סימן מסחר 85096

ההחלטה:

הש

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המבקשת : 1.| א. ב. ג. ד. 2. א.

בעניין בקשה לפטנט מס' 85096

באמצעות ה"ה ד"ר ריינהולד כהן ושות', עו"פ על-ידי ד"ר מיכאל כהן, עו"פ

בקשת הפטנט מס' 85096 (להלן - הבקשה) הוגשה ביום 13 בינואר 1988 ע"י סתדזאדן א0סדעהכאטסע מאס0תטא טח (להלן - המבקשת).

נושא הבקשה הוא "שימוש ב-'3-אזידו-'3-דהאוקסיתימידין בטיפול או מניעת זיהומים הנגרמים על ידי רטרווירוס של בני אדם".

הבקשה הוגשה כבקשת חלוקה מבקשת הפטנט מס' 78158 (להלן - פטנט מס' 78158) שהוגשה ביום 18 במרץ 1986, קובלה בהתאם לסעיף 17(א) לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים) ופורסמה לפ: סעיף 26 לחוק הפטנטים ביום 29 באפריל 1988. פטנט ניתן עליה ביום 1 באוגוסט 1988.

בשנת 1989 הועברה הבקשה לבחינה עפ"י סעיף 17 לחוק הפטנטים.

עלי לציין כבר בשלב מוקדם זה כי תיאור המצאה והגדרתה זהים לחלוטין בבקשה מצד אחד ובפטנט מאידך. בשני המקרים נאמר במבוא הפירוט כדלקמן:

ב. הבקשה כוללת ומסתיימת ב-19 תביעות, התביעות מס' 10-1 תובעות את השימוש בתרכובת '3-אזידו-3'-דהאוקסיתימידין (להלן - 421) לשם ייצור תרופה לטיפול תרופתי או מניעתי זיהומים הנגרמים על ידי רטרווירוס באופן כלל:י ובאופן מיוחד באשר למחלות. יש לציין, כי ההתייחסות המפורשת לטיפול בבני אדם מופיעה אך ורק בתביעות מס' 1 ,6 ו-10 של הבקשה. התביעות מס' ‏ 10-1 תובעות את השימוש בתרכובת 8421 להכנת תרופות לטיפול או מניעת זיהומים הנגרמים על ידי רטרווירוס ובמיוחד וירוסים הגורמים למחלת ‎ .4125‏ יש לומר כי גם והתביעות 19-11 תובעות את התרכובות 421 לשימוש בטיפול ומניעת זיהומים הנגרמים על ידי רטרווירוס, ההתייחסות המפורשת לבני אדם מופיעה בתביעות מס' 11 ,16 ו-19 בלבד.

ג. מאחר ויהיה צורך להתייחס לתביעות בהמשך, ראיתי לנכון לפרטנן בשלמותן. להלן תביעות הבקשה.

ד. פירוט הפטנט מס' 78158 מסתיים ב-15 תביעות כאשר בתביעות מס' 1 עד 184 נתבע תכשיר רוקחות המכיל 4/1 בעוד שבתביעה מס' 15 נתבע תהליך להכנת התכשיר הנ"ל.

ה. להלן תביעות הפטנט מס' 78158 בשלמותתן:

א. ביום 16 במאי 1989 נשלחה הודעה לב"כ המבקשת עפ": סעיף 0 לחוק הפטנטים ועפ"י תקנה 1 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן - תקנות הפטנטים) ע"י הלשכת ובה צויי שהתביעות מס' 19-11 של הבקשה "נוגדות את הוראות הסעיף 7) לחוק הפטנטים ומסיבה זו הן לא ניתנות לאישור".

ב. במכתבם מיום 8 בינואר 1990 ב"כ המבקשת הודיעו ללשכה כ: מאחר וההשגות כלפי התביעות הן עקרוניות מטבען, מן הראוי לקיים ברור בפני הרשם."

ג. ביום 26 בפברואר 1990 נשלח מכתב לב"כ המבקשת ע"י הבותחן ובה נאמר כדלהלן:

"במכתבכם הנ"ל בקשתם להעביר את הבקשה לבירור בפני הרשם. הנג: להודיעכם כ אהיה מוכן לראות בתביעות 1 עד 10 כתביעות לשיטה להכנת תכשירים תרופתיים אם תביעות כאלה עומדות לדרישות סעיפים 5,4 ו-9 לחוק.

1. התביעות 1 עד 10 מתייחסות לטיפול להכנת תרופה (קרא תכשיר תרופתי) המיועדת לטיפול בזיהומים הנגרמים ע"י רטרווירוסים.

2. תהליך להכנת תכשירים תרופתיים נתבע בתביעה 15 של הפטנט ההורה 78158, לענין זה אני מפנה את תשומת לבכם לפסקה הראשונה שבעמוד 1 של הפטנט הנ"ל. לפי סעיף 2 לחוק יכול בעל אמצאה לבקש שינתן לו פטנט עליה אך לא מספר פטנטים על אותה אמצאה.

3. ההשגה לפי סעיף 1(7) לגבי התביעות 11 עד 19 בעינה עומדת.

נא להודיעני אם לאור ההשגה החדשה שפורטה בסעיף 2 לעיל אתם עדין מבקשים בירור בפני הרשם".

ד. ביום 26 באוקטובר 1990 התקבל בלשכה מכתב מאת ב"כ המבקשת אשר בו נאמר כדלקמן:

"בתשובה למכתבו שבסימוכין של ד"ר קרמר, להלן סיכום טענותינו:

1. עניינה של הבקשה הוא:

1. שימוש בחומר '3-אזידו-3'-דהאוקסיתימידין בייצור תרופות המשמשות לטיפול אקוטי או מונע של דלקות הנגרמות על רטרו- וירוס אצל בני אדם - תביעות 1 עד 10.

2 החומר '3-אזידו-3'-דהאוקסיתימידין כשהוא משמש לטיפול אקוטי או מונע בדלקות כנ"ל.

2. שני הסוגים של תביעות אלה מקובלים הן במשרד הפטנטים האירופי והן במשרדי הפטנטים הלאומיים של המדינות החברות באמנת הפטנטים האירופית. הדברים ידועים ולכב' הרש יש על כך ידיעת שופט -- 106סםת 10610181. עם זאת אנו נציג במהלך הברור אי אלו אסמכתאות.

3. בהודעת הבוחן לנדי מיום 26.2.90 הוא הודיע שכעקרון הוא מוכן לקבל את התביעות 1 עד 10 בתנאי שהן תעמודנה במבחנים של הסעיפים 5,4 ו-9 לחוק הפטנטים. בסעיף 2 של אותה הודעה הוא קבע, שתהליך להכנת תכשירים תרופתיים נתבע בתביעה 15 של הפטנט העיקרי, ושאי לכך נוגדות תביעות אלה את הוראות הסעיף 2 לחוק, לפיו בעל אמצאה יכול לבקש שינתן לו רק פטנט אחד עליה. אנו כופרים בטענה זו וטוענים, שבעוד אשר התביעה 15 בפטנט העיקרי היא תביעה כללית, מדובר כאן בתביעות להכנת תרופות למטרות ספציפיות. הגם שאין אנו סבורים שיש צורך בכך נהיה, במקרה הצורך, מוכנים להפוך את בקשת החלוקה הנוכחית למוסף לפטנט העיקרי.

4. בדו"ח הבחינה מיום 15.5.89 קבע הבותן לנד: שתביעות 1 עד 19 נוגדות את הוראות הסעיף 1(7) לחוק, ועל השגה זו הוא גם חזר בדו"ח הבחינה השני מיום 26.2.90. עם כל הכבוד, אנו כופרים בהשגה זו וטוענים שאת האיסור על פי הסעיף 1(7) לחוק יש לפרש על דרך הצמצום ולא בצורה מרתיבה, כלומר שאת המילים "תהליך לטיפול רפואי: בגוף האדם" יש לפרש כלשוןן, ופרושו שרק תביעות שעניינן "תהליך לטיפול במחלה אצל בני אדם המאופיין..." אינן קבילות. לעומת זאת, תביעה המתייחסת לשימוש בחומר פלוני לטיפול במחלה אלמונית אין עניינה תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם, אלא תהליך לשימוש חדש בחומר ידוע והמפר פטנט שכזה אינם הרופא או האחות המטפלים, אלא מי שמייצר ו/או משווק את החומר או התכשיר עם התווויות והוראות להשתמש בו למטרה היעודה.

5. לסיכום אנו נטען שיש לקבל את כל התביעות של הבקשה." ביום 25 בינואר 1991 נשלח מכתב לב"כ המבקשת ע"י ס/ממונה על בוחני הפטנטים וראש מחלקת הכימיה, ד"ר מ. גנף, אשר בו (בין היתר) נאמר

כדלהלן :

א. הבקשה הוגשה כבקשת חלוקה מהבקשה 78158 שעליה בינתיים ניתן פטנט.

בפטנט הנ"ל נתבעות תכשירים תרופתיים שמכילים צ000- '82160'3- *3 16 על ותהליך להכנתם באופן כללי, מפירוט הבקשה עמ' 1 שורות 1 עד 3 עמ' 5 שורות 2% עד 28, עמ' 8 שורות 1 עד 9 נובע שהתכשירים מיועדים למתהמעטת +02 18א18צתקסעק +0 שתעפה8סע6 6ם 6‏ ת1 6פש₪ מ0ס+ 60010883?ת1. במיוחד תואר בפירוט הטיפול ב-8125, זיהומי טש12 ,1-/דה, ך-עא ,תק ו-₪10-111 (ר' עמ' 7 קטע שני). הפירוט כולל הדגמות להכנת התכשירים ונתוני סע16ט םמ+ לגבי יעילותם.

ב. בתביעה 15 של הפטנט נתבע תהליך להכנת תכשירים תרופתיים המכילים את החומר הפעיל הנ"ל. בוא לפרש את התביעה הנ"ל יש להעזר בתאור הפירוט המצביע על תהליך להכנת תכשירים תרופתיים למניעת וטיפול בזיהומים רטרוויראליים אנושים. זהו בעצם השימוש היחיד שתואר בפירוט.

ג. לפיכך, הטענה שהתביעה 15 של הפטנט היא תביעה כללית והתביעות 1 עד 0 של הבקשה הן תביעות מיוחדות שלא נכללים בפטנט, אינה מתקבלת.

ד. ההצעה להפוך את הבקשה לבקשה לפטנט מוסף אף היא אינה מתקבלת. סעיף 45% לחוק קובע: "בעל פטנט שהוא בעל אמצאה שהיא שכלול או שינוי לאמצאה שעליה ניתן הפטנט (להלן - הפטנט העיקרי) רשאי לבקש כי הפטנט על האמצאה השניה ינתן לו כפטנט מוסף" (הדגשה במקור). פירוט הבקשה זהה מילה במילה לפירוט הפטנט ולא תואר בו שום שינוי או שכלול ביחס לפטנט כנדרש בסעיף 84.

ה. אשר לתביעות 11 עד 19, התרכובת 86 עפש ידועה מזמן. לכן, אין בתרכובת חידוש כנדרש עפ"י בסעיף 8 לחוק הפטנטים. המבקשת גילתה כי התרכובת יעילה בטיפול במחלות הנגרמות ע"י רטרוירוסים ותבע את השימוש שלה בתכשירים תרופתיים בפטנט הנ"ל מסיבה זו אין התביעות הנ"ל כשירות פטנט.

