⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 88020

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: צאתעסי) 500155 5ת5ע-:881870
  • בא כח: ח"ח כחן צדק ורפפורט, עו"ד ועו"פ.
צד ב'

המתנגדת

  • שם: חברת אוניפארם בע"מ
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר

התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשת פטנט מס' 88020

המבקשת : צאתעסי) 500155 5ת5ע-:881870

באמצעות ח"ח כחן צדק ורפפורט, עו"ד ועו"פ.

המתנגדת: חברת אוניפארם בע"מ

מתן הוצאות לאחר הפרה ההנגדות - סעיף 162 להוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 - כללי לשכת עורכי הדין (ההעריף המִיִנַימָלִי), התשל"ז- 1977 ותקנה 511 לתקנות סדרר

הרין האזרח:, החשמ"ד-198%4

זוהי ההחלטה בגין הוצאות ואת לאחר שאוניפארם בע"מ (להלן - "המתנגדת") תסירה את התנגדותה למתן פטנט עפ"י בקשת הפטנט מס' 88020 (להלן - "בקשת הפטנט").

להלן תשתלשלות העניינים:

(1) בקשת הפטנט הוגשה ביום 12 באוקטובר 1988 ע"י עמסתתסמטדנאת גא78פג (להלן - "גתלפג מג") ונושאה הוא "תכשיר למתן דרך הפת של בוספירון ומלחים של וה".

(2) ביום 21 בנובמבר 1990 העבירה תת7פג מג את כל %כויותית בבקשת הפטנט ל-צאגעאסס פם9001 פתמצא-18200א8 (להלן - "תמבקשת").

דבר ק:יבולה של בקשת תפטנט פורסס כדין ברשומות "יומן הפטנטים והמדגמיס" מס' 6/93 מיום 18 באוגוסט 1993, וזאת בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק הפטנטים, התשכ"ו-1967 (להלן - "הוק הפטנטים").

ביוס 18 בגנובמבר 1993 הגישה המתנגדת הודעת תתנגדות למתן פטנט עפ"י בקשת הפטנט.

במכתבם מיום 28 בנובמבר 1993 טענן ב"כ המבקשת שהודעת ההתנגדות אינח קביכלה.

לאחר התכתבות בין סגן רשם הפטנטים לבין ב"כ המבקשת וב"כ המתנגדת נשלחה ביום 6 בינואר 1994 לב"כ המבקשת ע"י סגן רשם הפטנטים אשר בו העמיד בפניהם שלושה אפשרויות וביקש לקבל כבגינן את תערוריהם תוך שבוע ימים.

ביום 9 בינואר 1994 תגישה המתנגדת את כתב טענותיה, ואת לאחר שניתנה לה ארכה בתודשים לשם כך.

ביוס 6 במאי 1994 הגישה המבקשת את כתב טענותיה שכנגד וזאת לאחר שניתנה לה ארכה בתודש אחד לשם כך.

המתנגדת הודיעה ביוס 4 בנובמבר 1994 על תסרת ההתנגדות במקרת דנן, וזאת לאחר שניתנו לה ארכות בנות שלושה תודשים לשם הנשת ראיותיה.

תעודת פטנט, כפי שתהיא והמתמח כדין, נשלהת לב"כ המבקשת ביוס 7 בנובמבר 1994.

במכתבם מיום 5 בדצמבר 1994 ביקשו ב"כ המבקשת שהרשם יטיל על המתנגדת הוצאותיה של המבקשת ושכר טרחת עורך דין בגין:

(א) התכתבות עס הרשם בענין מועד הגשת ההתנגדות.

(ב) קבלת ההחלטת סגן רשם הפטנטים מיום 6 בינואר 1994, והעברתה למבקשת.

(ג) תרגום הודעת ההתנגדות וכתב הטענות מטעם המתנגדת מעברית לאנגלית ומסירתם למבקשת באמצעות פקסימיליה.

(ד) מסירת הנספחים שהוגשו על ידי המתנגדת בדואר או'ר דחוף לתו"ל.

(ה) הכנת כתב הטענות שכנגד ע": המבקשת, הדפסתו, הגשתו לרשם ומסירת דו"ח למבקשת.

(ו) מסירת דו"ח למבקשת על ביטול ההתנגדות.

