סימן מסחר 8, 209979 ו -209980

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישוס סימני מסחר מספר 8, 209979 ו -209980 סז פמ זאג 0" "צתפ טסע פמטא

המבקשת: 6אז ,55015 4 035 . ז.צו באמצעות ב"כ וולף, ברגמן וגולר

ה ח ל ט ה

1. ביוס 25.8.2008 הגישה חברת ‏ 0א1 ,45502015 8 6085 ...עו (להלן: "המבקשת")

שלוש בקשות לרישוס סימן מסחר "צמכ זסצ עקפמא סד כסממדאג תה זס" בסוגים הבאים: דברי הלבשה עבור הגנה בסוג 9 ,מוצרי טקסטיל ומוצריס שכבתיים מטקסטיל בסוג 4, ודברי הלבשה, דברי הנעלה וכפפות סוג 25.

2 לאחר התכתבות ממושכת בין המבקשת לבין מחלקת סימני המסחר, אשר עיקריה יפורטו להלן, ומשסירבה המחלקה לקבל את הבקשות לרישוס, ביקשה המבקשת ביום 12.11.2012 כי תינתן החלטה בבקשותיה על סמך החומר שהוגש במהלך הבחינה.

3 ביוס 30.6.2009 נשלח למבקשת דוח ליקוייס ראשון שבו נטען שהסימן נחזה להיות סיסמה, ואולס בטרס יוחלט אס אכן כך, נדרשה המבקשת להמציא חומר נוסף.

4. בתשובה לליקוי האמור, טענה המבקשת במכתבה מיוס 16.9.2009 שהסימן המבוקש אינו סיסמה המשמשת לתעמולה, אלא סימן אשר מופיע על מוצריה. עוד טענה המבקשת כי העובדה שהסימן מורכב ממספר מילים אין בה להצביע על הגדרת הסימן כסיסמת תעמולה.

5. המבקשת טענה שהסימן משמש אותה שניס רבות והוא רשוס במספר מדינות בעולם, כפי שעולה מנסחיס שהגישה. כמו כן הוסיפה המבקשת כי היא בעלת מוניטין רב בתחומה בעולס והסימן הפך להיות מזוהה עמה ועס מוצריה.

6. בהודעתה למבקשת מיום 1.11.2009, הבוחנת סירבה לרישוס הסימן מכוח סעיף 10(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), לנוכח היותו צירוף מליס מתאר.

במכתבה לרשות מיוס 13.4.2010 טענה המבקשת כי הסימן המבוקש אינו מתאר אלא לכל היותר סימן מרמז וזאת לנוכח העובדה שהסימן משמש אותה לסימון מוצרי טקסטיל ופרטי לבוש המגניס מרטיבות ואין במיליס המרכיבות את הסימן כדי לתאר פרטי לבוש.

ביוס 30.6.2011 הגישה המבקשת בקשה נוספת לרישוס סימן מעוצב הכולל את הביטוי "ץז טסץ ק66א 10 6ַ6סְזַההּזהּט2)", שמספרה 239043, בסוגים 9, 24 ו-25 (להלן: "הסימן מעוצב").

ביוס 25.8.2011 נתבקשה מחלקת סימני המסחר להשהות את בחינת הבקשות הנדונות עד לרישוס הסימן המעוצב בטענה כי בכוונת המבקשת לבטל את הבקשות הנדונות במידה ותקובל הבקשה לרישוס הסימן המעוצב. בקשה אחרונה וו קובלה ביוס 7.11.2012 ואולס המבקשת לא ביטלה את הבקשות שבפניי.

ביוס 5.1.2012 בוטל חוזר רשם מ.נ. 29 שעסק בכשירות הרישוס של סיסמאות כסימני המסחר. ביוס 24.1.2012 פנתה המבקשת למחלקת סימני מסחר וטענה שלנוכח ביטול החוזר יש לרשוס את הסימן. טענה וו של המבקשת נדחתה במכתב הבוחנת מיוס 26.1.2012 לנוכת העובדה כי הסימן אינו כשיר לרישוס על פי הוראות סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודה.