ו. ניתן לבטל את ההשגה לפי סעיף 1(7) כלפי התביעות 11 עד 19.

א, יש לציין כי, למעשה, ההודעה הנ"ל מטעם הלשכה מהווה סירוב לקבל הבקשה כבקשה כשירת פטנט עפ"י סעיף 21 להוק הפטנטים ועפם:

תקנה 45 לתקנות הפטנטים.

המבקשת הגישה בקשה להשמיע את טענותיה בפני הרשם עפ": ההוראות הקבועות בתקנה 46(א) לתקנות הפטנטים. הבירור בהתאם לבקשת המבקשת הנ"ל התקיים ביום 31 באוקטובר 1991.

לקראת הדיון המוזכר לעיל הגישה המבקשת ביום 16 בספטמבר 1991 חוות דעת בכתב מקצועית בכתב שניתנה על ידי ד"ר מ011118 ת218 תש (להלן - ד"ר וויט), משפטן, עורך דין בריט וסוכן פטנטים בריטי ואירופאי (לפי האמנה האירופאית). בחוות דעתו מתייחס ד"ר וויט לנושאים הבאים:

א. "האווירה בישראל באשר להגנה פטנטית על תרופות חדשות." ב. "השגות הבוחן לגבי תביעות מס' 10-1 של הבקשה." ג. "השגות הבוהן לגבי התביעות 19-11 של הבקשה,"

אשר "לאווירה בישראל באשר להגנה פטנטית על תרופות חדשות"

1. בחוות דעתו (עמ' 5-3) מזכיר ד"ר וויט את פסק דינו של בית המשפט העליון בענין 1. פלנטקס בע"מ ‏ 2. פרמה - פלנטקס בע"מ ג. מד1 א110גסאטסק 005 זחא מז (ע"א 22 פ.ד. כ"ז ]1 29). שם נאמר ע"י כב' השופט ויתקון בעמ' 55 (מול האות א') כדלקמן:

"הכלל שאין להעניק פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם אינו כלל רצוי. אין הגיון לנהוג איסור כזה שעה שמותר לקבל פטנט על כל מוצר רפואי, והרי כזה גם זה זקוק להגנת פטנט..." ובאותו עמוד (מול האות ו'):

"...נזכור שאף אילו היינו צריכים לדון לפ החוק הישראלי החדש מתשכ"ז-1967, סעיף 7, אין האיסור שבסעיף זה חל על מוצר רפואי אלא רק על תהליך לטיפול רפואי, וכשמדובר בתכשיר פרמצבט: המיוצר באופן תעשייתי והמשווק בכל שווקי העולם, אין זה, לדעתי, מציאותי לדבר על תהליך ולא על מוצר".

(הדגש במקור)

למרות העובדה שכב' השופט יהודה כהן לא הסכים לגמרי עם דעות:ו של כב' השופט ויתקון הוא אמר (בעמוד 59 מול האות ד') וזאת לשונו:

"אני סבור שלא נחטא לרוח התקופה ולהתפתחות האחרונות בעולם בענין מדיניות הענקת הפטנטים, אם לא נבטל כליל את האיסור, שלא יוענק פטנט לתהליך טיפול בריפוי בני-אדם, אלא נשמור על איסור זה, בהיקפו המצומצם גם לגבי הענינים שעליהס חלה עדיין פקודת הפטנטים...

מסקנתי על-כן היא - שאמצאה לפי ייעשה שימוש בפעם הראשונה לטיפול בריפוי גוף אדם בחומר דוע, תרכובת ידוע, או מכשיר ידוע, היא כשירת פטנס".

כללית, כב השופט קיסטר הסכים עם דעותיהם של כב' השופט ויתקון וכב' השופט כהן והוא הוסיף כדלהלן (בעמוד 62 מול האות ו'):

"...ואילו במידה שאין הציבור עוטשת די כד: לפרנס את הממציא הרפואי וכד: לעובדו, הר שתכמת הממציא בשטח הרפואי שווה כל כסף, ויש לתת לו אפשרות לנצלה כמו ו אמצאה אחרת".

2. א. בסיכומו של דעותיו בנוגע לפסיקה הישראלית ד"ר וויט בחוות דעתו (עמוד 5) אומר כדלקמן וזאת לשונו: להליך רפואי כשלעצמו - שפסולה עפ"* האמנגנה האירופאית.

ב. כשירות תביעות בנוסה "מעס" 5158" מבוססת על כך שהתביעות מסוג זה אינן מראות תהליך רפואי כשלעצמו אלא תהליך ל:יצור תרופה המיועדת לשימוש מיוחד.

ג. החלטת ה-0ק₪ הנ"ל אומצה בבריטניה ובשוודיה, אךך לא בהולנד שבה הוהלט שאין חידוש בתביעה כזו.

ד. | אף על פי שהניסוה ב-"מעסע 1588שפ" נועד לאמצאות מהסוג "תמ6108%10ת1 ₪081081 עסתספעט?" אין כל סיבה, כעיקרון, לפי טענת ד"ר וויט, שלא לאשר ניסוח כזה לגב: שימוש תרופתי ראשון של חומר פעיל. לפי האמנה האירופאית אין צורך לאמ תביעות בניסוה ה-"מעסת 188שם" באשר לשימוש תרופת* ראשון בצורת "06םת5005%8 6מטסס-6פסקסטס" כמו בדומה לתביעות מס' 1 אשר בבקשה דנן.

יש לציין כי התיאור בבקשה העומדת בפנינו מתייחס לשימוש תרופת: ראשון (מ8108%10ת1 ₪001081 8%ע1?). למעשה אין כל מניעה שהמבקשת תגן על אמצאתה בפני גילוי ידע קודם (שלא ידוע למבקשת) המתאר שימוש תרופתי של

( : חלה.

2. "התביעות 10-1 - השגות הבוחן"

א. בהמשך מתייחס ד"ר וויט להשגת הבוחן במהלך בחינת הבקשה, דהי*ינו שהתביעות מס' 1 עד 10 אינן כשירות לאור הסעיפים ‎ 5,%‏ ו-9 לחוק הפטנטים וזאת לאחר הבאתה בחשבון של התביעה מס' 15 לפטנט. בעצם, השגה זו בוטלה למעשה ולפיכך אין צורך שאתייחס לסעיף 14 לחוות דעתו של ד"ר וויט.

ב. 1. בסעיף 15 לחוות דעתו של ד"ר וויט הוא מת:*חס לשאלת תביעה כפולה (ש₪ת6181₪1 80₪016). שם הוא מזכיר שת* החלטות בריט:יות: שעעם] צ0 286668 0+ 25ב1168610קק4 סשך 0% ע88%606 פת6 םך .1 (להלן - 1+05צ20כ2) 291 סעת 5% (1927) פט?צסעכ %-ר שסעע2 צם 2800065 ע0ס? 5ת1108010סק ‏ 0% 886605 6םס תך .דד (להל| - א0עץ2) ,1 0עת 61 (19484) .108 08ם50150 1606010ם

2. | בענ'ן פט%ע226 הוהלט שלא ניתן לקבל בקשה נגזרת המכילה בתביעה באותו היקף (80006) בדיוק של התביעה שנתבעה בבקשת החורה. לעומת זאת, הוחלט בענין שסעע8 כי ניתן לקבל בקשה נגזרת כאשר בינה לבין הבקשה ההורה נתבעות תביעות בהיקף חפיפה (80006 שם+סס18עסטס). בהחלטה זו נאמר (בעמוד 3 שורה 16) כדלקמן:

"0סס םמ0181 סם 6ל ₪155 6ע6ם6..." %מסעהס 66 תד 6 עס 6סם6 1% 6286 6ם8 ב6612168%10ס5 6+ תב 8 5 4 60 מ0181 8 19 בו ,ת52601?168%610 | 6מ6ע8ס תז3 2 5ט10ק 4 60 ש0181 סם 6 ₪56

. "ת800011168%10 8101806 6ת6

2 לדעת ד"ר וויט היסוד ההגיוני, עליזו התבססו שת: ההחלטות הנ"ל, הוא שבהעדר הוראות תחיקתיות מנוגדות, אסור ששני פטנטים, הנושאים אותו תאריך ואשר נמצאים באותה בעלות, יכללו תביעות זהות. |

על בסיס העקרון הנובע מענין שסעץ מסיק ד"ר וויט שהתביעות מס' 1 בבקשה א*נן זהות לתביעות כלשהן בפטנט מס' 78158 ובמיוחד שההיקף של התביעות הנ"ל שונה מהיקף התביעה מס' 15 שבפטנט. תביעה מס' 15 מתייחסת לתהליך להכנת תכש*ירים תרופת*ים מבל: שהיא מגדירה את מטרת השימוש בהם. לעומת זאת, תביעות מס' ‏ 10-1 אשר בבקשה מתייחסות לשימוש ב-821 לשם הכנת תרופה בעלת שימוש מדוייק ומשיוחד, לכן, אם יימצא שלתרכובת ‎ 427-‏ יש שימוש מחוף לתהום הטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי רטרווירוסים בבני אדם, או במניעתם, התביעות של הפטנט מס' 78158 (אם הן כשירות) תעמודנה, אך לא התביעות מס' 10-1 של הבקשה, למבקשת *ותר חשוב הוא, אולי, שאם *תגלה ש-2421 היה ידוע לשימוש תרופת* אחר, אזי ייתכן שהתב:יעה מס' 15 שבפטנט מס' 78158 תהיה פסולה בו בזמן שהתביעות אשר בבקשה תה*יינה כשירות במסגרת תביעות המגדירות אמצאה של שימוש תרופת: שני.

בנוסף נטען על ידי ד"ר וויט כ* לו התביעות מס' 10-1 ה*ו נכללות בפטנט מס' 78158, ניתן היה לראות אותן כתביעות בהיקף | צר י ותר מאשר התביעות הנוכחיות אשר בפטנט כפי שהן קובלו. על בסיס זה היה ניתן לאשר אותן כתביעות שונות. אם הגישה הזו נכונה, העובדה שהתביעות המצומצמות החולקו באמצעות בקשת פטנט נפרדת אינה צר*כה להשפיע על התוצאה הדרושה.

