סימני מסחר מס' 9-8 ו-94359 "גדא"

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני פוסק בקניין רוחני

התנגדות לרישום

סימני מסחר מס' 9-8

ו-94359 "גדא"

מבקשת הרישום: | . 6א1 ,5דאתנ)ת דכ 69

ע"י סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד ועו"פ (להלן: המבקשת ")

המתנגדת לרישום: אקסטרא פלסטיק בע"מ ע"י דניאל פריימן ושות', עו"ד ועו"ם (להלן: "המתנגדת ")

ה ח ל ט ה

רקע וטענות הצדדים

1. המבקשת היא בעלת ארבע בקשות לרישוס סימן מסחר כדלקמן: + בקשה לרישום סימן מסחר מס" 94156 "4 18א" (ללא עיצוב), שהוגשה ביוס 16 באוגוסט 1994, בסוג 3, לגבי "דטרגנטיס לכביסה ולניקוי". * בקשה לרישוס סימן מסחר מס' 94533 "4 אא" (דמות), הוגשה ביוס 11 בספטמבר

בסוג 3 לגבי "נוזל כביסה". הסימן המבוקש בבקשה זו נראה כך:

* בקשה לרישוס לסימן מסחר מס' 94358 "\./18א" (ללא עיצוב), בסוג 3 לגבי "חומרי הלבנה וחומרים אחרים לשימוש בכביסה; תכשירי ניקוי, ליטוש, מריקה ושפשוף; סבוניס, כולס נכלליס בסוג 3". בקשה זו הוגשה ביוס 25 באוגוסט 1994.

* בקשה לרישום סימן מסחר מס" 94359 "4 אא" (ללא עיצוב) בסוג 3 לגבי "בשמים, שמניס אתריים, תכשירי קוסמטיקה, מי תמרוקים לשיער, תכשירים לניקוי השיניים, כולס נכלליס בסוג 3". בקשה זו הוגשה ביוס 25 באוגוסט 1994.

הסימנים הנ"ל יכונו, בכללותם, לשם הקיצור: ("הסימניס המבוקשים").

שלוש מהבקשות לרישוס סימני המסחר (מס' 94156, 94358, 94359) הוגשו ע"י ‏ 58 .א 5דא אכ והבקשה לרישוס סימן המסחר מס" 94533 הוגשה במקורה ע"י רנזּי בע"מ, אשר העבירה את הזכויות בבקשה ל - ..6א1 5 אא 1 115 וזו שינתה

מאוחר יותר את שמה ל- .6א1 5ד6%א דכ כ8, היא המבקשת כיוון. הבקשות

קובלו ופורסמו בחודשים מרץ, אפריל, ומאי 1995, וכנגד רישומן הגישה המתנגדת התנגדויות בהתאם לסעיף 24 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן-"הפקודה").

בהודעות ההתנגדות טענה המתנגדת כי היא עוסקת בייצור ו/או שיווק של מוצריס מאותו הגדר של המבקשת ומשתמשת בשס "אקסטרא" בהקשר לכל מוצריה, וכי הוא מהווה בפועל

"סימן בית". מאחר והסימן המבוקש " \/178א" מהווה כיתוב פונטי של המילה "אקסטרא",

רישוס הסימן יגרום לבלבול ולהטעיית הציבור ולתחרות בלתי הוגנת כלפי המתנגדת. עוד נטען, כי לנוכח המציאות המסחרית בישראל, הסימניס המבוקשים אינם כשירים לרישום.