ביוס 29.1.2012 טענה המבקשת במכתבה אל מחלקת סימני המסחר, שהבחינה לאופי המתאר של הסימן היא בעיני האדס הסביר, הבחינה אמורה להיות של הסימן בלבד בלא התייחסות למוצריס אותס הוא מסמן. המילה אשר מרמוזת על המוצרים היא "צאס" במשמעות "יבש", שאר המיליס נטולות כל תיאור או רמז, המילה יבש אינה מתארת את המוצר ולא מרמזת אליו אלא מתארת את הצרכן או מי שמשתמש במוצר.

עוד טענה המבקשת כי בבחינת הסימן במנותק מהמוצריס, מתקבל הרושם כי הסימן הינו עבור שירותיס ואינו עבור מוצר מסוים, ודאי אינו קשור למוצרי טקסטיל.

השאלה האס מהווה הסימן סיסמא אס לאו התייתרה במידה רבה לנוכח ביטולו של חוזר רשס מ.נ. 29 ביוס 5.1.2012. חוזר הרשס בוטל בהודעת הרשס מיוס 5.1.2012 בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ע"ר 21488-05-11 צם ג שה 5/5 6או צא הק ו 60. צמם דד ם נגד רשם הפטנטים, סימני מסחר ומדגמים ניתן ביוס 1, פורסם באתר פדאור (להלן : "עניין א541 פשסצ מתאת"). בעניין פע א 05 צ נקבע כי כשירותה לרישוס של סיסמא תיקבע בהתאס למבחניס המשמשיס לבחינת כל סימן אחר, הקבועיס בפקודה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4. לנוכח האמור יש לדון בשתי העילות לאי כשירות הסימניס כפי שפורטו במכתבי המחלקה, דהיינו העדר אופי מבחין לפי סעיף 8 לפקודה והיות הסימן מורכב ממלים הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותס של המוצרים בהתאם לסעיף 10(11) לפקודה.

עס זאת, כפי שהובהר לא אחת, נוהגות סיסמאות לעורר שני קשיים עיקרייס מבחינת כשירותס לרישוס כסימני מסחר. קושי אחד הינו מידת התיאוריות של הסיסמא ביחס לטובין או לשירות. קושי נוסף הינו האופן בו נתפסת הסיסמא בעיני הלקוח כסימן מסחר (ראה החלטה בעניין בקשה לרישוס סימן מסחר 211687 "ק461800005(1 16 שַתס.1", 6מד ות 0 ) 6311016 :8 '06+61י1, פורסמה באתר רשות הפטנטים (3.6.2012).

בית המשפט בעניין א5[1 תזכ0צ 455 הציע מספר מבחני עזר כדי להכריע בשאלה האס סיסמא נתפסת בידי הצרכן כסימן מסחר:

"לצודרך בחינת השאלות: כיצד תיתפס הסיסמא בעיני קהל היעד והאם יש בכוחה לשייך את הטובין למקורס יש לבחון אפוא את מכלול הנתונים וביניהם: תוכמו של המסר, אופן הצגתו, שפת הצותו, אורכו של המסד, מידת קליטותו, מהות הטובין ומיהותו של קהל היעד. נדאה לי, כי כמבחן עזד לבתינת כושרה של סיסמא להגשים את יעודה כסימן מסחר יכולה לשמש השאלה: האס אפשר להניח, כי צרכן המעוניין בטובין יכנס לבית עסק ויבקשם מהזבן תוך שהוא נוקב בסיסמא. תשובה חיובית לשאלה זו עשויה לתמוך במסקנה, כי הסיסמא מסוגלת לשייך את הטובין למקורם ולשמש כסימן מסחר - בתנאי, כמובן, שיתקיימו לגביה כל יתד התנאים שבהס חייב לעמוד סימן מסחד ובכלל זה העדרה של עילת פסלות על פי סעיף 11 לפקודת סימני המסחר."

ואולס כפי שהדגיש בית המשפט, גם אס נתפסת היא כסימן מסחר, עליה לעבור את המסננות הקבועות בסעיפים 8 ו-11 לפקודה. לנוכח העובדה שסבורה אני כי הסיסמא אינה עוברת מסננות אלה, איני נדרשת להכריע בשאלה כיצד היא תיתפס בעיני הציבור. אעיר רק זאת, על פי המידע המוצג באתר האינטרנט של המבקשת, אליו הפנה גס הבוחן במכתבו מיוס 2, אין הסימן משמש כשלעצמו לסימון הטובין אלא בצירוף מליס נוספות ובעיקר בצירוף שמה של המבקשת. על כך מעיד גס הסימן המעוצב שבבעלות המבקשת, אשר כאמור נרשס בפנקס ונראה כך:

ואולס גס אס אניח כי הצירוף ייתפס בידי הציבור כסימן מסחר, נעדר הוא אופי מבחין.

אופיו מבחין של הסימן כמשמעותו על פי סעיף 8(א) לפקודה הינו "הסגולה היסודית " של הסימן הגורם לכך ש'קהל הקונים (או מקבלי השירותים) *ידע לזהות אותו ולאבחנו מסימנים אחדים שמתנוססים על סחודות אחלות" (ראה א. ח. וליגסון "דיני סימני מסחר ודיניס הקרובים להם, עמ' 20, תשל"ג - 1973).

בחינת אופיו המבחין של הסימן מתבצעת לסימן כמכלול. אין לנתק את חלקיו אחד מהשני כדי להעמיד כל אחד מהס במבחן עצמאי. לפיכך יש לבחון את הצירוף " 10 6817801660 זכ טסצ ק66א" כסימן אחד ולא כל מילה בנפרד, כפי שהציעה המבקשת. הסימן נבחן אל מול הטובין של אחריס אשר נכללים באותו סוג או אל מול טובין בעלי אותה תכלית (ראה עניין "א51 תנזסצ םאת" לעיל, פסקה 27). סימן המבקשת מתייחס למוצרי הלבשה, הנעלה וטקסטיל אטומים למים. לפיכך יש לדחות את טענת המבקשת כי בחינת אופיו המבחין של הסימן תיעשה במנותק מן הסחורות או השירותיס אותס הוא מיועד לסמן.

מקובל למדוד את אופיו המבחין האינהרנטי של הסימן באמצעות הצבתו על ציר התיאוריות, הנמתח בין השמות הגנריים מחד ועד אלה הדמיונייס בקצהו השני. ביניהס נכלליס הסימנים המתארים, הסימנים המרמזיס והסימנים השרירותייס בהתאמה. לעתים אין הסימנים ממוקמיס במשבצת מוגדרת על הציר אלא עומדיס הס בתחוס האפור שבין שתי קבוצות סימניס (ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ' חברת הכרם בע "מ, פורסם בנבו 17.10.2006).

אין כל ספק שהסימן אשר אנו דניס בו אינו סימן דמיוני, הוא גס אינו שרירותי, שכן הוא קשור לתפקיד אשר הטובין אמוריס למלא.

בחינת אופיו המבחין של הסימן נעשית מנקודת מבטו של צרכן המוצר, הנושא את הסימן. בענייננו נמצא הסימן על מוצר טקסטיל, ביגוד או הנעלה, המבטיח לצרכן להישאר יבש בתנאי רטיבות. כלומר הצרכן הבא לקנות מוצר ה רוצה מוצר שישאיר אותו יבש, מוצר שלא חדיר למיס, בכך אין בסימן שוס רמז, נהפוך הוא, סימן גה מתאר את המוצר.

בשונה מסימן מרמז אשר נדרשת מחשבה כלשהי כדי לקשר בינו לבין המוצר, אין הסימן שבפנינו דורש מחשבה כלשהי (להגדרת סימנים רומזיס ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 944 ליד האות ו', 23.5.2001). תכלית המוצ