3 ל"הטגות הבוחן באשר לתביעות מס' 19-11 של הבקשה"

א. נאמר ‏ על-ידי ד"ר וויט בחוות דעתו (בעמוד 11-10) כדלקמן . וזאת לשונו:

תהתטםת 0% 15א18עתקסע2ק +0ס 6ת080₪00ע52 6ם6 ם1 סשפט ע0ס? ‏ 27" "8ת206%10ת1 סע

11 6מס על ₪16%566ע06 ע50001+10811 6תס 18 ם0181 0% שעס+ 15מך

8% תהסקספטם 06 0% (52)4 1018סע 2‏ 0% | 66ת56ת56

-:5%8908 1215 .תס61>תסטתס6

+ 6ת208%00ל עס? 06ם₪60 (5)" צֶס 008 1₪81ת 8‏ עס מתהמטת 6ם6 הת ץכ עס צ סינוט תס 86%150₪עק 008ם₪0% 618808616 1 עְ06 1281ת8 עס תהמטםת 6ם% 8ת0ס1ס6מפטת1 88 208826006 8 ססת ?ס 868 סעםּ בס דצבש תנת1%ש 821108610 181ע0605%2םמ1 .1 תהסםעשַבעהק ‏ +09 את1צת68עם 6תס י צנססה 5סם 811ת5 תס1פנטסעק 15תך ,(ת8[ט10סעהק | ת 1‏ ,061065ע2ק 60 תסץ ,פ5ת00₪2051010 02 0065ת568ספ . "650065 656ת5 0% עתה8 ת1 ₪56

(הדגשה במקור)

ם590010 60 0002080065 088ת66ת50 סשס 52686 0% 8%ע1? | 6מך 6 085 8000085 1 ₪ם8 180 פסתסס8ק 182881 שמס 0% (7)1 68 666 ם1 עפססקה8 ססת 8008 60%ע62ב6 | 66םמ6סת80 860026 5% 0005 ,60118117 ,280 %55ת2856 [13280 526 ,(עסטסשסםת .שם1 8 059 סמהסש 6תס סִפַתִ1הק ם101010תסעק 611018 מה סטפת

"₪660 5628000610 8 ם1 ₪86 ע0ס+? 8ס6ט6סעק" סס

ב.

ד"ר וויט טוען שהתביעות בבקשה לגבי 471, כפי שהן מת*יחסות לשימוש בטיפול רפואי מסויים, אינן מהוות תביעות המיועדות אך ורק לטיפול רפואי כזה, אלא תביעות שניתן לממש נגד יצרנים של החומר 427 ונגד יצרנים של תכשירים תרופתייס תוך המטרה להשתמש בהם כתרופות המיועדות לטיפול בזיהומים רטרוירלים או למניעתם. לפיכך, התביעות מס' 19-11 נותנות הגנה פטנטית לפעילויות שהינן מעבר לטיפול רפוא* בגזף האדם. מסיבה זו בלבד, כך טוען ד"ר וויט, תביעות כאלה קבילות הן באותה מידה שחומר תרופתי, תכשיר תרופתי או התקן כירוגי אף הם הינם כשרים בהתאם לפסק ‏ דינו של בית המשפט העליון בענין פלנטקס שהוזכר לעיל. ד"ר וויט מסכים אפוא שביטול השגות הבוחן עפ"י סעיף 1(7) לחוק הפטנטים כלפי התביעות הנ"ל היה במקום. |

1. בהמשך מתייחס ד"ר וויט להשגות הבוחן שפורטו במכתב הבוחן מיום 25 בינואר ‏ 1991. | להלן הערותיוּו (ראה טעיפים 21-20 בעמוד 12-13 לחוות דעתו):

צ%:5601 ג ₪80‏ 11-19 5מ6181..." 1 0 1% 5% ה 6מ8 07 צ61תהת 08ע08%1? 1ת3 הסנבהש ע0ס+ 6פסקעטסם 50601106 6" 1655 צ61שהת ,₪968 06 0סס 18 8אנעקסעת עס 6ת0ע08%ע52 6ם6 ת1 . "תמ200%10ת1 8ע1טסע26% מהמטת 0% "ססת 286 6עט085? 56006 18ת7 68 50 808118016 ₪806" ת66ס +ס 0808 6םת 5‏ 90 עסבעס ‏ "116סטק (פטםם | 6ם8 | ת1108510סק2 | 6םס 686 09 48 ב0ס850001 60 8ם8000261 + ם8ם סשת ,1967 +0 8 פסתסס6הק 858 062026 ,פסת [טסש 826 6תס צעע8ס 50 8016 ת066 שטהת ,6850 ‎ 0+‏ ע₪8006 | 8101605 6026 סטס עסתתהם | 606 ם 1‏ 11-19 01815

.ת11686+10סק 6םת6 םת1 665021066

ם58%8 18 ש18 ס6םת6 029 שפ1ט ‏ 18תך7

תס צעסט סשף - מסע?

מסט1ש | 60015108 ב 6 צס - צ61ת000ע 0 ם: 68158קק 2‏ +01 208200 180000חת תס 012106 %6ת2858 תהסקסתטם 6םס6 86" 0205 6ם6 0% שת1תהסם 6ם6 ם 1‏ "110פטק 526 סס 16סַהַ1דהטמ 8 16 ,0ע 6בס 0% 54 22601016 6תס צ1םמס 60 ע676ע 60 6ת51+21610 0 ץ1פות ,פת8601510 656תל ‏ 09% םס1ס6צמץק" ,2/88 | 06 001910 ",זז 681+100ם את טס ץסס) (93 ,100 , סקטנס) 58 (.8 א6מת ‏ 88 | 10606טססק 8 586 ע0168 1% ₪8%05 ת6601810 ספסתנק 1081םתת560 +0 56860266 6 16שסת8 6181₪ 8 ת1 06םת581ת00 6+ 6%ת41801 ב 88 82001קסע שנה8[ס %5ת850ק 8 שהם+ התה +ססקתסת6 3 20861206 8 תסטפ 8מ601+71כ8 8% 1688%5תט צ16פטסת 1808 פסת עסנעק 66 ת1 ₪6ת00ס+? 185 6ע6800? 6 1%ש 8950018610 ת 1‏ %ע8 מך .0181₪ 6בל 02 2080208 עסםסס שנה[ס 6מס6ק ‏ 8 ,פנעסש עסת%ס 1 8 ס 1 6 בבְ₪ 60 646את11 8110568266 תסנופ עסץ ספ 1 עס[פטסם 180%8 צ1תס 6סת500558 מ1108010קקה - 6ם6 8ע0ס+?סס - ,1% סשט | 5086 | 08 6802 - ,6856 6" ת60ם במ 8+ ם1 6ת8 "116סטק 6םל 60 118016אטה 5 .6150105026 16 8 8 ,0280 ,0ע0+02ע62ת5 -, 0%9ס011+ דצת1 %פת5 ת8808%10ופ5 סםת 15 6עסת% 6 0 תשסתא צע10₪81ט6עק פפש

עס %ת0מ6208% 6םת%6 ת1 ע₪5111% צעתם

5ת1טסע65ע תהחטת +0 15א18עתקספק סב 11-19 0181₪8קול הדיון עמ' 9 שורות 9-7).

3. התביעות אשר בפטנט מכוונות לתכשירים שאינם מוגדרים על מטרה מסויימת, התכשירים הינם אוניברסליים ומהווים סתם תכשירים תרופתיים.

8. ניסוח התביעות אשר בפטנט לא נעשה כדבר מקרי. המבקשת אמנם רצתה לקבל שני פטנטים - אחד כללי ואחד ספציפי עבור 477 לשימוש בייצור תרופות במלחמה נגד 4125.

5. לאור השינויים בחקיקה ובנוהלים, המבקשת מוצדקת בבואה לבקש הגנה פטנטית על שימוש חדש של תרכובות ידועות בדרך, ועל סמך התנאים החלים כיום.

ג. באשר לבקשת הפטנט מס' 85096 (להלן - הבקשה). בבקשה נמצאות שתי קבוצות של תביעות שסורבו מסיבות שונות:

1. א. התביעות מס' 10-1 המסורבות כיום לפי סעיף 3 לחוק הפטנטים מאחר והן (כך נטען על ידי הבוחן) אינן מגדירות תהליך או מוצר. סעיף 3 הנ"ל קבע (בין היתר) כי "אמצאה, בין שהוא מוצר ובין שהיא תהליך...היא אמצאה כשירת פטנט".

ב. התביעות מס' 10-1 הנ"ל מסורבות גם לאור הנקבע בסעיף 2 "לחוק הפטנטים בו נאמר בעל אמצאה כשירות פטנט זכאי לבקש לפי הוראות חוק זה, שיינתן לו פטנט עליה".

עפ"י השגת הבוחן ולמבקשת יש כבר פטנט (מס' 78158) באשר לאמצאה מסויימת, אין היא זכאית לקבל פטנט נוסף על אותה אמצאה. לגבי ההשגה הזאת נטען על ידי ד"ר כהן שבעצם מדובר כאן על שת: אמצאות שונות.

2. א. הקבוצה השניה מתייחסת לתביעות מס' 19-11 אשר בבקשה. נטען ע": ד"ר כהנן שיש לקרוא אותן "0181₪8 6%ט0סעק 6ט1פ6סקעטס". לדבריו, מדובר כאן בתרכובת הידועה והמוכרת כ-421 עליה המבקשת תובעת הגנה פטנטית המוגבלת לשימוש בה בטיפול ובמניעת זיהומים רטרווירלים אצל בני אדם אשר, באופן כללי, נקראים בטיעונים אלה בכינוי "סכזה"..

ב. התביעה הראשונה של קבוצה זו (תביעה מס' 11) מהווה תביעה גנרית הנתבעת לטיפול ובמניעת זיהומים רטרווירלים אנושים. התביעה השניה (מס' 12) נתבעת באשר לשימוש ב-122 לטיפול או למניעת מחלת 42105.

ה. המצב דומה לגבי יתר התביעות בקבוצה השניה.

השימוש הנ"ל הוא מיוחד, ייחודי מאוד ושלא היה ידוע קודם לכן. השימוש הזה משקף את ההתפתחות והקידום בטכנולוגיה התרופתית ומהווה "נקודת מפנה" במובן זה, המבקשת היא הראשונה, ועד היוס היחידה, שמצאה תרופה לטיפול במחלת 4105.

חברה המוצאת שימושיכנ"ל ומשקיעה %160₪ בפיתוה במסגרת זו מצפה וזכאית להגנה פטנטית.

בסיכום עד כאן נטען כי התביעות מס' 10-1 של הבקשה אינן זהות לתביעה מס' 15 אשר בפטנט.

השוואה בין החוק הפטנטים הישראלי לבין ההקיקה האירופאית

ד"ר כהן הציג את הרקע התחיקתי באשר לאמנה האירופאית (להלן - ה-) חוק הפטנטים הבריטי, הגרמני, השוודי וההולנדי (עליו מבוססות ההחלטות שצוטטו על ידי ד"ר וויט בהוות דעתו המוזכרת לעיל). ד"ר כהן השווה את ההוראות התחיקתיות הקבועות באמנה ובחוקים הנ"ל עם הוראות חוק הפטנטים הישראלי.

א. לטענת ד"ר כהן ניתן להשוות את הוראות סעיף 2 לחוק הפטנטים הישראלי, הקובע כי "בעל אמצאה כשירות פטנט זכאי לבקש, לפי הוראות חוק זה, שיינתן לו פטנט עליה" עם הוראות סעיף 1(60) ל- הקובע כי -

"....1016ס ת1 ע5₪0008980 18ם מס

ב. אמור מיד שהשוואה כזאת אינה נראית לי. משמעותו של סעיף 2 לחוק הפטנטים הישראלי היא שבעל אמצאה כשירת פטנט זכאי לקבל פטנט אחד עליה, בעוד שסעיף 1(60) ל-א קובע למי שייכת הזכות שניתנת על ידי הפטנט. בקיצור, סעיף 2 הנ"ל מציין את מה שינתן לבעל האמצאה בניגוד לסעיף 1(60) המדגיש את מי הזכאי לקבל את הזכות.

א. כן נטען על ידי ד"ר כהן שניתן להשוות את סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי עם הוראות סעיף 1(52) ל-עם. סעיף 3 הנ"ל קובע כדלהלן:

"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש בה בתעשיה או בחקלאות ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט". סעיף 1(52) ל-אומר ש-

עלי לציין שיש הבדל גדול ומשמעותי בין שני הסעיפים הנ"ל. ה-קם אינו מזכיר כלל מוצר או תהליך. לעומת זאת, סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי קובע במפורש שאמצאה כשירת פטנט חייבת להיות מוצר או תהליך כך שאפילו אם אמצאה מסויימת היא חדשה, ניתנה לשימוש בה בתעשיה או בחקלאות ויש בה התקדמות המצאתית, אם היא לא מחווה מוצר או תהליך, פטנט עליה לא יינתן, וזאת בניגוד לפטנט אירופאי שעקרונית כן מעניק פטנט לבעל אמצאה גם אם אמצאתו אינה מהווה מוצר או תהליך.

ד"ר כהן טען גם שהוראות סעיף 8% לחוק הפטנטים הישראלי דומות לסעיף 58 ל-60פם.

טענה זו מקובלת על*.

נטען על ידי ד"ר כהן שהוראות דומות להוראות חוק הפטנטים הישראלי: ניתן למצוא בסעיפים 2,1 ו-8 לתוק הפטנטים הבריטי משנת 1977, בסעיפים 5,3,1 ו-6 לחוק הפטנטים הגרמני משנת 1980, בסעיפים 1 ו- 2 לתוק הפטנטים השוודי משנת 1967 ובסעיפים 81 ,42 ו-3 לתוק ההולנדי משנת 1910.

למעט החוק ההולנדי הנ"ל שבסעיף 41 מזכיר במפורש את המונחים מוצר ותהליך, כל יתר ההוקים המוזכרים לעיל אינם עושים זאת. מלבד הערה זו, אנ מסכים שהסעיפים הנ"ל אכן דומים להוראות חוק הפטנטים הישראלי.

מטרתו ותפקידו של משרד הפטנטים הישראלי:

מטרתו ותפקידו של משרד הפטנטים הישראלי הם להעניק פטנטים ולאשר תביעות. אין בתפקידו של המשרד לבדוק אם וכיצד בעל הפטנט יכול לאכוף את הפטנט שלו. שאלות המייחסות להפרת פטנט אינן בסמכותו של רשם הפטנטים אלא בסמכותו של בית המשפט בלבד.

אני סבור שלגבי אמצאות התפקיד העיקרי המוטל על משרד הפטנטים הוא לבדוק אם אמצאה מסויימת, עליה מתבקש פטנט, ממלא אחר כל הדרישות הקבועות בחוק הפטנטים ובתקנותיו. אם כל הדרישות נתמלאו, יוענק פטנט למבקש ואם לאו, יסרב הרשם מלעשות כן. בכפוף לזה מסכים אנ: עם ד"ר כהן שכל ענין הקשור להפרת פטנט, אם היא ישירה (41206%) או אם היא הפרה תורמת (%ם8080ת1ע2+ת1 עעספסטס1ע%>תסס) אינו בסמכותו של הרשם אלא בסמכותו של בית המשפט בלבד. ברוח זו מקובלת על: עיקר הטענה הבאה שנטענה על ידי ד"ר כהן (ראה עמ' 18-16 לפרוטוקול הדיון):

% 686 ,69260%ע 806 811 ב16ח צ58% ב1טסש 1 ,811 01 6פתנק" %מעש %0 0?2106 6ת850ק 6ם% 0% 588% בם8 001606 6םס ‏ 18 1 עעעסש 60 שטהת %6'ם60 716 .0181₪5 שסמצביע על כך) למספר החלטות שהוצגו בפני (ראה נספהים 5-1). מהחלטות אלה נובע כי בכל המקרים שצוטטו על ידי ד"ר וויט, להוציא ההחלטה ההולנדית, תביעות מהסוג "0181₪8 26צ 1‏ - 51885" נחשבו כתביעות המתאימות ביותר באשר לאמצאות | רוקחות | לשימוש | שנ: ("₪001081 עסבסעט+" ‏ פס "6ת5600 ם0108010ת1"). למעשה, כך נטען, אין צורך שתביעה כזו מוגבלת לשימוש

/ שני. הודגש על ידי ד"ר כהן כי לדעת ד"ר וויט, אין כל סיבה כלשהי מדוע

תביעות מסוג זה אינן יכולות להתקבל גם כלפי רוקחות לשימוש ראשון (ת6108%10ת1 [₪00108 128%?) שזה, לדבריו, אמנם המצב אשר בפנינו.

דוגמא נוספת לגבי הנוהל מטעם ה-2106+?0 6ת2806 תהסקספטם שהובאה בפנ: על ידי ד"ר כהן משתקפת בפטנט מס' 0038567. שם התקבלו התביעות מס' 7- 0 הבאות:

-1₪010820-ת1-1עפ5סת8ע0+?100ע-2- | -סםת1מה-4 02 6פט 6םך | .7" 4 8000008016 ע82₪8001510811תק 8 עס 6ם101עצק-[8,5-6] %תסתה16סת ב 02 6עט800/טת₪8 6ג% 1 +60%ע62ת0 581% ת8111%10 עסבפס מ0ס01%1ת00 עעת₪8%0ם18+ת 1‏ תה +0 6ת68500ת62 6םב+ עס+ (60818המסת+עע62 פטקט1 מ0סע? 8ם1ע6++טה ‎ 800[160%‏ 8 ם1 0

6 תס 518סעתק6ת ,6011618 6ט801ע1002ט ,ה18מסתה 17>616סשסת

תהשעס 6ת8 ₪28+08 שת010061ת1 086118 םש1סעס+ ‏ 02 ב26166%10

. %8ת18קפת8ע

1% סתס ת61ע6תש 7 6181₪ 50 שת861ע8000 ספט 6מך | .4 -4 8816 0% ₪8 30 50 0.1 מסע+ +0 ת16%28610ת80₪1 עס+ 48 עס 6ת161עצק-[4,5-6]-081-11-1216820ת1009028ע-2- - -סתזשם 881 ת8001%10 8016 8000058516 86005168117מיהתק

. ,68 60 6ת018אצ008 26012165 +0 מהעשס11א עסם 6 םת1סעסתא ,8 6181₪ עס 7 0181₪ ת1 0181206 858 086 ' .9 -08% ,1%18ע22ת82% שסע? 86160606 18 60261030 צע8%0ת2180ת1 בה 80166 ,ת₪8%610ע18?ת1 %681ת80 ,ת510ה8שעה1?ת1 6ט8610ע6קס

.8 סס 826 841568808 עע₪8%0ם18+?ת1 16מסעת0

6 תנסעסתש 7-9 018125 0% עת8 ם1 ‎ 0181₪60‏ 85 056 |.10

"ת8001168%10 5001081 עַע %5מ08%₪0ע5 עס+? 18 %6מ0מ60108ם 7. בסיכום באשר לסוגיה הנ"ל נטען על יד ד"ר כהן כדלקמן וזאת לשונו:

,תס1סתסטת1 1ש+₪56 6תה8 61טסת 8 60 261806 10 60 1 018185" 9% סתסעהק 66 ת1 60מ0181 בתס1נסתסטת1 6םת% מסע+ 6%6ת615%1 8 60 01200806 18 ,0181298 656ם% ‏ 0% שעס+ 6בס 86ם% ות 8 ב1+6תטש ‎ 10₪161₪8%60,‏ 18 תס1בטש 286ע02ס? ‏ 8 ת1 8558ס6סעק %תסעעטס 85 6ת8 ,סקסעטםע ת1 6ם8 05 6ם6 ת1 5088 6תס6קעטס סטתצסתסס 16טסת5 6ת8 ,שסת 11טתט 86%108עק 0+2106 עטס עסנתט 6 5 .106ס6עק 012106 עגוס עס6התט 80₪1%066 06 סס 8 ₪ 00 01200606 ,מע0+ עפקסעק 8 ם1 828 01815 %שמסעהתק 56 +02 ת510ת81₪6 6תס מסע? 66ת81561 ,תסנפתסטםת1 שסם ‎ ?8 8‏ 88 08850 66 01 עעהתתטם 6בת6 18 86בג% 6ם8 6מס6הק

,"668תעססתסס שעה 10 סס 1 618185 ח. קבילות התביעות מס' 19-11 של הבקשה א. לגבי התביעות הנ"ל טען ד"ר כהן כי השגת הבוחן התבססה על

חוסר חידוש מאחר והחומר היה :דוע והוספת השימוש המיוחד בו אינו מהווה דבר חדש.

ב. עלי לומר כי בעצם, זו לא היתה השגת הבוהן. ההשגה היתה כ: החומר 421 אינו חדש בעצמו ושפעילותו במלחמה נגד רטרווירוסים כבר נתבעה בפטנט מס' 8

2. באשר לסוגיה זו ד"ר כהן הסתמך על סעיפים 22-18 בחו ות | דעתו של ד"ר וויט אשר בהם הוא הזכיר את נספח מס' 8 המהווה החלטה מטעם ה- 1 05 20826 182806תע מיום 11 בדצמבר 1989 (2/88 6). שם נאמר בסעיף 111 של הכותרת (056ם1686) כדלקמן (הנוסח הרשמי):

משסםת ‏ 8 0% ₪056 66 60 ם0181 4" ע8[טסנסעהת | 8 02ס? | 6תטסקשסס 8 תס 08960 15 ב10תש ,ספסקעטק 8 בס1תש | 620605 | [108תת660 68 ,8066 626 ת1 605621066 שת61ט1[סת1 858 68ס6עקע62סת1 | 6ס 8( 85 622605 10681תת600 1% (008016 | 1081תת080 | 81ת6610תטש+ סס תפקס פסת צ81םת8000261 18 תה (58)1 4201016 עפ6תט ת1660%10טס בסם 1% טס ססות לסת פהת ‏ 6ע268%1 | 1081מת60 868 ₪ 286 ת66 ע0051ס1טפעס

. "110סנום 6םס 60 |

ביהס לזה נטען שוב על ידי ד"ר כהן שסעיף 1(58) הנ"ל דומה לסעיף 8 לחוק הפטנטים הישראלי - טענה שמקובלת עלי כמובן. עם זאת ‏ יש

לציין כי במקרה הנ"ל התביעה בדיון היתה: מס? בתגוסקעסס. . .+ 6"

נס/ תח +שתט+ שַם111סע+תסס

. "01ע606 פטשתט+ שםת1>תסטסעק

3 | א. נטען כי גם בפטנט האירופאי מס' 0010668 (נספח שא) התקבלה תביעה (כתביעה מס' 1) שנוסחה כדלהלן ושהתייהסה לתרכובת ידועה:

םס 66 0% 6מטסקמסס ‏ 2 .1

.5

התביעה הנ"ל קובלה על רקע הנאמר בפירוט שם צויין (בעמוד 3 שורות 27-

1) כדלקמן:

ב. | לפי טענת ד"ר כהן - טענה שכבר אמרתי קודם מקובלת על:. 8)) של ה-₪20 מקביל לסעיף 4 לחוק הפטנטים הישראלי.

