקשה בי טוענת המתנגדת, כי הסמכות לדון בעניין רישום הסימן, אינה נתונה לרשם סימני המסחר, כי אס לרשום החברות. ואת משום, שלטענתה, בקשת סימן המסחר מס' 79593 אינה אלא מטווה לנסיון לרשום שם של תאגיד, שמטרתו לעקוף את הצורך ברישום חברה. לטענת המתנגדת, מעקף זה נבחר עייי המבקשת, משום שחששה להתעמת עס רישום שם המתנגדת (כ1.1/]1₪ ..2.א) בפנקס החברות. ומדוע יש לראות בבקשת סימן המסחר כבקשה לרישום שם תאגיד! לטענת המתנגדת האופן שבו מנצלת המבקשת את סימן המסחר -- ניהול המסחור והרישוי של המוצרים הנושאים את הסימן 3/4צ, ופיקוח על פעילות זו - אינו עונה על הגדרת "סימן מסחר" בפקודה, שעניינה בסימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם. לטענת המתנגדת על מנת שיתקיים התנאי לפיו סימן משמש לייצור טובין או לסחר בהם, על בעל הסימן עצמו, לייצר או למכור, תחת הסימן, נכסים מוחשיים (במקרה דנן ממתקים), ואין די בהענקת רישיונות שימוש בסימן. המתנגדת טוענת כי עיסוק המבקשת אינו בגדר יישימוש בסימן, הואיל והוא מתמצה בניהול עסקים לגבי סימן השייך לגוף אחר, איגוד הכדורסל האמריקאי.

טענה זו אינה נכונה. כאשר דיני סימני מסחר היו בחיתוליהם, הסרבו להפריד בין סימן המסחר לבין המקור הפיזי של המוצרים. לגישה התווספה תפיסה אחרת הרואה בסימן מסחר אינדיקציה לתכונות מסוימות של הסחורה, ולאו דווקא למקור הפי שלה. כותב המלומד מקירתי בספרו [OCR CORRECTION REQUIRED], ומביא מדברי בית המשפט בעניין [OCR CORRECTION REQUIRED].

[המשך הטקסט נקי משינויים משמעותיים מלבד תיקון תווים] ... (הטקסט ממשיך באופן רציף) ...

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (הדגשה הוספה).

"סימן מסחרי מוגדר עייי הפקודה כי סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם. לא נדרש כי בעל הסימן יהיה אותו אדם שייצר את המוצרים או יסחור בהם. מסקנה אחרת הייתה שומטת את הבסיס למוסד המשפטי הקרוי רשות שימוש בסימן מסחר, ולתופעה הכלכלית האדירה של מיסחור סימני מסחר ומתן וכויות לגביהם. גישת המתנגדת עומדת בניגוד לסעיף 50(ג) לפקודת סימני המסחר הקובע במפורש כי: "יכל עוד בעל רשות משתמש בסימן לעניין הטובין במהלך עסקו בהתאם לרשות ובכפוף לתנאים או להגבלות שבה, יראו את זכות שימוש בסימן בידי בעל הרשות כשימוש ייחודי בידי בעל החסימן: אמור מעתה: סימן שלגביו ניתניס רישיונות שימוש, בקשר לטובין, הינו סימן המשמש לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם. דהיינו, ייסימן מסחרי, אשר הבקשה המוגשת לרישומו חינה בקשה לרישום סימן מסחר, שהטיפול בה נתון בידי רשם סימני המסחר. טענת חוסר הסמכות נדחית.

הזכויות בסימן המסחר המתנגדת מבססת את טענותיה על סעיף 8(א), 6(11) ו-12 לפקודה, אשר, לטענתה שולליס את רישום הסימן, בשל סכנה כי הציבור יסבור בטעות שהטובין של המבקשת הם של המתנגדת.

