סימני מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט מס' 142789

(החלטה עיקרית חדשה לאור ראיה נוספת)

המתנגדת : מפעלי פ.מ. ס מיגון בע "מ ע"י עו"ד ש. הורוביצ ושות' עורכי דין

המבקשת: ./\.5 455615 15 זאפכ ע"י ב"כ ריינהולד כהן ושות' עו"פ גילת ברקת ושות' עו"ד

ה ח ל ט ה

א. רקע והשתלשלות האירועים

ביוס 17.10.2013 ניתנה החלטתי בה נקבע כי ההמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט כשירה לרישום שכן הינה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית. אי לכך, דחיתי את ההתנגדות לפטנט מס' 142789 והוריתי על רישום פטנט על של המבקשת (להלן: "ההחלטה מיום 17.10.2013").

בהתאם לפסק הדין מיוס 12.8.2014 שניתן על ידי כב' שופטת ביהמ"ש המחוזי יהודית שיצר בערעור על ההחלטה מיוס 17.10.2013 (עש"א 34039-01-14 מפעלי פ.מ.ס. מיגון בע"מ נ' 51ס .8 45566 5) (להלן: "פסק דין כב' השופטת י. שיצר"), ניתנה בואת החלטה חדשה בהתנגדות לבקשת פטנט מס' 142789 (להלן: "בקשת הפטנט") לאור מכלול הראיות, וביניהן ראיה נוספת שהגשתה הותרה בפסק הדין הנ"ל.

בקשת הפטנט נושאת כותרת: "סיני פוליאולפין בעלי כיווניות גבוחה", ובמסגרתה נתבעת הגנה בגין סיב פוליאולפין המוגדר באמצעות תכונות מסוימות, וכן בגין חבלים ופריטי מיגון אנטי-בולסטי מעוצבים העשויים ממנו, אשר הינו על פי הבקשה, בעלי איכויות משופרות. בקשת

הפטנט הוגשה ביוס 25.4.2001 על ידי חברת ./\.2 455665 1 5/1 (להלן: "המבקשת") כבקשה לאומית של בקשה בינלאומית 1.1999/000099א/2):1 תוך דרישת דין קדימה מבקשת פטנט אשר הוגשה בהולנד ומספרה 1010413 (להלן: "מסמך הבכורה") ביוס 28.10.1998 "המועד הקובע"). בקשת הפטנט חולקה בהתאם להוראות סעיף 24(א) לחוק הפטנטים תשכ"ז 1967

(להלן: "החוק") ועל בקשת החלוקה ניתן בישראל פטנט 172893 לגבי "תהליך להכנת סיבי פוליאולפין בעלי כיווניות גבוהה".

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשת הפטנט שבפני קובלה לפי סעיף 17(ג) לחוק, על סמך פטנט מקביל מס' 6916533 15

שנרשם על שם המבקשת בארה"ב (להלן: "פטנט מקביל ארה"ב 5'533").

ביוס 9.7.2006 הוגשה התנגדות לפטנט מטעם חברת מפעלי פ.מ.ס מיגון בע"מ (להלן: "המתנגדת"). ראיות המתנגדת הוגשו ביוס 11.1.2010, ביוס 13.06.2010 הוגשו ראיות המבקשת וראיות המתנגדת בתשובה הוגשו ביוס 12.10.2010. ביוס 7.3.2011 ניתנה החלטת כב' סגן הרשם נ. שלו-שלומוביצ' (כתארו אז) ביחס לבקשה אשר הוגשה מטעם המבקשת למחיקת סעיפים מראיות בתשובה אשר הגישה המתנגדת (להלן: "החלטת כב' סגן הרשם") במסגרתה הוכרע כי ראיות המתנגדת בתשובה תיוותרנה בתיק ההליך בכפוף לתנאים אליהם אתייחס בהמשך.

שני דיוני הוכחות התקיימו בפני בימים 28-29.6.2011. במסגרתו נחקרו מטעמו המתנגדת ד"ר מדו רמורטי וכן מר שלוס גבע, ומטעמו המבקשת נחקר מר רנה סטימן. עסק קבלת פרוטוקול דיוני ההוכחות מיוס 28.6.2011 (להלן: "פרוטוקול 1") ומיוס 29.6.2011 (להלן: "פרוטוקול 2") הוגשה מטעמו הצדדים ביוס 5.12.2011 בקשה לתיקונים, בעטיין של טעויות תמלול אשר בוצעו על ידי חברת ההקלטה. בקשה זו נענתה בחיוב במסגרת החלטה מיוס 12.12.2011. בהחלטה זו אתייחס לפרוטוקול המוסכם אשר הוגש מטעמו הצדדים ע"ג דיסק, ובו מצויינים התיקונים שבוצעו.