ד"ר כהן טען מפסק דיגנו של בית המשפט העליון בענין פלנטקס בע"מ

4 מ68510תטסת 6116026

8% ץ8000%10811םתהחק 8 עס (1)

תפמנות ת1 6 עסץ +6001ע6ם5

. "ע80ע6ת

4 מ000 81850 פםם - 16" 7 ,13 ,01סהמעהתק .01א) 8 6םת051ת3-00828800 סהתס (1977) -5 09% 101%02תת1 | 5תס6ססק 8

עס סמסת-,1- 051ת36תה 3 /ע8001010 108 06םת8 1886סעבעת %תסססק צ600811 םס 60 018%66₪ק2 66 %פת8881 6ת081ת806 +0 622606 8 | 718 .06תע06ת00 | סמץ2מס -3 | עסספם סשושס[בפתה ‏ תה 85 6םת091ת66828860 נתה 1 01010810 0% 48 סוש6תטסקתסס 06 סהת6 6>משטם6 תה ת08%10ע0?פתהע> 0011 101%6תת1 6 צ תסנססט6סעק | פשטע1ט

."סע1%ט םת1 פמע1ט 8מ00ע58

שניתן לקבל הנהיה באשר למדיניות תורת המשפטנות בישראל

0 לפרוטוקול הדיון):

עטסץ 612605 50 חסת סמצש ‏ ך" 86 02 סשס 6הבש סט ת0ס1טתסס86 -76ץ6 ת8 158 בס1תש ‏ ,8810 100608 6% שת1את1ת6 10881 60 85 עסתסקס 1 18 בת6צ1תש (8ת8) ,סש1ס 6ם6

ואח! (שהוזכר קודם). במילים של ד"ר כהן (ראה עמוד

8 ,עפש 6םס צָ2 .שם18 ₪004 ב 8% 6תפלעסקם1 50 פאפש ת60015810 בח ס0קת 6ת6 םת1 60ת115סטק פאש 31% 8 מס6טס ‏ 811 01060 בססס פ8ת % 90 .08808 8121182 ת1 16עסש 0 | ץע - 8 צ0811ק2 ב 6 שת21ע620ע עה 1 .6ת080ט1 (מ.א - 55 .ס 6ם8) 54 886 60 8 ת716860 10086 1806 66 ססתש צֶפ 6ת6םק0ט[ ‏ 8 מסע+ | אתנססטף .4 אאתסמלסת8 םת1 עס6ת5612 10686 ת1 שת6801ת2 םה 1 ,6עסת 5816 פע

:שסת שטסתססע

"(א) הנטיה היום, היא לטובת הממציא למען הגדל והאדר וכד: שיהא | החוקר והמשקיע המחקר נשכר.. .הכלל שאין להעניק פטנט על תהליך לטיפול רפוא* בגוף האדם אינו כלל רצוי. אין הגיון לנהוג איסור כזה, שעה שמותר לקבל פטנט

על כל מוצר רפוא'י.

ובהמשך (בעמוד 31 לפרוטוקול הדיון):

צ110סק 528 ,פ6עסש ‏ ע6ב05ס ‏ מך" 6166 100808 66 201666 בס1תשט 6 פפתס1סתס6טת1 810 %הת+ פהש ,6 עאש צת8 ת1 66006ססע 4 8006 826 | 520 | 56ש08ססס 6 םת1 ,5ם%10תבטת1 6ם58עסכם1 % ,616 6286 86 ,ב16גתש ת1 6ם58 4 6ת8 81107 60 פהפש 1016פבסס מסץ תנהן[ס 66 4ט 1 .ת51610סקמ0סס שי 6 ג 855092510 מטסץ 612605 1₪85

5 8ק8ק תס 858886 %אסת 626 0ס

.5

א.

ב.

(ה' 1660662 6ם% 9156סקק0 6עפבש

1 46₪ט1 סםס

"(3) אלולא היה צעד | אמצאתי

בשימוש החדש בהחומר הישן, היה

צריך| לקבוע | שלפחות היה צעד

אמצאתי במוביל המצורף; אך כשיש | צעד אמצאתי בשימוש, די לו לממציא

בצעד אחד כזה..."

ד"ר כהן הבהיר בהמשך (בעמוד 31 לפרוטוקול) וזאת לשונו:

שסת 626 ,תס%1תסטת1+ 6םת6 86'5ם7" 85 16 6תנס - 6286 | 26 .156 תה 5062 םמ 0181‏ 50 | עְעהמס6פטס 02 41 עס תס61תסטתד סטפת 96 005 8ת51610סקם0ס6 08 ;תסת6 | 6ס0ת51 80082061 +?ס | 088 %םת 01220290‏ 6ע 8‏ות 11 עד 20 של הבקשה צו*ין שבאנגליה נהפכה הפסיקה הישנה בענין שימוש חדש של חומר ידוע בהחלטת שעת.ט סאדצאטסא עתפ מטד5תזתא וזאת ע"י פסק הדין בענין זע

עד כאן ההתכתבות בין ב"כ המבקשת ולשכת הפטנטים, חוות דעתו של מר וייט והטיעונים בעל פה שהוצגו בפני על ידי ד"ר מיכאל כהן ומר מי*כאל גארט.

0. טענות הבוחן (כפי שהן הוצגו על ידי ד"ר מרגוט גנף, סגנית ממונה על בוחני הפטנטים וראש מהלקת הכימיה באגף הפטנטים):

א. תביעות שוויצריות ("8ש6181 6סץ5₪1588-1") מאחר והנושא הנ"ל הועלה במהלך הדיון שהתקיים בפנ* אני רואה לנכון להקדיש חלק של החלטתי זו לטענות שנטענו ולהעיר את הערותי בגינן.

אני מסכים עם ד"ר גנ שהמחוקק גם בארף וגס בחו"ל היה מודע היטב לצורך לאפשר לכל צוות רפואי להשתמש בכל הידע הקיים כדי לטפל במחלות שונות וזאת כדי לשמור על חופש הטיפול הרפואי בפני המגבלות הפטנטיות. העקרון הזה בא לידי ביטוי לא רק בחקיקה הישראלית אלא גם בחקיקה בארצות חוף.

א. סעיף 1(7) לחוק הפטנטים הישראלי קובע כי "על אף האמור בטעיף 2 לא יוענק פטנט על (1) תהליך רפואי* בגוף האדם"

ב. האמנה האירופאית לפטנטים (להלן - האמנה האירופאית), בדומות לחקיקה הלאומית של ארצות שהן חברות באמנה זו, קובעת כי -

פס 0% 6ם %208%80‏ 208 662085" ץע0קעטפ עס צ06סס 1המ1נת8 עס מהשטת 6 06 עְסבע6תס | עס תהשטת 6ם% תס 86%1806עק 068ם6%ם 8 פסת 8811 צַ006 [8ש1םת 8‏ עס בתסדבנשט פת610תסטםת 1‏ 85 606עהקסע 11 05 %61016ק81806 | סס8 את1ת₪68 66 מ1ת1%ש ת1168%10סק8 תסדפ1טסעם 7118 .1 בקהעשה8עהק | %ס ת+ ,פ6סט6סעק סס ע1סקה8 %סם 5811 עס בו ס8[טסנסעפס 0% עת8 ת1 ₪86 ע0+? ,פת81%10סקמסס

סעיף 58 (4)- "065ת26% 656ם6

עד כאן ניתן לראות כי החקיקה ה אירופאית. ישראלית ‏ דומה לאמנה

אשר למושג "חידוש" סעיף 4 לחוק הפטנטים הישראלי קובע כי -

"אמצאה נחשבת | לחדשה, ‏ אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

1. על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול ‏ או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע *כול לבצע אותה לפ: פרט:י התיאור;

2. על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע :יכול לבצע אותה לפ:

הפרטים שנודעו בדרך זו".

סעיף 58 לאמנה האירופאית, המגד קובע כדלקמן:

6 [811ם5 מס1סתסטםת1 םג | (1)" 8 סם1 10% שסם 56 60 006186200 0% 85806 6ם% 09 סע8ק מע0ס2 ססת 66

1 סע 6םםס 0% 80888 שמ (2) שתדםעת000 186תקע60 60 618ם 6ס צס 116לטק 526 60 8118016ט8 886ם 1 אפס מססס1עח 8 05 פתהסת צָהּ ‏ ת1 עס ,056 עס ,ת%10ק1ת4050 +ס 8868 6גס 6ע 06+02‏ ,צהש מסםטס %מססה תהסקסתטת 06 02 8םת111? . מ1108%10ססם

%תססמסס 6ג% ,שץ811ת010ס2681 | (3) 108ל1168קקה 860% תהסססענות 01 +ס 88509 6ם5 מס1תש 0% ,011686 פה

8 6תס ‏ 60 שסב1עם פשעה 8₪ת111?

יר את המושג |"תחידוש", |

ז.

אמ 2 תקהעקהפהק ת1 60 6262200ע עססתט 66ב118סטקם | פעסש | תסנתט ן 5 8100 עס תס 93 42601016 | 8 608106268 56 811ת 8‏ ,64856 46 +02 85856 6ם5 ת1 000021590 ליי 86| 52811 | 3 מתבעפהסהק | (א5) 8 88 282 50 ם1 צָ1תס 1101סקם מז 8081808606 55866 שתנססהת6ת00 18667 8 4 מ כ 10 8 , ת1168%10קסם

6091008%66 1תם‎ 2690605 0% 6

59| 08010 11קסם דפס . 115060סטק 5ס 105 דטספס סחי (5)

%סם 11ַת8 - 4 50 1 שהקהעקהעהס ?+ 5801110ת806ק 6ת6 01066א6 (מס1ל1פסקמסס ‏ עס 66ת8055%8 צתה 8 0% 86806 6ם% ‏ םת1- 1801עקתסס 4 8 1 ₪96 05 שבר 1 220101868 (ם1 - 600 - 261ע010ע 8 686 1686טסעק ,4 מקהעקהטסהס סף 261022006 ₪0%200 צת8 ע0ס+? ₪56 טסם 15 | 1 1% חנ 8 0% 80866 626 םת1 600201500

(ההדגשה שלי: מ.א) ‏ ."סעה

כתוצאה מהוראות הסעיף 5(5%) לאמנה האירופאית, סירבו משרדי הפטנטים של הארצות, שהן חברות באמנה האירופאית, לאשר פטנטים על תכשירים | תרופתיים | לשימוש | רפוא: שנ:י (₪001081 | 6מ8600 ם6168010ת1). בארצות הלל פורשו תביעות לגבי תכשיר תרופתי לטימוש רפואי שני כאילו שהיה מדובר שם בשיטה לטיפול תרופתי ‏ -

דבר שהחקיקה המקומית אסרה.

בשוויצריה מצאו פתרון על פיו ניתן לעקו\ על האיסורים הנ"ל שבאמנה האירופאית וזאת על ידי ניסוח תביעות עבור אמצאות בדבר

-

שימוש רפוא שנ* (ם%10ז6108ת1 ₪601081 6מ5600). התביעה מנוסחת בצורה כזו:

,. .%ת₪0010806 8 +0 6ע8600+טתהשם 6תס ת0%......1 6פגו" דה*ינו לשימוש מיוחד נוסף. צורה זו של תביעה אושרה על יידי בית הדין האירופאי כפי שהוסבר על ידי ד"ר וויט בחוות דעתו (סעיפים 2 ו-13 עמ' 6 ו-7):

39" שת 0% צ81100801116 6תד" 86 תס 28506 18 מ6181 02 "מעסע 02+ מם0181 8 0%ם 18 16 %6הת% 180% (תס80 85 %6מ6מ68%ע2> | 01%10ק8עסםת6 06| 00 ם0181 -- 8 15 >טסם %ת60108006 8 0% 6עוס086נותהםת 4 52601210 8 02+ | 0001506 60 86 ס6פסקעטס 506012106 מ1610פ1םתספק 66 0165166 8118? 8 %תסעסהסעם 1:510ו62820ם 6‏ +0 8 025/83 ת601810כ ‏ 220 .516 1 ץצ 80000006 66 (מססקת1< 1%06ת0 66 םתד פססטסס פ8'שתנעסת50 86 5'ם65צח בם10 866 ספת [1985] מ1108610סס 68 על 50600 ם1 6ת585(...8 +ס ת8601810 "50/ס6ת101עעכספנעם" םתנ 66סת1עם20) 1986 6תט1 ב0ס13 0 תד מסע? 80210860 8118261

1988, 198( .

+ "מעסת 188שפ" | 6ב | 116םח ס+ 66001866 ₪88 ם0181 ס6ת6ס86ק עס+ %5ת866ק +0 פת₪98 ס6ם+ שס811 תסםסעט? | 86ם6 | 0% פתס1סתסטםת1 8 ,6סע5 ם6108510ת1 681081ם עפש 018ק1סת1עק ם1 מם208580 סם ‏ 18 6% 16טסת8 0181₪ 0% שע0ס? 18צםת6

18 ת0ס1ףתסטת1 6ת6 ססספבש ₪566 6ם

ח.

1 %תנץ 6 עסת 6 6 0% 6108%610מ1 ןא סעסםש ‏ 18 5286 ,%ת₪20016ת1 58 ,סשת6618עשת1 | 806106 | 6ם6 צַנתס גשטסת> תחסם% ע1פטס1טס6עס -תסת ססץ

". . . 568ססמגוק

ב-85א001221.1 ₪0 כתוב כדלהלן:

במשסםא% 8 ?0 0886 6+ ת1 מפסטסשסת" 8 ,0002091610 תס 6ס0ת5005%58 מז ספט ע0ס+? %606ת856ק 6ס צ1תס צהם משסתת% 626 19 005ת₪6% | 6856ם6 59 ת0ס 00₪0208101‏ עס 66ת5005%8 עסץ+ 015010866 צ[פטס1ט6עק ססםת תס צ080ע62ג₪ | (עתעפקטסטהם כ ת1 6פפו ו(6פט [2066108 128%?) 6182098518 תס 6 6 6מך 617ת50050000 6סתת08 ת81610סקמס6 ספ תסם%ס עם8 ע0? %506ת856ק 6ס 8( סט מנדה18ס 2 .0מ1 86תס | 0% םתס1%1פסקמסס ‏ עס 06ם500558 תשסמא ,1 מתמ1 ₪56 21286 6ת 5‏ ע0ס+? 60 אס0/0ם8 60010ק8ע6ת+ פעס] 8 םת1 06 0014ם8 0645ג6%5ם עס 6 1 תסנופ 6+ עס 2011066 'א< ב1%10פסקמסס עס+? ‏ ,186 66 -+0 | ב6108%10םת1 8 88 ₪856 1020...' 16 -%1ת 8‏ ת 8 ‎ ...'88‏ ,'05ת601680ת שתנעטס ע ...'?0‏ עס ,'ת18ע80%0ס % סס 88%ע%2ת60 מך .'? 6156856 8 ,8.8 ,111 ת1 858686 198 68| 111ש ₪8 "0 פססעס 68 60 2685210006 88 6280006ע

תסמא מ60₪0051610 עס 66ם5608סט5

8 0 6ַסשַ8ַאסק ‏ עס 606ס6ת656עק

מה 02ס? 16608טסעק | (258)5 .6פטש 1ס 6תס | מסע+ | ב000%10א6 ₪89 סס6000סע 628% 16ק1סת1תק עס+ | 66ת00681 | 06 צ1םתס ‏ 68 .5 1פטסת (ע8050115617) םת68ש %5סם 60065 5215 ( עסטסטסת 68 0+ 618188 6%6ט60סעק 6286 5% 606ם ₪856 ‎ 200108[‏ 5%ע1? 8תסססתנטססע עסת0%ס ‏ 811 101+11 צֶו[500018 ,ע%680111%6ת850ק | 0% 6) 8080 פטנסתסטת 1‏ 0% 86ם% פס ,3 .001] 128/82 7 תס1פ1ססכ םעס? 6ג% ת1 מ 6181‏ 2 .[103-125 שס 6 פסנום 09 זי 208% 8תס 05ס+ % םת1610בסקתסס 06 1שי...ץ 8 - "0% 8 60 שת01801ת ‏ 88 000ת80סת ץצ 526850625 ש0ס+? 6סת66םת צַל ע8%60268011106ק מסע? | 010066א6% 5% 111ש 6ע6?0עסת> 6תה8 (52)4 ם 1 ₪5

עסץ 8180610900 ב0ס21168%1ק8 בה ?1 + עפסמטת - 8 ‎ 61₪06‏ 21286 6תס סנ6טסק8תעסת> ‏ ,₪1081ע50 6%6םת61861 הטסתא 8 ע0+ ₪908 08%10ת 6188‏ 0% , ת00₪0051%10 ונס סופ םמ1168010קק8 ס6תס 8ב% ת1 צע11המעסת 80 6( 1% עס 06ם8005%8 6םל ‏ 60 61260006 68 0% 6תס ‏ 205 | בס1%61פסקמסס 26 84ם ₪865 פטס1עבט 8 88 ,5סת 5820818 ם05160%10 .1.6 6% 281806 06 ,16גטע [העסת₪0 +0 עס1תט ‏ 09 180% - 8 18 ס6עסםס . מס1>תסטת1

8 02 086' שעס+ 6םת6 מ1 0181 - 2

עס? ‏ % ת00₪0051%10 02 68ת558סנו5 010% 8 09 6ע2ט086%טת₪8 6םל '2 ת1108%10סס8 610טס0כ8תפתס | 0+ 1% 8 61005 08ס? 811008016 15שימוש בטיפול בזיהומים הנגרמים על רטרווירוסים של בני אנוש ולמניעתם. אין אמצאה אחרת המתוארת מלבד זו שהוזכרה לעיל באשר לוירוסי את (ר' עמוד 5 לפירוט הבקשה).

ד"ר גנץ ציינה שאפילו אם היה ניתן לקבל את התביעות מס' 10-1 לבקשה כתהליך במסגרת סעיף 3 להוק הפטנטים, התביעות הללו אינן מקובלות וזאת מאחר והן מהוות תביעות כפולות הנוגדות את הוראות סעיף 2 להוק הפטנטים. התרכובת כבר ידועה ומה שהממציאה המציאה בבקשה (כפ* שתואר שם) היה שימוש חדש. אולם, האמצאה בבקשה היא אותה אמצאה בדיוק כפי

שהיא נתבעה בפטנט, דה**נו השימוש החדש ב-421 לטיפול בזיהומים ובמחלות ב.

3. א.

הנגרמים כתוצאה מרטרווירוסים של אדם. לפיכך, תביעות מס' 19-11 של

הבקשה תובעות בעצם את האמצאה שנתבעה בתביעה מס' 1 של הפטנט.

2. לסיכום, עד כה באשר לטענת תביעה כפולה יש לומר כי -

התביעה מס' 1 של הבקשה זהה במהותה לתביעה מס' 15 של הפטנט וזאת מאחר ו"השימוש" בתרכובות "לייצור התכשיר" הוא שווה ערך לשיטת

הייצור של התכשיר אשר בתביעה מס' 15 של הפטנט.

התביעה מס' 11 של הבקשה זהה במהותה אף היא לתביעה מס' 1 של הפטנט וזאת מהסיבה שהתרכובת ידועה, כך שהחידוש הידיד הוא בשימוש התרכובת לשם טיפול בזיהומים הנגרמים ע"י רטרווירוסים - דבר שמקביל לתכשיר המוגדר בתביעה מס' 1 של הפטנט.

בנוגע לתביעות 19-11 של הבקשה לא הוגשה השגה בדבר חוסר הידוש אלא השגה שהתבססה על הגנה כפולה באשר לתביעה מס' 1 של הפטנט.

לאחר עיון רב בטענות בכתב מטעם ב"כ המבקשת ומטעם הבוחן ולאחר שמיעת הטיעונים בעל-פה על ד"ר כהן וד"ר גנף ובהתחשב באסמכתאות שהובאו בפני על ידי ד"ר גנף, ובמיוחד הציטוטים מתוך ספרו של ססתהום .1.4 ובהתלטה בענין שהוזכרו לעיל, סבורני כי אין לי ברירה אלא לדחות את טענות ב"כ המבקשת ולקבל את הטענות של ד"ר גנף באשר לנושא תביעה כפולה, אין לי צל של ספק, שבבקשה ופטנט מדובר על אמצאה אחת בלבד ולא על שתי אמצאות כפולות שנטען על ידי ב"כ המבקשת. ההבדל היחיד בין התביעות אשר בבקשה לבין התביעות הנתבעות בפטנט הוא היקף ההגנה הנדרשת - דבר שבוודאי אינו מצביע על קיום שתי אמצאות.

יש להוסיף כי כנגד טענת המבקשת שבאשר לתביעות אשר בפטנט לעומת התביעות הנתבעות בבקשה, הנוסח מתואר שם באופן שונה ולכן, לדעת המבקשת, יש לתביעות הנ"ל תחום הגנה שונה, המכשול העומד בדרך הוא שעלי להסתמך על הכלל שיש לפרש את התביעות בהתאם לתיאור שבפירוט. תקדים המחייב אות: לקבוע זאת נמצא דווקא בפסק הדין פלנטקס בע"מ נ. 166 ם68510 תסתהום .1.4 שהוזכר לעיל (ר' עמוד ‏ 37 מול האות ו'/ז') שם נאמר ע"* כב' השופט ויתקון כי "ביחס לכל הטענה כי תביעה שבפטנט רחבה וסתמית מדי לעומת מה שתואר בתוך הפירוט, עלינו לזכור כי יש לקרוא את הפירוט ואת התביעות ביחד, כמקשה

אחת".

ג. אני סבור כי הפירוט אינו מעורר ספק כלשהו לאיזו מחלות, מתייחסת האמצאה. ד. בדומה לפסק הדין הנ"ל, אני סבור שאין בפירוט הפטנט ספק כלשהו

שהתכשיר מתייחס לריפוי שיגרון דווקא אך לא לכל המחלות. גם כאן ובניגוד לטענת המבקשת, ברור הוא לחלוטין מתוך הפירוט שהתכשיר מיועד לשימוש מיוחד ולא לשימוש כללי כלשהו, אם כך (וזה מה שאני קובע) ברור הוא מעבר לכל ספק שיש זהות מהותית בין האמצאה שבפטנט לבין ההאמצאה אשר בבקשה.