בטענה זו אין ממש. המבקשת הוכיחה כי הסימן 84צז מזוהה עס ליגת ה-.84צ כסימן מסחר מוכר היטביי, במשמעות סעיף 1 לפקודה, או כסימן מפורסם'י, כמשמעותו בפסיקה שקדמה לתיקון התשייס מיום 30.12.99, אשר בא להתאים את פקודת סימני המסחר ודיני אחריס, להתחייבויות מדינת ישראל על פי הסכם 18128 (להלן: ייתיקון). המבקשת הגישה שני תצהירים. אחד ניתן על ידי מר מרק קוהון, מנהל משרד המבקשת בלונדון, ואחד ניתן עייי מר אמנון כהן, המנהל המסחרי של חטיבת הממתקים בחברת עלית תעשיות בעיימ (להלן: ייעלית'י). מר קוהון מעיד, כי המבקשת היא הגוף המפקח על השימוש בסימני המסחר של ליגת ה-/8צ1, והאחראי לניהול רישום והגנתס. בתצהירו נאמר כי המבקשת היא בעלת הזכות הבלעדית להעניק רישיונות שימוש בשמות, בלוגו וסימניס מזהיס אחריס של ליגת ה-24צ1, ושל כל קבוצות הכדורסל החברות בה. מר קוהון מעיד כי ליגת ה-24צ1 התאגדה בארה"ב בשנת 1946, תחת השם 3858600811 "108זת/ 01 ב455001800, וכי בשנת 1949-50 שונה שמה ל-88צ1 ((4ם0ס6אצד 4550018010 [1285%00091), ומאז גדלה והתרחבה ל-24 קבוצות המשתייכות לארבע מחלקות. עוד נאמר בתצהיר, כי בבעלות המבקשת רישומי סימני מסחר רבים לגבי הסימן 84צ1, הן בישראל והן ברחבי העולם. בישראל הוגשה לראשונה בקשה לרישום סימן מסחר בבעלות המבקשת, בשנת 1982, לגבי לוגו הכולל את הסימן 84 לצד דמות בהירה של כדורסלן מכדרר, על רקע מלבן בצבע כהה (להלן: יהלוגויי). בשנת 1991 העניקה המבקשת לעלית רשיון לשימוש בסימן 84צ1 ובסימן הלוגו (לחלן: ייסימני ה-בםציי). המצהיר טוען כי סימני ה-24צ1 הם סימנים מוכרים היטב ברחבי העולם, אשר מזוהים עס המבקשת. המבקשת הראתה כי סימני 234צ וכו לפרסוס נרתב מעל גבי עיתונים ומגזינים, בשפות רבות, אשר פרסמו את ליגת ה-84צ1 בדפוס, ובתצלומים, במסגרת כתבות חדשותיות, מאמרים, וסיפורים (נספחים 1 ו-6).

כמו כן, העיד מר קוהון כי סימני מא מוצבים במגרשי הכדורסל במקומות בולטים ומופיעים על בגדי השחקנים, ומשכך הס ניצפים בשידורי משחקי כדורסל המשודרים ב-190 מדינות, לרבות מדינת ישראל (ראה נספח 11 לתצהיר, שהוא רשימת התפוצה של המדינות המשדרות את משחקי ה-.4/).

סימני ה-.84צ1 מופיעים גם באתר האינטרנט של ה-84צ1 [מסס.אטת. אחא], אשר זכה בשנת 1996 ל-1,294,683 ביקורים, אלא כי לא ידוע כמה תוכס התבצעו עייי ישראליס. לאור האמור לעיל, לא היה מפתיע ללמוד מתצהיר מר קוהון, כי המבקשת השכילה לנצל את המוניטין והפרסוס הרב שרכשו סימני ה-84צ1 בתחום הכדורסל, ולמסחרם עייי הענקת רישיונות שימוש, ברחבי העולם, לגבי מוצרים שונים (בגדים, מוצרי ספורט, שוקולד, מתנות, כלי בית מזכרות וכוי). מיסחור סימני ה-.34צ1 בדרך זו הניב, בשניס 8, הכנסות בסכום העולה על 5.6 מיליארד דולר, שמתוכס כ-502 מיליון דולר מקורס בפעילות מחוץ לארה"ב (נספח / לתצהיר קוחון).

גם בישראל ניצלה המבקשת את הפרסוס שרכש הטימן בקרב הציבור המקומי, ובשנת 1 העניקה לעלית רשיון שימוש בסימני ה-84צ1. מר אמנון כהן מעיד בתצהירו, כי עלית בחרה להתקשר עס המבקשת בשל המוניטין הרב של ליגת ה-/8צ1 בישראל, ובשל הפוטנציאל המסחרי הטמון בסימני ה-.84צ1. עסקה זו הניבה מספר דברי מתיקה (חטיף קרמל מצופה בשוקולד חלב, גומי לעיסה וסוכריות) אשר שווקו בישראל תחת סימני ה-84א. על פי עדות מר כהן, שלא נסתרה, החדרת החטיף לשוק לוותה בפרסומו מעל גבי שלטי חוצות. היקף מסע פרסוס זה היה 200,000 דולר, והיקף מכירות מוצרי עלית שנמכרו תחת סימני ה-8/4צ1, היח כמיליון דולר.

די בראיות הללו כדי להוכיח כי 284צ הינו סימן שמוכר חיטב ברתבי העולם, ובקרב הציבור הישראלי, כסימן המזוהה עס ליגת ה-4 8צ1.

לא למותר להדגיש, לעניין זה, את פניית עלית אל המבקשת, לשם קבלת רשות שימוש בסימני ה-84צ1. המלומד [OCR CORRECTION REQUIRED] בספרו (1997 - 115סאת6ט2) [61/ 86 פגוסותג 85 תוסמ -, כותב בעמי 11:

[המשך הטקסט נקי משינויים משמעותיים] ... (הטקסט ממשיך באופן רציף עד לסוף) ... יש לבחון גם את מצב בעת ברור ההליך (ראה: בגייצ 197/51 קוקה קולה ני השותפות ויטה והרשם הכללי, פייד ח 772. בגייצ 90/70 .1/0 2808101 ני רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פייד כה (2) 87, 94; בג'יב 476/82 אורלוגד בעיימ ני רשס הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר, פייד לט (2) 148, 156; בג''צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברוליות בעיימ ני רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פייד מייב (1) 326, 309). העדר הרשאה למבקשת בתשובה להודעה שכנגד ובבקשה א', בקשה המתנגדת לדחות את הבקשה בטענה, כי המבקשת לא הוכיחה שהיא מוסמכת לייצג את בעל הסימן 84צ1, הוא איגוד הכדורסל האמריקאי, כשלוח להגשת בקשות לרישום סימני מסחר, או לניהול הליכיס בקשר אליהן. כאמור בפסקה 4 לעיל, דין טענה זו להידחות על הסף, הואיל והיא מצויה מחוץ לחזית המריבה בהליך זה. גם לגופה טענה זו אינה נכונה. בתצהיר מר מרק קוהון, שהוגש מטעמו המבקשת, נאמר מפורשות, כי המבקשת הינה בעלת הזכויות הבלעדיות בעולם להענקת רשיונות לשימוש מסחרי בשמות, בלוגו ובסימני זיהוי אחרי של ליגת ה-34+, וכי היא אחראית להשגת הגנה עבור הסימנים הללו ברחבי העולם. בסעי 5 לתצהיר נכתב:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר זס] סבו6ט!] 10 ויז 106ש0]יזסעל 6ט001051 116 05 [מססווקק4 76"

1061100105 !01 0מ0 10805 ,65מוסת שו [0 6פוד 1 565סכוק [10ססזומס0

ץס] 6500751016 15 0 04 16 ]0 6075 זססמוטמו סמה 84 6 0 ץסו 00 106עו0]זסעוד סיו 10656 ]0 מסוזססוסיוק פמזמוט)וסס " .006007058 0/717050 96ו5ומז עמ שתווופיזווק 0מ0 פהזזסוומסות

יתרה מזו, כמתואר בפסקה 13 לעיל, עלתה התקשרה עם המבקשת לשם קבלת רישום שימוש בסימני ח-8/4צ1. עלתה גם השקיעה 5200,000 במסע פרסום לקדם מכירות של

חטיף שנמכר תחת סימני ה - 84א. קשה להניח שעלת הייתה משלמת עבור זכויות שימוש בסימני מסחר, למי שאינו נראה לה כמוסמך להענקתן, וקשה להאמין שעלת הניחה, ביודעין, 5200,000 על קרן הצבי, והשקיעה סכום וה בפרסום מותג שזכויות השימוש בו נרכשו מגוף בלתי מוסמך.

כמו כן, מר קוהון צירף לתצהירו (נספת 4) רשימה המפרטת עשרות רישומים ובקשות

לרישום של סימני מסחר הקשורים ב-1234, המצויים בבעלות המבקשת בעשרות מדינות, החל בארגנטינה וכלה בזימבבואה. גם בישראל מחזיקה המבקשת מספר רב של בקשות ורישומים לגבי סימני מסחר הקשורים ב-84צ1. יש להניח כי אילו פעילות גלובלית רחבת היקף כמו רישום סימני מסחר, הייתה מתבצעת שלא על דעת איגוד הכדורסל האמריקאי, היה זה קס ונוקט פעולה כנגד גזל וכויותיו. ואולם, המתנגדת לא הביאה שמא של ראיה לכך, שאיגוד הכדורסל האמריקאי מתנגד לפעולות המבקשת, וטענתה אינה אלא טענה בעלמא העומדת בסתירה לחומר הראיות שבתיק.

טענות המתנגדת לגבי הסימן 4 מצ1

המתנגדת טענה כי רכשה מוניטין בסימן 34צ! בתחום הטקסטיל. מספקני בכך.

