סימני מסחר 272079,258887

ההחלטה:

בקשות מתחרות לרישום סיימני מסחר 272079,258887

" !וס"

המבקשת 1: אפיליידי 2000 1.6 ] ע"י נציגה, מר יהודה לוי

המבקש 2: יצחק דואק ע"י ב"כ פרל עורכי דין

ה ח ל ט ה

1. המבקשת 1, חברת אפיליידי, הגישה בקשתה לרישום הסימן מספר 258887 "ז13011856" ביוס 3 בגין מכשירי קוסמטיקה ידי ביתיים, קרי, מכשירי אלקטרוניים להסרת שיער אסתטית הפועלת על בסיס מקורות אור כגון לייזר ולד, בסוג 8 (להלן: "הבקשה הראשונה").

2. המבקש 2, מר יצחק דואק, הגיש ביוס 4.2.2015 בקשה לרישום סימן מסחר מספר 272079 "118501" בגין התקנים ומכשירי המשמשים להסרת שיער בלייור, הנכללים כולל בסוג 8 (להלן: "הבקשה השנייה"). עס הגשתה, עתר מר דואק כי בקשתו לרישום הסימן תיבחן על- אתר.

3 הבקשה הראשונה נבחנה ביוס 21.1.2015 בטרס הוגשה הבקשה השנייה ולפיכך לא הועלתה מחלקת סימני מסחר ליקוי לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

4. ביוס 9.2.2015 לאחר שנעתרה מחלקת סימני המסחר לבקשה לבחינת הבקשה השנייה על אתר, הודיעה המחלקה למבקשת 1 על פתיחת הליך בהתאם לסעיף 29 לפקודה.

5. משלא הגיעו הצדדים להסכם ביניהם הגישו ראיותיהם, כל צד להוכחה כי זכותו בסימן עדיפה על פני ו של חברו. המבקשת 1 הגישה את תצהירו של מר יהודה לוי, מנהל המחלקה המשפטית בחברה. מר דואק הגיש את תצהירו בתמיכה לבקשתו.

עיקר טענות הצדדים

.1

מר יהודה לוי, נציג החברה המבקשת, העיד בתצהירו כי שעשה שימוש בסימן אפיליידי ובסימנים נוספים הנגזרים משם החברה במשך שלושים שנות פעילותה. עוד העיד מר לוי כי לא נתקל מעולם במוצרי המבקש 2 הנושא את הסימן המבוקש. המשיך וטען מר לוי כי החברה השקיעה מאות אלפי שקלים במסע שיווק ופרסום בישראל ומחוץ לה, כעולה מן החשבוניות שצורפו לתצהיר לתקופה שמיוס 31.10.2014 ועד יוס 3.2.2015.

הסימן הוגש לרישום על ידי המבקשת 1 במדינות נוספות, ביניהן בארצות הברית, ביפן ובסין. כן הוגשה בקשה לרישום הסימן באיחוד האירופי.

המבקש 2 טען כי הוא עושה שימוש בסימן המבוקש משנת 2006 באמצעות חברה בבעלותה,

5 11%. באותה תקופה הזמין 200 יחידות של מוצרים להסרת שיער ביתית מיצרנית בדרוס קוריאה. מוצרים אלה נמכרו בישראל תחת הסימן המבוקש. עוד העיד מר דואק בתצהירו כי החל משנת 2008 עשה שימוש נרחב יותר בסימן וכי ערו הקניות התחייב לרכוש ממנו 100 יחידות מן המוצר הנושא את הסימן.

הצדדים התייצבו לדיון בפניי במסגרתו נחקר מר לוי על תצהירו. מר לוי וויתר על חקירתו של מר דואק. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

בחקירתו הנגדית הוסיף מר לוי וטען כי הסימן הינו התפתחות טבעית של הסימנים של המבקשת 1, שהינם מוכרים מאוד, ביניהם הסימן ע0ג11ק וכי הסימן נהגה על ידי צוות בחברה, ביניהם מנכ"ל החברה. עוד הבהיר מר לוי כי בתקופה הוגשו הבקשות לרישום הסימנים של המבקשת 1, עשתה המבקשת סקר באמצעות משרדי עורכי דין מחוץ לישראל על מנת לבדוק האם ניתן להיות לרשום את הסימן על שמה. עוד הבהיר העד כי הסימן נרשם בהונג קונג על שם חברת צ.58. חברה אחרונה זו והמבקשת 1 הינן שתיהן בבעלות מר מנדלסון ואדס נוסף.

הצדדים סיכומיהם טענותיהם בכתב.

המבקשת 1 צירפה לסיכומיה ראיות נוספות לעניין השימוש שעשתה בסימן, לרבות היקפי המכירות וההזמנות מן היצרן. במהלך הדיון הודיע נציג המבקשת 1 כי אין בכוונתו לבקש צירוף של ראיות נוספות וכי הוא מבקש לסכם את טענותיה של המבקשת 1. הראיות צורפו מבלי שנתבקשה לרשות לכך, ללא תצהיר, ומבלי שניתנה למבקש 2 הזדמנות לחקור בחקירה נגדית על אותן ראיות והמבקש 2 התנגד לצירופן בסיכומיו בתשובה. מכאן שאיני רואה להיווקק לראיות אלה לצורך ההכרעה.

סעיף 29(א) לפקודה קובע כדלהלן:

"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחלת הוגשה לפי לקבל הבקשה המוקדמת, רשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור *חליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו."

המבחנים לקביעת בכורתו של סימן אחד על פני רעהו בהליך כגון דא הינס שלושה: מועדי הגשת הבקשות לרישום; מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו עד להגשת הבקשה וממועד הגשת הבקשה; תוס התובנה של כל אחד מהמבקשים בבחירת סימנו (ראה, בין היתר, בג"צ 476/82 אורלוגד נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, פ"ד לט(2) 148,

5- 156 (פורסם בנבו, 15.5.85); ע"א 2498/97 רובי בוס נ' .4.6 0055 110:.0, פ"ד נב(5)

5 (פורסם בנבו, 21.12.98); בג"צ 90/70 863961 נ' רשם סימני המסחר ואח', פ"ד כ"ה(2) 87, 91; ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ (פורסם בנבו, 30.4.2007)).

אין מחלוקת בענייננו כי הסימן הינס זהיס וכי רישומו נתבקש לגבי אותם טובין. בנסיבות אלה לא ניתן אף לרשום את הסימן במקביל בהתאם לסעיף 30 לפקודה והצדדים לא ביקשו זאת.

מועד הגשת הבקשות

רק במקרים חריגים יוענק משקל מכריע למועדי הגשת הבקשות המתחרות, בין היתר, כאשר הפרש הזמנים הוא גדול מאוד ובמהלכו השתכללה בידי המבקש השני בזמן ידיעה מלאה וברורה על קיומו ועסקו של המבקש הראשון. כפי שנאמר בעניינו בקשות מתחרות לרישום סימני שירות מס' 167390 ו- 166845 "כוכב נולד" (פורסם באתר רשות הפטנטים, 5)),, כ'ל:

"ככל שפדק הזמן שבין ההגשות קטן *ותר, כך יקטן משקלו של המבחן בשקלול מעידה הזכויות הכוללת." בענייננו הוגשה הבקשה הראשונה כשנה וחצי לפני הבקשה השנייה. גם וה הינו משמעותי וארוך. במהלך התקופה אף התריע המבקשת 1 בפני המבקש 2 על השימוש שנעשה בסימן

המבוקש בפרסום. למעשה, אם זמן ההמתנה לבחינה היה קצר יותר, הרי שייתכן כי סימנה של המבקשת 1 היה נרשם אף בטרם הוגש הסימן של המבקש 2.

נציג המבקשת 1 העלה בתצהירו את השכיון כיצד הבקשה לרישום הסימן הוגשה מספר רב של שנים לאחר תחילת השימוש הנטען בסימנו. א