ד. קבילות או אי קבילות של הבקשה לאור הוראות סעיף 2 לתוק הפטנטים

כטענה חילופית שהוצגה על ידי ד"ר גנ נטען על ידה שבכל מקרה לא ניתן לקבל את הבקשה לאור הוראות סעיף 2 להחוק הפטנטים. מהסעיף הנ"ל יש ללמוד שלא ניתן להעניק למבקש שני פטנטים על אותה אמצאה.

אם כד"ר כהן הסכים עם פירוש ההוראות הנ"ל הוא טען כי אין לראות את הפטנט ואת הבקשה כדברים זהים. במהלך טענותיו הוא השווה את ההוראות שבאמנה האירופאית עם חוק הפטנטים הישראלי וזאת לשונו (עמ' 14 לפרוטוקול):

ב. סעיף 1(60) הנ"ל קובע מיהו בעל אמצאה ובעצם דומה להגדרת "בעל אמצאה" המופיעה בסעיף 1 לחוק הפטנטים הישראלי שם נאמר כי "בעל אמצאה" הוא ‏ "הממציא עצמו או הבאים מכוהו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הד*ין או על פי העברה או על פי הסכם". סעיף 2 לחוק הפטנטים אינו מגדיר מיהו "בעל אמצאה" אלא וכפי שנאמר קודם, מה* הזכות שניתנת לבעל אמצאה, מדובר פה בשני דברים שונים, כך שאין לראות את העובדה שניתן פטנט אירופאי על בקשה מסויימת כהוכחה ששם עסקו בשת*י אמצאות שונות. לדעתי, האמנה האירופאית אינה משמשת כראיה שחוק הפטנטים הישראל: אכן מאפשר הענקת שני פטנטים על אותה

אמצאה.

4 עלי לציין כי, בפרק 3 ל-"220 מבס ת1 תסנ61הת1שהאם עס 65ת0014011" מדובר בסוגים של תביעות קבילות לפי האמנה וזאת לשונו:

שם1ם1ה8זסס מ1 6מ1108עק8 תה 8358186 ₪87 0181098 6ת41?2000 (108תפתטסס 8%06ת86818 6ת% 811 ת1 תסנסתסטםת1 18ם ‏ עס? מס1סססססטס %ל תהסקססטת 8 *0 6מסשסקת1ע+ת1 528% 0806 6ם% 60 0פהקסע שתדטהת עסת1םתהא6 תה ₪116 ,ץ%1םת50000ת00 ..ש18 [8ת8%10ת עס בס1ש 0 18% 10% 0% ב8%10ע11962סעק עע606998תתט תה שס811 6>סםת 10טסת5 8 ס"ס 10ת80800-ת6ט0 מה 80600% 5סם 16טסת8 6ת ,(5 ,111 866) 85מ0181 סע 216 8ם1ה 018‏ 0% ספסשטם - 8 0% 06מם650עק 06 60 בסהסעקקה.

46 שת61ל תסנצסתסטם1 +0 קס1תט ע0ס? 8מ61%610ת60 6תל 60 166%6פט5 סשף ת002581 ע₪8 מ11608010קק8 םתה שה8ת0 808008 (29)2 תם ,(7 ,111 60 5% 18 16 שעסתט' צע0ש0860 6 56 ם1 018128 %מ860ת6006ת1 6עסש עס

68 ₪860 | 8001605 6ת 5‏ 560 6ע088ע שתדטהת ,1856עקספקקה

3 א. כפי שנאמר קודם ההשוואה בין סעיף 1(60) לאמנה האירופאית לבין

סעיף 2 לחוק הפטנטים אינה מקובלת עלי. סעיף 1(60) לאמנה האירופאית קובע כדלהלן:

תהסקסעטם 8 50 6ג18ע 6תך7 (1)"

8 םס שִַםתס81ס [81םת5 | 6מסס8ם

תד ע 8000098980‏ 218 עס עס%תשטם1

מ8 18 עססתפטת1 6בס - 19 .61616

86 600 1825ת | 6תס 6

6 1 6% תהסקסענות

ת+1ש 06םת 8000268‏ םת 1‏ 60ת66%67₪1

ס 916 ת1 55856 6ם6 0% א18 6םס

0 צנתנפת 18 6 6

בסנתט ת1 858066 6ם6 1% ;08ע10קשס

ע1ת1הם 15 66ע10קשס סם6

18 66 ,60ת46002₪01 06 %סתתהס

9% סבג₪ 6ס 811ת6 1186כק8 6ם סס

60צ10קמס 6ם6 ם10תש תד 56866 6ם6

סף 685ם1פטם ‏ +0 21808 15ב פהת

18 6 66 מסנתש

", 85680266 ב. סעיף 1(60) הנ"ל קובע מיהו בעל אמצאה ובעצם דומה להגדרת "בעל אמצאה" המופיעה בסעיף 1 לחוק הפטנטים הישראלי שם נאמר כי "בעל אמצאה" הוא ‏ "הממציא עצמו או הבאים מכוהו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הד*ין או על פי העברה או על פי הסכם". סעיף 2 לחוק הפטנטים אינו מגדיר מיהו "בעל אמצאה" אלא וכפי שנאמר קודם, מה* הזכות שניתנת לבעל אמצאה, מדובר פה בשני דברים שונים, כך שאין לראות את העובדה שניתן פטנט אירופאי על בקשה מסויימת כהוכחה ששם עסקו בשת*י אמצאות שונות. לדעתי, האמנה האירופאית אינה משמשת כראיה שחוק הפטנטים הישראל: אכן מאפשר הענקת שני פטנטים על אותה

אמצאה. צ8ם 80₪8 ,5מ081510ק60₪ [6168ש860שעהתק 8 ?0 016 82188 ע801ת0850ע2 5סםת 60 9ש0181 6פסבת6 6הם% בתטססש 6 מס צֶפבל א%ת1ת> 6סם 80 1 .ת5061012108610 6ג5 ת1 68ת81לת60 4150105026 8\ סטסםס1ש %+10 826 6 ,50 60 עסםס6 שת1שטפפה פטס ,50666600 111ש 60 41200066 שעפש 1% 12 2811 1טסש 8%5580% 8826 78% .811 86 ס6תססהק עצמה על ,0181₪5 656ת+ 0608086 ב1108%610סק8 6ת656עק תטס 09% 58ת0181 6םס

+( 015 82186 ע801ת6880ע2 עעסט 60 ,סעטפהסם עס 0826ת508 ,א48%10%ע8ע

8 פשהטמפת18 6ם1 .ת601?108010ק52 56 מת1 066םת581ת00 0180015026 סם% 0 ₪86 1 6,006ת0ע612?0 15 50006 6ם1 .01815 6ם5 םת1 6ת0122020 אַת1ע58 826 עטסץ .50201606 6ב% תס שתדע88 פהש 6ס1בח .עע סאבט סל ע626ע 8 בס1ש תסטס 10ב 0181₪9 +0 5665 סש6 ,פס6ת8%0ק סשס פטאב 6ש סבתס - ת86100%10 8 06 צ8ם 18ַם% ,6ע6םת 06 ₪611 ק8ע ב16בט ,180עפטס [618טסהק 46 ס6ב8002 ם₪81 66 +0 סטס מ0ס88100%1 8 5 16 86 100% 09 נוסץ (6ע6ת ₪שת86100%1 826 ₪6 8ם51%10סקעסס 151081ו60המעהתק עתהם 6+ 0 טס אתנא[8+ מה 1 .פפת0 52601010 עעסט ,5מ0181 6כע59195-1 ת1 62265591 6מססאק 8 שמ18 עטס +0 (50)1 ם500%10 עס 2608186 5ב1%10פסקמסס >טססם 68 0 206006 81200% 66 0060%8ע22 8180 000898ע - 8 - 50 41206006 לטססה שַת681%1 מה 1 ע68516 םת6190₪8510 626 6סאה₪ סס 8%ש1 ספ 0 96 ,ת16תשט ,058ססעק 8 שת1ם0181 צץ8000811 6ע82 פש השטסםת 815‏ ,665ט0סעק

.תס1+תסטם1 6ת% 8ת69591ע2קאס +01 טפש 266569 8 18 ,2001 6 צ0ם 6‏ 3% 6ט8 ,285868 מ86100010 ס8ת6 שסםא% 00 ₪6 6פעטסס 02% 6 826 ,01812 ע220806 8 ב%ד1ש 5ם800ק 681105 תה 00% 016 80160566 8 0% ,אתנאהסק5 צ811ע6ת₪0 ,ת8%10ט5100 8 6ס 18טסש 18םת1 .%68ת860ם מז תה ם81008610 515 60 שת1נתת0+סע 18 106ם7 .ע2 .ק18עסטס ‏ 181ס6עהק 8ת:ע0ע20+0 18 סם ,תסצתבקס 15ם +0 10 סס 8 8888ק מס 17 סס 12 018₪505 8 10תש 0886 פט0]ע220 1286 :08505 ב2210158 66001660 סש 6‏ 60 6עפתס 6 ,56 5100268 10ע21005-שסעץ 6ב> 6ם8 ,תס1תנקס 18םת סס 6 אסמתה 48 ₪006 6ם6 ,ס6עסב ,סטהת סש 50 .מסנםתבקס 19ם 60 7 אסמתה ‏ 18 ת16תש 398 ,שת61ת1ס 05ם פקהתע6ק בגאטסת81% ב16תש 08508...ת1618עם פג% 05 180 6 6טהת ₪6 6םמ8 ,88006 קעסט 618 60 6ע6ב 9₪88106ע6ק עעסט ‏ 1ת000581 6 855ם8281 86008 [0108ת166 26 228606 05ם 6ת6 ס8ת6 2866 6 5286 א%םתדםס 1 50 .8ת1810טסעק 10881 ע118ם81 שעפט 0% הגוס 80% א8 פטס 0% 2 800010 ע06תט 81506ע אתנמ6181 600516 09 ת160010[טס

,"811 ₪08% ,10 %0 1 8םמ0181 סַפתדבקם

.10

כללית, הטענות הנ"ל שנטענו על ידי ד"ר כהן אינן מקובלות על*. נכון מאוד שהזמנים השתנו ושהחקיקה והנוהלים באירופה אף הם השתנו. אולם מוטל על הרשם בישראל כ* "במילוי תפקידיו השיפוטיים לפי חוק זה לא יהא הרשם נתון לכל מרות זולת מרות החוק" (סעיף 157 לחוק הפטנטים) וכאן מדובר כמובן בחוק הפטנטים הישראלי משנת 1967 שעדיין נמצא בתוקף, תקנותיו, הנוהלים שנקבעו לפיו והפסיקה הישראלית.

ד"ר כהן לא הצליח לשכנעני בצדקת טענותיו שרק במקרה שהתביעות הן בלת: ברורות יש לפרשן ביחד עם התיאור אשר בפירוט, הפסיקה הישראלית מלמדת

.1

דווקא שיש לקרוא את התביעות במקשה אחת עם הפירוט. כך בעצם נפסק על

ידי כב' השופט ויתקון בענין פלנטקס בע"מ (. ת68%10מטסץ ₪6116086 6תך

48. מהתיאור אשר בפירוט נובע באופן ברור מהו השימוש של התכשירים הנתבעים בתביעות מס' 1 עד 18 של הפטנט ולפי התביעה מס' 15 של הפטנט לומדים מהם התכשירים המכינים אותם. השימוש האחד והיחיד הוא לטיפול

ومניעת מחלות הנגרמות ע"* רטרווירוסים של אדם.