כראיה למוניטין הגישה המתנגדת את תצהיר המנכייל שלה, מר אריה בריט, שהוא גם בעל השליטה במתנגדת. מר בריט מעיד בתצהירו, כי המתנגדת היא חברה פרטית, שהתאגדה ונרשמה ביוס 20 יוני, 1975. המתנגדת עוסקת בעיקר בתחומים שונים בענף הטקסטיל ובכלל זה בייצור, יצוא ושיווק. ייצור, יצוא ושיווק של אילו מוצרים! סתס המצהיר ולא פירש. המציג מסביר, כי בהיותה תאגיד משפחתי, שם המתנגדת מורכב מראשי התיבות של שמות בעלי מניותיה ושמות ילדיהם, וכי תרגומו שמה של המבקשת לאנגלית יוצר את הצירוף 8.4צ1. עוד אומר המציג כי בפנקט החברות נרשמה המתנגדת בעברית כ- נ.ב.ע. בעיימ ובאנגלית כ- כ111₪א1,1 .2 א. המציג מוסיף כי תקנון המתנגדת ותזכירה מאפשרים לה לפעול בכל תחומי שהוא על מנת לקדם את עסקיה.

בסעי 5 לתצהיר מר בריט נטען, כי גורמים ממלכתיים בישראל מכירים את המתנגדת בשמה ומקיימים איתה קשר ממועד התאגדותה. לטובת טענה זו צורף לתצחיר עותק של מכתב, משנת 1975, אישור למימון הזמנות יצוא, מטעמו בנק ישראל (נספת ג').

במכתב זה אין ראיה למוניטין. ראשית, המתנגדת מזוהה במכתב בנק ישראל כ-נ.ב.ע. בעייתי, ולא כ-34צז, הוא הסימן שלגביו היא טוענת למוניטין. שנית, המוניטין בו מדובר

.3

.4

א

1619

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר הוא הכרה והוקרה בקרב ציבור הלקוחות (ראה: ע''א 18/86 מפעלי וכוכית ישראליים

פניציה בעיימ נ' ,ם20091) 1ם881 26 6116105/\ 1.65 פייד מה (3) 224, 231). בשולחו את המכתב למתנגדת, בנק ישראל לא פעל כלקוח, כי אס כרשות שילטונית שהפעילה את סמכותה לאשר הזמנות מימון. גם אם המכתב מעיד, כטענת המציג, על 'אמינות הכלכלית של המתנגדת', אין בו משום ראיה לכך שהמתנגדת רכשה מוניטין בסימן א . שלישית, ציון שמו של נמען, על גבי מכתב הממוען אליו מאת רשות ממלכתית, אינו הוכחה למוניטין. אילו כך היה, יכול יהיה לטעון למוניטין כל מי שנשלח אליו בדואר דוייח חניה.

בסעי 6 לתצהירו מצביע מר בריט על כך שהמתנגדת קיבלה, בשנת 1990, פניה מחברת

7 א צנזכ (נספח גע). גם בכך אין ראשית ראיה למוניטין המתנגדת בסימן 24א, מאחר שהמסמך ממוען אל נ.ב.ע. בעיימ. זו מוצגת בנספת ג/1 כפועלת בשוק המקומי בלבד. פרט ה מקבל משמעות לאור טענת המתנגדת בדיון (עמי 19 לפרוטוקול), כי הסימן 24 משמש אותה לצורך מכירות לתוויל. אס אכן, כך ואס מסמך 8 אנוכם 1 מתייחס רק אל פעילות המתנגדת בשוק המקומי, הרי שאין במסמך

זה, המתייחס אל המתנגדת כנ.ב.ע. בעיימ, משום ראיה למוניטין המתנגדת בסימן ב פצ. תחת הכותרת ייפרסוס ותדמית'' מתאר מר בריט פעילות להחדרת קו מוצרים חדש, בשנת 9, תחת הסימן ''קרושהיי, שלוותה, לטענתו, במסע פרסום ושיווק. לא נטען כי במסע הפרסום פרטמה המתנגדת את הסימן /2צ1, ואין כל ראיה לגבי תוכנו של מסע הפרסום. באותו פרק מסופר גם על מסע פרסום שנערך בשנת 1989-90, לקו חדש של מוצרי טקסטיל ותכשיטים. פרסום ה תואר עייי המציג (סעי 7) כ-ייתסר תקדיס מבחינת היקפו השקעות כספיות בו ואפיקיויי. דא עקא שבמילות שבח עצמי, מלבבות ככל שיחיו, אין די. אומר כבוד השופט שלו בתי'א 1500/97 המי 14524/97 א.ח. ייצור ושיווק אופנה בעיימ ני לה מיראצ' יצור בגדים (1997) בעיימ, דיניס מחווי כרך כוי (9), 240 :

