סימן מסחר 93840

ההחלטה:

הפטנטיסם, המדגמיס וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

התנגדות לבקשת סימן מסחר 93840

(בקשה לחידוש הליכי ההתנגדות ובקשת ארכה להגשת ראיות)

המבקשת: .16 ,1/1115 660181 באמצעות ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד ע"י עו"ד ליעד וטשטיין. המתנגדות : 1. א.ג. חטיפי העמק בע"מ 2. משובח תעשיות מזון 3 א]\ 5 , בא1.0 2206 .ג.5 תס'יס סא .ז שלשתן באמצעות לוטי ושות', עו"ד

העובדות הצריכות לעניין

1 ביוס 22 יולי, 1994 הוגשה הבקשה נושא ההתנגדות, בסוג 29, לגבי סימן תלת מימדי - חטיף בצורת קונוס. הבקשה קובלה, ופורסמה ביומן סימני המסחר ביום 30 יוני, 1997. ביוס 23 ספטמבר, 1997 הוגשה הודעת התנגדות משותפת ע"י המתנגדות 1 ו- 2, באמצעות ב"כ לוטי ושות', עו"ד. ביוס 30 ספטמבר, 1997 הוגשה הודעת ההתנגדות ע"י המתנגדת 3, באמצעות ב"כ עו"ד ועו"פ איתן, פרל, לצר, ושות'.

2 ב- 6 אוקטובר, 1997 לאור הערות מחלקת סימני מסחר, פנתה המתנגדת 3 בבקשה להגיש הודעת התנגדות מתוקנת. מחלקת סימני המסחר נענתה לבקשת התיקון והודיעה כי על המתנגדת 3 להגיש הודעת התנגדות מתוקנת עד ל- 30 נובמבר, 1997.

ב- 30 אוקטובר, 1997 ביקשה המבקשת לתקן את הבקשה, כך שסיווג הסחורות ישונה מ- 29 ל- 30. ב- 16 נובמבר, 1997 אישרה מחלקת סימני מסחר את התיקון המבוקש וגם פרטת הסחורות תוקנה בהתאם.

לאור הארכה שניתנה למתנגדת 3, להגשת הודעת התנגדות מתוקנת, ביקשה המבקשת, ב- 20 נובמבר, 1997, לאפשר לה להגיש כתב טענות אחד בתשובה לשתי ההתנגדויות. המבקשת טענה כי שתי ההתנגדויות עוסקות באותו עניין וכי הגשת שני כתבי טענות נפרדים, תסרבל את ההליך ותגרום להוצאות מיותרות לכל הצדדיס. בקשה זו נענתה ביוס 8 דצמבר, 1997 והמבקשת הגישה הודעה שכנגד להתנגדות המתנגדת 3 ב- 29 ינואר, 1998.

ב- 29 מרץ, 1998 ניתנה למתנגדת 3, בהסכמת המבקשת, ארכה בת חודשיים להגשת ראיותיה עד ליוס 11 יוני, 1998. ב- 15 אפריל, 1988 ניתנה למתנגדות 1 ו- 2, בהסכמת המבקשת, ארכה בת חודשיים להגשת ראיותיהן עד ליוס 17 יוני, 1998.

ביוס 2 יוני, 1998 הוגשה ע"י עו"ד בראּס ממשרד איתן, פרל, לצר, ושות', בקשה בהסכמה (שכותרתה "מודעה מטעס המתנגדת") בה נאמר כי המתנגדת 3 מוותרת על התנגדותה ומבקשת את הפסקת הליך ההתנגדות מטעמה ללא צו להוצאות.

ביוס 7 יוני, 1998 התקבל במחלקת סימני המסחר מכתב, מאת לוטי ושות', הנושא תאריך 3 יוני, 1998, בו נאמר שמשרד זה קיבל ייפוי כוח לייצג את המתנגדת 3. ייפוי הכוח צורף למכתב ותאריכו 5 מאי, 1998. כמו כן, נתבקשה ארכה, בפעס השניה, להגשת ראיות כל המתנגדות. במכתב צויין כי בקשת הארכה הינה בהסכמת המבקשת וכי העתק המכתב נשלח לבא כוחה.

