סימן מסחר 98253

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר

התנגדות לרישום פטנט מס' 98253

מבקש הפטנט: | *צחק בר-יונה עייי ב'יב: וולף ברגמן וגולר, עוי'פ

(להלן: "המבקשים")

המתנגדת: מדינת ישראל - משרד הביטחון עייי ב'יב: ירון אלחנני , עויד

(להלן: "המתנגדת")

א. העובדות

ביום 24 במאי 1991 (להלן: "התאריך הקובע") הוגשה עייי המבקש, מר יצחק בר-יונה, בקשת פטנט מספר 98253 (להלן: "הבקשה"). הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה להתנגדות הציבור ביומן הפטנטים בתאריך 31 ביולי 1995

ביום 30 באוקטובר 1995 הגישה המתנגדת, הודעת התנגדות, וביום 28 בפברואר הוגש כתב הטענות מטעמה. כתב טענות בתשובה מאת המבקש הוגש ביום 30 באוגוסט 1996

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בתגובה לבקשת המבקש לדחייה על הסף של ההתנגדות ביקשה המתנגדת לתקן את כתב הטענות, כתב הטענות המתוקן מטעמה הוגש ביום 8 בדבמבר 1996

ביוס 18 במאי 1997 הוגשו ראיות המתנגדת שכללו את תצהירו של מר רשף ושלושה מוצגים. ראיות המבקש הוגשו ביום 29 בספטמבר 1997 וכללו את תצהיר המבקש, מר בר-יונה.

ביום 1 במרץ 1998 הגישה המתנגדת ראיות בתשובה שכללו שני תצהירים, תצהיר נוסף של מר רשף, ותצהיר של הגבי אטתר קרסנר (להלן: "הגבי קרסנר"). בנוסף צורפו שני מוצגים

הדיון בהתנגדות התקיים ביום 4 ביוני 1998 בפני כבי רשם הפטנטים דאז משה גולדברג ובו נתקר בתקירה נגדית רק העד מר רשף, המצהיר מטעם המתנגדת, בחקירתו החוזרת הציג | מר רשף מוצג נוסף. שאלות לגבי קרטנר הופנו בכתב, ותשובתה ניתנה בצורת תצהיר (להלן: "התצהיר השני של הגבי קרסנר")

המתנגדת נמנעה מלחקור את מר בר-יונה אך ביקשה לציין כי אין בכך להעיד על קבלת האמור בתצחירו.

ביום 19 במאי 1999 הגישה המתנגדת את סיכומיה, וכיום 5 ביולי הוגשו סיכומים מטעס המבקש. סיכומים בתשובה לסינומי המכקשת הוגשו עייי המתנגדת ביום 1 באוגוסט 1999

ברצונ? להביע את התנצלותי בפני הצדדים על האיחור במתן ההחלטה. כידוע ההליך והדיון בתיק זה התקיימו בזמנו בפני הרשם דאז, משה גולדברג. התיק הועבר לא מכבר להחלטתי בהסכמת הצדדים

ב. עיקרי האמצאה

האמצאה נשוא התנגדות זו מתייחסת לייברדס מגן לסביבה מנוגעתי

ובאנגלית: "4308 כםך4 אא דאס 08 מסס פ/דסטדסגק". המדובר בברדס מגן ייפסיבייי הנאטם על היקף הצוואר ובכך,לטענת המבקש נותן הברדס מענה לחסרונות הקיימים במסכות האבייכ המוכרות והס: הצורך בהתאמתן לנודל הגולגולת של המשתמש, אי התאמתן לאוכלוסיות כגון בעלי וקן או שינויים אחריס בנולגולת, ואי הנוחות הנגרמת למשתמשים (בעיקר ילדים וקשישים)

שבהצמדת המסכה לפנים עקב הצורך באיטום. מענה דומה אמנם קייס בברדס

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הייאקטיבייי המצויד במפות המופעל בסוללות באמצעותו מוורס אויר מסונן לחלל הברדס, אולם, לטענת המבקש, יתרונו של ברדס המגן נשוא האמצאה הוא בכך, שבהלותו פסיבי הברדס אינו כולל אמצעים חיצוניים לאספקת אויר מסונן, ותדירת האוויר המסונן דרך המסנן נעשית בכוח הריאות בלבד. בכך הוא זול יותר ופחות רגיש לשיבושיס.

0. מערכת התביעות כוללת 8 תביעות, מהן 3 תביעות הן בלתי תלויות, והן מנוסחות בוּאת. תביעה 1 מנוסחת כדלקמן:

/בדדס מגן לסביבה מנוגעת הכולל מעטת מחומד פלסטי גמיש, משקן דאיה, רתמת דאש, דיסקה מחומד גמיש במיוחד ופתת במונזה וכן מסכת פה-אן הממוקמת בתוך הלל הברדס, אוטמת את אזור האף והפה ומפרידה אותו מהחלל הכלל!, ובאותה מסכה, תבדיג לחיבור מסנן תקני, ושסתום חד כיווני ליציאת אויר מהמסכה החוצה, באופן שלאתר הלבשת הברדס על הגולגולות, דרך הפתח שבמרכז הדיסקה האמורה, אוטמת הדיסקה את הל2 הברדס, עלי התהדקותת סביב לצוואר, ובאמצעות דצועות הדיתמה האמודה מוצמדים המשקף והמסכה האמודרה לפנ המשתמש, כך ש בעת כניסת האויר לחלל המסכה דרך המסנן כתוצאה משאיבת הריאות, נסגר שסתום הפליטה, ובעת פלוטת פתמ] דו- המצני מהריאות, נסגר שסתוס כניסת האנויר והגז המיותר נפלט החוצה דרך שסתום הפליטה."

1. תביעה 2 מנוסחת כדלקמן

*ברדס מגן לסביבה מנוגעת הכולל מעטת מחומר פלסטי גמיש, משקך ראיה, רתמת ראש, דיסקה מחומר גמיש במיוחד ופתח במרכזה, פתח הכולל תבריג פנימי לחיבור מסנן אישי, וכן תא מחומר גמיש הממוקם בתוך חלל הברדס, אוטם את איזור הפה נהאף נמפריד אותו מחלל הברדט, ובאותו תא ממוקם שסתום חד כיווני ללציאת גז מהתא האמור. לחלל. התיצוני, באופן שלאחר הלבשת הבדדס על הגולגולת, דרך המתה שבמרכז הדיסקה הגמישה, אוטמת הדיסקה את החלל הפנימי של בלדס, ע'"י התהדקותה על תצוואד, ובאמצעות וצועות הדתמה מוצמדים המשקף ו|התא האמור למצתו של המשתמש ואל פניו בהתאמה, כך שכניסת אוויר מסוכן לדאותיו של המשתמש נעשית דרץ אפו או פיו תוך סגירת שסתום הפליטה האמור, ופליטת הגז מראותיו

נעשית תוך סגירת כניסת האניר האמור ופתיחת שסתום הפלוטה.*

2. תביעה 4 מנוסתת כדלקמן

* ברדס מגן לסביבה מנוגעת הכולל מעטת לאש מחומר פלסטי גמיש, משקף דאיה, לתמת ראש, דיסקה מחומד גמיש במיוחד ופתח במרכזה, תבריג לחיבור מסנן אישו לברדס וכן צינורית הניתנת לאחיזת בין השפתיים בצד אחד, ושסתום פליטת חד- כינוני בצד השני, באופן שלאחד הלבשת הברדס על הגולגולת, דרך פתת שבמרכז הדיסקה הגמישה, אוטומת הדיסקה את החלל הפנימי של הברדס, על-:די התהדקותה על תצוואר ובאמצעות רצועות רתמה האמורה מוצמדים המשקךן והצינורית | למצהו ולשפתותיו | שע המשתמש בהתאמה, כך שלאתר הבור מסנן לתבריג נעשית כניסת האוניר ללאות המשתמש מתוך הלל הבודס דוך האף או תוך פתיחה קלה של הפה ונשיפת הגז מהדיאות החוצה נעשית 777 הצינורית, | תוך | הידוק | השפתיים מסביבה.*?

3. מלבד התביעות הנייל כוללת מערכת התביעות, 4 תביעות תלויות : תביעה 3 התלויה

בתביעה 2 , תביעות 5,6,7 התלויות בתביעה 4 ותביעה 8 שהיא תביעת ייאומניבוסיי

ג. עיקרי טענות הצדדים

4. בכתב הטענות המתוקן מטעמה טענה המתנגדת כדלקמן

א. טענת חוסר חידוש- אין בתביעות תידוש היות שהידע והמוצר ה

ב. המתנגדת ציינה שלושה פרסומים באמצעותם ביקשה להוכיח כי הידע והמוצר

הנחשפים בבקשת הפטנט היו קיימים וידועים לפני תאריך הגשת הבקשה.

בבקשה היו ידועים ובשימוש

זמן רב לפני התאריך הקובע

טענת תוסר התקדמות המצאתית- האלמנטים המפורטים בבקשה, היו

מובנים מאליהם לאיש המקצוע הממוצע ( היינו היעדר התקדמות המצאתית).

הפרסומים הם כדלקמן

א. מסמך דרישות ראשוניות שהוציא חיל האוויר האמריקאי מיום 23.1.87 ב. מכתב שנשלת ביום 23.1.91 ע''י תברה אמריקאית למתנגדת.

מכתב שנשלת עייי חכרת בצלאל מוייפ לגורם במשרד הביטחון ביום 20.11.90

פרסומים אלה הוגשו כראיות ראה התייחסות בהמשך

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

5. בכתב טענות המבקש שהוגש בתשובה לכתב טענותיה המקורי של המתנגדת, טען המבקש כדלקמן:

א.

ב'

יש לדחות את ההתנגדות על הסף משום שכתב הטענות אינו עומד בדרישות סעיף 31 לתוק הפטנטים, תשכייו -1967 (להלן: "חוק הפטנטים") ותקנה 58 לתקנות הפטנטים (נוהלי לשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות),תשכייח- 1968. (להלן: "תקנות הפטנטים"). המתנגדת לא פרטה את עילות ההתנגדות ואת העובדות עליהן היא נסמכת בטענותיה.

שני הפרסומים אותם צירפה לא גובו בתצהיר ולכן אינם יכולים להתקבל כראיות.

המבקש מכחיש את טענות המתנגדת, וטוען כי הפרסומים עליהם מסתמכת המתנגדת בכתב הטענות אינס מהווים פרסום קודס לאמצאה המוגדרת בבקשת הפפונטי.

6. בתגובה לכתב הטענות המתוקן מטעם המתנגדת , טען המבקש, כי כתב הטענות עדיין

לוקה בכל הפגמים להם התייחס בכתב טענותיו, וביקש להורות על הגשת הראיות תוך שהוא שומר לעצמו את הוכות להתייחס בראיותיו לכל טענה הכתובה בכתב הטענות

המתוקן.

7. מאת המתנגדת הוגשו שני תצהירים של מר ירון רשף (להלן: "מר רשף") בוגר בעיצוב בהשכלתו, העוסק בתחום מערכות מיגון נגד אמצעי כימיים ביולוגיים וגרעיניים

החל משנת 1979. עולה מתצהיריו, כי הוא בעליה של חברת ייבבלאל מתקר ופיתוח!י

אשר ביצעה תכנון מערכת בעלת עקרונות דומיס עבור המתנגדת . מר רשף מצהיר, כי בחן את הפטנט שבבקשה והשווה את התיאור והתביעות שבו

למוצרים אותם הוא מכיר, אשר פותחו קודס לתאריך הקובע, ומצא כי אין כל חידוש

המצאתי בבקשה, הן ברמת המבנה הכללי של המוצר, דרך פעולתו, והפרוט הטכני

המקיים את תפקודו, והוא מפרט כדלקמן:

א.