לאחר שנתבקשו והוענקו הארכות מועד להגשת הסיכומיים בהליך, הוגשו סיכומי הצדדים, בהיקפים אשר אינם חורגים מהוראות אשר ניתנו להם בסופם של דיוני ההוכחות. סיכומי המתנגדת הוגשו ביוס 16.1.2012, סיכומי המבקשת הוגשו ביוס 18.4.2012 וסיכומיים בתשובה מטעמו המתנגדת הוגשו ביוס 24.6.2012.

במהלך הגשת סיכומי הצדדים ולאחריהם, טענה המבקשת כי יש בסיכומי המתנגדת כדי להרחיב את חזית המחלוקת אשר נוצרה בין הצדדים. אי לכך, הוגשו מטעמה שתי בקשות: האחת מיוס 12 (הוגשה במסגרת סיכומיה, פרק א.2) למחיקת סעיפים מסיכומי המתנגדת (להלן: "בקשת מחיקה 1"). תגובת המתנגדת לבקשה זו ניתנה במסגרת סיכומיה בתשובה מיוס 2.,. הבקשה השנייה הוגשה מטעמו המבקשת ביוס 23.7.2012 (לאחר שנסתייע במלואו סבב הגשת סיכומי הצדדים) למחיקת סעיפים מסיכומיה בתשובה של המתנגדת (להלן: "בקשת מחיקה 2"). תגובה לבקשה זו הוגשה מטעמו המתנגדת ביוס 8.8.2012, ותשובת המבקשת לתגובת המתנגדת הוגשה ביוס 19.8.2012. לאחר עיון בשתי הבקשות הנ"ל, בתגובות להן ובתשובת המבקשת כאמור לעיל, כמו גם במסמכי תיק ההליך, קבעתי בה מכבר) יפורטו בגוף ההחלטה, לאחריהן יובאו דיון והכרעה בהן (פרק ח(1) בסעיפי 46-55; פרק כ. (1) סעיפים 175- להחלטה זו.

ה.(1). עיקר טענות המתנגדת א. ההמצאה המתוארת בתביעה 1 לבקשת הפטנט אינה חדשה כנדרש בסעיף 4 לחוק.

ב. קודם לתאריך הבכורה נעשה שימוש לכאורה בהמצאה נשוא בקשת הפטנט, באופן אשר שולל ממנה את החידוש הגלום בה.

ג. ההמצאה אף נעדרת התקדמות המצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק לאור הידע הקודם בתחום, שכן לא גלום בה כל אלמנט אשר היה בו כדי להפתיע את בעל המקצוע הממוצע אשר עסק במועד הרלוונטי בתחום פיתוח וייצור סיבים המשמשים בין היתר לצרכי ייצור חבלים ופריטי מיגון אנטי-בליסטיים.

ד. יתר תביעות בקשת הפטנט המכילות למעשה את תביעה 1 והמתייחסות למוצרים הכוללים את הסיב הנתבע, אף הן נעדרות חידוש והתקדמות המצאתית.

ה. כלל תביעות בקשת הפטנט הינן חמדניות ואינן נובעות באופן סביר מן הפירוט, כנדרש על פי דין, ואת מאשר שתביעות הפטנט "נקראות על ידע קודם בתחום" (לשון המתנגדת, כתב טענותיה עמ' 2 סעיף 6.2).

ו בהמשך לטענה דלעיל (סעיף ה'), ומאחר שבקשת הפטנט חולקה למעשה לשתי בקשות נפרדות (האחת לגבי תהליך והשנייה - בה עסקינן - לגבי מוצר), והגדרת המוצר על ידי מבקשת הפטנט אינה חדשה, יש להורות על תיקון מערך התביעות בבקשת הפטנט, באמצעות הגבלת

ההגנה הנתבעת, לתביעות מסוג מוצר פר תהליך ("2106655 ץע )סט0סעע"), כפי שאירע

לגישתה במסגרת תיק פטנט מקביל 828'כ.

ז. בעת הגשת בקשת הפטנט בישראל לא עמדה המבקשת בחובת הגילוי הנאות הרובצת לפתח בהתאם לסעיפים 17 ו - 18 לחוק.

ח. לא בדין קובלה בקשת הפטנט לפי סעיף 17(ג) לחוק מבלי שהתקיימה, כך לטענת המתנגדת, בחינה מהותית בעניינה.

ה.(1). פרסומי הידע הקודם מטעם המתנגדת

לכתב טענותיה צרפה המתנגדת שני פרסומי ידע קודם בלבד ואלו הם: פטנט אירופאי 32 (81) 0205960 (.6א1 .51681 כ1.118ג) תאריך פרסום הפטנט: 24.10.1990 (להלן: "960'ת ") ובקשת פטנט יפנית - (8) 60151311 15 (סצ0סד א 2051), תאריך פרסום הבקשה: 09.08.1985 (להלן: "1?'311"). בהמשך, במסגרת ראיותיה העיקריות צירפה המתנגדת שלושה פרסומים נוספים לשם תמיכה בדברי העד מטעמה ואלו הם: .סא זמ6ז2 .0.5 06 (א110 00208 0 .11ה), | תאריך פרסום הפטנט: 20.08.1985 (להלן: "115'536") ו- 4,551,296 .סצ1 23161 .5.ש, (אסזדה 6002 11.150ה), תאריך פרסום הפטנט: 05.11.1985 (להלן: "115'296") וכן, /109-[:1 מ1201160 81 155₪66 זיזסכן1%6 [168ת66יד (1980 .טסא1) .106 1161-6165 עפ (להלן: "גרף הרקולס").

ה.(2). עיקר טענות המבקשת:

א. ההמצאה הנתבעת הינה סיב פוליאולפין בעל כיווניות גבוהה, ובו שילוב תכונות מסוימות אשר לא נראה קודם לכן, ומכאן החידוש הנדרש בה לפי סעיף 4 לחוק.

ב- לטענתה, אף לא אחד מפרסומי הידע הקודם אותס הציגה המתנגדת מתאר במפורש או באופן אינהרנטי, את כלל תכונות הסיב הנתבע.

ג. הסיב אשר המתנגדת טענה כי היו בשימוש המבקשת או צדדים שלישים עובר לתאריך הבכורה, לא היו בעלי כל התכונות הנתבעות בבקשת הפטנט. לחילופין, לא ניתן לקבוע כי בעל מקצוע היה יכול לבצע את ההמצאה מתוך שימוש בסיבים הללו. מכל מקום, המתנגדת לא הציגה ראיות מספיקות באשר לטענתה בדבר שימוש קודם בהמצאה הנתבעת.

ד. ההמצאה הנתבעת הינה בעלת התקדמות המצאתית לפי סעיף 5 לחוק. לטעמה, בנוסף, קבלת שילוב מספר תכונות מכניות רצויות בסיב אחד, כפי שמתארת בקשת הפטנט, אינו בבחינת דבר המובן מאליו לבעל המקצוע הממוצע בתחום במועד הקובע. בניגוד לתפיסה המקובלת, גילתה המבקשת כי סיבים הכוללם ממס בכמות הנתבעת הס בעלי תכונות אנטי בליסטיות עדיפות על פני סיבים המיוצרים מאותו פולימר, אך היבשיים מממס.

ה. מוסיפה וטוענת המבקשת כי המתנגדת לא עמדה בנטל הפירוט המוטל עליה, ביחס לשילוב בין פרסומי הידע הקודם כשולליס התקדמות המצאתית מן הסיב הנתבע.

ו טענת המתנגדת בדבר חמדנות התביעות סתומה ובלתי מפורטת כנדרש. הטענה מבוססת רק על כך שהתביעות כלשונה "קרויות לכאורה על ידע קודם". כך, מאחר שההמצאה הנתבעת חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, מתייתר הדיון בטענת החמדנות.

ז. אין כל סיבה לתקן את מערך התביעות על סמך הפטנט המקבילי שהגישה המבקשת באירופה, שכן בקשת הפטנט הוגשה בישראל על סמך הפטנט המקביל 115'533 שנרשם על שם המבקשת בארה"ב.

ח. המבקשת התנהלה כראוי ובתוס לב עת הגישה את בקשת הפטנט לרשות הפטנטיס הישראלית בהתאם להוראות סעיפים 17 ו - 18 לחוק והבקשה נבחנה כדין.

