⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 85615

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: ג צא3א0סס 01810םזם תההטאתס
  • בא כח: עו"ד גבריאלי
צד ב'

המתנגדת

  • שם: מדינת ישראל - משרד הבטחון - רפא"ל - רשות לפתח אמצעי לחימה
  • בא כח: עו"פ סנפורד קולב ושות'

ההחלטה:

בפגני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המטהר

התנגדות לבקשת פטנט מס' 85615 המבקשת ג צא3א0סס 01810םזם תההטאתס באמצעות ה"ה זל:גסון את גבריאלי, עו"ד המתנגדת מדינת ישראל - משרד הבטחון - רפא"ל - רשות לפתח אמצעי לחימה באמצעות ה"ה סנפורד קולב ושות', עו"פ

1. זוהי החלטה בגין הוצאות לחברת צאגקא00 16ַה1סם1ם ‏ 1התתאטס (להלן - המבקשת) וזאת לאחר שמדינת ישראל - רפא"ל - רשות לפתח אמצעי לחימה (להלן ‏ - המתנגדת) בטלה את התנגדותה למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 85615 (להלן בקשת הפטנט).

להלן השתלשלות הענינים:

בקשת הפטנט הוגשה ביום 2.3.1988 ונושאה הוא "יצור בובאת מחשב עם א. מענה טופוגרפי".

ב. דבר הקיבול של בקשת הפטנט פורסם כדין ברשומות ‏ "יומן הפטנטים והמדגמים" מס' ‏ 84/91 מיום 10.6.91, וזאת בהתאם לסעיף 26 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים).

ג. ביום 8.9.91 הגישה המתנגדת הודעת התנגדות למתן פטנט עפ": בקשת הפטנט.

ד. בהודעת ההתנגדות האמורה ביקשה המתנגדת הארכת המועד לשם הגשת כתב הטענות שלה. הארכה ניתנה ביום 12.9.91 והיא נסתיימה ביום 3.1 ביום 91.

הודיעו לי ב"כ המתנגדת על הסרת ההתנגדות במקרה דנן.

ועדת הפטנט, כפי שיא הוחתמה כדין, נשלחה לב"כ המבקשת ביום 24.12.91 של ב"כ המבקשת התבקשתי להטיל הוצאות על המתנגדת.

לענין ההוצאות הקשורות בהליכי על ריב בהתאם לחוק הפטנטים, נקבע בסעיף 162(ב) לאותו חוק כדלקמן:

"הרשם רשא לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מ בעל: הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישתולמו".

יש לציין כי המחוקק לא פירש את משמעות המילים "הוצאות סבירות" ולמעשה השאיר זאת לשיקול דעתו של רשם הפטנטים.

כלי העזר ששימשו עד כה כמכשיר לקביעת "הוצאות סבירות" היו כלל: לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 כפי שהם תוקנו.

הבסיס לשימוש בכלי עזר זה היא השוואת ההלכה שבפני רשם הפטנטים להליך אזרחי רגיל שלגביו נקבע בתקנה 511(א) ו-(ב) לתקנות הדין האזרחי, התשמ"ד-1988 כי אין בעל דין חייב בתשלום שכר טרחת עורך דין אלא אם כן הטיל עליו בית המשפט או הרשם, בענין שלפנ'ו, את החיוב בו וקבע את סיכומו.

השאלה הראשונה שעלי להשיב עליה היא האם יש מקום במקרה דנן לפסוק הוצאות ועל מי יש להטילן. לכשנשיב על שאלה מורכבת זו ניתן יהיה לדון בגובה ההוצאות שיש להטילן.

יש לציין כי הכלל הוא שהצד המפסיד בדינו חייב לשלם את הוצאות הצד שזכה בדינו, אך יש שבית דין ובית משפט יחרוג מכלל זה והם מוסמכים לעשות כן באחת מהנסיבות הבאות:

1. אם נערך הסכם פשרה בין הצדדים אשר בו הוסכם שכל צד ישא בהוצאותיו הוא.

2. אם הצד שזכה בדינו התרשל בניהול הדיון ובשל ניהול הדיון מטעמו גרם להוצאות שלא לצורך, במקרה כזה ייקבע ע"י בית המשפט או בית הדין שהצד שזכה בדינו ישא בהוצאותיו הוא שכן אין זה מן הדין או מן הצדק להטיל את ההוצאות על הצד שכנגד שאינו אחראי להלן.

3. אם קיימת סיבה אחרת המצדיקה שהצד שזכה בדינו ישא בהוצאות או חלק מהן.

אין שמ של ספק שצד בהליכי על ריב בפני הרשם שבמהלך ההליכים מבטל את התנגדותו למתן פטנט נחשב, לצורך קביעת הוצאות, כצד שהפסיד בדינו, לפיכך, חל הכלל המוזכר לעיל על המתנגדים במקרה דנן.

מאחר ובמקרה דנן לא מתקיימת אף אחת מהתחלופות המפורטות בסעיף ב' לעיל, אין לי אלא לקבוע שעל המתנגדת לשלם את הוצאותיה של המבקשת. עלי לדון עתה בגובה ההוצאות שיש להטיל על המתנגדים.

בבואי לדון בבקשה להוצאות, עלי להביא בחשבון עקרונות ונתונים מספר וביניהם:

1. הצורך להגיע למצב שבו לא יהיה חסרון כיס לצד שזכה בדינון 2. טיב ההליכים ועד כמה הם מסובכים; 3. השלב אליו הגיעו הליכי על ריב; 4. העבודה, המחקר והטירחה שהוטלו על הצד שזכה בהליכים לשם הכנת ההליכים, המסמכים בגינם והגשתם; 5. כללי לשכת עורכי הדין;

6. מהוצאות "סבירות" במסגרת חוק הפטנטים;

סעיף 162(ב) לחוק הפטנטים רשאי הרשם לפסוק "הוצאות סבירות", שמשמעותן הוצאות כיס, שכר התציבות ושכר טרחת עורך דין (או עורך פטנטים) הינו הוצאות שמגמתן למנוע "חיסרון כיס".

בלוקחי בחשבון את כל האמור דלעיל ואת הכללים והעקרונות המקובלים כפי שהם פורטו לעיל ובהתחשב גם בגובה ההוצאות שנקבעו בעבר במקרים דומים, הנני לקבוע כי על המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאותיה בסך -.100 ש"ח כולל.

הסכום הנ"ל ישולם תוך שלושים (30) יום מתאריך החלטת זו שאם לא כן הוא ישא ריבית כדין והצמדה החל מיום ההלטה זו ועד כיום התשלום בפועל.

בירושלים היום, ט' בשבט התשנ"ג 1 בינואר 1993

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר