סימן מסחר 99188 ו-99189

ההחלטה:

רשם הפטנטים

התנגדות לבקשות סימני מסחר מס' 99188 ו- 99189

ו

בפני כ.ה. משה ש.גולדברג ‏

של

(שובה מוום 9, 4

מיגוון שירותי פרוטוקול * רישום פרוטוקולים בוועידות, בוררויות, בתי משפט * הקלטות ופיענוח סרטים וקסטות * תירגומים מקצועיים בכל השפות * אספקת כוח אדם מקצועי משרדי וטכני * הדפסות על מחשב * הדפסות על לייזר

‏0 ה ה ( 443 קת יה

רשם הפטנטים

התנגדות לבקשות סימני מסחר מס' 99188 ו-99189 בפני כ.ה. משה ש. גולדברג | ישיבה מיום 4.1.1999

כ.ה. גולדברג: התנגדות לבקשות סימני מסחר מס' 99188 ו-99189. המבקשת חברת רנולד פבליק לימיטד קומפני, מיוצגת על ידי משרד ריינהולד כהן, ד"ר מיכאל כהן ועורך פטנטים אהוד האוומן, ועורכת דין רונית ברזיק. | המתנגדת ‏ רנוּו בולון בילנקו, באמצעות כהן צדק - רפפורט, על ידי עורך דין נחמן כהן צדק ועורך דין דניאל בוסתנאי.

כן המתנגדת תפתח את דבריה.

טענות עו"ד בוסתנאי

עו"ד בוסתנאי: אנחנו חוזרים על הנטען בהרצאת הטענות המפורטת שהגשנו, בתצהיר ובנספחים לו. לטענתנו הסימן דומה ועלול לגרום להטעיה. עיון בתצהיר של המבקש מעלה שהם למעשה מודים ומקבלים כעובדה את המוניטין ואת הפרסום של המותג שלנו.

כ.ה. גולדברג: הם שואלים אם שני הסימנים יכולים לחיות וה בצד זה, ואת השאלה שהם שואלים וזה גם נכון.

עו"ד בוסתנאי: ואת השאלה ואליה נתייחס בעיקר. אם אני יעבור כרגע ואני אדלג על הטענות שהזכרנו אותם בהרצאת הטענות המפורטת ונתייחס ישר לשאלה של קיומו של ההסכם. מדובר בהסכם שנעשה בין הצדדים בשנת 1965, אשר ההסכם

למעשה בוטל עקב ההפרות של המבקשת. איפה אנחנו רואים את

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 טענות עו"ד בוסתנאי

זה? אנחנו רואים את זה בבקשות שהגישה המבקשת ביצ'לה.

בפרגוואי, שבהם היא חרגה מרשימת המוצרים שהותר לה בהסכם

ד"ר כהן: אין הוכחה על דבר כזה? |

עו"ד כהן צדק: למה אתה צירפת את זה.

כ.ה. גולדברג: או תטען את זה, וה בסדר.

עו"ד כהן צדק: אבל אתה צירפת את וה, סליחה, זה מצורף בנספחים.

כ.ה. גולדברג: אני לא מנהל עכשיו דיון בנושא הזה. הוא יטען את דבריו, עורך דין בוסתנאי, ד"ר מיכאל כהן יטען מה שיש לו לטעון ובסוף נחליט או באמצע.

עו"ד בוסתנאי: מה שאנחנו רואים באותו הסכם משנת 1965 יש רשימה של פריטים שלגביהם היתה בזמנו הסכמה, וה מופיע בסעיפים 3 ו-4 לאותו הסכם ולמרות האמור בהסכם המבקשת פעלה לא רק בבקשה דנן בישראל, אלא גם בבקשות אחרות בחו"ל, כפי שציינתי והיא הרחיבה את המוצרים שלגביהם היא ביקשה לרשום את סימנה.

כ.ה. גולדברג: עד כמה שזכור לי עורך דין בוסתנאי, גם אם יש הפרה של הסכם או ההפרה לא מבטלת אותו.

עו"ד בוסתנאי: נכון, אלא אם כן נשלחה,

כ.ה. גולדברג: כ שצריך שיהיה איזשהו אקט של ביטול. הפרה מקנה זכות ביטול אבל היא לא מבטל את ההסכם אלא אם כן אפשר לראות בהפרה משוסם התנערות בכל ההתנהגות הזאת, משוס התנערות מההסכם, אבל זה לא הופיע.

ענ"ד בוסתנאי: אכן, יש כאן שני דברים, האחד גם לפי הפסיקה במשפט האזרחי וגם אפשר להשליך את זה לענין שלפנינו, עצם הגשת התביעה מלמדת על מה שנקרא דרישת הביטול בפועל, ואם נשליך את זה לענייננו אז עצם הגשת ההתנגדות שלנו מלמדת

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 טענות עו"ד בוסתנאי

כ.ה. גולדברג: כן, אבל זה צריך להינתן תוך ומן סביר. יש מקרים

עו"ד

כ.ה.

עו"ד

כ.ה.

עו"ד

שבהס עצם הגשת התביעה נחשבת להודעת ביטול "ויש הלכות

שלמות על ביטול מכללה וביטול התנהגות אני פשוט מנסה

לכוון אותך לכיוון שאני רוצה את הבסיס למתן ההחלטה, שאני מדבר עליו.

אתה צריך להראות שההסכם הזה בוטל, הטענה האחת שלך, וה עצם הגשת ההתנגדות על ידכם, זה מהווה ביטול של ההסכם.

טוב, בסדר.

כהן צדק: מותר לי להוסיף רק שהוגשו עוד התנגדויות, רק

שהבקשות הם באמת פנידינג, אבל זה לא רלוונטי לנו, אי

אפשר היה לעשות את האקט הזה לפני שהבקשות פורסמו.

גולדברג: לא הבנתי את הטענה.

כהן צדק: שמבתינתנו לא ניתן היה להגיש את הודעת הביטול הצו, ההתנגדות לפני שהבקשה התפרסמה.

גולדברג: כן, אבל אפשר היה לבטל את ההסכם בדרך אחרת, לשלוה

מכתב או להודיע בצורה אחרת שמכיוון שאתם רואים את ההסכם

כמופר, אז אתם מודיעים לצד השני שהוא מבוטל.

בוסתנאי: עכשיו לפי התכתבות שהיתה בין הצדדים לבין עצמם

חיתה הודעה בשנת 1996 שנשלחה למבקשת ובה המתנגדת התריעה בפניה על התחריגות שעושה המבקשת ברשימות הפריטים שהיא מבקשת לרשום והמכתב הזה היה בידיעת המבקשת ואנחנו נבקש את הרשות גם להגיש אותו ולמכתב זה עד היום לא ניתנה תשובה למרבה הצער.

במכתב מפורטים, מפרטת המתנגדת וטוענת כלפי המבקשת ביחס לחריגות שהיא ביצעה בפריטים שאותם היא ביקשה לרשום, היא ציינה את זה בנו גם למדינות צ'ילה ופרווגאי, והמכתב הוה

קיים.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 טענות עו"ד בוסתנאי

עכשיו באשר, אם אני אעיר בהערת אגב לגבי צ'ילה ופרווגאי שהמבקשת מציינת בתצהיריה שקיימת שם רישום של סימן

המסחר, אא אנחנו כבר רואים שלא מדובר ברישום שהוא בתוקף

אלא בבקשה שהיא פנדינג ועדיין זה אנחנו רואים גם לפי הראיות שהגישה המבקשת בעצמה, הבקשות בצ'ילה, בציינה בקו לומביה, בקובה, ביוון הם בקשות פנדינג שלא נרשמו עדיין, אבל אני אחזור לענייננו. בנספח 2עגפ של המבקשת אנחנו רואים את הדברים האלה ואני מפנה בעניין זה לסעיף 7 לתצהירה של המבקשת שהיא טענה שבמקומות האלה הסימן שלהם נרשם וקיימת לגביו הגנה בארצות הללו. כ.ה. גולדברג: אתה מדבר על צ'ילה ופרגוואי? עו"ד בוסתנאי: צ'ילה ופרגוואי. כ.ה. גולדברג: מפני שיש לכם כל כך הרבה מדינות, או נגיד שצ'ילה

ופרגוואי וה לא רשום אז מה?

עו"ד בוסתנאי: לא, אני מעיר את זה ואני קופן פשוט לעובדה שהמבקשת בתצהירה לא דייקה אבל אני חוזר עוד פעם לעניין של ההסכם ואני רואה שבאמת במדינות רבות, קיים אמנם הרישום המקביל אלא שצריך להתייחס ואם הרישום המקביל היה נעשה, אם היתה מוגשת פה הבקשה לגבי אותם פריטים שהיו מוסכמים בהסכם, היינו שוקלים את עמדתנו וייתכן שהיינו מגיעים למסקנה אחרת ולא היתה מוגשת ההתנגדות, אלא שהמבקשת הגישה בקשה שהיא חורגת בצורה נרחבת, כ.ה. גולדברג: מה השוני בפריטים? תפרט. עו"ד בוסתנאי: השוני, כמו שפורט בבקשה עצמה שלנו, אנחנו ציינו

רשימה ארוכה מאך או למעשה המבקשת בבקשתה ציינה רשימה

ארוכה מאוד.

רשם הפטנטים = ישיבה מיום 4.1.1999 : טענות עו"ד בוסתנאי כ.ה. גולדברג: מה לא הייתם רוצים שיהיה שם, מה מפריע לכם שנמצא שם? | עו"ד בוסתנאי: מה שמפריע לנו בפועל וה כל מה שנמצא בהסכם, כ.ה. גולדברג: כן, אבל אני לא יודע בעל פה את ההסכם הזה. עו"ד בוסתנאי: אנחנו נראה את החומר ונוכל לעשות השוואה פשוטה ולראות שישי סעיפים 3 ו-4 שלגביהם ניתנה הסכמה ויש הרחבה לגבי, בבקשה של המבקשת בבקשות שלפנינו. לפיכך, הוגשה ההתנגדות שלנו ואנחנו מבקשים: לקבל את / ההתנגדות.

כ.ה. גולדברג: ניסיתם לדבר, להגיע לאישהו הבנה ביניכם לגבי הרשימה בהקשר לפרטת הסחורות, אולי אפשר להגיע לאישהי הסכמה? עו"ד כהן צדק: יכול מאוד להיות, אנחנו לא יודעים על צה, כי בדרך כלל המגע היה ישיר בין שתי החברות, בין רנו, היתה התכתבות תמיד ישירה בין שתי החברות. בין המבקשת והמתנגדת.

כ.ה. גולדברג: אני מניח שאם אתם תגיעו לאיזה הסכמה ביניכם, בתנאי שתצטרכו לקבל את אישור הלקוחות, זה אין ספק, השאלה אם ייש מה לדבר בנושא הזה, כי יכול להיות שאפשר לחתוך כמה קצוות ואז שני הצדדים יוכלו לחיות וה עם וה כמו שחיו כבר שלושים ומשהו שנה.

עו"ד כהן צדק: יכול מאוד להיות, זאת בהחלט אפשרות, כי אם מצד אחד טוענים לקיומו של הסכם אז צריך לפעול לפיו. אי אפשר

גם לדרוש את הקיום של ההסכם, כאשר יש חריגה ממנו, לפחות

לפי צד אחד. אפשר ליישר את,

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 טענות עו"ד בוסתנאי

כ.ה. גולדברג: בסדר, אז אני מבחינה זו אני מוכן לא לזקוף

לחובתכם את וה שאתם רוצים, זאת אומרת מבלי לגרוע

מטענתכם בקשר לביטול ההסכם לצורך המשא ומתן אני מוכן שתתבססו על ההסכם, אני לא רואה בוה שום בעיה ואני ביטוח שגם ד"ר כהן לא יראה בזה שום בעיה. את אומרת ההסכם פה הוא לא, מבחינתכם הוא לא כהסכם בגלל שהוא מחייב אלא בגלל שיש לו אישהו תוכן שיש לו רלוונטיות לגבי המשא ומתן ביניכם. זהו? עו"ד בוסתנאי: כן.

כ.ה. גולדברג: בבקשה ד"ר כהן.

טענות ד"ר מיכאל כהן

ד"ר כהן: אני רוצה להתחיל ואחר כך להעביר את השרביט לעורכת דין ברזיק. אני רואה, כמה הערות כלליות, אני קצת מופתע שכל כך הרבה, שהצד שמתייחס להסכם, הם הזכירו את ההסכם וה באמת בכתב הטענות שלהם בסעיף 10. שם כתוב בצורה סתמית שהסימן המבוקש הינו בניגוד להסכם שנעשה בין הצדדים, לא ויהו את ההסכם ולא אמרו עליו דבר ואני רואה לנכון לומר את וה, מפני שגם בראיות הם לא הציגו את ההסכם, לא רק שהם לא הציגו את ההסכם, אנחנו הצגנו אותו פעמיים, לא רק שהם לא הציגו את ההסכם אלא שהם גם לא אמרו במה הוא נוגע, לא אמרו מהו ההסכם, לא אמרו בה הוא נוגד, ורק טענה שאין לה שום משמעות. אנחנו הצגנו את ההסכם הזה פעמיים. פעם אחת בהליכי אקס- פרטה כשהיינו בשלב הבקשה והוא מהווה חלק מהתיק, לא רק

חלק מהתיק, אלא אז הוא נחשב כמשכנע לקבל הבקשה.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 | טענות ד"ר מיכאל כהן. | מעבר לוה, ההסכם הוצג כמוצג אחרון, מה מספרו שם? מוצג שמונה, בתצהיר שאנחנו הגשנו בתמיכה לבקשה שלנו. סליחה, הראשון, אני מתנצל, הוא הוצג, ההסכם הזה הוצג. - לא ו אף זאת, אני כתבתי לחברי, כמובן שאדוני עכשיו אמר . שניתן היה לצפות לור מראש, אני כתבתי במכתבי מ-25 בנובמבר לחברי עורך דין נחמן כהן צדק ואמרתי להם ואני צריך להסביר גם מדוע אני כתבתי את זה. נשאלת השאלה אם יש בכלל טעם שאתם תמשיכו בהליכי ההתנגדות וזאת בשים לב למוצג 1מתכ באמת, תצהירה של הגב' דבורה ... שהוא העתק של המכתב מ-18... 5 שמסכם את עיקרי ההסכם שנחתם בין הצדדים ואשר הצדדים נהגו על פיו וכו'. אז אני אומר עצם ההסכם הזה מלמד שחברת רנו הסכימה בזמנו שאין דמיון מטעה בין סימן המסחר שלה רנו לבין הסימן המבוקש רינולד, אני סבור שחברת רנו תפוסה על הסכם זה ושוב לא תוכל לטעון את ההיפך. עכשיו, למה אני אמרתי את זה, מפני שהיום כשאנחנו שומעים וגם בכתב הטענות יש הפרת הסכם. עכשיו אנחנו יודעים שההסכם הזה כנראה מופר, אבל במה הוא מופר? אנחנו לא יודעים ואם הגב' ברזיק תראה את זה בצורה יותר מפורטת, יש לנו היום כפי שאדוני כבר ראה המון רישומים, יש לנו טבלה של רישומים, יש לנו רישומים משנים 95-96 באנגליה ובגרמניה שהסימן שם הוא כמעט בדיוק אותו היקף כמו שכאן. עו"ד ברזיק: הפרטות הם ממש למעט פריטים בודדים, הרישומים שכבר תקפים,

כ.ה. גולדברג: אז על מה יצא קצפם הפעם.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 טענות ד"ר מיכאל כהן

ד"ר כהן: וה מה שאני שואל אדוני, לכן אני רציתי שהם ירדו מהעניין זה, אני לא יודע על מה יצא קצפם.

כ.ה. גולדברג: לא כדאי לשבת ולדבר?

ד"ר כהן: אבל ניסיתי, הם אפילו לא השיבו על המכתב שלי, אצ לכן אני חושב שהיום וצה קצת מאוחר. אני חושב שהיום אנחנו זכאים לקבל החלטה. עכשיו, אם אדוני יורה לנו להמשיך ולדבר אנחנו נעשה את אה. אני, ההליכים האלה מתנהלים מזה כמה שנים, אני לא יודע בדיוק מתי, עשינו את כל הנסיונות, עכשיו לאחרונה עוד פעם נסיון שיסבירו לנו על מה יצא הקצף? וחלפו שנתיים מאז שהוגשו ההתנגדויות ואנחנו עד היום לא מבינים על מה הם מלונים? למה התנגדו? הסימן שלנו וזה תיכוף שוב פעם נראה בראיות, קיים מ-1909, הוא יותר ותיק מרנו בכלל. הוא קיים מ-1909 באנגליה, ובאירופה, ובצרפת, בצרפת, - באר של רנו הוא רשום מ-1910. אז מה באים אלינו דווקא בישראל להתנגד לו? קשה להבין את זה? יש גם עניין של הטרמינולוגיה. הטרמינולוגיה בשני הפרטות היא סבוכה היא מאוד טכנית, אף אחד לא הסביר לנו ולא נימק, שהיא באמת חורגת מהמונחים הגנריים שנמצאים בהסכם.

כ.ה. גולדברג: הייתם יכולים לבקש פרטים נוספים.

ד"ר כהן: אין פרוצדורה כמו אדוני, וה לא מקובל, אבל אני מוכן לעשות את זה.

עו"ד ברזיק: כל הטענות שלהם גם בהרצאת הטענות שלהם וגם במסגרת הראיות למרות שזה לא בדיוק... זה עוד איזשהי הזדמנות להבהיר את מוקדי המחלוקת, הם אף פעם לא נכנסו לעניין של

תוך הפרטות.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 טענות ד"ר מיכאל כהן הטענות שלהם הם כלליות, שיש להם מוניטין בתור רנו

ושהסימנים הם דומים ולכן לא ראויים להירשם.

כ.ה. גולדברג: כן, זה מה שגם אני הבנתי עד עכשיו.

עו"ד ברזיק: אז אי אפשר, אנחנו לא יכולנו לעשות, ברור שאם צריך להיכנס כאן לתוך הפרטות, צריך כאן אפילו עדות מומחה. עם כל הכבוד, אנחנו את כל הניואנסים בין כתובים של שרשראות ומצמידים ורכיבי תמסורת למיניהם אנחנו לא יכולים/ ללכת ולנחש. לנו יש מאתיים רישומים בעולם, מאתיים, והפרטות של הבקשות הישראליות שכרגע עומדות כרגע תחת התנגדות הם מכוסות בכל מיני צורות, ואת אומרת בכל מיני כללים, יותר כלליים, יותר מפורטים במסגרת הפרטות של הבקשות שכבר רשומות.

כ.ה. גולדברג: בעולם?

עו"ד ברזיק: בכל העולם.

ד"ר כהן: יש כאלו שהוגשו לאחרונה, בגרמניה ב-96 ובאנגליה ב-95, אלה הפרטות האלה הם כמעט מילה במילה מה שיש לנו פה בישראל.

כ.ה. גולדברג: זה קודם כל אדוני צריך להפנות אליהם ולהגיד מה אתס קופצים עליו עכשיו. הלא הם חיים בשקט עם זה.

ד"ר כהן: זה היה המכתב הזה אדוני. בהזדמנות זו אני יעביר את המשך הדיבור לעורכת דין ברזיק.

עו"ד ברזיק: טוב, האמת היא שאני תיכננתי לעצמי,

כ.ה. גולדברג: שום דבר פה לא כמתוכנן.

טענות עו"ד ברזיק עו"ד ברזיק: אני התכוונתי לדבר מהותית על הזכות של הסימנים האלה

להיות רשומים כשלעצמם או במקביל לסימנים שלהם, אבל בגלל

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 טענות עו"ד ברזיק | שכבר נגענו בהסכם, אני אגע בזת קודם במקוס לחזור לזה אחר כך.

הם באמת, בשום מקום לא טענו לגופם. של הפרטות או לגופם

של הסחורות לאיזשהי בעיה. הם לא הבחינו בין לא רק בין

טובין בצורך הפרטות, בין טובין כאלה או כאלה של שרשראות

או מצמדים וכו', הם אפילו עשר מכלול אחד גדול מכל המוניטין שלהם, בקשר למכוניות, בקשר לחלקים, הם מסיבות

שלהם, כנראה בגלל שהמוניטין הוא בעיקר לגבי מכוניות הם

בחרו לא להפריד בין הדברים.

באמת הם בשום מקום גם לא הזכירו אפילו באיזה הסכם מדובר. הפעם הראשונה שזה הוזכר היה בראיות שלנו, ולהם

כמתנגדת היתה זכות להגיש ראיות בתשובה ואפילו את זה הם

לא ניצלו כדי למקד את המחלוקת באישהו משהו שהוא לדעתם

נובע מההסכם.

עכשיו לגבי ההסכם, בגלל שההסכם הועלה פה בצורה של טענה

שאנחנו כאילו מפרים אותו, או צריך לחדד את העובדה, שאם מסתכלים על ההסכם הגה, מי שמבקש לרשום לא יכול להפר את

ההסכם הזה, ההסכם הזה לא מתיימר למצות את מה שהצדדים

מותר להם להשתמש בו בקשר לסימנים האלה.

ההסכם הזה רק קובע מה אפשר לרשום ולצד השני אסור

להתנגד, במפורש נאמר בסעיף האחרון להסכם, זה היה כדאי

שנסתכל בו, במפורש נאמר שככל שמדובר בסחורות אחרות, אז

... ואת אומרת אנחנו יודעים שהיו כל מיני מגעים בין

החברות בחו"ל שלא אנחנו ניהלנו, אבל בכל מקרה לכל צד

מותר להגיש בקשות לרישום לגבי סחורות שלא נכנסות

ספציפית לסעיפים שנדונים לפני כן ולהגיש התנגדויות

לסימנים כאלה.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 : טענות עו"ד ברזיק ההסכם לא נועד למצות את ההסכמות בין הצדדים, והוא לא קובע בשום סעיף שלו מחוייבות לא להגיש בקשה לרישום של משהו, אלא רק למה אסור לצד השני להתנגד או להפריע ולהגיש בקשות לביטול וכו'.

זה לגבי ההסכם. דבר אחרון לגבי ההסכם, אם כרגע בעצם הרש יסבור שיש מקום להתכבד לצורך הפרטות הסחורות ולהתחיל לבדוק הבדלים בין סוגים של מצמדים ורכיבי תמסורת המשמעות המעשית של זה זה בעצם לפתוהך את ההליכים מההתחלה כי אין לו שום התייחסות לא בטיעון ולא בראיות ואנחנו נאל.

כ.ה. גולדברג: לעניין מה? לעניין השאלה אם יש הפרה של הסכם?

עו"ד ברזיק: לא, וה לא עניין השאלה אם יש הפרה של הסכם, זה דווקא נקודה יחסית פשוטה שאני חושבת שאפשר, אם פשוט נסתכל פה בנוסת של ההסכם, וה ברור על פניו למה ההסכם הזה מתייחס ואה שמי שמגיש בקשה לרשום סימן לא יכול להפר אותו, את ההסכם הזה, אלא רק מי שמתנגד ומבקש להפריע לרישום של מישהו אחר.

אני מדברת על האבחנות שהם מנסים לעשות בין הסחורות, כי

כרגע בעצם עולה מן טענה כואת, לא היינו מתנגדים לבקשות אם הם היו יותר מצומצמות. טענה כואת לא עלתה בשום מקום.

הם התנגדו לזה באמת כמקשה אחת, ולכך גם התייחסנו גם בטיעוןשלנו ובראיות שלנו. אם זה הנושא שעכשיו יעמוד

לדיון, למעשה צריך להביא טיעונים מפורטים לענין הזה,

וראיות לענין הזה, ויש להניח גם עדות של מומחה, אבל וה

לא השלב לעשות את הדברים האלה, וה אף פעם לא התבקש גם

תיקון של כתב טענות או הוספת ראיות לנושא הזה.

שרה

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק טוב, אני יעבור בכל ואת לגופו לענין, על האפשרות לרשום את הסימנים האלה. קודם כל הסימנים כשלעצמם רנולד ורנו הם לא דומים. אני פשוט,

עו"ד בוסתנאי: אם אפשר הערה אחת, אנחנו התייחסנו לפי הנחית כב' הרשם לנושא של קיומו של ההסכם, לא נכנסנו לגופו של ענין לפי בקשה של הרשם.

כ.ה. גולדברג: אז בסדר, תהיה לכם זכות להשיב, אין בעיה.

עו"ד ברציק: טוב, אלה הסימנים כמו שהם הוגשו לרישום. הסימן של רנו הוגש, רשום באחת הבקשות שעליהם מתבססת ההתנגדות אמנם בצירוף הסמל ולזה אני עוד אתייחס אבל בכל אופן אלה המילים שהם במוקד המחלוקת.

המילים! האלה כמ שאפשר לראות מהדף למעשה נראות שונה: בהחלטה בהתנגדות בענין הסימנים רייטן ורייטון, שניתנה על ידי הרשם, הרשם התייחס, בבקשה, והחלטה שאני אתייחס אליה כמה פעמים. הרשם התייחס, הבקשה היתה לרישום הסימן רייטן, כשהחברה השניה שהתנגדה הסימן שלה היה רייטון והרשם קבע שהסימנים האלה נבדלים אחד מהשני. אני מפנה בענין הזה לעמוד 22 שבו הוא אמר לגבי שני הסימנים האלה שכמו שאפשר לראות ההבדלים ביניהם לא יותר גדולים מאשר בין הסימנים רנולד ורנו שיש הבדל בולט וניכר בין הסימנים מבחינה ויזואלית, הוא גם אמר שיש חשיבות בענין הזה דווקא למראה, בגלל שקהל היעד של המוצרים הוא קהל יעד מקצועי, שהומחש על סמך קטלוגים ومסמכים בכתב, וכמו שאני עוד מעט אראה, גם אצלנו זה

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

לפחות קהל הלקוחות של המבקשת, הוא קהל יעד מקצועי שמתמצא בתחום, ורוכש על סמ תכנון: מראש, וקטלוגים ומסמכים בכתב.

אני מפנה גם להחלטה שניתנה בענין סימני המסחר גז וגס שגם שם הרשם קבע שמדובר בשני סימנים שנבדלים אחד מהשני. הוא אמר שהחזות הכללית של הסימן גס והסימן גז מעידה על כך שמדובר בסימנים שונים, אני אחזור תיכף להחלטה בהקשר קצת אחר.

עכשיו, מעבר לזה שהסימנים כמו שהוגשו לרישום, המילים האלה נראות שונה אחת מהשניה, השוני בולט עוד יותר כשהם בוחנים את הסימנים כמו שהם נראים בעברית. לאור העובדה שההליך הזה מתנהל בישראל והסימנים מיועדים לקהל דובר עברית, אז יש לתת משמעות לסימן בעברית למרות שהמילים הרשומים הרלוונטים, המילים התבקשו לרישום באנגלית וזה

נעשה לא אחת בהחלטות של הרשם.

ד"ר כהן: לתקן, לא באנגלית, באותיות לטיניות. לא בהכרח באנגלית.

עו"דך ברויק: בסדר. וה נעשה לא אחת בהחלטות שהרשם נתן בעניינים

כ.ה.

דומים. אני אביא רק כדוגמא את ההחלטה שניתנה בענין הסימנים קמ וקרמנ ששם הרשם קבע שהסימנים קמ וקרמנצ הם שונים והוא נתן משקל לעובדה שבעברית הסימן קמץ יותר

סביר להניח שהוא ייקרא

גולדברג: קמף.

ד"ר כהן: קמ, כן.

עו"ד ברזיק: לא, אבל כשמבטאים את וה באנגלית והוא אמר את זה,

אופן הביטוי של הסימנים בעברית הוא באמת שונה, וכאן כך

יבטאו את זה אבל כשמבטאים את וה באנגלית או ה-ג מקבל

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

קצת, יש יותר דמיון בין הסימנים כשמבטאים אותם באנגלית אבל הוא נתן חשיבות לעובדה שמדובר בישראל והסימנים יבוטאו על ידי קהל הצרכנים כאן. זה מבחינה ויזואלית.

עכשיו, לה יבט הויוואלי חשוב להוסיף, שבישראל המתנגדת במרבית המקרים משתמשת באמת בסימן דווקא בעברית. וה בולט במיוחד בראיות שהם הגישו לאחרונה הראיות אמנם לא כל כך

תאמו את הנספת שהם היו אמורות להתייחס אליו בתצהיר

שלהם, מדובר בשוק פרסומות ובעיתונות ישראלית, אבל בולטת

מאוד העובדה שבכל, כמעט ללא יוצא מן הכלל, בכל הפרסומות והכתבות שיש כאן, הסימן רנו מופיע בעברית ואם הוא כבר מופיע בלטינית או הוא מופיע בצירוף הסמל המפורסם של המעוין של רנו.

בכל מקרה, כמעט תמיד הסימן מופיע בעברית וכמו שראינו, שהסימנים מושווים אחד לשני בעברית ורנו משתמשת בסימן שלה הרבה בעברית, או אין שום דמיון בין הסימנים. באמת מבחינה ויזואלית חשובה מאוד העובדה גם, שהמתנגדת

כשהיא משתמשת בסימן-רנו בלטינית בישראל, וה נעשה תמיד

עס איוזה בשילוב עס הסמל המפורסם של המעוין של רנו,

כך היא גם נוהגת לרשום את הסימן בישראל.

בטבלה שהם צירפו כנספח 6 לתצהיר שלהם, ניתן לראות שמתוך 5 רישומים שנקובים שם, לפחות לפי איך שהסימנים רשומים, יש רק 11 רישומים שהם בכלל רלוונטיס לפה כי הם כוללים את הרכיב רנו, ומתוך ה-11 האלה, יש רק רישום אחד שבו הרכיב רנו מופיע לבד, ובכל שאר המקרים גה מופיע או יחד עם שם של דגם, רנו לגונה, רנו מגאן, או כל מיני רנו, או

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

אז נכון שיש רישום אחד שהאלמנט רנו מופיע לבדו, אבל אפילו הרישומים שההתנגדויות מתבססות עליהם, אחד הרישומים האלה גם הוא, הוא סומן יחד עם הסמל של המעוין, אני אראה את וה פשוט כדי להזכיר למישהו אולי איך נראה הסמל הזה של רנו.

זה נסח של בקשה 45263, של רישום, כך בדרך כלל בשילוב האגה וה מופיע בדרך כלל במרבית הרישומים ומעבר לזה, זה לא רק רשום ככה אלא:גם ככה המתנגדת משתמשת בסימן שלה. בראיות שלהם, בפעמים הספורות שהשם רנו מופיע באנגלית וה מופיע עם המעוין, ככה זה בקטלוג שהם צירפו שזה נועד להראות על מוצרים נוספים שהם משווקים תחת הסימן רנו, שם רואים שבעצם הסימן שתחתיו משווקים המוצרים הנוספים האלה, הוא בעצם טווינגו, אבל בשתי הפעמים הבודדות שהסימן מוזכר הוא מופיע יחד עם המעוין.

שוב, בראיות שהם הגישו לאחרונה, ללא יוצא מן הכלל, בכל הפעמיס שהסימן מופיע בלועזית, זה מופיע יחד עם הסמל של המעוין.

פשוט אפשר לראות את וה מודעה מודעה.

ד"ר כהן: או עם שם נוסף.

עו"ד ברזיק: וה בעברית אבל. עכשיו בהליך התנגדות לאופן השימוש

בסימן בפועל, מייחסים חשיבות כשבאים לבחון את סכנת ההטעייה. ההלכה הואת יושמה למשל בפסק הדין שכבר הגשתי בענין של גס של הסימנים גס וגז, שם הרשם אמר בעמוד 22, אחרי שהוא אמר שהסימנים גס וגז החזות שלהם באופן כללי

היא שונה, הוא אמר יתרה מכך, המתנגדת משתמשת לרוב

בסימן גס כשהוא מוקף במשולש ובתוכו סימן שאלה.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק אין על כן כל ספק כי קיימים הבדלים רבים בולטים בין הסימנים, לכן גם המקרה שלנו צריך לייחס משקל לעובדה שהשימוש בסימן רנו בישראל לפחות הוא תמיד או בעברית או ביחד עם איזה שם דגם, או כשהוא מופיע בלועזית, אז בצירוף של המעוין של רנו. זה מבחינה ויזואלית.

עכשיו מבחינה צלילית, אז לכאורה כשעושים תעתיק פונטי ממש מדוייק של שני הסימנים, אז הסימן רנו יוצא משהו כמו רנולד או רנאולט, כי תעתיק פונטי לפי ההגדרה המלונית שלו, וה שכל אות מוסכם מה היא מסמנת ועושים תעתיק פונטי מדוייק, אבל הדמיון הפונטי הקלוש הזה לא בא לידי ביטוי כשהם מבטאים את הסימן רנו כפי שבאמת נהוג להגות אותו, כי כפי שנהוג להגות את הסימן רנו, את הסיומת הזאת של עעטת אולט, בכלל לא שומעים, שומעים רנו ורנולד וה סימנים שונים.

במקרה של רנו, דווקא בגלל שזה סימן כל כך מפורסם, אפילו שצרכנים רואים ויזואלית את הסימן כמו שהוא כתוב, ואפילו אם הם לא יודעים לקרוא הגייה צרפתית מקובלת, הם יודעים יפה מאוד לשייך את הסימן שהם רואים, מבחינה צלילית לרנו, כי אף אחד כשהוא בא לקנות מכונית לא בא לחפש מכונית רנולט.

גם ההלכה היא שדמיון מקרי בתעתיק הפונטי להבדיל מאופן ההגייה המקובל, לא מצביע על סכנה של הטעייה אם התפיסת של הסימן בפועל היא שונה, ובמקרה כזה, צריך ראיות מאוד חזקות לוה שבפועל, באיזהו קונטקסט מסחרי רלוונטי יהיה

סיכוי להגייה זהה.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

אני מפנה בענין הזה לקרלי, בעמוד 447. גם בהתנגדות לסימן קמץ או קמ כמו שמבטאים אותו באנגלית, הרשם לקח בחשבון את העובדה שאופן הביטוי, עכשיו אני מדברת על

אופן הביטוי מבחינה צלילית של הסימן בעברית, הוא שונה מהתעתיק הפונטי המדוייק של הסימן.

כלומר סביר להניח שזה ייקרא קמץ, למרות שהתעתיק הפונטי המדוייק של הסימן, כמו שהוא התבקש לרישום זה יותר נושא לקמ, כמו שמבטאים ג באנגלית, וקל וחומר במקרה שלנו, כשהם גם מפרסמים בעברית וגם הסימן המאוד מפורסם ואנשים מזהים אותו כבר עס הסימן רנו.

דבר נוסף שחשוב להגיד מבחינת המסחר הצלילי זה שההתאמה של שני המילים שונה ולכן שוב, למרות שהעתיק הפונטי יהיה

מדוייק, יש בו דמיון מסוים, אז נוצר הבדל בין הסימנים

כשרנו באופן מובהק מבוטא במילרע והסימן רנולד במילעיל

והם פשוט נשמעים שונה. זה לגבי הענין של הדמיון בין הסימנים.

רק לסיכום לשאלת נושא של הדמין, אפשר להגיד שגם מבחינת המראה הם לא דומים, על אחת כמה וכמה כשהם משתמשים בסימן בעברית או בצירוף הסמל, או איזה שם דגם ומבחינת מבחן הצליל, לאור העובדה שהסימן מוכר דווקא בהיגוי הצרפתי שלו כרנו ואת הסיומת אולט לא שומעים, ואת התעתיק הזה הפונטי הזה רנולט אף אחד לא מכיר, אז בסופו של דבר מבחינת הצליל גם אין בכלל מה לדבר על הטעייה.

נקודה נוספת היא, שהמוצרים של המבקשת הם לא איושהם מוצרי צריכה שנרכשים בהחלטה חטופה, זה אפילו לא מוצרי

מדף שנרכשים ברכישה יותר רצינית, אלא מוצרי קטלוגים

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

שנרכשים מתוך שיקול דעת והחלטה מתוכננת ועל ידי אנשים. מנוסים ומתמחים בתחום.

הרכישה של המוצרים של המבקשת לתחרות היא באמצעות קטלוגים מקצועיים כמו שצורף לתצהיר שלנו כנספח 3 למשל. הקהל הרלוונטי למוצרים של המבקשת הוא יצרנים של מכונות, מהנדסי מכונות, מהנדטסים שמתכננים מערכי שינוע גדולים, יצרני רכב, צבאות של מדינות, אלה כולם אנשי מקצוע וגופים מקצועיים ועל אופי המוצרים שאנחנו משווקים , ואופי קהל היעד הוא המקצועי, ניתן ללמוד גם מהקטלוג הזה שהוכרתי שצורף כנספח 3 וגם מהדוחות השנתיים שאנחנו צירפנו, ובעיקר מהדו"ח השנתי האחרון שצורף לשנת 97, שו נספח 7 לתצהיר שלנו.

כמו שאפשר לראות בקטלוג, אנחנו, רנולד מייצרים ומשווקים כל מיני חלקים ושרשראות ברכיבי תמסורת ומערכת הנעה למגוון של שימושים, החל ממתקנים ללונה פארק ומדרגות נועות, דרך מכשור חקלאי, מכונות לעיבוד פלדה וכל מיני כאלה, ובנספח 7 בדו"ח השנתי שדיברתי עליו משנת 97 שוב אפשר לראות מגוון של מערכות שמיועדות כולם לאנשי מקצוע, ולא סתם אנשי מקצוע אלא אנשים מהשורה הראשונה בתתום שלהם כל אחד.

בעמוד 7 לדו"ח הזה נזכרים חלקים למערכי שינוע לאריזה של מוצרים רפואיים, שם מדובר על חברת בריסטול מאיירס.

בעמוד 10 נזכרים החלקים למערכי שינוע לאריזה של פירות.

בעמוד 8 מגוון של מחבהים ומצמדים לכל מיני שימושים טכניים. גם בעמוד 8 וגם בעמוד 11 נזכרות מערכות שהמבקשת

פיתחה וייצרה עבור חיל היס האמריקאי וחיל הים היפני,

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברויק

ובנוסף על כך גם מערכות עבור יצרני מכוניות מהשורה הראשונה כמו מרצדס בנ שזה מופיע בעמוד 9 לדו"ח, חברות

נוספות כמו אאודי, פולקסווגן, פורשה, ניסן, וגם יצרניות רכב אמריקאיות, וזה מופיע בעמוד 7 לדו"ח הזה משנת 97. מכל מקוס מה שמשותף לכל הגופים האלה והאנשים האלה, שמדובר באנשי מקצוע, גופים גדולים עם נסיון ומשאבים, שרוכשים חלקים למערכות שלהם על סמך תכנון ומתוך בקיאות בתחום.

אם ניכנס לרגע לתחום הרכב שהוא מן הסתם רלוונטי או

הרוכשים של החלקים והמערכות של המבקשת הם לא סתם אנשים

פרטיים בעלי מכוניות, הם אפילו לא מוסכניקים, אלא חברות

שמייצרות רכב ורוכשות את המוצרים לשימוש, זאת אומרת

וכמובן סוכנים של אותם חברות שמשווקים את המכוניות שלהם בכל מדינה ומדינה.

כל הגורמים האלה יודעים טוב מאוד מהם הם רוכשים, והם מכירים את התחום טוב מאוד, מן הסתם, לפני שחברה כמו מרצדס בוחרת מערכת חלקים מקוריים למכונית שהיא מייצרת, היא תבדוק טוב טוב מה היא קונה וקשה להניח שהיא תתבלבל בין רנולד ורנו.

גם קשה לחשוד בגופים כאלה שהם יסתפקו במותגים אלמוניים, או חס וחלילה בחיקויים, להיפך, הם פונים לרנולד דווקא בגלל הרמה והאיכות הגבוהה שהיא מציעה והחדשנות של המערכות שהיא מפתחת, כך שבעצם כל הענין הזה של סכנת הטעייה כשאין את וה ביחס לחברה כזאת, שעוד מעט נראה גם

עד כמה היא ותיקה, ועובדת עם יצרניות מהשורה הראשונה

במיוחד בתחום של מכוניות, הטענה הואת בעצם אבסורדית.

חלקים מקוריים שלהם בתוך הרכבים שהם מייצרות ומשווקות,

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

ההלכה היא שסכנת הטעייה פוחתת מאוד כשקהל היעד של המוצרים שבהם מדובר הוא מקצועי ומנוסה. ההלכה היא גם שסכנת ההטעייה פוחתת כשמדובר במוצר שנרכש מתוך שיקול דעת ואחרי בדיקה, להבדיל ממוצר צריכה.

לגבי שני הכללים הידועים האלה, אני לא אביא שלל של אסמכתאות, אני בטוחה שלפחות לגבי ההלכה העקרונית יש הסכמה פה אבל אני אציין רק את ההחלטה שהגשנו קודם, בענין של רייטן, שם נקבע שלמרות שההגדר דומה," וצינורות (2 השיווק יהיו דומים ויש חפיפה מסויימת בשוק הלקוחות בכל ואת אין סכנת הטעייה במיוחד. לאור המומחיות של קהל הלקוחות ואני מפנה בענין הזה לעמודים 5 עד 17 שס

המצהיר מטעם רייטן דיבר בהרחבה על האופן שבו חלקים תעשייתיים וכל מיני רכיבים מכניים נרכשים בכתב על ידי אנשים בעלי נסיון שהם מכירים את התחום, ועל סמך קטלוגים בכתב והצעות בכתב כל מה שלא מדובר במוצרי מדף וכו', ואז הרשם הוסיף שהטענות האלה מקובלות עליו ונקרא מעמוד 16.

בעניינו לא מדובר בפוג הטובין שניתן להשיג במכולת או בקיוסקים, לפי הערכתי אדם המזמין מוצרים כאלה חייב להיות מומחה בשטח שלו והוא בוודאי לא מזמין מוצרים כנל אלא בכתב, בהזמנה מיוחדת ועל פו ספרות טכנית שמציינת בהבהירות את שמה וסימנה של החברה ממנה הוא מעונין לקנות. פה לא מדובר בציבור הרחב שקונה תיקים, תלבושת, מכשירי טלוויזיה וכו', אלא מומחים ואנשים מקצועיים שקונים בשם ועבור מוסדות וחברות מיוחדים, לאור האמור אני מסכים עם

המבקשת, כי נוהלי המסחר המתוארים לעיל מונעים עירבוביה

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

שוב הוא חוור אחר כך, על כך שלא מדובר במוצרי מדף פשוטים. בעמוד 17 הוא ממשיך, איכות הסחורות מלמדת גם על רמת הרוכש, זה נותן תמיכה נוספת לדעתי כי גורמים טכניים מסויימים המזמינים בישראל מוצרים של המתנגדת הנושאים את הסימן רייטון הם והירים מאוד בהזמנותיהם ואינסם עלולים לבלבל בין מוצרים כאלה ובין מוצרים הנושאים סימן אחר.

בנוסף על כך, בעמוד 22 הוא מציין את העובדה שבמקרה של קהל יעד מהסוג הזה, שוב ההיבט הויזואלי חשוב גם הבדלים קטנים בין הסימנים מבחינה ויזואלית, דווקא משום שמדובר בקהל יעד מקצועי שרוכש על סמך מסמכים בכתב, בין אם בקטלוגים ובין אם ההזמנות בכתב, ויכול להבחין בהבדלים בין הסימנים.

עכשיו למתנגדת באמת יש קהל יעד שברובו הגדול הוא לא אנשי מקצוע, כי מדובר ברוכשים של כלי רכב שיכולים להיות גם אנשים פרטיים, כי עיקר הפעילות של המתנגדת הוא באמת בתחום של ייצור ושיווק כלי רכב, ולטענתה שלא בדיוק בוססה בתצהיר, גם שירותים ומוסכים לרכב, אבל לא רק שם גם, למרות שמדובר באנשים פרטיים, מדובר ברכישה גדולה שאף פע לא נעשית בהיסח הדעת, אני לא חושבת שמישהו מכיר, מישהו הולך לקנות אוטו מסוכנות, מבלי שהוא יודע יפה מאוד ממי הוא קונה את המכונית, עושים ואת לאחר בדיקה משמעותית, תוךפסים בכתב, והסכם בכתב ומדובר ברכישה גדולה שגם האדם הפרטי טורח לבדוק מה הוא קונה לפני שהוא עושה אותה, וחוץ מזה, וזה בעצם העיקר, בתחוס הוה שבו קהל היעד של המתנגדת הוא לא אנשי מקצוע

אלא אנשים פרטיים, אין שום חפיפה בין המבקשת והמתנגדת

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק ‏

כי המבקשת מצידה בכלל לא עוסקת בייצור ושיווק כלי רכב, אין לה לקוחות כאלה שהם אנשים פרטיים, לאף אחד מהמוצרים שלה והיא לא עוסקת כמובן במתן של שירותי מוסך ושל שירותי רכב אחרים, קהל היעד שלה הוא כולו מקצועי.

כמובן שזה מחזק עוד יותר את הטענה שגם אם מישהו רואה איזה דמיון קלוש בין הסימנים, אז זה בוודאי לא במידה שיש בה להטעות, אם מתחשבים בקהל היעד הרלוונטי וקהל היעד הרלוונטי פה הוא קהל היעד של המבקשת והוא כולו מקצועי.

נקודה נוספת שמשליכה ישירות ובעצם מאוד, זאת הנקודה המשמעותית לענין, שהופכת את כל הטענה הזאת של סכנת הטעייה ללא רלוונטית פה, היא שהמבקשת עשתה בסימן שלה רנולד שימוש מקיף וממושך בכל העולם, וגם בישראל הרבה שניס וכבר רכשה מוניטין עצום בקרב קהל היעד המקצועי שלה, כך שגם אם מישהו אז היה סובר שלאור הסימנים שבהם מדובר, אז אם היתה איושהי חברה חדשה שבאה ומנסה לאמצ לעצמה את הסימן רנולד, אז יכול להיות שיש כאן איוה נסיון לחכות ואיושהי סכנת הטעייה, וה מצחיק לדבר על כוה דבר שמדובר על חברה שהיא פעילה כבר מתחיל המאה.

הסימן של המבקשת הוא המרכיב הדומיננטי בשם החברה שלה רנולד וגם בשם הקודם שלה רנולד צ'יין. הסימן מופיע גם בדרך כלל בשמות של חברות הבת של המבקשת, אפשר לראות את וה בעמוד 41 בדו"ח השנתי מ-97 שהוכרתי אותו כבר, הוגש כנספח 7.

ניתן לראות בו שמות של משהו כמו 17 חברות בת שאלה לא כל חברות הבת של המבקשת, אלא רק אלה שהצליחו מאוד באותה

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

.שנה ורובן ככולן למעט אולי שתיים או שלוש, הסימן רנולד הוא חלק משם החברה שלהם, ושני השימושים האלה: גם כחלקי משם חברה, וגם כסימן מסחר, נעשו על ידי המבקשת או על ידי קודמתה מבחינה משפטית שגם אנחנו מתייחסים אליה בתצהיר, כבר מתחילת המאה.

הסימן של המבקשת גם רשום בעשרות מדינות בעולם. שוב, חלק מהרישומים גם הם מתחילת המאה במדינות רבות אחרות זה לפחות: כמה עשרות שנים, מתוכם בערך מאה בסוג-7 וכשבעים או משהו כזה בסוג 12.

אפילו בצרפת שהיא מדינת המקור של המתנגדת, יש לנו כמאתיים רישומים בכתב | רישומים כבר מ-1909 ו-1910 גם בסוג 7 וגם בסוג 12, ואני מפנה בענין הוה לעמוד 70 לטבלה שבנטפח שהגשנו עם הרישומים, נספת 2. בנוסף על כך יש גם 47 בקשות תלויות ועומדות ברחבי העולם, לרישום הסימן רנולד בסוגים 7 ו-12.

בענין הזה אני רק אציי עוד, למעשה הזכרנו את וה בהתחלה, שהטובין שנכללים בבקשות הישראליות, רובס ככולל בין א וה בהגדרות יותר כלליות ובין אם בצורה מאוד מפורטת | מכוסים כבר בחלק זה או אחר של הרישומים הבינלאומיים, ומהשנים האחרונות יש כבר רישומים תקפים שמכסים במקשה אחת, או בשתי בקשות, אחת בסוג 7 ואחת בסוג 12 או אפילו בבקשה אחת, שזה אפשרי באותה מדינה, את כל הטובין למעט פריטים בודדים, כל פעס פריטים אחרים שמכוסים בשתי הבקשות הישראליות שעומדות כרגע לדיון. אני מפנה בענין הזה לסימן רשום, לסימן שנרשם בשנים האחרונות

בבריטניה, וה מופיע בעמודים 202-204 לטבלה שזה נספח 2,

גרמנ יה שזה בעמוד 71-74 לטבלה, אוסטריה עמוד 10-13, טורקיה עמודים 192-194. פרו, בוליביה ועוד כמה מדינות. הסימן של המבקשת הוא, לפיכך הסימן. של המבקשת הוא מאוד ותיק וכמו שכבר ראינו לפי המוצרים ולפי החברות שנמנות

על הלקוחות של המבקשת, שהוא גם מאוד מפורסם ונחשב

כאיזשהי ערובה לאיכות, למעשה כבר משהו כמו תשעים שנה רנולד פעילים בתחומיס האלה והם פעילים בכל העולם. אם מסתכלים לרגע על רשימת החברות שמופיעה בדו"ח השנתי, ( שהזכרתי בנספח 7 בעמוד 41 אז ניתן לראות שחברות הבת

האלה שהם כולם בבעלות מלאה של המבקשת, ישירה או עקיפה,

הם פזורות בכ-15 מדינות שונות בעולם. אנגליה, אוסטריה,

בלגיה, דנמרק, צרפת שהיא מדינת המקור של המתנגדת,

גרמניה, הולנד, שווייץ, קנדה, ארצות הברית, אוסטרליה, מלצזאיה, ניו-זילנד, סינגפור, דרום אפריקה אלה כולן מדינות שהמבקשת לא רק מוכרת בהם את המוצרים שלה מזה שנים רבות, אלא יש לה שם חברות פעילות שעוסקות בתחומי הפעילות שלה. מעבר לו יש לה גם מרכזי ייצור ומסחר ומפיצים מקומיים ברבה מדינות אחרות וגם במדינות שאין לה חברה משווקת עשרות שנים, כמו שעוד מעט אני אפרט לגבי ישראל, שגם בה יש לה סוכן פעיל כבר עשרות שנים. המבקשת היא תמיד, היא נחשבת לחלוצה בפיתוח של כל מיני

מערכים, בכל מיני פיתוח של חלקים ומערכות של חלקים

ורכישיס חדשניים והיא משתפת פעולה בענין הזה עם

אוניברסיטאות בעלות שם בין לאומי.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 טענות עו"ד ברזיק

בטעיף 5 הם מפנים ספציפית לרישומים בטוג' 12. בסעיף 6 הם נותנים נתוני מכירות לגבי מכוניות. בסעיף "77 הם מודים בעצמס שהעיסוק העיקרי שלהם זה ייצור, הפצה, ומכירה של מכוניות ובנוסף מכירת זכיונות לנותני שירותים למכוניות רנו.

בסעיף 8 שוב מדברים על המכוניות, האיכות והיוקרה של המכוניות. בסעיף 9 ו-10 לתצהיר ההצלחות שלהם במרוצי מכוניות וגם הראיות שהם הוסיפו רק לאחרונה, הם מתייחסות ללא יוצא מן הכלל למכוניות רנו, דגמים שונים של מכוניות

ובסוף בסעיף 19 לתצהיר לכאורה מן הצהרה מסכמת כואת, על

כך שהסימן רנו הוא מפורסם, נכון, הוא באמת מפורסם, אבל.

ביחס למה? לאור התצהיר וה באמת ברור, לגבי מכוניות. אין בתצהיר אפילו סעיף אחד שמתייחס לרכיבים מיכניים; רכיבים תעשייתים כמו מסועים, כלי עבודה וכו'. להיפך, מתוך הרישומים שלהם שצורפו בנספח כ לתצהיר שלהם, נראה שהפעילות שלהם בתחום הזה היא וניחה אם היא בכלל קיימת והיא בטחה לא ותיקה במיוחד, כי מתוך יותר ממאתיים רישומים של רנו יש פחות מעשרים רישומים שהם בסוג 7, שזה מתייחס לחלקים, מערכות הנעה וכו'. לשם השוואה לנו יש מאה רישומים בסוג 7 ברחבי העולם ורבים מהם בני עשרות רבות של שנים.

יש בתצהיר סעיף אחד, סעיף 11 שקצת חורג מהדיון במכוניות כשלעצמן ומתייחס לתחנות שירות ומוסכים של רנו, ובסעיף הזה יש התייחסות כללית ממש בשתי מילים, להלקי חילוף ואביורים, אבל גם וה ללא שום נתוניסם מספריים על כמות היחידות שנמכרות, היקף השירותים שניתנים, שיעורי מכירות

וכו', ומכל מקום אין שום נתונים בענין הזה לגבי ישראל.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

א הפעילות של רנו היא בעצם בתחום המכוניות, מכירת מכוניות, לרבות שירותים למכוניות שלה וננלח למרות שזה לא הוכח כדין, בצורה משכנעת, חלפים למכוניות שלה, אבל זה לא תחום הפעילות של המבקשת, המבקשת בכלל לא פועלת ולא משתמשת בסימן שלה בתחומים האלה של ייצור ושיווק למכוניות, - או שירותים למכוניות, וכמ שכבר ציינו המוצרים של המבקשת גם לא מיועדים לאותו קהל יעד של רוכשי מכוניות ומשתמשיהם אלא לקהל יעד מקצועי, היא גם לא ביקשה לרשום את הסימן שלה לגבי כלי רכב, אלא רק לחלקים ומערכות הנעה, רכיבי תמסורת ודברים כאלה שחלקם נופלים בסוג 7 וחלקם נופלים בסוג 12, כי הם באמת מיועדים למכוניות אבל יש לה בהם מוניטין בפני עצמה.

לגבי אלה, לגבי מה שהמבקשת ביקשה לרשום, כל החלקים האלה

המתנגדת לא הביאה שום ראיות, היא לא הביאה שום ראיות

לגבי טובין שנופלים בסוג 7, ולגבי טובין בסוג 12 כמו.

שכבר אמרתי, איוכור כללי וסתום לגבי המכוניות שלה.

עכשיו גם אם אנחנו מדברים על החלפים האלה שהיא מייצרת למכוניות שלה, כנגד הרכיבים והמערכות שהמבקשת מייצרת שביניהם יש גסם כאלה שמיועדים לכלי רכב, עדיין ערוצי

השיווק וקהל היעד של המוצרים של המבקשת, שמיועדים

למכוניות הם שונים לגמרי מאלה של המתנגדת. כי מוצרים של רנולד, גם המוצרים למכוניות משווקים על ידי הסוכנים של רנולד, דרך קטלוגים וקשר עם הלקוחות שוה יצרנים של, חברות גדולות יצרני רכב, בכל מקרה מדובר במכירה של רכיבים או.אי.אם. רכיבים שמשווקים אחר כך לצרכן הסופי,

כחלקים מקוריים של אותן חברות, כך שבעצם הצרכנים של

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999

טענות עו"ד ברזיק

המבקשת בתחום הזה זה יצרניות הרכב, והסוכנים המקומיים

של אותן יצרניות רכב, שמשווקים לצרכן הסופי את המכוניות ואת החלקים כחלקים מקוריים של אותן חברות.

שוב, חשוב רק להדגיש, שגם כשהרכיבים האלה בסוף מגיעים לצרכן הסופי, שהוא לא צרכן ישיר בכלל של המבקשת, ואת

אומרת לבעל מכונית, או מי שמשתמש במכונית אז זה כחלקי

חילוף מקוריים של אותן חברות שמתקינות את הרכיבים של

רנולד במכוניות שלהם מלכתחילה וזה לא איזה תתליף זול או איושהו תחליף לחלקים מקוריים של מישהו אחר, ועם כל הכבוד גם לא לרכיבים של מכוניות רנו, כי המוצרים האלה הם מוצרים יקרים שנמכרים כחלקים מקוריים של מכוניות מהשורה הראשונה וה לא נמכרים כחלפים בפני עצמם, כאיושהו תחליף לחלפים מקוריים של מישהו אחר.

עכשיו, רנו, גם אנחנו נניח שהם באמת מייצרים חלקים ומערכות למכוניות שלהם מהשהם לא ממש הוכיחו וה לא כל כך ברור כי אם חברות כמו מרצדס ואאודי רוכשים מאחרים אז יכול להיות שגם רנו, אבל נניח שהם מייצרים חלפים למכוניות שלהם, עדיין אין שום ראיות בתצהיר, על סחר בחלקים כשלעצמו, ואת אומרת שכשהם מייצרים חלקים וחלפים, הם עושים את וה בשביל המכוניות שלהם. התחום העיקרי שלהם הוא המכוניות שלהם בגלל זה הם מביאים כל מיני דברים, בין השאר חלקי חילוף למכוניות של רנו, אבל וה לא סחר בחלקים ומערכות בפני עצמו. מכל מקום הם לא הוכיחו שום דבר כוה בראיות שהם הביאו.

ההלכה היא שוב, בענין הוה ידועה, שמוצרים שנכללים באותו

סוג פורמלי הם לאו דווקא מאותו הגדר, וההגדר של הטובין

נקבע לא רק לפי המהות וההרכב של הטובין אלא במפורש גם לפי אופן השימוש בטובין וצינורות השיווק של הטובין.

אני אפנה בלי להקריא בענין הזה כי זה באמת ידוע, לקרלי שמביא בענין הזה את פסק דין פנדה שאחר כך גם השתמשו בו כדי לקבוע את המבחנים האלה שוב ושוב בפסיקה הישראלית,

גם הישראלית.

זה עיקרון באמת מוכר ובין אם מנסחים את וה כפרמטר להגדרה של ההגדר ובין אם מנסחים את זה בצורה:יותר כללית כפרמטר בבחינת. הסכנה להטעייה וה בכל מקרה רלוונטי שצינורות השיווק הם לגמרי שונים ואופן השימוש בטובין הוא לגמרי שונה.

במקרה שלנו של המבקשת משתמשים בזה כרכיבים מקוריים של יצרניות רכב כשקהל הצרכנים הרלוונטי וזה קהל מקצועי של יצרניות רכב וכשמדובר במתנגדת, קהל היעד הוא הצרכן הסופי שלכל היותר מעבר למכונית הוא רוכש חלפים למכונית שהוא קנה, מכונית של רנו.

אני מפנה לענין הזה גם למקרתי, כמביא כדוגמא לטובין שאין ביניהם סכנת הטעייה, מקרה שבו נדונו שני סימנים שאחד היה מיועד למכסחות דשא ורכבי גולף וכו והסימן

השני היה מיועד לרכיבי תמסורת ולהבים ולחלקים כאלה

שנמצאים גם בתוך מכסחות דשא ורכבים מהסוג הזה.

אני מפנה בענין הזה לפסק הדין עצמו, זה פסק דין אמריקאי שבו הסימנים שנדונו היו טורויד וטורו, וה פורסם ב-עפט

בכרך 177, לגבי העמוד,

כ.ה. גולדברג: בסדר, וה רשום פה.

טענות עו"ד ברזיק: בסדר, יש פה גם עותק של פסק הדין. ההחלטה היא דל קצרה, בכל מקרה.בית המשפט אמר שמהעובדה שבתוך מכסחות הדשא, והרכבים האלה שמשווקים תחת הסימן טורו, יש בפנים רכיבי תמסורת ולהבים וכו' שעכשיו החברה השניה מנסה, רוצה לשווק אותסם תחת הסימן טורויד לא נובע בהכרח שהסימן טורור משמש: גם לחלפים כאלה ושבין הטובין מהסוג הזה של מכסחות דשא ורכבים קלים מצד אחד והטובין של רכיבי

תמסורת ולהבים מצד שני, אין סכנת הטעייה.

בענין הוה אני אציין רק עוד נקודה אחת, שהמוננ גדת כנראה כדי למלא את החסר הזה בנתונים על שימוש ביחס לטובין הרלוונטיים, ממי שבאו להתנגד לסימן כל כך מפורסם בתחומו כמו של המבקשת, היא כללה בתצהיר שלה סעיף על מוצרים לגמרי אחרים, שזה ספק ענף נפרד, ספק מן קידום מכירות כוה למכוניות שלה. אני מדברת על סעיף 12 לתצהיר שלה. נספח 6 שבו מופיע קטלוג שמפרט כל מיני מוצרים אחרים שנמכרים לטענתם תחת השם רנו, למעשה תחת הסימן פרינגו בעיקר, כל מיני מחזיקי מפתחות, עטים, דובונים, תיקים, חולצות וכו'. דבר ראשון כמו שכבר אמרתי, הסימן העיקרי שמופיע בקטלוג האה, שצורף בנספח 6 לסימן טרינגו. רנו מ פעם אחת בהתחלה, ופעם אחת בסוף מאוד בקטן, בלועזית יחד עם הסמל המעוין. מעבר לזה, לאור העובדה שקהל היעד של המוצרים של המבקשת לפחות כמו שכבר פירטתי הוא קהל מקצועי ומתמצא והסימן שלה משמש למוצרים מקצועים אז באמת שהשימוש במותג רנו לאביזרים כמו מחזיקי מפתחות, דובונים וכאלה עם כל הכבוד.

...וה לא בגדר גיוון מוצרים שעלול בסופו של דבר לגרום לצרכנים הרלוונטים להתבלבל כי אנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים מכירים את המותג רנולד, והעובדה שהם קיבלו או אפילו רכשו מחזיק מפתחות של רנו או חולצה של רנו לא תגרום להם לחשוב שגם רנולד זה רנו.

הו, נקודה אחרונה לענין סכנת ההטעייה, זה שבנסיבות שבמקרה כמו שלנו, העובדה שלא הובאו שום ראיות על מקרים של הטעייה בפועל, מצביעה בבירור על כך שגם אין סכנת הטעייה. אנחנו לפחות מצידנו הוכחו כבר שימוש רב וממושך בסימן שלנו שנים רבות, למעשה לא תהיה מחלוקת על כך שהטימנים הם חיים זה בצד וה ברחבי העולם, לפחות מבחינת השימוש גם בישראל, כבר עשרות שנים, ואמנם הכלל הוא שכדי להוכיח העדר סכנת הטעייה לא צריך להוכיח סכנה בפועל, אבל גם נכון שבנסיבות כאלה של שימוש כל כך ממושך של כל כך הרבה שנים בשני הסימנים במקביל, העובדה שאין ראיות להטעייה בפועל, וה כשלעצמו מהווה ראיה לכך שאין סכנת הטעייה.

אני אקריא בענין הזה רק מובאה אחת. אני מפנה להחלטה שניתנה בענין התנגדות לבקשה לרישום סימן המסחר קולקטין. שס בעמודים 7 ו-8 הרשם התייחס לנקודה הואת ואומר: בהקשר זה אין להתעלם מן האמור בתצהיר שהוגש מטעם המבקשת לפיו התכשירים נמכרו במשך מספר שנים זה לצד וה ולא הוכח שהיתה ערבוביה בין הסימנים.

או הוא מפנה לקרלי שאומר ...

אני אפנה בענין וה בלי להקריא גם להחלטה בענין רייטן,

שכבר הגשתי. בעמוד 14 להחלטה בהתנגדות בענין הסמן קמצ.

או קמ לקרלי, אני אגיש את זה בעמודים 7 וגם למקרתי שמציין מלבד הפרמטר הוה של משך הזמן של השימוש המקביל שמאוד מאוד משפיע על המשמעות שיש לייחס להעדר ראיות על הטעייה בפועל, הוא מזכיר גם פרמטר נוסף של מחיר הטובין.

הוא אומר כשמדובר במוצרים שהם מצידם זולים, אז אולי הלקוח לא יטרח להתלונן ולא תהיה אינדיקציה לטעות, אבל כשמדובר על מוצרים יקרים אז אין ספק שלהעדר יראיות על הטעיה בפועל אחרי הרבה הרבה שנים של שימוש מקביל צריך לייחס משמעות ווה מצביע על העדר סכנת הטעייה בכלל. וה מקרתי.

בענייננו כמובן שמדובר במוצרים יקרים, לפחות החלקים והמערכות של רנולד מצד אחד והמכוניות של רנו מצד שני, אלה מוצרים שנרכשים, אלה רכישות כבדות משקל שאם כבר היה מישהו איכשהו מתבלבל אז אין ספק שזה המקרה שבו הוא היה מרים קול צעקה.

זהו, אז ברור לגמרי שאין בעצם שום סכנת הטעייה בין הסימנים לאור כל, בעצם לאור כל אחת מהסיבות שמניתי עד עכשיו, אבל קל וחומר מהצירוף של כולן יחד.

אני רק אדגיש בענין הזה את מה שוליגסון אומר, ווה חוזר על עצמ כמה פעמים בפסיקה, שלא כל ספקולציה של דמיון מטעה מספיקה כדי למנוע רישום סימן מסחר. נחוצה תקנה מוחשית ממשית שזה ודאי אין כאן, סכנת הטעייה כואת.

זה נכון לא רק לגבי סעיף 9(11) שמתייחס לסימן זהה או סימן שיש בו כדי להטעות, אלא גם לשאר סעיפי הפקודה שלמעשה רובס ככולס מתבססים על השאלה אם יש או אין סכנת

לגבי סעיף 8(א) המבקשת טענה שאין כושר אבחנה לסימנים שלנו כי לכאורה הם מטעים לסימן שלה. סעיף 6(11) גם דיבר על סכנת הטעייה ותחרות בלתי הוגנת.

בהקשר של תחרות בלתי הוגנת, אני רוצה להדגיש את ההלכה שחוצרת ונשנית גם על ידי מלומדים וגם בפסיקה, זה פרידמן בספר החדש בענייני סימני מסחר חוזר עליה, שהמבחנים לגבי התחרות בלתי הוגנת במובן של סעיף 6(11) הם מחמירים יותר מהמבחנים לגבי סעיף 9(11) והוא חוורגודל של 100 אלף דולר, לירות סטרלינג

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 טענות עו"ד בוסתנאי

לשנה שזה בהשוואה לכל דבר ובפרט למכירות של המתנגדת וה סכום וניח מאוד.

המוצרים של המבקשת הם סוג מאוד מסויים של מוצרים, והטענה של חברתי שמדובר במותג מפורסם, פרט לכך שחברת: חזרה על כך כמה וכמה פעמים אין לכך תימוכין של ממש בראיות, בטת הדבר לא בא לידי ביטוי במכירות של המוצר. בענין הזה ההלכות הן ידועות, העובדות הם שצריךך לייחס להם את אותן חשיבות, סכנת ההטע יה במקרה שלפנינו, בצליל של השמות האלה, היא כה גדולה, וכה ברורה, והושמעה כאן טענה על כך שלא הובאו ראיות על הטעיה בפועל, במקרה כוה שהטכנה היא כה ברורה וכה מוחשית יש להסתפק בסכנת ההטע יה הברורה וההלכה היא לעניינו שהדבר שתשוב הוא סכנת ההטעייה ולאו דווקא ההטעיה בפועל.

באשר לטענה של לאפשר רישום מקביל, אז אם כבר קיימת טענה בדבר אי הבאת ראיות, אז הטענה היא צריכה להיות מופנית כלפי המבקשת, שלא טרחה והביאה ראיות לגבי עובדות של מכירות באר, או של שימוש נפוץ באר מטעם הסוכן המקומי. היא יכולה היתה המבקשת להביא ראיות מטעס הסוכן המקומי שהיה נותן נתונים לגבי היותו של הסימן מפורסם באר, או לגבי היקף המכירות בארצץ. הדבר לא הובא.

לפיכך אנחנו מבקשים לקבל את הטענה שהסימנים הם סימנים דומים עד כדי והות. קיימת סכנה של הטעיה בפועל, הרישום לטענתנו לא יוכל להתקיים מטעמים של תחרות בלתי הוגנת, משום דמיון עד כדי הטעיה ומשום היותו סימן שאינו בעל כושר הבחנה בנסיבות של קיומו של סימן של המותג של

המתנגדת רנו.

רשם הפטנטים - ישיבה מיום 4.1.1999 :

טענות ענ"ד בוסתנאי לפיכך אנחנו מבקשים לקבל את ההתנגדות, לדחות את בקשתם לרישום הסימנים ולחייב את המבקשת בהוצאות הדיון.

כ.ה. גולדברג: תודה רבה. |

עו"ד ברזיק: אני יכולה להעיר משהו בקשר למשהו שנאמר. כל מה שהזכרתי כרישומים זה רישומים ומה פנדינג אני לא הי כרתי כרישומים.

עו"ד בוסתנאי: הזכרת לגבי דרום אפריקה.

עו"ד ברזיק: יש גם רישומים בדרום אפריקה לא רק בקשות שהם פנדינג. אתה רוצה שאני יראה לך לפחות ארבע כאלה.

עו"ד בוסתנאי: אצ אני מקבל את דבריך, אבל לפחות חלק מהם שדרום אפריקה. לא הוזכר בהסתייגות אז אני ציינתי שהרישום שם הוא פנדינג.

עו"ד כהן צדק: יש כל מיני, אנחנו מסתכלים פה.

עו"ד ברזיק: במדינות שאמרתי שיש רישומים אז יש רישומים.

כ.ה. גולדברג:

בקשות נושא ההתנגדות מתייחסות לחלקים מיכניים כמו מערכות גלי זיוים למנועי בעירה ומערכות גלי זיזים שונים כמייצרות כתח חלפים, שרשראות הנעה, מסועים, מצמדים וכיוצא בואה חלקים מיכניים.

הבקשות הוגשו בסוג 7 ובסוג 12. המתנגדת טוענת כנגד רישום הסימנים הללו כ הסימנים המבוקשים חסרים אופי מבחין לאור סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר. יש בהם משוםס סכנה להטעיית הציבור או לעידוד תחרות בלתי הוגנת כאמור

בסעיף 6(11) לפקודת סימני המסחרי.

הסימנים האלה, המבוקשים, דומים עד כדי להטעות לסימניה הרשומים של המתנגדת, לפי סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר ונטען גם שהסימן אינו ראוי לרישום לאור סעיף 6 לאמנת פאריס.

הסימנים המבוקשים הם רנולד, בעוד שהמתנגדת מסתמכת על סימניה, על הסימן רנו כפי שהוא כתוב צתטתאתת.

אין חולק וגם המבקשת לא חולקת על כך שהסימן עתטתאפת הוא סימן מפורסם לפחות לגבי מכוניות. המתנגדת טוענת שבנוסף למכוניות היא עושה שימוש בסימן גם לגב שירות: טיפול במכוניות, שירותי תיקון במוסכים וגם לגבי חלפים למכוניות כשבנושא הזה המתנגדת מצביעה על חפיפה מסויםת בין החלקים למכוניות שהיא מייצרת לבין אותם חלקים שחם. נושאי הבקשות סימני המסחר שגם ביניהם כלולים חלקים למכוניות כגון תיבות להילוכים.

השאלה היא האם אכן המתנגדת הצליחה להוכיח את עגלות ההתנגדות. אם משווים בין הסימנים עצמם מבחן המראה ומבחן הצליל של הסימנים אין ספק שקיים דמיון מסויים בין הסימנים. גם מבחינה פונטית, המילה רנו והמילה רנולד נשמעים אותו דבר או באופן דומה, לא אותו דבר, גם מבתינת הכיתוב הכיתוב יכול להזכיר כי יש לפתות מחצית המילה משותפת לשתי המילים האלה, אבל הנושא של מבחן המראה והצליל של הסימנים לא ממצה את שאלת סכנת ההטעי:ה או שאלת הדמיון בין הסימנים, צריך להתייחס גם לנסיבות אחרות והנסיבות האחרות מראות לדעתי שאין סכנת הטעיה

בין שני הסימניס ואין סכנת התבלבלות.

אין גם לדעתי, גם בהנחה כפי שאמרתי קודם שחסמן רנו הוא סימן מפורסם, אין סכנה של רכיבה על מוניטין, או של סכנת ייחוס מה שנקרא לקיוד... הסיבות לכך הם קודם כל מכיוון שמדובר במוצרים, אנ מדבר על מוצר: המבקשת, מוצרים שמיועדים לאנשי מקצוע, כלומר אנשים טכניים.

אנשים טכניים יכולים להיות ברמות גבוהות, כמ שניסתת המבקשת לטעון שמדובר במהנדסים או אנשים שמתכננים מכוניות לעומת ואת בא כח המתנגדת ניסה לטעון שמדובר בשליח של מוסך.

בכל מקרה מדובר פה בקניה שמתבצעת על רקע טכני. גם אם ניקת את התיאוריה של השליח של המוסך אז השלית של המוסך בא עס מספר קטלוגי של חלק לרכב ומקבל את אותו חלק על המספר הקטלוג: או על פי ההנחיות של האיש הטכני שביקש ממנו לקנות את הרכב.

כאן אני מגיע גם לנושא נוסף שיוצר הבחנה בין המוצרים או שולל סכנת הטעייה זה אופן המכירה. אופן המכירה כפ: שהצביעה המבקשת אה רכישה על ידי קטלוגים, כלומר מצביעים על המוצר ויודעים בדיוק מהו מקור הסחורה, אין סכנה שמישהו יפתח את הקטלוג של חברת רנולד ויחשוב בטעות שמדובר במוצר של חברת רנו.

כנ"ל, אין סכנה שמלשהו ירצה לרכוש אפילו מוצר חלק לרכב מחברת רנו ויפתח קטלוג של חברת רנולד. ההבדל הוא גדול ובעיקר לאור העובדה שמדובר בקונים, בצרכנים שהם צרכנים טכניים של מוצרי המבקשת.

לגבי המוצרים העיקריים של המתנגדת שזה מכוניות, אז כאן

לא מדובר בכלל באותה זירה, ואין מה להשוות. הצרכנים של

המכוניות זה אנשים רגילים לא אנשים טכניים, אבל גם המתנגדת לא טוענת שעשויה להיות סכנת הטעייה מ שרוצה לקנות מכונית רנו ויקנה משהו אחר, מה גם שאין מכונית מסוג רנולד אז אין אפילו מוצר מתחרה בענין הזה.

התחרות מתמקדת בנושא של החלפים, ובנושא של החלפים מי שקונה את התלפים זה אנשים טכניים וייתכן, כפי שאמרה באת כח המבקשת, מדובר בחברות גדולות שעוסקות בתכנון והם למעשה מזמינות את המוצר מראש ואפילו מוכרות אותו תחת שמם שלהם כפרייבט לבל או כחלק שמשולב בתוך הרכב.

סיבה נוספת לדעתי ששוללת אפשרות של סכנת הטעיה או שפותחת את הדרך לרישום הסימנים, נובעת מהעובדה שהמבקשת חברת רנולד היא חברה מאוד ותיקה. אין מדובר פה במכנס חדש לשוק, מדובר בחברה שהתחילה לפעול באנגליה בשנות העשרים, הגישה את רישום סימן המסחר שלה בשנת 1923. בישראל היא התחילה לפעול בשנת 1938. צודק ב"כ המתנגדת שהנתונים של המכירות שמציגה המבקשת קשה ללמוד מהם הרבה. מדובר פה בנתונים בין השנים 1992 ל-1997 כשהנתונים נעים בין 9 אלף לגרות סטרלינג ל-160 אלף לירות סטרלינג מבל: שיש אינדיקציה לגבי נתתח השוק, או לגבי גודל השוק בכללותו קשה לדעת מה הנתונים האלה אומרים, אבל המתנגדת בכל ואת פועלת בישראל גם אם באופן לא רשום, החל מ-1938 היא פועלת, המבקשת סליחה, היא פועלת בקרב אנשי מקצוע וסביר להניח שאם היא פועלת תקופה כל כך ארוכה בקרב אנשי מקצוע, אז גם אם אין לה מוניטין מפורסם כמו של סימן המסחר רנו, היא לפחות מוכרת בקרב אנשי המקצוע, מוכרת

במידה כזו שתמנע הטעייה.

גורם נוסף ששולל או מרחיק אפשרות של הטעיה, זה גורם שהצביעה עליו באת כח המבקשת, שמדובר במוצרים יקרים. אין ימדובר בחטיפים או במוצרי סופר מרקט שהקונה לא מקדיש תשומת לב רבה לקנייתם ולמחיר שלהם.

כשמישהו קונה תיבת הילוכים, בייחוד שהיא צריכה להתאים למפרט טכני מסוים או גל זיזים או מוצרים מעין אלה, מדובר במוצרים שהערך שלהם נמדד במאות ואולי אלפ שקלים וחזקה על מי שקונה דברים כאלה, חזקה עליו שהוא גם בודק

היטב מה הוא קונה.

מאחר שמדובר בחברה ותיקה שפועלת גסם בעולם וגס בישראל

במשך שנים רבות, לא נראה לי שיש כאן רכיבה על מוניטין.

לא על מוניטין של רנו, לא מכוונת וגם לא תוצאתית. נראה לי שמדובר בחברה ותיקה שפועלת מספיק ומן בשוק כך שבעל:

המקצוע מכירים אותה.

יכול להיות שהדיוט היה מתבלבל, אבל מכיוון שמדובר במוצר שהוא מיועד לבעלי מקצוע הוא מוצר יקר, הוא מוצר שנרכש

על פי מפרט טכני נשללת לדעתי סכנת ההטעיה למרות הדמיון המסויים בין השמות.

לאור ואת, ההתנגדות נדתחית.

המתנגדת תשלם הוצאות שכר טרחה והוצאות ההתנגדות בסך שקל בתוספת מע"מ לבעלת הבקשה.

סוף דיון

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).