מוצר קודם אותו הוא מכיר הינו מסיכת ה על פי הזמנתו של הספון, או בעורת הדוכתו שעד הספדן פגבי הנושא שמדובר בו. בית המשפט קבע כי הספר לא ייחשב כעומד לרשות ציבור במשמעות החוק.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר המלומד בספרו מתייחס בעמי 129 למונח "מסוובט:פטוק".

מוצג ר-1 המתנגדת טענה כי מסמך זה פורסם באופן פומבי, בין היתר בביטאון האמריקאי. המבקש לא התייחס לנקודה זו אלא לתוכן המסמך וטען כי במסמך אין התייחסות למאפייני המבנה המוגדרים בתביעה 1.

פרסום בכתב עת לרבות ביטאון מהווה פרסום פומבי שכן לקהל הרחב יש גישה לחומר המפורסם בביטאון. בחינת המסמך מלמדת כי אכן הוא נושא תאריך המוקדם לתאריך הקובע, אלא שהמסמך עצמו שהובא לפני אינו הפרסום בביטאון אלא הוא מכתב פנימי למערכת הביטאון. מבחינת תידוש והתקדמות המצאתית, אין כל הוכחה כי תוכן המסמך אכן פורסם בפומבי והיה נגיש לציבור הרחב. לפיכך לא הוכת קיומו של תנאי הפרסום הפומבי, ואינני נדרש להתייחס ולבחון את מהות הפרסום.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מוצג ר-2

4. מדובר במכתב מחברת דובר למתנגדת, בו הוצעו מסכות מסוג כ. לטענת המתנגדת, המסמך מוכיח כי נכון לתאריך אותו נושא המכתב היינו, 23 בינואר 1991 היה קיים מוצר מדף מסוג ברדס פסיבי שאין כל הבדל בינו לבין תביעה 1. לפיכך מהבקשה לפטנט נשלל חידוש. המבקש מצידו, מתייחס לתוכן המסמך וטוען כי אין בו תיאור טכני של המוצר המוצע על ידי דובר, ואין הוכתה שאכן המוצר הוצע לציבור על גבי מדפי החנויות, ופורסם בפומבי, שכן הנוסח הוא "ז01/6 10 שמז!!1/ש" ולא מעבר לכך.

5. גם מסמך זה כקודמו, על אף שהוא קודם לתאריך הקובע אינו עונה על התנאי לצ המקדים של פרסום פומבי, מאחר שמדובר במכתב שבו הנמענת היא מערכת הביטחון, ואף העד מטעם המתנגדת היה סבור כי הוא מסווג ראה בעמ' 16 לפרוטוקול שם מתייחס מר רשף לנספחים לתצהירו הראשון בהם ר-2 ואומר:

* לא. הנספחים נמסרו לעודך הדין קאהן לפי מיטב ידיעתי ממערכת הביטאון. אנחנו לא רשאים להוציא מסמכים שיש עליהם סיווג'. על גבי המכתב אמנם אין חותמת סיווג, אך ברור כי זהו מסמך שאינו נגיש לציבור שכן הציבור המעוניין אף לא יכול היה לדעת על קיומו. ככלל, מכתבים בין מכותבים אינם נחשבים כנגישים לציבור וכפרסום קודם. הם מהווים עניין פרטי, פנימי, גם אם אינם מסווגים. לפיכך, גם במקרה ואיננו נדרשים לדון במהות הפרסום, אך ראוי להוסיף בהערת אגב, כי ממילא אין במסמך כל נתונים מבניים ואינו מתאר את המוצר לפי האמצאה.

מוצג ר-3

6. מדובר במכתב מתאריך 20 בנובמבר 1990 היינו, מוקדם לבקשה, מכתב זה מופנה לגבי קרסנר סגן אלוף בדרגתה הצבאית, כנושאת תפקיד. המתנגדת טוענת כי מדובר במסמך פומבי, שכן הוא לטענתה פתוח לציבור בכלל, ולציבור אנשי המקצוע אשר עסקו בפיתוח מסכות אבייכ. בפני הציבור לטענת המתנגדת, עמדה האפשרות לשים את ידיהם על המסמך. עוד נטען ע"י המתנגדת כי המסמך אינו מסווג וכל מי שהיה מעוניין בכך, הן במערכת הצבאית, והן במערכת האזרחית, היה נגיש למידע. המבקש טוען, כי המסמך אינו יכול להיחשב כמסמך פומבי, שכן אף אם היה מסמך זה בידי המתנגדת, הרי שהוא לא הועבר לגורם חיצוני ונחשב כמסמך יישמוריי או ייסוזייי.

בנוסף הומצאו ע"י המתנגדת העתקים שאינם נאמנים למקור, ולמסמך הוספו חותמת וחיתימה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר 7. המסמך ר-3 הופיע בראיות המתנגדת בשתי גרסאות. גרסה ראשונה שאינה חתומה ואין עליה חותמת (ר-3) המעידה כי אכן התקבלה אצל הנמענת, וגרסה שנייה שעליה מופיעות חותמת חכרת בצלאל מתקר ופיתות וחותמת של הגני קרסנר כנושאת תפקיד בדרגת סאייל המאשרת את נאמנותו למקור (ר-3(א)) במהלך הדיון הוצג המכתב המקורי חתום. מתצהירה של הגבי קרסנר עולה, כי למרות זאת, לא ניתן להתחייב על התאריך שבו נתקבל המסמך אצל המתנגדת אלא רק על התקופה, תקופת מלחמת הפר. אולם מעבר לכך, מעדויות מר רשף, שהתייחס למוצג כאל מסמך מסווג שאינו רשאי להוציאו (עמ' 16 לפרוטוקול) והגבי קרסנר שהצהירה אמנם, כי המוצג ר-3 אינו מסווג, אך בינה כי לא ידוע לה אם נמסר לגורמים חיצוניים, עולה כי גם מסמך זה לא היה נגיש לציבור ואף לגביו ניתן לומר כי אינו כבחינת פרסום פומבי. הציבור אף לא יכול היה לדעת על קיומו של מסמך וה. לפיכך, אין ביכולתו של מסמך גה לשלול חידוש והתקדמות המצאתית ואינני נדרש לדון כלל בתוכן המסמך.

מוצג ר-4

8. מדובר במשמך בן שני עמודים המהווה לטענת המתנגדת חלק מעלון המתאר מוצרים של חברת דובר. לטענת המתנגדת, המסמך נושא את הסימן 10788 שמשמעותו התאריך 7 בנובמבר 1988, היינו קודם להגשת הבקשה. מאחר ומדובר בעלון המציג מוצר מדובר בפרסום פומבי וממנו ניתן ללמוד, כי חברת דובר החויקה כמוצר מדף, מסכת מגן, שבה האלמנטים זהים עם התביעה 2. בתגובה טען המבקש, כי המסמך אינו מקור ואינו מעיד על תאריכו, לכן לא הוכח פרסום קודם. בנוסף טען המבקש, כי המוצג אינו מכיל את כל האלמנטים תמופיעים בבקשה.

9. לא אוכל לקבל את טענת המתנגדת, כי מדובר בפרסום קודם בהסתמך על הסימן 8 שמופיע בקטן במאונך בתחתית הדף השני של העלון האמור. ראשית, לא הובא בפני העלון בשלמותו, מה שאולי היה יכול לבסס את תאריך הפרסום. שנית, מר רשף לא הצהיר מפורשות כי משמעות הסימן היא התאריך, והתייחסותו למסכת המגן של חברת דובר הייתה כללית ולא עקבית. בתצהירו הראשון, העיד מר רשף כי המסכה של דובר פותחה כמוצר מדף בשנת 1986, ובתצהירו השני התייחס לשנת 1988. באשר למהות המסמך והאם ניתן ללמוד ממנו את רכיבי האמצאה, הרי שאינני נדרש לבתון את משלא הוכח בפני כלל ועיקר שהמסמך מהווה פרסום פומבי קודם.