ביוס 8 יוני, 1996 על סמך בקשת עו"ד ברזס מ- 2 יוני 1998, הודיעה גב' נורית מעוז, מנהלת מחלקת סימני המסחר, לב"כ המבקשת, על ביטול ההתנגדות מטעס המתנגדת 3. בעת מתן ההודעה גב' מעוז לא היתה מודעת למכתב לוטי ושות', שהודיע על החלפת ייצוג המתנגדת 3. מכתב זה הגיע למחלקת סימני מסחר יוס קודם לכן.

ביוס 16 יוני, 1998 הודיעה המתנגדת 3 באמצעות לוטי ושות', שהבקשה להפסקת ההתנגדות (מודעת הויתור) אשר הוגשה לכאורה בשמה, ע"י עו"ד ברזס, יסודה בטעות, וכי המתנגדת 3 ממשיכה בהליכי ההתנגדות.

ב- 9 יולי, 1998 הודיעה המבקשת שהיא מתנגדת ל"החייאת" ההתנגדות. המבקשת טענה כי התנגדות המתנגדת 3 בוטלה לאור סיכוס שהושג עימה ולא בשל טעות. כמו כן, טענה המבקשת כי לרשם אין סמכות "להחיות" הליך שבוטל, לאחר שחלף המועד לפתיחתו.

במכתב שתאריכו 15 יולי, 1998, אשר היגיע למחלקת סימני מסחר ב- 19 יולי, 1998, ביקשו המתנגדות 1 ו- 2, ארכה שלישית להגשת ראיותיהן, בטענה כי דרוש להן זמן רב לאיסוף ראיותיהן, שרובן מחו"ל. גס בקשה זו נעשתה בהסכמת המבקשת, ולמתנגדות 1 ו- 2 הותר להגיש את ראיותיהן עד ליוס 17 אוגוסט, 1998.

במכתב מיוס 16 יולי, 1996, מפרטת המתנגדת 3 ומסבירה, כי הטעות בהגשת בקשת הביטול נבעה מ"קצר תקשורתי" בינה לבין באי כוחה, אשר בעטיו המתנגדת 3 לא הודיעה לב"כ בספרד על שינוי עמדתה בדבר ביטול ההתנגדות ועל כוונתה להמשיך בהתנגדות, ואלה לא עידכנו את עו"ד ברזם, אשר היגיע להסכמה עס ב"כ המבקשת בדבר ביטול ההתנגדות, והגיש בקשה בהתאם. ואולם, טוענת המתנגדת 3, כי בעת שהוגשה בקשת הביטול בשמה (ב- 2.6.98) ע"י עו"ד ברוס, הוא לא היה מוסמך לייצגה, הואיל וב- 5 מאי, 1998 מונה לוטי ושות' כבא כוחה.

ביוס 11 אוגוסט, 1998, ביקשה המתנגדת 3 וקיבלה, בפעס השלישית, ארכה להגשת ראיותיה, הפעס עד ליוס 17 ספטמבר, 1998. גס הפעס הסכימה המבקשת לבקשת הארכה.

במכתב שתאריכו 31 אוגוסט, 1996 ביקשו שלש המתנגדות כי ייקבע מועד אחד להגשת ראיותיהן, הואיל ובכוונתן להגיש "סט ראיות אחד" המתייחס לאותם נימוקים עובדתיים ומשפטיים, ובדרך זו ימנעו סרבול בהליכים והוצאות מיותרות. המתנגדות ביקשו גס ארכה (הרביעית במספר) שתסתיים חודשיים ממועד החלטת הרשם בדבר המשך השתתפות המתנגדת 3 בהליכי ההתנגדות.

הפעם, הודיעה המבקשת ב- 13 ספטמבר, 1998, כי היא מתנגדת להארכת המועד להגשת ראיות ע"י המתנגדות 1 ו- 2, תוך ניצול ההליך המתקיים בעניין המתנגדת 3.

המשך הליכי ההתנגדות ע"י המתנגדת 3

המבקשת טוענת כי לרשם אין סמכות "להחיות" הליכי התנגדות לאחר חלוף המועד לפתיחתם. מאחר שהגעתי למסקנה כי הליכי ההתנגדות מטעס המתנגדת 3 לא הופסקו, וממילא אין צורך בהחייאתם, אין טעס להדרש לשאלת הסמכות להחיות הליכי התנגדות.

טענת המבקשת, כי אין המתנגדת 3 רשאית להמשיך בהליכי ההתנגדות, נסמכת על סיכוס שהושג לטענתה בדבר הפסקתם, ועל בקשת עו"ד ברזס מיוס 2 יוני, 1998, להפסיק את הליך ההתנגדות, אשר גררה בעקבותיה את הודעת גב' מעוז למבקשת, מיוס 8 יוני, 1998, לפיה ההתנגדות בוטלה.

דא עקא שבעת שהגיש עו"ד בראס את הבקשה, ב2- יוני, 1998, המתנגדת 3 כבר לא יוצגה ע"י משרדו. ייצוג המתנגדת 3 ע"י משרד איתן פרל, לצר, הופסק על ידה כחודש לפני כן. דהיינו ב5- מאי, 1998 עת מינתה המתנגדת 3 את לוטי ושות' כבא כוחה.

אמנס ההודעה על החלפת הייצוג ניתנה במכתב לוטי ושות' מיוס 3 יוני, 1998, אשר התקבל ע"י מחלקת סימני מסחר ב- 7 יוני, 1998, ואילו בקשת עו"ד ברזס נעשתה לפני כן, ב2- יוני, 1998. ברס, המועד הקובע שבו החל לוטי ושות' לייצג את המתנגדת 3 הוא המועד שבו ייפתה את כוחו לייצגה (5 מאי, 1998). במועד זה הופסק ייצוג המתנגדת 3 ע"י איתן, פרל, לצר. כך קובעים דיני השליחות אשר לפיהס שליחות מסתיימת עם התרחשות הארוע המסיים אותה ולא בעת הידיעה על הארוע. ראה: א'. ברק "חוק השליחות", כרך ב' (תשנ"ו) עמ' 1199. אשר על כן, ייצוג המתנגדת 3 ע"י משרד איתן, פרל, לצר הגיע לסיומו במועד שבו מונה לוטי ושות' לבא כוחה, ולא במועד בו דבר המינוי נודע לב"כ הקודסם, למבקשת או למחלקת סימני המסחר.

עולה איפוא כי הבקשה לביטול ההתנגדות הוגשה ללא הרשאת המתנגדת 3 ועל כן, לכאורה אין בה כדי לחייבה. כמו כן, במידה שאכן הושג סיכוס בין המבקשת לבין המתנגדת 3, בדבר ביטול ההתנגדות, עוד לפני חלפת הייצוג, הרי שהמתנגדת 3 חזרה בה מן הסיכוס בעת מינוי לוטי ושות' לב"כ בהתנגדות, והסיכוס לא הספיק להשתכלל למעשה של ביטול ההליך.

למרות שיחסי השליחות באיס לקיצס בשעת האירוע המסייס את השליחות, ולא בשעת הידיעה אודותיו, מגן הדין על צד שלישי שלא ידע על סיוס השליחות. סעיף 15(ב) לחוק השליחות תשכ"ה-1965 קובע:

"לא ידע הצד השלישי על סיום השליחות, זכאי הוא לראותה כנמשכת". סעיף 15 (ב) הנ"ל מאפשר לצד ג' שלא ידע על סיוס השליחות, לדרוש מהשולח את מה שהיה צריך לקיים אילו היתה השליחות בתוקף. דין וה בא להגן על צד ג' מפני הסיכון של סיוס יחסי השליחות בלא שידע על כך. ראה ברק, שם, עמ' 1316, וכן ע"א 318/82 יעבצ נ' סוכנות מכוניות, פ"ד לח(4) 85, 89.

האם לאור סעיף 15 (ב) לחוק השליחות רשאית המבקשת לראות את המתנגדת 3 כמי שמיוצגת, לענין ביטול ההתנגדות, ע"י משרד איתן, פרל, לצר וכמי שויתרה על הליכי ההתנגדות?

התשובה לשאלה זו תלויה בשאלה מה קדם למה. אם המבקשת לא ידעה על החלפת ייצוג המתנגדת 3 בעת שהודע לה על ביטול ההתנגדות, הרי שמכוח סעיף 15 (ב) לחוק השליחות זכאית היא לראות את המתנגדת 3 כמי שויתרה על ניהול ההליכיס.

ואם ידעה על החלפת ייצוג המתנגדת 3, בעת שהודע לה על ביטול ההתנגדות, הרי שאין היא רשאית לראות את המתנגדת 3 כמי שויתרה על הליכי ההתנגדות.

נראה לי כי האפשרות השנייה היא הנכונה. סעיף 18 לחוק השליחות מתייחס לידיעה כדלקמן: "לענין חוק זה רואים אדם כיודע דבר אס היה עליו כאדם סביר לדעתו או שקיבל עליו הודעה בדרך הרגילה".

ההודעה על ביטול הליכי ההתנגדות נשלחה ע"י גב' מעוז ב8- יוני, 1998. ואולם עוד לפני כן, ניתנה למבקשת הודעת לוטי ושות' מיוס 3 יוני, 1998, בדבר מינויו כב"כ המתנגדת 3, החל מ5- מאי, 1998. עולה איפוא כי בעת שהודע למבקשת על ביטול ההליכים היא ידעה כבר שהבקשה לבטלם נעשתה ללא הרשאת המתנגדת 3, ולכן הודעת גב' מעוז לא שיקפה את המצב לאשורו.

אמנס ב- 2 יוני, 1998, לפני שנודע למבקשת על הפסקת הייצוג, הועברה אליה הבקשה שנעשתה כביכול בשס המתנגדת 3 להפסקת ההתנגדות, אלא שבקשה זו לא הקנתה ידיעה על ביטול ההתנגדות, אלא לכל היותר על כוונה, כביכול, של המתנגדת 3 לבטל את הליך ההתנגדות. עוד יצויין כי לאחר הגשת בקשה זו נתנה המבקשת, פעמיים, את הסכמתה לבקשות המתנגדת 3 לארכות להגשת ראיות. ההסכמות הללו אינן עולות בקנה אחד עם עמדה לפיה המתנגדת 3 מנועה מליטול חלק בהליך.

מכאן, עולה שאין צורך "להחיות" את הליכי ההתנגדות שהרי אלה לא בוטלו, ע"י המתנגדת 3, ואין המבקשת רשאית לראותם כמבוטלים.

הודעת גב' מעוז בדבר ביטול ההתנגדות, יסודה בטעות טכנית משרדית לגבי הרשאת עו"ד ברוּס לבקש בשס המתנגדת 3 את ביטול ההתנגדות. בעת עשיית ההודעה בדבר ביטול ההתנגדות, גב' מעוז לא היתה מודעת לכך שבמחלקתה נתקבל ומונח מכתב לוטי ושות' בדבר החלפת הייצוג, אשר הגיע לשס קודם לכן. פעולה המבוססת על טעות טכנית משרדית ניתנת לביטול ע"י הרשות, ומן הראוי שתתוקן. ראה: בג"צ 118/64 בן יעקב נ. מנחל משרד מרשם התושבים. פ"ד יח(2) 458, 460.

בג"צ 837428/74 שעשוע ואח' נ. ועדת העררים לענייני מוניות, פ"ד כח(2) 652, 657.

ע"א 433/80 נכסי י.ב.מ. נ' מנהל מס רכוש, פ"ד לו (1) 337 351.

ארכה להגשת ראיות

כמצוייו במכתב המבקשת מיוס 13 ספטמבר, 1998, על המתנגדות 1 ו- 2 היה להגיש את ראיותיהן עוד ב- 19 אפריל, 1998. המתנגדות ביקשו וקיבלו, שלש פעמים, ארכות להגשת ראיותיהן. עד למתן החלטה זו חלפו תשעה חודשים שעמדו לרשות המתנגדות 1 ו- 2 לשס הכנת ראיותיהן, ודי בפרק זמן זה אפילו לצורך איסוף ראיות שרובן "חומר מחו"ל". הואיל והמתנגדות הודיעו כי אותה מסכת ראיות תשמש את שלשתן, אין צורך בפרק זמן נוסף עבור הכנת ראיות המתנגדת 3. לפיכך, שלש המתנגדות יגישו את ראיותיהן, ביחד או לחוד, בתוך שבעה ימים מקבלת החלטה זו.

אין בו להוצאות.

משה ש. גולדברג רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר ניתן בירושלין ביוס כ"ד טבת, תשנ"ט 2 ינואר, 19