בכתב התשובה הכחישה המבקשת את הטענה כי המתנגדת עצמה עוסקת בייצור ו/או שיווק מוצריס מאותו הגדר של המבקשת, וטענה כי לא קיים כל רישום וכי לא התבקש רישומו של סימן מסחר הכולל את המילה "אקסטרא" בישראל. כן נטען כי לא ניתן למצוא טובין המסומניס בשס זה בשוק בישראל. עוד הכחישה המבקשת במפורש את טענת המתנגדת לפיה "אקסטרא" הוא "סימן הבית" של המתנגדת. לפיכך, טענה המבקשת, כי רישוס הסימן המבוקש לא יגרום בלבול והטעיה ואף לא יביא לתחרות בלתי הוגנת. באשר לאי כשירות הסימן לנוכח המציאות המסחרית בישראל, הרי שהמתנגדת לא נתנה כל הסבר בדבר מציאות כזו.

המתנגדת לא ציינה את הוראות החוק עליהן מתבססת ההתנגדות, ולפיכך קבע רשם סימני המסחר בהחלטה מיום 1 במאי 2001, כי טענות המתנגדת בהליך זה, כעולה מהודעות ההתנגדות, יהיו אלה המבוססות על סעיף 6(11) ועל סעיפי 8(א) ו- 8.ב) לפקודה.

ראיות

6. מטעמו המתנגדת הוגש תצהירו של מר יחיאל טייטלבאום (להלן: "מר טייטלבאום"), שהינו

מייסד ומנהל המתנגדת משנת 1963. לתצהיר זה צורפו נספחים. מתצהירו עולה כדלקמן:

א. המתנגדת היא חברה ישראלית שהוקמה בשנת (196. בשנותיה הראשונות עסקה בעיקר באריזות פלסטיק לסוגיהן, וכיוון פעילותה התרחבה וכוללת: חומרי ניקוי, שקיות אריזה למזון, שקיות זבל, כליס חד פעמיים, מוצרי מזון בעלי חיי מדף ארוכיס, מוצרי קוסמטיקה ועוד.

ב. השס "אקסטרא" נבחר לשמש כ"סימן הבית" בשנת 1989, וזאת עם הרחבת פעילות החברה. באופן טבעי נבחר שס שאותו כבר נשאו המוצרים כשסם החברה (אקסטרא פלסטיק). מאז, משווקים כל מוצרי החברה, הן אלו המיוצרים על ידה והן אלו מיובאים תחת שם זה.

ג. | בשנת 1990 התקשרו המבקשת והמתנגדת (בעקיפין) , והסכימו כי המתנגדת תשווק, בין היתר, את נוזל הכביסה של המבקשת, מוצר שנשא את הסימן "ג תדדא". בשנת 1991

הוקמה חברת הבת, אקסטרא שיווק מוצרי צריכה בע"מ, שייעודה שיווק מוצרים פרי ייצור המתנגדת, ומוצריס מיובאים אחריס.

נוצרה הפרדה, הקיימת עד היוס, בין פעילות המתנגדת שאחראית על ייצור מוצרי הפלסטיק, לבין החברה הבת, שאחראית על שיווק המוצרים תחת מותג הבית "אקסטרא".

המתנגדת השקיעה כסף רב בפיתוח ובייצור מוצריס חדשים עס המותג "אקסטרא" (למשל סידרה שלמה של שקיות).

המתנגדת והחברה הבת משתמשות במותג "אקסטרא" למרבית מוצריהן. עובדי החברה ואנשי המכירות מטעמה מזדהיס כ"אנשי אקסטרא" וכך גם עסוניס בטלפון.

מוצרי המתנגדת ואלה של החברה הבת נמכרים בכל רשתות השיווק הגדולות והמרכולים, וזאת בכמויות הולכות וגדלות. היקפי מכירה לדוגמא של אבקות כביסה, סדרת קייטרינג, ופופקורן, בשנת 1995, הסתכמו בסך כולל של כ- 3.6 מיליוני שקלים חדשים תמורת מאות אלפי יחידות של כל מוצר.

המתנגדת השקיעה סכום המוערך על ידה בלמעלה מ-500,000 דולר ארה"ב בפרסוס ברדיו ובעיתונות וכן הושקע הון רב בהפצת פרסומי תדמית והצגת מוצרים. בחודש ינואר 1996 הושקעו 150,000 דולר ארה"ב בשקיות הנושאות את השס "אקסטרא". לטענת מר טייטלבאום, למבקשת סימן מסחר רשוס בארה"ב בשם "\/ אא" אך ורק

לגבי נוזל כביסה ואבקת כביסה. המבקשת משתמשת בשם "184א" רק לגבי שני המוצרים הנ"ל ולמרות זאת הגישה את הבקשות גם בסוגים נוספים.

לטענת מר טייטלבאום, מהיכרותו עס השוק מזה 30 שנה, ובעקבות פעולת יבואן המבקשת שהחל להדביק מדבקת "\/118א" על כל מוצרי המבקשת הנמכרים בישראל כולל מוצרים ששמס המקורי אינו וּה, הסימן המבוקש יגרום לבלבול והטעית הציבור, וכו לתחרות בלתי הוגנת כלפי המתנגדת.

כנספחיס צורפו צילומיס של מוצריס וקטלוגיס המדגימיס את השימוש בשס "אקסטרא" למוצרי המתנגדת, פרסומיס בכתבי עת ועיתוניס, וכן פרסומי תדמית והצגת מוצרים.

מטעמו המבקשת הוגשו ארבעה תצהיריס על נספתיהס: תצהירו של א6066%ע א

טוצוסע"פופקורן אקסטרא" , "קייטרינג אקסטרא", ובחלקם כלוגו. בחקירתו הנגדית העיד מר טייטלבאוס כי השס מופיע בכל המוצרים, והעריך כי מחציתם נושאים את המילה "אקסטרא" כמותג (עמ' 74 לפרוטוקול). בשלושה מוצרים (להלן:"שלושת המוצרים") מופיעה המילה "אקסטרא" בצורה מובלטת והסימן: נוזל לכביסה במכונה, נוזל לניקוי חלונות בשס "1011607 =א0 ג תח דאם", ו"אקסטרא נוזל לניקוי כללי". גם הצילומים של מוצרים אלו לא נשאו תאריך. עוד הוצג קטלוג חברת הבת אקסטרא שוק בע"מ משנת 1996 ובו מגוון מוצרים רבים, ברובם, אך לא בכולם, מופיעה המילה "אקסטרא", כשהיא בצירוף מילה נוספת, כסימן מסחר. בין המוצרים המופיעים בקטלוג, יחס גם כאלה מהסוג שהתבקש בפרטת הסחורות בסימנים המבוקשים (להלן:"טובין רלוונטיים"): מוצרי טואלטיקה, טיפוח ויופי, מוצרי ההגיינה, וההגיינת הפה, בהם לא נבחינה במילה "אקסטרא" כלל, וכן תכשירי כביסה וניקוי ביתיים בהם אבקת כביסה, נוזל למכונה ולחלונות, לניקוי כללי, ועוד (ביו אלה האחרונים מצויים גם "שלושת המוצרים").

לא הובאו נתונים על היקף השימוש בסימן על ידי המתנגדת קודם להגשת הבקשות. למרות זאת, באשר למוצרי הפלסטיק, ניתן למצוא בראיות המבקשת משום תמיכה בטענת השימוש וקיומו של מוניטין לו טוענת המתנגדת. ראה עדותו של מר מלמוד, העד מטעמו המבקשת, אשר העיד בחקירתו הנגדית כי :

"...אקסטרא הצטייר בעיני כפי שאני הכרתי אותו ואני מכיר אותו הרבה שנים, את מר טייטלבאוס, מוצרים לפלסטיק, יותר מאשד מוצרים לדבדים כאלה. השם הזה- אקסטרא, התחבר באופן מאוד מקדי למישהו שמייצדר מוצרים שנקדאים בפלסטיק - אקסטרא פלסטיק.." (עמ' 116 לפרוטוקול)

"...בתחום הפלסטיק כבודו במקומו מונח"

(עמ' 118 לפרוטוקול)

באשר לטובין הרלוונטיים, הובאו על ידי המתנגדת נתונים המתייחסים לאבקת כביסה בלבד, וגם רק לגבי שנת 1995. היקף המכירות הסתכם ב-857,117 ₪, ומספר היחידות שנמכרו היה 152,000 יחידות. לכאורה, אולם סכום לא מבוטל, אולם לא הוצגו נתונים עבור השנים שקדמו לאותה השנה וגם לא לגבי השנים שלאחריו. כן לא הוצגו נתונים לגבי טובין רלוונטיים אחרים. יתרה מכך, מר טייטלבאוס, בחקירתו הנגדית, הודה כי לגבי נוזל לכביסה במכונה "אקסטרא", חדלה המתנגדת מלהשתמש בסימן מזה שנתיים - שלוש לפחות (דהיינו: ממחצית שנת 1998 - ראה עמ' 62, 63 לפרוטוקול). הוצאות הפרסום עליהן הוצהר בתצהירו של מר טייטלבאוס, גם הן לא התייחסו למועדים ו/או לסחורות הרלוונטיות.

על אף שבעת חקירתו ייחס מר טייטלבאוס את הוצאות הפרסום לשנים 1990-1996, לא ניתן לאמוד את השימוש שנעשה בסימן ע"י המתנגדת בסחורות הרלוונטיות, הפך את הסימנים המבוקשים ע"י המבקשת לחסרי אופי מבחין.

9. המתנגדת טענה כי הסימנים המבוקשים לא קנו לעצם אופי מבחין, גם מכוח שימוש במשמעות סעיף 8(ב) לפקודה, בו נקבע:

"(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הדישום"

0. המבחנים המשמשים אותנו בבחינת אופיו המבחין של הסימן הס: היקף השימוש שנעשה בסימן, האופן בו פורסם והאמצעים שהושקעו ביצירת קשר מחשבתי בין הסימן לתודעת הציבור. ראה ע. פרידמן, סימני מסחר דין פסיקה ומשפט משווה, הוצאת פרלשטיין- גינוסר בעמוד 87 . המועד שבו יש לבחון כל אלה הוא מועד בירור הבקשה:

"בחינת אופיו המבחין של הסימן נעשית במועד בירור הבקשה על ידי רשם סימני המסחר ולא במועד הגשת הבקשה, שכן בפדק הזמן שחולף בין הגשת בקשת הרישום לבין בירודה *יתכן ולעלה בידי בעל הסימן לבסס את זכותו השתמש באופן *יחודי ובלעדי בסימן המבוקש, באמצעות שימוש נרחב ויצידת קשר תודעת: לסימן בקרב ציבור הצרכנים."

(שס בעמוד 81).

1. מתוך ארבעת הסימנים שרישומם נתבקש, הוכיחה המבקשת שימוש בישראל רק בסימן המבוקש מס' 94533 וזאת משנת 1991, היינו, עוד בטרס הגשת הבקשות לרישום. אף העד מטעם המתנגדת הודה כי המתנגדת עצמה שווקה את מוצר המבקשת נושא הסימן, בשנים 1992,1991,1990. היקפי מכירות הובאו לגבי מוצרים נושאי הסימן עד שנת 1996 והסתכמו בסכום של 550,000 דולר ארה"ב, מבחינת התפלגות המכירות על פני שנים אלו, ניכרת ירידה במכירות עד שנת 1994 (שנת הגשת הבקשה והחלפת המשווק) ועליה משמעותית במכירות לאחר מכן. באשר לתעמולה ופרסום, הובאו נתונים על היקף השקעה המסתכמת בסכום של 68,000 דולר ארה"ב בין השנים 1995 - 1996. הוצהר גם על סכום של (42,00 דולר ארה"ב. אולם, את תעודות החיוב בעבור פרסומת, שצורפו בנספח, לא ניתן היה ליחס למוצרי המבקשת בכלל, ולמוצרים נושאי הסימן בפרט, וגם נתוני יחידות המכירה בשנים 1995 ו- 1996 מסתכמות בעשרות אלפי יחידות מוצר בלבד. יתכן כי יכול היה להיות בנתונים אלו כדי להצביע על קיומו של אופי מבחין לעניין סעיף 8(ב) לפקודה, ובמיוחד הדברים אמור לאור העובדה שהמתנגדת אינה משתמשת

10

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בסימן עבור מוצר דומה (נוזל כביסה). אולם, כפי שנראה בהמשך, אין לרשום את הסימנים המבוקשים לאור קיומה של סכנת הטעיית לציבור.

סעיף 6(11) לפקודה - הטעיה, תחרות בלתי הוגנת

2. סעיף 6(11) לפקודה קובע כדלקמן: "סימנים אלה אינם כשירים לרישום: 2). (6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב, וסימן המעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר"

3. לעניין קיומה או העדרתו של סכנת הטעייה, נטל השקנוע מוטל על כתפה של המבקשת. ראה לעניין זה בעניין אורלוגד, שס בעמ' 156: :

"נקודת המוצא להכרעה בשאלה הניצבת לפנינו, כפי שנקבע בבג"צ 197/51 , בעמ' 776 מול אות השוליים ד, חייבת להיות העיקרון, שעל צד המבקש את דישום סימן המסחר לשכנע את הרשם שהסימן ראוי לדישום, וכאשר טוען המתנגד שהסימן עלול להטעות, על מבקש הרישום להוכיח שאי( הדבר כך, גם כאשר המתנגד אינו בעל סימן רשום (שם, בעמוד 777 מול אות השוליים ד דברי כבוד השופט לנדוי, כתואדו אז),"

4. בבואה לשכנענו כי קיימת סכנת הטעייה, יישמה המתנגדת את המבחנים שהותוו בפסיקה לבחינת דמיון שקיימת בו סכנת הטעייה (ראה, למשל, ע"א 715/68 פרו-פרו ביסקויט(כפר סבא) בע"מ נ' ל' פרומין ובניו בע"מ, פד"י כג(2) 43 ופסקי דין רביס והחלטות רשמיס שבאו בעקבות פסק דין וה) והס מבחן המראה והצליל, סוג הסחורה, צינורות השיווק, קהל הצרכנים, ויתר נסיבות העניין והשכל הישר:

הסימנים המבוקשים "718/4א" באותיות דפוס כמעט זהים למראה לסימן הלועזי ד שבו עושה שימוש המתנגדת על מוצרים שעליהם כיתוב לועזי. באשר לסימן "אקסטרא" בעברית, כל ארבעת הסימנים המבוקשים והיש לו בצליל. באשר לסימן המבוקש מס' 94533 (דמות), טענה המתנגדת כי הוא והה כמעט בכל מאפייניו הוואלייס למותג שלה המופיע על חזית נוזל הכביסה המשווק על ידה: הגופן מרובעים, האות "א" מעוצבת כ "א" והמילה מוצבת אלכסונית. המתנגדת טענה גם כי צינורות השיווק זהים באשר מדובר באותן רשתות שיווק ואף באותם מדפים, וכי סכנת הטעיה מוגברת, שכן מוצרי המבקשת ומוצרי המתנגדת מיועדים לקהל צרכני רחב ולא קהל ספציפי או בעל התמחות מיוחדת שיוכל להבחין ביניהם.

המבקשת אינה חולקת על טענת המתנגדת בדבר הדמיון בין הסימנים. טענתה היא כי המבחנים הנ"ל הוחלו בפסיקה שנגעה להתנגדות בעל סימן מסחר רשום לרישום של

1

25

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סימן מסחר, וכן כי המתנגדת הציגה מוצרים בשטח הפלסטיק אשר צינורות השיווק שלהם שונים מאלה של המוצרים לגביהם מבוקשים הסימנים.

מהראיות שבפני עולה כי לא רק מוצרי פלסטיק סומנו בסימן "אקסטרא" אלא גם מוצרים נוספים בהם גם חומרים לניקוי ולשימוש בכביסה. אמנם, לא הובאו נתונים בדבר היקף השימוש, אך על כך נאמר:

"... כבר צוין לעיכ, אגב הד:ון בבג"צ בבג"צ95/68, שאם

נתק*ימו המבחנים הדרושים, אין זה משנה, אם השימוש מצד המתנגד בסימני המסחר בארץ הוא מזערי", ראה בג"צ 476/82, פרשת אורלוגד לעיל, בעמוד 158. לעניין צינורות השיווק, הרי הואיל והמוצרים הנ"ל הם מוצרי מדף המוצעים למכירה במדפי רשתות שיווק וחנויות, וגם בפועל שווקו באותן רשתות השיווק (ראה עדות מר צ'רני למשל בעמ' 78 לפרוטוקול) הרי שצינורות השיווק זהים. באשר לשאר נסיבות העניין הרי שבענייננו מתקיימות נסיבות מיוחדות לפיהן יבואן

המבקשת בחר, מתוך רצון להחדיר את המוצר"/118א" נוזל הכביסה, לשווקו באמצעות חברת בת של חברה שנשאה את אותו השם.

מחד, הצהיר מטעמו המבקשת מר הורוביץ כי מוצרי המבקשת והמתנגדת נמכרו אלה לצד אלה בלא שארע מקרה של בלבול בין המוצרים. מאידך, במענה לשאלה שנשאל מר מלמוד אשר גם הוא עד מטעמו המבקשת, שהתייחסה לשם "אקסטרא" בהקשר למוצרי המבקשת, התבלבל מר מלמוד וענה בהתייחס למתנגדת (עמ' 112 לפרוטוקול). אולם למר מלמוד, שהוא סוחר ומשווק האמור להכיר היטב את השוק הרלוונטי לא ברור מי או מה הוא "אקסטרא", לא כל שכן שהצרכן הממוצע עלול לטעות ולהתבלבל באשר למקור המוצרים המסומנים בסימניס "אקסטרא" ו- "ג 1'1א". לכך אוסיף כי בראיות הובאה מודעת פרסומת, מטעמו המתנגדת, לאבקת הכביסה המסומנת " קומפקט אקסטרא", שעה שבראיות המבקשת מופיעות כתבות פרסומת לנוזל הכביסה שמיוצר על ידה, כאשר ציוו השס הוא בשפה העברית - "אקסטרא".

מהאמור לעיל עולה, כי מבקשת הרישום לא הרימה את הנטל לשכנע כי לא קיים חשש להטעיית ציבור הלקוחות באשר למקור המוצרים, אם ירשמו הסימנים המבוקשים לגבי חומרי לניקוי ולכביסה, בהם גם הסימן המבוקש לגבי נוזל הכביסה. אמנם, המתנגדת חדלה מלשווק את נוזל הכביסה, וכן יכולתי לוות פרטיס מבחין בסימן המבוקש על-ידי המבקשת לגביו, אך בהיותו חומר לניקוי כביסה בשס כמעט זהה בצליל, אשר ראינו כי הוא פורסם בעברית, קהל הצרכנים עלול לחשוב כי מקורו במתנגדת.

באשר לטענת המתנגדת בדבר קיומה של תחרות בלתי הוגנת, יש לבחון את הסימן של המתנגדת מוכר וידוע היטב לציבור בישראל. אולם, השאלה המכרעת היא, האס בפועל

12

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הסימן המבוקש מטעה או עלול להטעות את הציבור הנזקק לו, מפאת הדמיון לסימן רשום או מפורסם אחר, והאס הסימן אומץ ע"י המבקש בתום לב או מתוך כוונה ליהנות ולהפיק תועלת מהמוניטין של סחורת המתנגד. ראה פס"ד בעניין אורלוגד בעמוד 158,

ובג"צ 95/68 מתפרת הדרום בע"מ נ' 6:0 11.0.1.66 פ"ד כב(2) 189, בעמוד 192 . במבחנים אלו יש לעשות שימוש בזהירות רבה. ראה לעניין אה בספרו של המלומד א.ח. וליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם, הוצאת שוקן, בעמ' 32 : " אין ספק שהמבחנים לקיום סימן המעודד תחרות בלי הוגנת חליפים *ותר מהמבחנים הדרושים כדי לקבוע אס סימן מטעה אס לאו;..."

לעניין תוס הלב של המבקשת, הרי מעדות מר הורוביץ עולה כי השס "/7173א" נבחר במקורו עבור חומרי ניקוי לכביסה, ואף נרשם בארה"ב ונעשה בו שימוש קודם ליבוא המוצרים המסומנים לישראל. לכן, לא ניתן לומר כי השס או הסימן נבחרו לגבי מוצרים אלו בחוסר תוס לב.

מאחר וקבעתי כי קיימת סכנת הטעייה, איני נדרש להכריע בשאלה אס קיים גם חשש לתחרות בלתי הוגנת, במקרה ואורה על רישום הסימנים.

לגבי הבקשה לרישום סימן המסחר "2 178" (ללא עיצוב) מס' 94359 לגבי בשמים, שמנים אתריים, תכשירי קוסמטיקה, מי תמרוקיס לשיער, תכשירים לניקוי השיניים: לא הובאה בפני ראיה כלשהי לכך שהמתנגדת משתמשת בסימן "אקסטרא" למוצרים אילו, וכוונתי היא לשימוש במילה זו כסימן מסחר להבדיל משימוש בה כציון שס היצרן או המשווק או כציון לדרגת הקושי של סיבי מברשת השיניים. אמנם מוצרי קוסמטיקה שונים מצויים בקטלוג אשר הוגש על-ידי המתנגדת כראיה, אולם בתמונות אותם המוצרים, המופיעות בקטלוגים, לא ניתן היה להבחין כלל בסימן המסחר "אקסטרא".

באיזון האינטרסים שבין זכויותיו של המתנגד ובעל הסימן המבוקש, (ראה בספרו של פרידמן לעיל בעמוד 122) הרי שאדחה את ההתנגדות וירשום הסימנים כמבוקש (למעט סימן מס' 94359 המתייחס לתמרוקים למיניהם), יפגע הדבר ב"חברת אקסטרא" אשר נושאות שס זה מזה שנים רבות, ואף עושות בו שימוש כסימן מסחר בישראל.

סוף דבר

1. אני מקבל את ההתנגדות לרישום סימני מסחר מס' 94156, 94533, 94358. אני דוחה את ההתנגדות לרישום סימן מסחר מס" 94359, בתנאי שהשימוש בסימן וה ייעשה על ידי המבקשת רק בשפה האנגלית, גם במודעות הפרסומת - תנאי זה ירשם כהערה בפנקס סימני המסחר. מובן כי אין רישום וּה כדי למנוע מן המתנגדת לציין על גבי מוצריה, גם

3

אס הס מוצרי קוסמטיקה, את שמה או את שס החברה בת שלה, כיצרניות או כמשווקות של המוצרים, אך לא כסימני מסחר.

2. בהתחשב בכך כי ההתנגדות לא התקבלה במלואה, אני מחייב את המבקשת לשלם למתנגדת את הוצאות ההליך ושכר טעוות בסכום כולל של 12,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

ישראל אקסלרד

פוסק בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום כ"ב אלול, תשפ"א 0 אוגוסט, 2021