אינני יכול לקבל את הטענה שאם במקרה יתגלה ידע קודם לגבי שימוש תרופתי אחר ל-427 יפול הפטנט וזאת מהסיבה שאז הפטנט כבר לא מתייחס לאמצאה של "ם6108%10םת 1 ‎ ₪601081‏ 21256" ושלעומת זאת, יעמדו תביעות הבקשה היות והן מנוסחות לגבי שימוש מיוחד: כמקובל, לדוגמה, באירופה. |

ראשית וכפי שכבר צויין קודם, חוק הפטנטים הישראלי א*נו אוסר מתן פטנט לגבי מוצרים תרופת:יים או תהליכים להכנת תרופות לשימוש שני ("ת60108010ת1 ₪901681 6ם5860"). המושג "661081ם 6ת8000 עס 8%ע1] מ01068%10ת1" אינו מופיע בחוק הפטנטים הישראלי, פטנט *ינתן רק בתנאי שמבקש פטנט ממלא אחר הדרישות הקבועות בסעיפים 4 ו-5 לחוק הפטנטים ובתנאי שהוראות הסעיף 1(7) לחוק, האוסר טיפול רפואי בגוף האדם, אינן עומדות בדרך כמכשול. ניתן ללמוד את זה מהמספר הגדול של פטנטים שניתנו בישראל באשר לתכשירים רפואיים לשימוש שני או יותר ותהליכים להכנתן.

שנית, אם, כפי שנטען, אכן יתגלה ששימוש רפואי של 427 כבר היה ידוע, לא יתעורר כל צורך לבטל בישראל פטנט שניתן בגינו וזאת מאחר ואין מניעה לתקן את התביעות שנתבעו בפטנט על ידי ניסוה שישקף את ההמצאה האמיתית כפי שהיא מתוארת בפירוט הפטנט. במקרה כזה לא יהיה ספק (וזאת עפ":* קביעתי שתביעות לגבי שימוש אכן שוות ערך לתהליך) שהחפיפה בעניננו בין התביעות שנתבעו בפטנט לבין התביעות אשר בבקשה, תהיה ברורה לחלוטין.

סבורני כ העובדה שבעת הדיון הסכימה ד"ר גנ שלו התביעות 2 עד 0 של הבקשה היו מופיעות כתביעות תלויות בתביעה מס' 15 של הפטנט, הן היו מתקבלות, באה להוכיה שמדובר פה באותה אמצאה מכיוון שאחרת לא היו התביעות הנ"ל עומדות בפני הדרישות שבסעיף 8

לחוק הפטנטים הקובע ש"פטנט *ינתן על אמצאה אחת בלבד".

הטענה המתייחסת לאמצאה בחירה אף היא אינה מקובלת עלי. בפטנט

נתבע השימוש ב-427 כחומר פעיל ותהליך להכנתו. בניגוד לזה נתבע בבקשה השימוש היחיד שתואר בלאו הכ* בפטנט. לפיכך, ברור מעבר לכל ספק שהבקשה אינה עומדת בפני הדרישות המאפשרות לרשם לראות אותה כפטנט בחירה. אשר לנושא זה יש להתייהס להחלטת קודמ* המלומד (כב' השופט :ואל צור) בענין א0032004110 ג נ. סא1 5דסטפסתק אמתסג (התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה 2 - "מבחר החלטות\ של רשם הפטנטים מיולי 1978 עד אפריל 1984 בתחום הפטנטים" כרך א', עמ' 6). שם נאמר בעמ' 238 ו-239 כדלהלן:

"איך קובעים מהי ההמצאה שעליה נתבקש פטנט? כאן יש להפנות לסעיף 3 לחוק, לפיו -

הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את ההמצאה, ובלבד

שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט".

ברור הדבר (ועל כך אין חולקין), כי המבחן הבלעדי לגב סעיף 9 לחוק הפטנטים הוא< בין התביעות של הפטנט מצד אחד לבין הבקשה מאידך המגדירה את אותה אמצאה. אם יש צורך, ניתן להזדקק לתיאור הפירוט כדי להבהיר ולפרש את התביעות, כפי שהדבר נעשה גם בבתי משפט באשר לתביעות הפרה, אך אין תיאור הפירוט מהווה דבר העומד בפני עצמו לגבי סעיף 9 לחוק.

עלי לציין כי הביטוי פרסום קודם בסעיף 16(ג) להחלטת קודמ* הנ"ל, במסגרת המשפט "ההמצאה המוקדמת תהיה בבהינת "פרסום קודם" לעומת ההמצאה המאוחרת", הוכנס למרכאות בכוונה תחילה כדי להדגיש

שמשמעותו שונה ממשמעות פרסום קודם במובן הסעיפים א ו-5 לחוק.

חידוש במובן סעיף 8 לחוק הפטנטים בודקים תוך השוואה בין התביעה (או התביעות) של הבקשה ותיאור כלשהו. "חידוש" (אף מונח זה הופיע במרכאות בהחלטה הנ"ל) במובן סעיף 9 לחוק בודקים תוך השוואה בין התביעה (או תביעות) של הבקשה והתביעה (או תביעות) של הפטנט הקודם, התיאור הן של הבקשה והן של הפטנט יכול להוות כלי עזר לפירוש תביעותיהם. בשטה הכימיה, למשל, תרכובת הנתבעת בבקשה מאוחרת תחשב כחסרת "חידוש" אם היא נכללה במסגרת:נוסחה גנרית של פטנט קודם והתיאור כולל תיאור מלא שלה, גם אם אין היא נתבעת בתביעה ספציפית. יש כאן זהות מוחלטת וברור שמדובר באותה אמצאה, במובן סעיף 9 לחוק.

ה.

על אותו עקרון מתבסס מבחן "ההתקדמות ההמצאתית" (אף הוא במרכאות

בהחלטה הנ"ל) על פי סעיף 9 לחוק הפטנטים. אם, למשל, אותו פרט שנתבע בבקשה המאוחרת נכלל באופן ברור בתביעותיו של הפטנט הקודם אך לא תואר באופן ספציפי בפירוט, עדיין לא תהא הבקשה המאוחרת כשירת פטנט עפ"י סעיף 9 לחוק הפטנטים, אלא אם *וכח יתרון בלת: צפוי מראש באמצאה המאוחרת, במקרה זה של הצגת יתרון, המסקנה היא שההמצאה שונה ובעל הבקשה המאוחרת יקבל פטנט עליה, זוהי הוכחה של התקדמות המצאתית במסגרת סעיף 9 לחוק.

קיימות דוגמאות רבות בשטח הכימיה למקרה בו תרכובת הנתבעת בבקשה מאוחרת נכללת בתחום נוסתה גנרית של פטנט קודם ואיננה מתוארת באופן ספציפי בתיאור הפירוט. במקרים כאלה נהגה הלשכה, מאז כניסתו לתוקף של חוק הפטנטים, לצטט את הפטנט הקודם עפ"י סעיף 9 לחוק והסירה את ההשגה רק כאשר הוכח שיש לבקשה המאוחרת *תרון לגבי הפטנט הקודם. זה מצב שניתן להשוות למצב של פטנט בחירה כאשר מדובר בפרסום קודם.

באותה ההלטה שהזכרתי לעיל, נתבע בבקשה מס' 81038 תא לאלקטרוליזה המכיל קרום עשוי מפולימר מסויים אשר מבנהו נכלל כנוסחה הגנרית של הפולימר ממנו עשוי הקרום שבתא לאלקטרוליזה הנתבע בפטנט הקודם מס' 10630, מבלי שבאותו פטנט הוזכר באופן ספציפי הקרום המסוים של הבקשה. לא הוכת תרון בלתי צפו*י לגבי הקרום המסויים הזה

והתביעות המגדירות את התא המכיל אותו קרום לא אושרו.

השיקולים הנ"ל באשר לפירוש סעיף 9 לחוק הפטנטים, נראים לי תקפים גם לגבי סעיף 2 ועלי, אפוא, ליישם אותם לענין הזה הנמצא בפנינו.

ה. שטימוש רפואי ראשון ושנ:

מר גארט, שאף הוא הביע את דבריו בפני וכן ד"ר וויט בחוות דעתו, טענו כי תביעות הפטנט מתייחסות לאמצאה המתארת שימוש תרופתי ראשון של ע422. לטענותיהם, במקרה שיימצא בעתיד כי 421 כבר היה ידוע לשימוש תרופתי תתעורר אז הסכנה שהפטנט *בוטל. לעומת זאת, כך נטען, התביעות שבבקשה שנוסחו בצורה שוויצרית, תעמודנה בכל מקרה וזאת מאחר והן מקובלות לגבי שימוש תרופתי שנ'י.

בניגוד לזה, טענה ד"ר גנף שהפטנט אינו מתאר שימוש תרופתי ראשון

דבר שברור לחלוטין מהידע הקודם שתואר בפטנט, המציין את האפשרות להשתמש ב-22 כתרופה נגד המחלות הנגרמות ע"* ווירוסי גאפ (ר' עמוד 3 של הפירוט), טענה זו מקובלת עלי.

לסוף, יש לציין שוב שבכל מקרה השאלה של שימוש תרופתי ראשון או שני אינה רלבנטית בישראל כלל וכלל מכיוון שבניגוד לאמנה האירופאית חוק הפטנטים הישראלי א*נוּ אוסר מתן פטנט לשימוש תרופתי שני, ישראל מאשרת פטנט עפ"* חוק הפטנטים (ועשתה זאת מזמן) לגבי תכשירים תרופתיים לשימוש נוסף.

סוף דבר ולאור האמור והמוסבר לעיל, אני מחליט כדלקמן:

ב.

ד.

ההמצאה שבבקשה זהה לחלוטין לאמצאה אשר בפטנט ובהתאם לסעיף 2 לחוק הפטנטים אין המבקשת זכאית לקבל שני פטנטים על אותה אמצאה.

לאור האמור לעיל ועל סמך התיאור הניתן בפירוט התביעות מס' 10-1 לבקשה אכן מהוות תהליך, אולם, לאור התביעה מס' 15 של הפטנט הן מהוות תביעות כפולות במובן סעיף 2 לחוק הפטנטים, לא ניתן אפוא לאשרן.

התביעות מס' 19-11 של הבקשה, המתי:יחסות לתרכובת שכבר היתה ידועה, אינן, מבחינת השימוש בטיפול, מוסיפות דבר שלא מכוסה בפטנט ההורה מס' 78158. לפיכך, התביעות הנ"ל אף הן אינן כשירות.

בנסיבות המוזכרות לעיל לא ניתן, לצער*, לאשר את כשירות הבקשה הנדונה.

ה. עם זאת, אני קובע שתביעות המנוסחות בצורת "ס6ת5 ת1 % +09 6פט צ 2ס םס1ס28הקסעק" אכן מגדירות תהליך בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק הפטנטים וכעקרון ניתן אפוא לאשרן, בכפוף לאמור מול סעיף המשנה

ב' בעמ' 55 להתלטתי זו.

ניתן בירושלים היום, כט' בטבת התשנ"ג 2 בינואר 1993

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר