סימן מסחר 79826

ההחלטה:

בקשה לביטול סימן מסחר רשום מס' 79826

המבקשת: .6 ,1161111101 136 הותהחגק באמצעות ב"כ: עו"ד מרק בדנר ו/או מרק פלום ו/או דן סגל

בעלת הסימן: .5.8 ,. 1 א10₪)ג את דאז קקח אינה מיוצגת

1. ביום 30.11.2016 הוגשה מטעם חברת .16 הְהּמסווהמ167מ 1‏ 136% בּמזהּתגע (להלן: "המבקשת") בקשה לביטול סימן מסחר מס' 79826 (להלן: "הסימן הרשום") הרשום בסוג 25. הבקשה לביטול הוגשה מחמת העדר שימוש בסימן על ידי בעלת הסימן, היא חברת 0825 .5.8 ,. 81 610 אא דא (להלן: "בעלת הסימן"). הסימן הרשום נראה כך:

2. בעלת הסימן בחרה שלא הגישה הודעה שכנגד במועד הקבוע בתקנה 37 לתקנות סימני המסחר 0 (להלן: "התקנות"), היינו עד ליוס 30.1.2017. ביוס 13.3.2017 ניתנה החלטתי בהתאם לתקנה 71א(א) לתקנות, לפיה היה על בעלת הסימן להגיש הודעתה שכנגד תוך חודשיים ימים ומשלא הגישה, על המבקשת להגיש ראיותיה בתמיכה לבקשת ביטול הסימן הרשום.

3. במועד הגשת הבקשה לביטול, יוצגה בעלת הסימן על ידי משרד עורכי דין ישראלי (להלן: "באי הכח") אשר לו ניתן יפוי כוח לניהול ההליך בבית הדין ברשות הפטנטיס.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ביוס 2.4.2017 הגישה המבקשת כראיותיה בהליך את תצהיר מר ארז דרוקר, בעל חברת החקירות "אקסס חקירות פרטיות". זאת על מנת לבסס את טענתה בדבר העדר שימוש בסימן הרשום על ידי בעלת הסימן. אף לאחר מועד הגשת התצהיר האמור לא טרחה בעלת הסימן להשיב, ואת על אף שבמועד זה הייתה מיוצגת.

5. ביוס 21.8.2017 הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה בהעדר תגובה מבעלת הסימן. ביוס 8, הגישה המבקשת בקשה להוספת חוות דעת מאת מר רונן מנשה בעל חברת "שירותי מידע לישראל" (להלן: "מר מנשה"). בעלת הסימן בחרה פעם נוספת שלא להגיש כל תגובה מטעמה.

6. ביוס 2.10.2017 הגישו באי הכח בקשה לשחרור מייצוג מנימוקים שוניס ומוצדקים בעיני. בהחלטתי מיוס 15.10.2017 נקבע כי תוצג אסמכתא למזכירות בית הדין לפיה בעלת הסימן יודעה באשר לדיון אשר נקבע בעניינה. ביוס 19.10.2018 הציגו באי הכח תצהיר מטעמם לפיו עורכי דינה של בעלת הסימן שמושבס בספרד, יודעו באשר למועד הדיון. בהחלטתי מיוס 7 שוחררו באי כוח בעלת הסימן מייצוגה בהליך בישראל.

היוס, 23.5.2018, התקיים דיון בפני, אליו לא טרחה בעלת הסימן או מי מטעמה להתייצב, על אף שבאי כוחה יודעו על מועד הדיון, כאמור לעיל. בא כח המבקשת עתר למחיקת תצהיר מר דרוקר מתיק ההליך, ולהחלפתו בחוות דעת מר מנשה, אשר התייצב לדיון. בקשה זו נענתה בחיוב. כמו כן, במהלך הדיון הוגש תקליטור אשר תוכנו כולל קבצי שמע של הקלטת שיחות אותן ביצע משרד מר מנשה מול נציגי בעלת הסימן בספרד, כפי שאף ציין בחוות דעתו.

דיוןו והכרעה

8 השאלה בענייננו היא האם יש מקום לבטל את הסימן הרשום. לשון הוראת סעיף 41 (א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה") הינה כדלקמן:

"...רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר על יסוד הנימוק שלא הייתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחרי שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין לגביהם הוא רשום או לא היה שימוש כאמור תוך שלוש שנים שקדמו לבקשת הביטול."

9. היינו, התקופה הרלוונטית אותה יש לבחון לעניין מידת השימוש בסימן היא מיוס 30.11.2013 ועד 30.11.2016 הוא מועד הגשת הבקשה לביטול הסימן הרשום (להלן: "התקופה הרלוונטית"). בענייננו, כאמור לעיל, נמנעה בעלת הסימן מלהגיש כתב טענותיה שכנגד.

במחדלה זה אף לא הגישה בקשה להארכת מועד לצורך כך. מאידך, המבקשת הגישה ראיותיה כנדרש על פי דין.

במהלך הדיון נבחנה אמינות מר מנשה ולאור תשובותיו נמצאה עדותו מהימנה בעיני במלואה. חוות דעת מר מנשה כללה סקירה וחקירה באשר לשווקים הרלוונטיים בישראל (דהיינו ביגוד והנעלה) בניסיון למצוא חנויות העוסקות במכירת טובין בעלת הסימן בתקופה הרלוונטית. בנוסף, ביצע משרדו סריקה במנועי חיפוש שוניס ברשת במטרה למצוא עוסקים באמצעותס ניתן היה לרכוש בישראל את מוצרי בעלת הסימן בתקופה הרלוונטית. כמו כן אותרו על ידו פרטי נציגי בעלת הסימן ובעלי תפקידים בה, במטרה לפנות אליהם ישירות על מנת לאסוף מידע באשר לשימוש בסימן בישראל. במסגרת החקירה שביצע מר מנשה, לא מצא הוא - או החוקרים מטעמו - ולו אינדיקציה אחת למכירת מוצרי בעלת הסימן בישראל לאורך התקופה הרלוונטית.

הלכה פסוקה היא לפיה סימן מסחר רשום הינו זכות קניינית לכל דבר ועניין, אשר אין לכרסס בה כלאחר יד. נטל ההוכחה כי בעל הסימן נמנע מעשות כל שימוש בסימן המסחר מוטל כל כולו על כתפי מבקש הביטול. ראה: בג"צ 476/82 אורלוגד בע"מ נ' רשם הפטנטים פ"ד ל"ט(2) 148. נטל הראיה הוא זה הנודד מבעל דין אחד למשנהו. היינו, על מבקש הביטול להביא ראיה ראשונית באשר לאי שימוש בסימן המסחר הרשום. במידה ויוכרע כי ראיה זו עוברת את המשוכה הנדרשת, יעבור הנטל הראייתי לבעל הסימן לסתור מחד את ראיות מבקש הביטול ומאידך להביא ראיה כי אכן עשה שימוש בסימנו הרשום.

המבקשת עמדה בנטל הראייתי המוטל על כתפיה ואף למעלה מכך. לעומת זאת, בעלת הסימן אף לא ניסתה לצאת ידי חובתה במסגרת הליך זה וממילא לא הרימה את הנטל הרובץ לפתחה. הנה כי כן, לאור האמור לעיל שוכנעתי במידת הוודאות הנדרשת כי בעלת הסימן לא עשתה שימוש בסימן בישראל במשך שלוש שניס קודס למועד הגשת הבקשה ואף קודם לכן. אי לכך מן הראוי להורות על ביטול הסימן הרשום.

בהתחשב בכלל האמור לעיל, כמו גם בטענות שהועלו בפני היוס, ניכר כי בעלת הסימן בחרה שלא לפעול ולמעשה להתעלס כלל ועיקר מבקשת הביטול שהוגשה כנגד סימנה הרשום בישראל. בצירוף מסקנותיי בדבר היעדר השימוש בסימן בישראל, אין אלא לראות בבעלת הסימן כמי שמבקשת להחזיק לשווא בסימנה הרשום. לאור הליך הביטול שנפתח כנגדה, מצופה היה מבעלת הסימן לפעול כנדרש לזניחת סימנה הרשום, ולו באמצעות שליחת הודעה למבקשת. לו הייתה נשלחת הודעה כאמור, היה עשוי להימנע הצורך בקיומו של דיון בפני, דבר אשר הצריך משאביהם הן מטעמה המבקשת והן מצד בית הדין.

לאור האמור לעיל, הריני להורות על ביטול הסימן הרשום. מכוח סמכותי לפי סעיף 69 לפקודה לפסוק הוצאות סבירות בקשר עס ניהול ההליך שהתקיים בפני, ובהעדר אסמכתאות

מתאימות, יקבעו הוצאות המבקשת על דרך האומדנה. לאור כלל השיקולים הקבועים בדין לפסיקת הוצאותיו של בעל דין, כמו גם טענות בא כח המבקשת שנשמעו בפני היוס, הריני להורות כי בעלת הסימן תישא בהוצאות המבקשת בסך 9,000 ₪ כולל מע"מ. סכום זה ישולם תוך 21 יוס ממועד מתן ההחלטה, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד ליוס התשלוס בפועל.

5. בהיעדר בא כוח בישראל המייצג את בעלת הסימן, מזכירות בית הדין תמציא את ההחלטה למען לשליחת הודעות, כפי שמעודכן בפנקס סימני המסחר.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס | ט' סיון תשע"ח 3 מאי 2018