במכתב המתנגדת מיום 12 בדצמבר 1994 היא התייחסה לבקשה להטלת תוצאות.

להלן עיקר טענותייך:

(1) אשר להוצאות הנוגעות להוצאות עפ"י הוק הפטנטים נקבע בסעיף 162(ב) כדלקמן: "הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולדורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו".

(2) יש לציין כי המחוקק לא פירש את משמעות המילים "הוצאות סבירות" ולמעשה השאיר את לשיקול דעתו של רשם הפטנטים.

(3) כלי עזר ששימשו עד כה כמכשיר לקביעת "הוצאות סבירות" היו כללי לשכת עורכי הדין (התעריף הממונמלי), התשל":-1977 כפ: שהם תוקנו. הבסיס לשימוש בכלי עזר והשוואת הליך שנפני רשם הפטנטים להליך אזרהי רגיל שלגביו נקבע בתקנת 1) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזראי, התשמ"ד-1984 כי אין

(2) בעל דין חייב בתשלום שכר טרחת עורך דין, אלא אם כן הטיל עליו בית המשפט או הרשם, בענין שלפניו, את הסכום בו וקבע את סיכומו.

השאלה ראשונה שעלי להשיב עליה היא האם יש מקום במקרת דנן לפסוק הוצאות ועל מי יש להטילן. כשאנשים על שאלה זו ניתן יהיה לדון בגובה ההוצאות שיש להוצאות.

כלל הוא שהצד המפסיד בדינו ילוב לשלם את הוצאות הצד שזכה בדינו, אך יש שבית דין ובית משפט המכריע והם מוסמכים לעשות כן באחת מהנסיבות הבאות:

א. אם נערך הסכם פשרה בין הצדדים לפיו הוסכם שכל צד ישא בהוצאותיו הוא.

ב. אם הצד שוכך בדינו התרשל בניהול הדיון ועל ידי כך גרם להוצאות שלא לצורך. במקרת כות ייקבע ע"י בית המשפט או בית הדין שצד שוכך בדינו ישא בהוצאותיו הוא, שכן אין זה מן הדין או מן הצדק להטיל את ההוצאות על הצד שכנגד שאינו אהראי בגינן.

ג. אם קיימת סיבה המצדיקה שחהצד שוכך בדינו ישא בהוצאותיו או חלק מהן.

ברור כי צד בתליכי התנגדות הנערכות בפני הרשם שבמהלכם מסיר את התנגדותו נחשב, לצורך קביעת הוצאות, כצד שהפסיד בדינו. לפיכך, חל הכלל המוכר לעיל על המתנגדת במקרחה דנן.

מאחר ובמקרה שבפני לא מתקיימת אף אחת מהחלופות המפורטות לעיל, אין לי אלא לקבוע שעל המתנגדת לשלם את הוצאותיה של המבקשת.

עלי לדון עתה בגובה ההוצאות שיש להטיל על המתנגדת.

בואי לדון בבקשה להוצאות, עלי להביא בחשבון עקרונות ונתונים מספר וביניהם:

א. טיב ההליכים ועד כמה הם מסובכים;

ב. חשלב אליו הגיעו ההליכים על דין;

ג. טירחה שהוטלה על הצד שוכך בהליכים לשם הכנת ההליכים, וחמסמכים בגינם והגשתם;

ד. כללי לשכת עורכי דין;

עפ"י הוראות סעיף 162(ב) להוק הפטנטים רשאי הרשם לפסוק "הוצאות סבירות", שמשמעותן הוצאות כיס, שכר הציבוריות ושכר טרחת עורך דין (או עורך פטנט'ים), היינו הוצאות שמגמתן למנוע "היסרון כיס".

בלוקח בחשבון את כל האמור לעיל, ואת הכללים והעקרונות המובלגים כפי שהם פורטו לעיל ובהתחשב גם בגובת ההוצאות שנקבעו בעבר במקרים דומים, הנני לקבוע כי על המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאותיה כסך 2,500 ש"ה כולל.

הסכום הנ"ל ישולם תוך שלושים (30) יום מתאריך ההחלטת זו שאם לא כן הוא ישא ריבית כדין והצמדה החל מיום ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן בירושלים היום, כו' התשנ"ו 2 באוגוסט 1996

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר