סימן מסחר 9

ההחלטה:

מבקשת רישום סימן מסחר מס' 9 והמתנגדת לרישום סימני מסחר מס': 253382 ו -253399 (המבקשת)

מבקשת רישום סימני מסחר מס' 2 ו - 253399 והמתנגדת לרישום סימן מסחר מס' 249389 (המשיבה)

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימני מסחר 9 וכן התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 253359, 253382 (בקשה לאיחוד דיון)

.1 5 א) 1005 ידג סטג ז. ע"י ב"כ גלוזמן ושות, משרד עורכי דין

כ.צ. ט. בע"מ ע"י ב"כ סורוקר-אגמון, עו"ד

ה ח ל ט ה

המבקשת, מתנגדת לרישום שני סימני מסחר מס' 253359 ו - 253382 ".1.00:102711" אשר הוגשו מטעס המשיבה, ואילו המשיבה מתנגדת לרישום סימן מסחר מס' 249389

"ךז 1.10" אשר הוגש לרישום מטעס המבקשת.

מונחת בפני בקשה מיוס 10.9.2014 אשר הוגשה מטעס המבקשת, ובה עתרה לאיחוד הדיון בהליך התנגדות לרישום סימני מסחר מס" 253359 ו - 253382 ".1.0101" והליך

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 249389 "1.010/11". תגובת המשיבה לבקשה מיוס 64 כמו גם תשובת המבקשת לתגובה זו מהיוס, מצויות גם הן בפני. מועד לדיון הוכחות בהליך ההתנגדות אשר הגישה המבקשת לרישום סימני מסחר מס' 253382 ו - 9 קבוע ליוס 29.10.2014.

אין חולק כי בידי רשם סימני המסחר, והפוסק בקניין רוחני, הסמכות להורות על איחוד הליכים המתנהלים בפניו. מעיון בשני תיקי הליכים וביחד בשתי הודעות ההתנגדות אשר הוגשו מטעס הצדדים, עולה כי השאלה המשפטית העיקרית בהם היא קיומו או העדרו של דמיון מטעה בין סימן המבקשת לבין סימני המשיבה. בנוסף, קיימת הסכמה מלאה בין בעלי הדין ואין בין הצדדים מחלוקת בעניין זה. החלטה בדבר איחוד הדיון בהתנגדויות ראויה אף לאור שיקולים בדבר יעילות הדיון וחסכון מן שיפוטי, כמו גם חסכון בהוצאות הצדדים בניהול ההליכים. אי לכך, ראוי ונכון יהא לאחד את הדיון בשני הליכי ההתנגדות, וזאת מכוח הוראת תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 הקובעת כדלקמן:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו."

4. אכן נכון, קיימות טענות נוספות אשר הועלו מפי המבקשת, והנוגעות לחוסר תועלת לכאורה של המשיבה בהגשת הבקשות לרישום סימני המסחר. אולם, אין באלו כדי להצדיק את ההוצאות, המשאבים והזמן הכרוך בקיומו של דיון נפרד ועצמאי אשר בו תתבררנה טענות אלו. יוזכר כי על פי לשון תקנה 520 דלעיל, אין צורך בהוכחה מוחלטת של השאלות העובדתיות והמשפטיות על מנת שהיושב בדין יורה על איחוד הדיון (ראו: א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט) בעמ' 317).

5. מאחר שבהליך ההתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 249389 המועד להגשת ראיות בתשובה מטעס המשיבה, חל ביום 17.10.2014, אף אין בהחלטה זו כדי לפגוע בכושר הדיונית, שכן דיון ההוכחות קבוע כאמור לעיל ליוס 29.10.2014.

6. לאור כל האמור לעיל, הריני להורות על איחוד הדיון בהליך התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 253359 ו - 253382 עם הליך התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 249389 ועל בירור טענות הצדדים במועד דיון ההוכחות הקבוע כאמור לעיל ליוס 29.10.2014.

7 על מנת להוסיף ולשמר את זכויותיה הדיוניות של המשיבה, וחרף העובדה כי עסקינן בשתי מתנגדות בעלות מעמד זהה, תינתן למשיבה הזכות לחקור בחקירה נגדית את עד היחידה מטעס המבקשת ורק לאחר מכן יחקרו בחקירה נגדית עדי המשיבה. זאת, מבלי לגרוע דבר מן הקבוע בדין ובפסיקה לעניין נטלי השכנוע והראייה לפיתוח מעמד הדין.

8 אין בידי להכריע בשלב וה בטענות שונות שהועלו מטעס הצדדים במסגרת הליך ביניים, שכן מצריכות הן דיון לגופו של עניין. הכרעה מעין זו תתאפשר רק במסגרת החלטה סופית בתיק העיקרי. בנוסף, איני מוצאת מקום לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים בגין בקשת ביניים זו.

יערה שושני בספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלין ביוס י"ב תשרי תשע"ה 6 אוקטובר 2014