ו. ראיות הצדדים

ו.(1). ראיות המתנגדת

מטעמה המתנגדת הוגשה חו"ד המומחה ד"ר מדו רמורטי (להלן: "חו"ד רמורטי 1") וכן תצהיר מר שלוס גבע, מהנדס יצור אצל המתנגדת (להלן: "תצהיר גבע 1"). כראיות בתשובה הגישה

המתנגדת חו"ד שנייה מטעמה המומחה ד"ר מדו רמרוטי (להלן: "חו"ד רמורטי 2") וכן תצהיר נוסף מטעם מר שלום גבע (להלן: "תצהיר גבע 2"). לחו"ד רמורטי 2 צורפו שלושה מסמכים חדשים אשר לגביהם הכריע כב' סגן הרשם (ראו: עמ' 1 סעיף 3 להחלטה) כי "אינם מסמכים אשר נועדו להוכיח פרסומים קודמים המהווים טענות עובדתיות".

ו.(2). ראיות המבקשת

המבקשת הגישה שני תצהירים החתומים על ידי מר רנה סטימן: האחד כראיות המבקשת (להלן: "תצהיר סטימן") והשני במסגרת הליך ביניים (בקשה מיוס 3.11.2010 למחיקת סעיפים מתצהיר ראיות בתשובה שהוגש מטעם המתנגדת).

דיון והכרעה ז. נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיה בהליך ההתנגדות

יוזכר כי בהליך התנגדות לפטנט, נטל ההוכחה בדבר כשירות ההמצאה לפטנט רוב לפתח מבקש הפטנט (ע"א 665/84 סאנופי בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, פיסקה 5 לפסק הדין, פ"ד מא|(4) 729; עש"א (י-ם) 645-06-13 אוניפארם בע"מ נ' 1605 1.111 פיסקה 56, (פורסם בנבו, 26.1.2014). עם זאת, נטל הבאת הראיה נודד מצד לצד כאשר המתנגדת היא הפותחת בהבאת ראיותיה (החלטה בעניין התנגדות לרישום פטנט מס' 143977 5\/ 68מ2.6 45)78/ נ' אוניפארם בע"מ, סעיף 44 (פורסם בנבו 29.7.2007).

עוד נקבע ע"י ביהמ"ש המחוזי כי שעה שעבר הנטל הראייתי אל המבקשת, וזו הראתה כי אין בפרסומים הקודמים אשר הציגה המתנגדת כדי לבסס את טענותיה, חוזר נטל הראייה למתנגדת להוכיח כי הפרסומים הקודמים שוללים את כשירות ההמצאה לפטנט (ע"ש 001086/04 אוניפארס

נ' ההות 6:0 מגה 1.111 1[ (פורסם בנבו 7.10.2007) (להלן: "פרשת ע1.11 ו1ם")).

ח. עיקר ההמצאה הנתבעת בתביעה 1

בשלב הגשת סיכומיהם, נתגלעה בין הצדדים מחלוקת באשר למהות עיקר ההמצאה הנתבעת בתביעה 1. טענה המתנגדת כי עיקר ההמצאה מתמצה אך ורק בהותרת שיעורי הממס בסיב הסופי (סע' 77 לסיכומי המתנגדת). מאידך טוענת המבקשת בעניין והכי שיעורי הממס לבדו, ללא כל התאמות בסיב המביאות לתכונות המכניות הנדרשות, תביא ליצירת סיבים רכיס וחסרי תועלת להמצאה (סע' 90 לסיכומי המבקשת). אי לכך יש לשוב לבקשת הפטנט ולהכריע בעניין זה.

ניתוח עיקר ההמצאה הנתבעת הינו למעשה מלאכת פרשנות, לקביעת היקף תביעה מסוימת, לאור פירוט בקשת הפטנט (ראו: ע"א 345/87 עחהּקו 6-0 +081יז1ג/ 110865 נ' מדינת ישראל פ"ד מד(4) 5 (פורסם בנבו 2.7.1990) (להלן: פרשת היח") וכן ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי

בעמ' 678, פ"ד מח(5) 661 (פורסם בנבו 25.10,1994). בפרשת היוז נקבע כי פרשנות התביעות תעשה לאור יתר חלקי הפירוט, מתוך מגמה להעניק להן את המשמעות שרצה להעניק להן הממציא,

בכפוף להיותה מובנת לבעל המקצוע בתחום (שם, 68ב-:).

