⚖️ החלטה שיפוטית

סימני מסחר מס' 9 ו - 120950

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת הרישום

  • שם: חברת סימנס
  • בא כח: ב"כ גילת ושות', עו"ד
צד ב'

המתנגדת לרישום

  • שם: אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ
  • בא כח: ב"כ זליגסון את גבריאלי, עו"ד

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני פוסק בקניין רוחני

התנגדות לרישום סימני מסחר מס'

9 ו - 120950 "זו 6" (ללא עיצוב)

מבקשת הרישום: )\/ 661110102105 1 ה60ה11ה1 ע"י ב"כ גילת ושות', עו"ד (להלן: "המבקשת")

המתנגדת לרישום: אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע"מ ע"י ב"כ זליגסון את גבריאלי, עו"ד (להלן: "המתנגדת ")

רקע וטענות הצדדים

חברת 402 205611560811ה16 \, 5161605 (להלן: "סימנס" או "חברת סימנס"), הגישה ביוס 14 ביולי 1998 שתי בקשות לרישום סימני המסחר ".1:1 .0": בקשה מס' 9 לגבי רכיבים אלקטרוניים הנכללים בסוג 9, ובקשה מס' 120950 לגבי דברי דפוס בקשר לרכיבים אלקטרוניים, הנכללים בסוג 16 (להלן: "הסימנים המבוקשים"). בשלב מאוחר יותר, הועברו הזכויות בבקשות לבעלות המבקשת.

הבקשות לרישום פורסמו ביומן סימני המסחר והמתנגדת הגישה ביוס 26 ביולי 1999 התנגדויות לרישום.

הצדדים הגישו כתבי טענות, כתבי טענות מתוקנים (לאור הוספת טענה בדבר היות סימני המתנגדת בגדר "סימניס מפורסמים" כמפורט להלן), ואף תצהיריים ונספחים לתצהיריים.

הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים, וביקשו כי תינתן החלטה על פי החומר שבתיק על פי סיכומיהם.

א. אפרט את טענות הצדדים, להלן משפט מספר על הצדדים ומוצריו, כפי שעולים מדברי התצהירים שבפני, אשר הצדדים ויתרו על חקירת התמונים עליהם:

המתנגדת הינה אגודה שיתופית רשומה, אשר התאגדה בשנת 1906. ממועד התאגדותה, היא עושה שימוש נרחב בישראל בסימן ".1 6". היא רשמה מספר רב של סימני מסחר בישראל לגבי טובין כגון יינות, משקאות אלכוהוליים, שמן מאכל, חומץ, ריבה ועוד, בהם מופיעה המילה ".0151 .6", בתוספת מיליס נוספות או בלעדיהן. רובם כוללים עיצוב כלשהו. כן רשמה המתנגדת סימני מסחר

כולל את המילה ",151/ .6" במספר ארצות בעולם. היקפי המכירות של מוצרי הנושאים סימני מסחר הכוללים את המילה "כרמל" או ".1:1/ 60" הם מרשימים, כ- 50 מיליון דולר ארה"ב בשנה. המוצרים

כוללים יינות, משקאות אלכוהוליים, שמני מאכל, חומ וכיו"ב. המתנגדת משתתפת בתחרויות איכות בינלאומיות, ומוצריה וכדומה בשבחיס ובפרסיס.

המבקשת הינה חברה בת של חברת סימנס, שהיא חברה בעלת מוניטין רב ברחבי העולם ובישראל. גס המבקשת הינה חברה, הידועה ברחבי העולם בזכות עצמה, כאחת החברות המובילות בתחומי המוליכים למחצה. המבקשת הינה החברה השמינית בגודלה בתחומה, מעסיקה כ- 27,000 עובדים, בכ- 21 מרכזי מחקר ופיתוח ברחבי העולם כולל בישראל, כן בבעלותה 11 מפעלי ייצור. כ - 20% מכלל הכנסותיה של המבקשת מושקעים במחקר ופיתוח.