מוצג ר-5

10. מוצג וה הוא מסכת המגן שהוגשה כראיה נוספת במהלך הדיון ביום 4 ליוני 1998, המתנגדת טענה, כי מסכה וו הייתה קיימת כבר ב 23 בינואר 1991 שכן וו מסכת המוזכרת במוצג ר-2. לטענתה, המוצר מעיד על כך כי האמצאה נוצלה, דבר מהווח פרסום קודם. המבקש טען כי המוצג הוא מסכה שהיא פרי פיתות שהסתיים במתצית 1991 והניסויים הראשונים שנערכו בה, נערכו רק בסוף 1991. לפיכך אין המדובר בפרסום פומבי קודם.

בחינת המוצג עצמו מלמדת, כי במוצג כשלעצמו אין ראיה שהוא מהווה פרסום פומבי קודם. על גבי המסכה לא מופיע כל תאריך, אמנם, יש סימון כלשהו במספרים (המספרים הרשומים הס: 8469-200) אך בעיני ללא כל משמעות, ולכן לא ניתן לדעת האם המסכה פורסמה ומתי. מר רשף אמנם התייחס למסכת המגן כאל 085 אך מעבר לכך לא הוכת כי מדובר בפרסום פומבי קודם. המתנגדת התייחסה לרכיבי המסכה והקבילה אותם לרכיבי הנתבעים בתביעה 2 בבקשה, אך כאמור משלא שוכנעתי בקיומו של פרסום פומבי קודם, אין מקום להוסיף ולבתון את הרכיבים של המסכה שסומנה ר-5.

מן המקובץ לעיל עולה, כי כל הראיות שאותן הביאה המתנגדת אינן מבססות פרסום קודם לתאריך הגשת הבקשה לפטנט, אשר ביכולתו לשלול את כשרות האמצאה בעילה של חוסר תידוש ו/או התקדמות המצאתית.

באשר לנטל ההוכחה בהליכי ההתנגדות, צודקת המתנגדת בטענתה, כי בהליכי ההתנגדות מוטל נטל השכנוע, לאורך כל ההליך, כי האמצאה כשירת פטנט, על כתפי המבקש. אלא, שנטל הבאת הראיות יכול שיעבור מצד לצד. בענייננו, הראיות שאותן הביאה המתנגדת לסתור את קיבול הבקשה, היינו מוצגים ר-1 ועד ר-5 דלעיל, אונן מוכיתות את טענתה בדבר העדר חידוש והתקדמות המצאתית בבקשה. שכן ייחוסר חידושיי, וייחוסר התקדמות המצאתיתיי מתייחסים רק לפרסומים פומביים לפני הגשת הבקשה. בטענה זו, כל שיכול המבקש הוא להצביע על העובדה שאין במסמכים שהובאו להוכיח את הטענה, ואת הוא עשה כאמור משקבעתי שאין בכל ראיות המבקש, ראיה מכרעת לפרסום פומבי קודם בנדון, אינני נדרש ואינני צריך להיכנס לטענות הספציפיות של חוסר חידוש ותוסר התקדמות המצאתית בכל ראיה וראיה.

ח. סיכום דבר

לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את ההתנגדות, מקבל את הבקשה ומורה על רישום הפטנט על שם המבקש.

נציג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר 6. הנני מתייב את המתנגדת לשלם למבקש את הוצאות ההליך וכן שכייט עוייד בסך 0 ₪ בתוספת מעיימ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, לגבי ההוצאות - מיום הוצאתן, ולגבי שכייט - מהיוס, ועד התשלום בפועל.

דייר מאיר נועם, ניתן בירושלים ביום כי טבת, תשסייד 4 ינואר, 2004