מתוך בקשת הפטנט עולה כי עיקר ההמצאה (הנתבעת בתביעה 1) הוא סיב פוליאולפין בעל צמיגות אינטרינזית של לפחות 61/6 5, אשר הינו בעל תכולת ממס שאריתי בטווח 0.05-5% ממשקל הסיב, ובו משתמרות התכונות המכניות הרצויות לסיב, היינו חוזק למתיחה של לפחות 26 %/צ61, מודולוס במתיחה של לפחות א6ז0/צ61 700 ושיעורי וחילה של עד 10% מאורכו המקורי,

אחרי 5 שעות, בטמפרטורת 50"6 תוך הפעלת עומס של א006/₪ 8.11. הסבר למסקנה זו יובא להלן.

מפירוט בקשת הפטנט ניתן ללמוד כי סיבי פוליאולפין בעלי כיווניות גבוהה תוארו במועד הקובע. עס ואת, קייס היה צורך מתמשך בתחום לשיפור נוסף באיכותו או לפחות למיטוב תכונותיהם וזאת על מנת לשפר את איכות המוצרים המיוצרים מהם, היינו חבלים ומוצרי מיגון אנטי בליסטיים (בקשת הפטנט, עמ' 1, שורות 25-30). עוד על פי הפירוט, השיפור מושג כשסיב הפוליאולפין מכיל ממס בכמות 0.05-5% (שם, עמ' 1, שורות 34-36), בעוד שתכונות החוזק, המודולוס ושיעורי הדילול נשתמרו בו (שם, עמ' 2 שורות 12-18, עמ' 5 שורות 7-11).

ההדגמה אשר הוצגה בבקשת הפטנט תומכת במסקנה דלעיל. בניסוי השוואתי , יוצר מוצר העשוי סיבים מסוג 8וח66תץכ] 5/76: דוגמת המקור ללא ממס "ת3111זהק זטסוווטו" (שם, עמ' 13 שורה 4) הושוותה למוצר דומה הכולל כ- 0.8% ממס מסוג שמן פאראפין (1 16קות8א6). תוצאות

הניסוי הראו כי התכונות המכניות של החוט - קרי החוזק א6ז0/צ61 36, מודולוס א066/א6 1180 ושיעורי הזחילה 4.1% - נשתמרו בנוכחות הממס (שם, עמ' 14 שורות 7.-6).

יודגש כי על פי פירוט בקשת הפטנט עצמה, קיימת חשיבות לתכונת הזחילה הנמוכה בשיעוריס שנתבעו הן עבור הסיב הנתבע, ובמיוחד עבור החבלים המיוצרים ממנו: 15 6607 ששס] 3 5₪6" "005 ח! ₪56 10% "זב[16₪)יזהכק תו 6[כהעטסט3? (עמ' 5 שורות 17-18). עוד מלמדת הבקשה במפורש על אופן הפחתת שיעורי הזחילה. היינו, כי ניתן להפחית עוד את שיעורי הזחילה באמצעות סיעוף הפוליאולפין בתדירות של יותר משתי שרשראות צידיות קצרות לכל אלף אטומי פחמן, וזאת על מנת להגיע לשיעורי הזחילה הנתבעים, היינו לכל היותר 10% מאורכו של הסיב במקור (עמ' 5 שורות 18-22). האמור לעיל אף נתמך בהסבר מר סטימן, העד מטעם המבקשת, במהלך חקירתו הנגדית, שלא נסתרה על ידי המתנגדת, ואף נמצאה מחייבה בעיני (פרוטוקול ]1: עמ'178 ש'5 - עמ' 180 ש' 15).

ניתוח הדברים לעיל תומך במסקנה שצוינה לעיל, לפיה עיקר ההמצאה נעוץ בשילוב תכונות סיב הפוליאולפין הנתבעות בתביעה 1, המשתמרות בנוכחות הממס השאריתי. נקובעת כי לא יורשה מבקש הפטנט להכליל הגבלות בתביעות או לפרשן באופן מצומצס בשעת בחינת הפטנט, ולאחר מכן להתנער מן התיקונים לתביעות או לפרשן בהרחבה במסגרת הליכים משפטיים כנגד הפטנט או בקשת הפטנט (החלטת ביהמ"ש העליון בארה"ב: 722 .11.5 535 ,.620 1305181 140070 20%0ת1%1 5056660 ט .602 סוק (2002)).