הסימניס המבוקשים נועדו לסמן רכיבים אלקטרוניים של מעבדי אותות דיגיטליים, המיועדים ליישומים מתקדמים בתחומי התקשורת, העברת מידע בכבלים ובתחומי מערכות מולטימדיה. ייחודם של הרכיבים הוא, בין היתר, ביכולת עיבוד גבוהה במיוחד, בצריכת אנרגיה נמוכה ובעלותם הנמוכה. עיקר הפיתוח של הרכיבים נעשה בישראל. אלה כו להוקרה והכרה בקרב קהל הלקוחות הרלוונטי - אנשי היי-טק ותקשורת מתקדמת.

טענותיה העיקריות של המתנגדת כנגד רישום הסימניס המבוקשים הן:

הסימניס המבוקשים מורכבים ממילה שמשמעותה הרגילה היא גיאוגרפית, ולפיכך, פסולים לרישום לפי סעיף 11(1) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש]), התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). המבקשת לא הוכיחה כי למרות זאת, רכשו הסימניס אופי מבחין וכי הציבור מזהה את המוצרים עם הסימניס להלן.

הסימניס המבוקשים זהים עם סימני המתנגדת, שמס סימני מסחר מוכר היטב במשמעות בסעיף 1 לפקודה, ויש בסימניס הללו כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין המתנגדת. המתנגדת עלולה להיפגע כתוצאה משימוש בסימניס המבוקשים. לאור זאת, הסימנים אינם כשירים לרישום לפי סעיף 14(1) לפקודה.

הסימניס המבוקשים חסרי אופי מבחין ולפיכך אינם כשירים לרישום. הסימניס המבוקשים והם דומים לסימני המתנגדת ולכן פסולים לרישום לפי סעיף 1) לפקודה: הם מטעים את הציבור, מס עודדים תחרות בלתי הוגנת במסחר, וקהל הצרכנים עלול לחשוב שמוצרי המבקשת מסוצרי המתנגדת או קשורים אליה בצורה כלשהי, והצרכנים עלולים בשל כך לרכוש את מוצרי המבקשת.

לעומת זאת, טוענת המבקשת, בתמצית, כדלקמן:

הסימניס המבוקשים אינם דומים בדמיון מטעה לסימני המתנגדת: חסותם שונה, באשר מרבית סימני המתנגדת, מלבד אחד, כוללים רכיבים נוספים, וממס רכיביהם דומיננטיים. אופי הטובין הוא שונה לחלוטין - משקאות, שמן, חומץ, ריבה, לעומת רכיבים חדשניים בתחומי המוליכים למחצה, לתעשיית התקשורת והאלקטרוניקה. מוצרי המבקשת יקרים לאין ערוך ממוצרי המתנגדת, מס נקניק לאחר שקילה ובדיקה ולא כמוצרי מדף עממיים, חוג הלקוחות וערוצי השיווק שונים בתכלית.

השס ",6/0151" משמש לסימון טובין מסוגים שונים, כגון שטיחים, מצות, תיירות ועוד, ולכן יש לדחות את הטענה כי המדובר הוא בסימן מסחר מוכר היטב במובן סעיף 14(1) לפקודה. למתנגדת רק סימן אחד רשום ללא תוספות הזהה לסימניס המבוקשים, ולכן לא הוכיחה כי יש לה סימן מסחר מוכר היטב רשום. לאור זאת, אלא כלל, ההגנה היא רק לגבי טובין מאותה הגדרה, לפי סעיף 13(1) לפקודה. העובדה כי נרשמו סימנים נוספים על-שם אחר מצביעה על כך כי אין למתנגדת סימן מסחר מוכר היטב. גס אם יוכרו סימני המתנגדת כסימניס מוכרים היטב, הרי הדבר הוא רק עבור הטובין הנושאים אותם, לאור קיומם של סימני מסחר נוספים בתחומים שאחריו.

המתנגדת לא התנגדה ולא ביקשה ביטול של הסימנים הרשומים של המבקשת ושל אחרים, לרבות סימניס שמס באותה הגדרה טובין כזה של מוצרי המתנגדת. אין לקבל את טענתה של המתנגדת כי היא לא עשתה כן מפני שלא ידעה על קיומם.

לעניין סעיף 14(1) לפקודה: עצם העובדה כי קיימים סימנים נוספים בשם

" זה /)", שוללת את קיומו של התנאי שבסעיף, הדן בסימן שיש בו כדי ראיות

הסימניס המבוקשים כדי ליצור הטעיה, במובן סעיף 6(1) לפקודה, ואין הדמיון בגדר דמיון מטעה. לכן, אין ברישום כדי ליצור תחרות בלתי הוגנת וגם לדילול. הסימן ממילא מדולל בכך שרשומים סימני מסחר נוספים.

1 המשמעות הרגילה של המילה ".6:31" אינה משמעות גיאוגרפית במובן סעיף 11(1) לפקודה.

ז. הסימניס המבוקשים רכשו אופי מבחין.

הצדדים הגישו תצהירים, אליהם אתייחס בהמשך. אציין כי חלק ניכר מהדברי שהובאו על-ידי לעיל, מבוסס על דברי המצהירים, כך שלהלן אתייחס רק לעובדות הנוספות אותן לא ציינתי עד כה.

מטעמו המתנגדת הוגש תצהירו של מר מוטי סלע, המשמש כמנהל אגף שיווק המתנגדת. מעיד מר סלע כדלקמן:

א. המתנגדת רשמה סימני מסחר בישראל והגישה בקשות לרישום ומספרם הכולל של אלה עולה על ששים, בסוגים שונים. סימניס רבים נרשמו גם ברחבי העולם.

ב. בכל אחת מחמש השנים האחרונות, השקיעה המתנגדת בפרסום כ- 2 מיליון דולר ארה"ב. צורפו דוגמאות מחומר פרסומי של המתנגדת.

ג. בשל השימוש הרב בסימני המתנגדת, הפכו אלה למפורסמים מאוד בישראל ובעולם כולו. הסימן ".6.11" הפך סמל לאיכות וטעמים מעולים.

ד. עובדת היותו של הסימן ".68/1" סימן המוכר היטב בישראל הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה.

ה. יש ברישום הסימניס המבוקשים כדי לגרום לערבוביה בקרב קהל הצרכנים. הרישום יגרום גם לפיחות בערך של סימני המתנגדת.

יש בסימניס המבוקשים כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם רישום מבוקש לבין אגודת הכורמים, וזו האחרונה עלולה להיפגע.

מטעמו המבקשת הוגשו שני תצהירים. האחד הוא תצהירו של מר 1605582010 8, סגן נשיא המחלקה הרלוונטית אצל המבקשת. להלן תמצית עדותו:

העד מצרף תדפיסים מאתר האינטרנט של המבקשת, בהם ניתן לראות את מוצרי המבקשת.

העד מוסר נתונים לגבי היקפי המכירות של המתנגדת.

המוצר שלגביו נתבקש רישום הסימן מהווה פריצת דרך טכנולוגית בתחומי. המבקשת השקיעה 8 מיליון דולר ארהמנה" (מבלי שהיא מציינת לאיזה סימן כוונתה, למרות שעל שמה רשומים מספר סימני מסחר) הינו סימן מוכר היטב ורשום, ולכן הוראות סעיף 1) מונעים את רישום הסימנים המבוקשים.

7 החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם טריפס), התש"ס - 1999 (להלן: "תיקון טריפס"), הכולל את ההגנה על סימני מסחר "מפורסמים" או מוכר היטב כחלק מן הפקודה. על תחולתו של תיקון זה על בקשות לרישום אשר הוגשו עבור

לתיקון, עמדתי בהחלטה מיום 3 בספטמבר 2003 בעניין הסימן "א דאוק", התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 93261 ,5.3.1 4% דא נ. 6020 140830 531 315113 14 3015141 א1, בעמוד 12-11 להחלטה:

"הבקשה לרישום דנן הוגשה לפני שחוקק תיקון טריפס ולמעשה המסמכים הקשורים בה, לרבות מסמכי הליך ההתנגדות, הוגשו לפני חקיקת התיקון, למעט הסיכומים בתשובה מטעם המתנגדת. לכן, כנשאלת השאלה, האם עליי להחיל את הוראות תיקון טריפס על המקרה שבפני. התשובה מצויה, כך סבור אני, בסעיף 52א לפקודה, אשר גם הוא הוסף במסגרת התיקון, ולמעשה קובע מעין הודאת מעבר לעניין תחולה על הליכי רישום תלויי ועומדים. 2. על אף הוראות פקודה זו, הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר או נדחס סימן מסחר בתוס לב, או נדכשו זכויות בסימן מסחר בדרך של שימוש בו בתום לב, לא ייפגעו כקיומו לרישום, תוקף הרישום או זכות השימוש בסימן המסחר, בשל כך בלבד שסימן המסחר זהה או דומה לציון גיאוגרפי או לסימן מסחר מוכר היטב, ובלבד שהגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, הרישום או רכישות הזכויות כאמור, נעשו לפני -

| לעניין סימן מסחר מוכר היטב - היום שבו היה סימן המסחר לסימן מסחר מוכר היטב;

9) | לענין ציון גיאוגרפי - כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) או היום בו ניתנה לציון הגיאוגרפי

הגנה במדינה חברה שבה נמצא האזור הגיאוגרפי המצוין בציון הגיאוגרפי",

להבהרת האמור בסעיף, הייתי מציג את האמור בו על דנן בנוגע לסימן מסחר מוכר היטב, כדלקמן: כשירותה לרישום של בקשה לרישום סימן מסחר תפעולי, אם הסימן זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב, אם הבקשה לרישום הסימן נעשתה אחרי היום שבו הסימן האחד היה לסימן מסחר מוכר היטב. ברור כי אין די בכך ועל מנת למנוע רישומו של אותו סימן יש להוכיח קיומם של התנאים הנוספים שנקבעו בתיקון טריפס, כפי שאציגם בהמשך. אם כך, מספר שאלות עלינו לשאול את עצמנו בשלב הזה:

1 האם הסימן המבוקש זהה או דומה לסימניה של המתנגדת. אם התשובה לשאלה זו שלילית, הרי לא תעמוד בפני המבקשת "מכשלת סימן מוכר היטב". אם התשובה חיובית אז? -

2 אם סימנה של המתנגדת הוא סימן מוכר היטב? אם התשובה לכך שלילית, הרי לא תעמוד בפני המבקשת "מכשלת סימן מוכר היטב". אם התשובה חיובית, אזי -

3. האם הבקשה לרישום הסימן המבוקש הוגשה לפני שסימני המתנגדת הפכו לסימנים מוכרים היטב? האם התשובה לשאלה זו חיובית, שוב לא תעמוד בפני המבקשת "מכשלת סימן מוכר היטב" לרישום. אם התשובה שלילית, כלומר, שהבקשה דנן הוגשה לאחד שהפכו סימניה של המתנגדת לסימנים מוכרים היטב, נפגעה כשירותו של הסימן המבוקש לרישום, בכפוף לשאר הוראות הפקודה לעניין זה."

לפני שאשיב על השאלות דלעיל, בהתייחס למקרה שלפנינו, עלי לומר שהמתנגדת לא הקלה עלינו את המלאכה, באשר לא ציינה אילו מסימניה, לטענתה, הנמצאים בגדר "סימנים מוכר היטב". יחד עם זאת, מקבל אני את טענתה כי לפחות חלק מסימניה הם מוכרים היטב, כמבואר להלן, וכוונתי היא לאותם סימניס רשומים אשר מתייחסים ליינות ולמשקאות אלכוהוליים. אין באמור כאן כדי לקבוע אם סימן הראשי של המתנגדת הם סימנים מוכרים היטב לעניין הפקודה אם לאו. אולם, לצורך העניין שבפני, די אם אומר כי חלק מן הסימנים הם בגדר ההגדרה שבסעיף 1 לפקודה.

בוחר אני להקדים ולהשיב לשאלה מס'