המבקשת
- שם: פארק-דיל בע"מ
- בא כח: [שם עו"ד/משרד]
החלטות שיפוטיות
בפני רשם הפטנטים, המדגמים גְָ'ר 1 וסימני המסחר
בענין התנגדות לרישום בקשה
המבקשת: פארק-דיל בע"מ המתנגדת: .58 מאזתמס
ע"י ה"ה כהן צדק ורפפורט, עו"ד ועו"פ.
ה ח ל ט ה
ביוסם 17 בינואר 1994 הוגשה על ידי חברת פארק-דיל בע"מ (להלן - "המבקשת") בקשה מס' 90816 לרישום הסימן 8א1ע052 (להלן - "הבקשה") לגבי "תיקים הכלולים בסוג 18".
הבקשה נבתחנה, התקבלה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר ופורסמה כדין ברשומות "יומן סימני המסחר" מס' 1/96 מיוס 31 בינואר 1996.
ביוס 8 באפריל 1996 הוגשה הודעת התנגדות על נימוקיה כנגד רישום הסימן. הודעת ההתנגדות הוגשה על ידי ת.5 פאזתמס (להלן - "המתנגדת") שהיגשה את כתב טענותיה ביוס 26 ביוני 1996.
להלן עיקר הטענות מטעס המתנגדת: (1) מזה שנים, ועוד הרבה לפני הגשת הבקשה משתמשת המתנגדת בסימן \הה לציון מוצרי אופנה, ביגוד, הנעלה ואביוריס. סימן המתנגדת הינו סימן ידוע ומוכר ביותר בכלל ובתתוס האופנה
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
(7)
(8) לאור הסימן שרישומו מבוקש מתייחס לתיקים הנכללים בין יתר המוצרים המיוצרים על ידי המתנגדת.
אין כל ספק כי מדובר בטובין מאותו סוג ואותו הגדר. הטובין של שני הצדדים משווקים בדיוק באותן תנויות ובאמצעות אותס צינורות שיווק.
מוצרי המתנגדת נמכרים בכל רחבי העולם ולה יש סניפים רבים בלמעלה מ-20 מדינות. מכירות מוצרי המתנגדת הנושאים כולל את סימן שרישומו מבוקשת מגיעות לעשרות מליוני פריטים.
בשיס לב לאמור לעיל ברור שאין הסימן המבוקש בר הבחנה בינו לבין טובין של המתנגדת והוא פסול לרישום עפ"י סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר (נוסת הדש) תשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה").
כמו כן יגרום הדבר לתתרות בלתי הוגנת בכך שיתאפשר למבקשת לעשות שימוש בסימן מטעה. משום כך לא ניתן לרשום את הסימן עפ"י סעיף 6(11) לפקודה.
לחילופין, הסימן שרישומו מבוקש דומה עד כדי הטעייה לשימוש שעושה המתנגדת במילה זו, ומשוס כך הוא פסול לרישום עפ"י סעיף 9(11) לפקודה.
יתר על כן, הסימן פסול לרישום על היסוד שהוא "סימן מפורסם" כמשמעותו בסעיף 8158 6 לאמנת פריס.
כל האמור לעיל התבקשתי לסרב את רישומו של הסימן ולהטיל את הוצאות ההליך על המבקשת.
על המבקשת היה להגיש את כתב טענותיה שכנגד עד ליוס 26 באוגוסט 6 אך הדבר לא נעשה.
ביוס 2 בספטמבר 1996 נשלחה הודעה נוספת מטעס מחלקת סימני המסחר למבקשת ובה נאמר כי על המבקשת להגיש את כתב טענותיה שכנגד תוך שבועיים ימים ואם היא לא תעשה זאת תראה הבקשה כאילו הוזנחה.
עד עצם היוס הזה לא התקבלה כל תגובה או בקשה מטעס המבקשת ולמעשה בכך גילתה את עמדתה.
התבקשתי להחליט על קבלת ההתנגדות והזנהחת הבקשה וכן על הטלת הוצאות על המבקשת על סמך החומר הנמצא בתיק הלשכה.
הוראות סעיף 24 לפקודה קובעות כדלהלן:
(א) "תוך שלושה חודשים מיום הפרסום, או תוך זמן אתר שנקבע, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן.
(ב) הודעה כאמור תימסר בדרך שנקבעה ויפורטו בה נימוקי ההתנגדות.
(ג) עותק של ההודעה ישלוח לרשם למבקש.
(ד) המבקש ישלח לרשם, בדרך ובזמן שנקבעו, תשובה להתנגדות, המפרטת את הנימוקים שעליהם הוא מבסס את בקשתו.
(ה)) לא שלח המבקש תשובה כאמור, יראו כאילו זנח את בקשתו". לאור ההוראות הנ"ל אין לי אלא להורות על סירוב רישומו של הסימן מס' 90916 וסגירת תיק הבקשה. סעיף 6 לפקודה קובע כך: "בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות".
הוראה זו הינה זו הקובעת בענייננו ועל פיה אפעל.
במקרה שבפני התקיים הליך במסגרתו הוגשו הודעת התנגדות וכתב טענותיה של המתנגדת אך הענין, בהעדר הגשת כתב טענותיה של המבקשת וראיותיה, לא הגיע לדיון הוכרע. על פי הגיונם של דבריס ועל פי רוב על הצד המפסיד בדינו (המבקשת בענייננו) לשאת בהוצאות הצד שניצת אך כי לעקרון זה קיימים תריגיס שאף לא אחד מהם מתקיים כאן.
סבירות ההוצאות נתונה לשיקול דעת הרשם וזאת, בין היתר, עפ"י נסיוני. לאור ששקלתי החלטתי שעל המבקשת לשלס את הוצאות המתנגדת בסך 2,000 ש"ח כולל.
הסכום ישולם למתנגדת תוך שלושים יום מתאריך החלטתי זו שאם לא כן הסכום ישא ריבית והצמדה כדין, החל מתאריך החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן בירושלים היוס י' באדר ב' התשנ"ז 9 במרס 1996
מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים , בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.
על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).