יכדי לבסס טענה של עוולה של גניבת עין, היה זה מחובתם של המבקשים להוכיח, ולו לכאורה, קיום של המוניטין. תצהיר של מבקש המרעיף על עצמו ומוצריו שבחים ומציין את הצלחתו מבלי להביא כל חיזוק לטענות אלה, אינו יכול להחשב כראיה אפילו לכאורה:/ על מנת להוכיח השקעה בפרסום, או היקף מכירות, יש להביא בתצהיר את הנתונים

הרלוונטיים. לעיתים גם בכך אין די, וצריך לגבות את נתוני התצהיר במסמכים. בת.א. 7 המי 10528/97 0.פ. אופנת אספדריל (1995) בעיימ ני דור זיו אינטרנשיונל (1990) בעיימ, דיניס מחוזי כרך כוי, (7) 749, אומר כבוד השופט שלו:

כי באשר ליסוד המוניטין, נטען אומנס בתצהיר המבקשת כי הושקעו משאבים רבים בתכנון, בעיצוב, פרסום ובשיווק של נעלי הבית של המבקשת, בקיום כנסים ותערוכות במקומות שונים בישראל ובחויל, וכן נטען כי בשנת 1995 מכרה המבקשת בשוק המקומי בישראל כ-75,000 זוגות נעלי בית וכי תיקף המכירות עלה מאז באחוזים רבים.

נטען באותו תצהיר כי אותס 75000 זוגות נעלי בית שמכרה המבקשת בישראל ב-1995, היוו 80% מכלל נעלי הבית מסוג זה שנמכרו באותה תקופה.

.5

.6

.7

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר כן מסתמכת המבקשת להוכחת המוניטין, בהזמנות הגדולות אשר בוצעו ומבצעות, לטענתה, רשתות שוק וחנויות גדולות לנעלי הבית מיצורה של המבקשת. הנתונים והמספרים שהובאו על ידי המבקשת בתצהירה לא גובו על ידי

מסמכי כלשהם להוכחתם, ואין אפשרות לסמוך על הצהרה זאת בלבד, נוכת הטענה המופיעה בתצהיר המשיבה, לפיה באותה שנת, 1995, נמכרו בישראל כ-2 מיליון זוגות נעלי בית./

(הדגשה הוספה) ראה גם: תייא 373/97 חמ' 4256/97 אל גאוצ'יו בעיימ ני אל ראנצו גריל דרוס אמריקאי

ודגים בעיימ סניף ראשון לציון, דיניס מחוזי כרך כו(7), 744.

המתנגדת לא הציגה שום נתון וראיה לגבי השקעותיה הכספיות במסע הפרסום, תפוצתו ותוכנו. בדיון טען בייכ המתנגדת כי הנתונים חללו הינס סודיים (עמ' 53 לפרוטוקול). טענה זו לא נטענה לפני כן, אפילו לא בגדר שלש הבקשות שנשלחו ערב הדיון, וממילא לא הוכחה. מן הראוי גם לחפנות את המתנגדת אל ההסדר החל על טענת חסיון סודיות מסתרית (סעי 23 לחוק עוולות מסחריות, התשנייט-1999). ההסדר זה מאפשר, לכל היותר, לפטור את המתנגדת מלהציג ראיות, אך אין הוא יכול לפטור אותה מלחוכיח כי רכשה מוניטין בסימן. טענת סודיות, אפילו מוצדקת, אינה תחליף להוכחת המוניטין.

אציין כי המתנגדת לא חקקדה יתר על המידה על עקביות טיעוניה. כדי לתרץ את אי הצגת נתוני המכירות על ידה, היא נתלתה בטענת סודיות, אך לא חיח בכך כדי להפריע לה לטעון כי תצהיר מר כהן אינו מוכיח מוניטין, מאחר שאינו מצביע על נתוני מכירות וחיקף פעילות עסקית (עמי 21 לפרוטוקול).

עוד טען בייכ המתנגדת, כי רישום המתנגדת כחברה בשם \/3צ1, מקנה לה וכויות בעלות

בסימן 34צ1, ופוטר אותה מהצגת נתונים עסקיים, לשם הוכחת המוניטין שרכשה, לטענתה, בסימן. טענה זו מופרכת על פניה. אילו כך היה, חברה ישראלית שהתאגדה תחת שם מסוים וחיתה רוצה להשתמש בו כסימן מסחר, היתה פטורה מרישומו כסימן מסחר, ובהליך גניבת עין שבו הייתה תובעת, היתה פטורה מהוכחת המוניטין בסימן. גם עקא שהדין הוא שונה (ראה: עייא 261/64 פרו-פרו ביסקויט בעיימ ופרו ביסק בעיימ ני לי פרומין

ובניו בעיימ, פייד יח(3) 275, 279). מסתבר שפרט להיותה בלתי נכונה, טענה זו, גם אינה

מקורית, והיא די נפוצה בקרב נתבעים. כותב המלומד 661 בספרו מס 1.8% 8'ץ6

1 = 6 בג131 ,65בת1\83 118066 6ת8 פאה 1806 :

[זתמ6וסק על עזומ6וס6י 11560 [מ6ממסיוס פווסויוווק5 4" ]16 אוד 06 זס 0 שהופפסק מז 6/6005 מסו1651 מז סמומ 106 60יו1510ש6יז ששס! 6 סו 15 0005 0 0 6111160 06 ]וו סיוס/6יו0ו] 0 6מוסת עמ0קו 00 05/0 ".50 זסמ 18 17008 .1

יש להבחין בין מוניטין של עסק לבין מוניטין הדבק במוצר המיוצר או משווק על ידי העסק (ראה: עייא 442/85 משה זוהר ושות' ואח' ני מעבדות טרבנול (ישראל) בעיימ ואתי,

פ'יד מד(3) 661, 683). לא זו בלבד שהתאגדות תחת שם מסוים אינה מקנה לתאגיד

10

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר זכויות של סימן מסחר בשמו, אלא שגם פעילות עסקית של תאגיד תחת שם מסוים, אין

בה כשלעצמה, כדי להפוך את שם התאגיד לסימן מסחר. בעייא 5689/94 ורגוס בעיימ ני נוגה הנדסה בעיימ, פייד נב (1) 521, 525, אומר כבוד השופט טירקל לעניין המוניטין הנדרש בשאלת גניבת עין:

יעפסק שעל התובע, על פי עילה זאת, להוכיח שנתקיימו שני יסודות מצטברים : האחד, כי התובע רכש לעצמו מוניטין במוצר בקרב ציבור הלקוחות - להבדיל ממוניטין עסקי שאינו קשור במוצר המסוים דוקא - במובן זה שאותו ציבור מייחס למוצר יימשמעות משנית; לאמור, מזהה אותו באופן מיוחד עם התובע ולא עס אחרים, לפי מאפייימו החיצוניים, כגון שמו, סימן או צליל המאפיינים אותו, או חזותו הכללית.//

(הדגשה הוספה).

עוד קודם לכן, בהמי (ת''א) 1892/78 תנובה בעיימ נ' יוסף אבישר ואַחי, פיימ תשלח(1)

1, אמרה כבוד הנשיאה אבנור בעמ' 444-443:

ישוען מיכ המבקשת, כי ע*י השימוש בשם *היפר-שוק הידוע כשם שבו משתמשת המבקשת - מטעיס את הצבור לחשוב --כי הטובין שנמכרים

בעסקם של המשיביםלא הוכח לאיזו תפוצה זכה קטלוג זה, ואפילו לא הוכח מספר העותקים שהודפסו ממנו.

נספת ח' לתצהיר הינו מכתב סטנדרטי, נטול תאריך, שהוציאה המתנגדת על נייר פירמה שלה, ושלטענת המצהיר משמש אותה בקשריה השוטפים עם המפיצים. לפתות במקרה דנן, אין בכך כדי להעיד על רכישת מוניטין. המתנגדת טוענת לסכנת הטעיה בקשר לדגני בוקר וממתקים. עליה להראות, איפוא, כי רכשה את המוניטין בסימן 84צ1, בקרב ציבור

צרכני המוצרים הללו, ולא בקרב סוחרי טקסטיל (ראה: עי'א 18/86 מפעלי וכוכית פניביה בעיימ ני א).

גם בתצלומי שקית הניילון והמדבקה המצורפים לתצהיר (נספתים טי ו-יי), אין כדי לתרום להוכחת המוניטין, שכן המתנגדת לא הביאה כל נתון לגבי היקף תפוצתן ומשך הפצתן.

תחת הכותרת קישורים בינלאומיים טוען המצהיר כי למתנגדת קשרים בין לאומיים של יצוא ויבוא עם ארצות רבות. המוניטין שעל המתנגדת להוכיח כי הינו מוניטין בקרב הציבור הישראלי. לקשרים בינלאומיים עם ארצות רבות יש נפקות לעניין זה, רק במידה שיש בהס כדי להצביע על רכישת מוניטין מקומי. המצהיר מצביע על פניה אחת, מינואר 0, של חברה ורה, המנסה לעניין את המתנגדת ברכישת מרכולתה. ספק אם פניה כזו מאת ספק המחזר אחר לקוחות, מעידה על מוניטין. במקרה דנן מתגברים הספקות הוויל ובראש המכתב נאמר:

עולה מכאן כי הספק הזר אפילו לא הכיר את המתנגדת.

האמור לעיל יפה גם לעניין הנטען בתצהיר בקשר לייבוא והיצוא שנעשה, לטענת המתנגדת, אך לא פורט היקפו. כמו כן, כפי שעולה מנספחים יבי-טו', חשבוניות ותעודות משלוח מהשנים 1980-1976, ורישום יצוא משנת 1989, השימוש שעושה המתנגדת בצירוף 184 לצורך יבוא ויצוא, הינו שימוש כשס של חברה, ולא כסימן מסחר. כאמור בסעי 27 לעיל, בשימוש כזה אין די ליצירת מוניטין בסימן מסחר.

עולה, איפוא, כי בראיות המתנגדת אין כדי להראות כי הסימן 34 מזוהה עם תוצרתה בקרב הציבור בישראל. לכל היותר, יש בראיות אלו אינדיקציה לכך שהמתנגדת השתמשה במילים [citation] כשס חברה, בין השנים 1990-1975, ושהיא היתה מוכרת בתקופה זו כחברה בשס זה, בקרב מספר גורמי מסחרים בתחו הטקסטיל, בארץ ובחוייל. לפיכך, יש לדחות את טענות המתנגדת המבוססות על סעי' 8(א), 6(11) ו-12 לפקודת סימני המסחר.

אפילו היה נרכש על ידי המתנגדת מוניטין בסימן 2/4 בתחו הטקסטיל, לא היה בכך כדי ליצור סכנת הטעיה באשר לשימוש בסימן לגבי דגני בוקר ודברי מתיקה.

מוצרי טקסטיל מחד, ודגני בוקר ודברי מתיקה מאידך, הם שני מוצרים אלה מאלה תקרא. שימוש בסימני מסחר דומים או עם, לגביהם לא גורר בדרך כלל סכנת הטעיה. המוצרים שניהם דומים במהותם, השניהם מתחרים, מחליפים או משלימים אלו את אלו, ורכישתם מיועדת לענות על צרכי שניס לחלוטין של הצרכנים. אין חפיפה בהכרח בין קהלי היעד של המוצרים, השווקים שונים, ערוצי השיווק שונים, שיטות השיווק נבדלות, וכל אחת מקבוצות המוצרים הללו משתייכת לענפים תעשייתיים ומסחריים שונים לחלוטין.

על מנת שמוניטין בסימן מסחר יקנה לבעליו זכויות החורגות בהיקפן מהגדר הטובין שלה נעשה שימוש בסימן, על המוניטין להתפשט בהרבה מעבר למוצרים הללו. כדי

[... Page Break ...]

שנטילת סימן מסחר תחשב לתחרות בלתי הוגנת לפי סעי 6(11) לפקודה, על הסימן להגיע למדרגת סימן 'ידוע היטב או ימפורססי', ועל נוטל הסימן לפעול בתוסר תוס לב מתוך כוונה להיבנות מהמוניטין שיצאו לסימן כסימנו של אחר (ראה: עי'א 6181/96 יגאל קרדי נ' 1101166 תה8קבתס?) 6 3868101 פייד נב(3) 276, 282). במקרה דנן, בעל הזכות ליהנות מהיתרונות של היות הסימן 24 סימן מוכר היטב, הוא המבקשת, אשר זכאית לרישום הסימן על שמח.

4. מדוע נחלצה המתנגדת (חברת טקסטיל) למלחמה דלת סיכוי כנגד רישום הסימן 8/4צ, על ידי המבקשת, לגבי ממתקים ודגני בוקר. בסעי 4 לתצהיר מר בריט נאמר כי תקנון החברה ותזכירה מאפשרים לה לפעול בתחומים בלתי מוגבלים ויש ביכולתה לפעול בכל תחום שיקדס את עסקיה. עוד טענה המתנגדת כי היא מתכננת בעתיד פעילות בתחומי מוצרי המזון והמאפה. טענה זו נטענה בגדר התשובה להודעה שכנגדי, שכאמור לעיל סולקה על הסף, ולא הובא לתמיכתה בכלל של ראיה. בייכ המתנגדת (עמי 22 לפרוטוקול) הגביה עוף וטען בדיון כי:

[... Citation Block ...]

אין היא יכולה - אין אף גורם אחד על פי הלכות של בית המשפט העליון - להגביל את פעילותה לעסוק דווקא בתחום הזה ולא להרחיב את פעילותה:*

מיליס כדורבנות. אולם אין אנו עוסקים בשאלה, האם מותר או אסור למתנגדת להרחיב את פעילותה לתחומי דברי המתיקה. השאלה שבפנינו היא: במידה שאי פעם תרצה המתנגדת לעסוק בדברי מתיקה, האם תהא רשאית לסמן את מוצריה בסימן המסחר | 84 או ליתר דיוק, ואס המבקשת זכות, הראויה לרישום, להשתמש באופן ייחודי בסימן /2צ לגבי דברי מתיקה, ולמנוע מן המתנגדת שימוש כזה בסימן. 5. בייכ המבקשת הציג הסבר אחר להגשת ההתנגדות (עמי 31 לפרוטוקול):

ההתנגדות בהתנגדות הוא לא עניין אמיתי בהתנגדות לרישום סימן מסחר. מדובר כאן בניסיון קנטרני לגרום למבקשת הרישום לחזור בה מהתנגדות שהגישה עצמה לרישום סימן מסחר מסוים של המתנגדת./

אכן, נוצר ראשון כי מדובר לכאורה בהתנגדות קנטרנית. מה לה לחברה שכל עיסוקה הוא בתחום הטקסטיל, לבוא ולהלין על רישום סימן מסחר בתחו דברי המתיקה, ובפרט כאשר מדובר בסימן מוכר היטב המזוהה עם המבקשת.

6. ואולם, גם אם הדבר לא עמד לנגד עיני המתנגדת בעת הגשת בהתנגדות, ניתן למצוא בהתנגדות טענה העולה מעבר להסבר שסיפק בייכ המבקשת. ההתנגדות מבטאת את חשש המתנגדת כי רישום הסימן על ידי המבקשת יהיה עשוי להעמיד בסכנה את המשך שימושה בשס החברה /8צ1. 7. חשש זה מצא ביטוי בטענה חילופית של המתנגדת, לפיה המתנגדת וכאית להמשך השימוש בסימן, מכוח סעי' 46(ב) לפקודת סימני המסחר, אשר קובע כדלקמן:

[... Citation Block ...]

יחד עם זאת, המתנגדת התאגדה תחת שמה והחלה לפעול בשנת 1975, עוד בטרס החלה המבקשת לנקוט פעולות לרישום סימניה בישראל (בשנת 1982), ובטרס החלה לעשות בו שימוש בישראל. גם אם סימן מסחר יכול להיות ידוע היטב עוד בטרס נעשה בו שימוש בישראל. ואולם, לא הוכח כי הסימן 34א זכה למוניטין, והיה מזוהה עם המבקשת או עם ליגת ה-/8צ1, בקרב הציבור הרחב בישראל, בשנת 1975, עת שהמתנגדת בחרה בשמה והתאגדה תתי. נראה לי, איפוא, כי לא יהא וה ראוי להעמיד את המתנגדת בצל סיכון של הפסקת השימוש בשמה, כשס של חברה העוסקת בטקסטיל. רישום הסימן על ידי המבקשת, לגבי דברי מתיקה, עשוי לכאורה להעלות סימני שאלה לגבי המשך שימוש המתנגדת בשס 24א, כשס של חברה העוסקת בתחו הטקסטיל.

הסימן /8א הינו סימן מוכר היטב. די ברישוםו בסוג אחד של מוצרים (ממתקים) או שירותים, כדי לכות את בעליו באופן ייחודי להשתמש בו גם לגבי מוצרים, או שירותים, השונים ואופיים מאלה שלגביהם נרשם הסימן (מוצרי טקסטיל). סעי 46א.(ב) לפקודת סימני המסחר קובע כדלקמן:

[... Citation Block ...]

א. האם נוסח סעי' 46א.(ב) המדבר ביני, חל על שימוש בשס של חברה!

ב. ההלכה הפסוקה קובעת כי שימוש בשס של חברה אין בו די ליצירת מוניטין הנדרש להקנות זכות בסימן מסחר לגבי טובין מסוימים (ראה פסקה 27 לעיל). גם מכך משתמע גם ההיפך. דהיינו, כי בשימוש בשס של חברה אין כדי לפגוע בבעל סימן מוכר היטב שנרשם!

ג. בהנחה שסעי 46א.(ב) לפקודת סימני המסחר, חל גם על שמות עסק, אם אין הוא מוגבל עד סעיף 27(א)(2) לחוק החברות, לשמות של חברות שמטרתן עיסוק בתחום שלגביו נרשם הסימן!

ד. כיצד משתלב בתמונה סעי 27(ב) לחוק החברות, האוסר על רישום חברה בשס שעלול לגרום לתרמית או הטעיה!

ה. גם חקי