אלא שבישראל בית המשפט העליון טרס הכריע בסוגיה וו ואף קבע בע"א 804/89 לנפלסט (1974) בע"מ ואח' נ' בקמן ואח', (פורסס בנבו, 11.3.1992) כי קליטת דוקטרינת ה - זסקק8ע/\ 116" "[6ק350 אל הדין הישראלי אינה פשוטה כלל ועיקר בשל ההבדליס שבין הליכי הבחינה הנקוטיס בישראל לעומת אלה הנוהגיס בארצות הברית. בנוסף, בענייננו המתנגדת חפצה לעשות שימוש בהליכים שננקטו על ידי המבקשת בבקשות פטנט מקבילות אשר הוגשו על ידי המבקשת באירופה לצורך פרשנות תביעות הפטנט בישראל. בכך יש הרחבה של דוקטרינת ה - 6ַק" "[500006 ז6קק8ז//\ שאינה מתיישבת לטעמי עס העקרון הגלוס בה בדבר מתן תוקף לעוללות בחינת הפטנט וגיבושו במסגרת הליכיס מאוחרים שננקטו, באותה המדינה, בגין בקשת הפטנט או הפטנט הרשום. אפילו היתה נבחנת תחולת דוקטרינה זו במקרה שבפני, שהרי ממילא בתביעה 1 לבקשת הפטנט נשוא הליך זה, בהיותה תובעת סיב אשר הינו בין היתר בעל תכונת זחילה מסוימת, נתבעת הגנה מצומצמת יותר ולא רחבה מזו אשר הוגשה על ידה במקור מחוצ לישראל. לפיכך אפילו הייתה נקלטת לדין הישראלי, ממילא לא הייתה חלה הדוקטרינה הנ"ל בנסיבות העניין שבפני.

לאור כלל האמור לעיל במצטבר, הריני קובעת כי אין בטענות המתנגדת בכתבי טענותיה מיוס ומיום 8.3.2015 כדי לשנות ממסקנותיי דלעיל לעניין עיקר האמצאה הנתבעת בתביעה 1. אי לכך מתייתר הצורך בדיון מחודש בעניין סוגיות החידוש וההתקדמות האמצאתית אשר בתביעות הפטנט. לכל היותר, נחוצות הבהרות לניתוח סוגיות אלו, כפי שיעשה להקן.

ט. רלוונטיות פרסום 1'ני א6ז0/צ61 35.1, הפגינו ערכי זחילה שונים בכל

נקודת זמן נתונה. בהתייחס לנתונים אלו טען ד"ר רמורטי (חוו"ד רמורטי 2, סע' 2) כי לא ניתן להשוות שיעורי זחילה של סיבים בעלי ערכי חוזק למתיחה שונים וכי יש לבחון בשיטת מדידה

אחרת, היינו בהתאם ליחס בין העומס המופעל על הסיב לבין חוזק הסיב בשבירה. אין בידי לקבל את עמדת ד"ר רמורטי שכן בבקשת הפטנט ננקטה שיטת מדידה אבסולוטית, היינו שיעורי זחילת

הסיב, ואין בה כל חסר כיון שמצוינים בה הפרמטרים הנדרשים כלומר טמפרטורה, עומס וזמן. המתנגדת לא העלתה כלפי תביעות בקשת הפטנט כל השגה לגבי תקינות שיטת המדידה שננקטה או לגבי הפרמטרים שבה. מר סטימן שב והחיל את שיטת המדידה הנ"ל בהציגו את ההשוואה בין

הסיבים, ומסקנותיו מקובלות עלי.

לאור כל אלה הריני לקבוע כי עלה בידי המבקשת להוביל את נטל הראיה הובל לפתח ה, ולהראות כי הסיב המתואר בפרסוס 12'311 אינו בהכרח בעל שיעורי הזחילה של 10% לכל היותר מאורך הסיב במקור, כנתבע בבקשת הפטנט וכי כך היה מסיק בעל המקצוע הממוצע בתחום. המתנגדת לא הצליחה להפריך את טענותיה אלו של המבקשת. בכך, כשלה המתנגדת להוכיח את טענתה לפיה הסיב המתואר בפרסוס 12'311 הינו אינהרנטית בעל שיעורי זחילה של הסיב הנתבע בבקשת הפטנט. בנוסף, ולאור כלל האמור לעיל אף יש לדחות את טענת המתנגדת לפיה שיעורי זחילה מתוארים באופן משתמע בפרסום 1'311 (עמ' 18-19 לסיכומי המתנגדת, סעיפים 52 ו - 3).

לבסוף, אף אין בידי לקבל את טענת המתנגדת (שנטענה לראשונה במסגרת סיכומיה בסעיף 55) לפיה שיעורי הזחילה הנתבעת בבקשה שבפני בבחינת תוצאה (או במילותיה שלה "חיבט

תוצאתי למהדרין"), ומאחר ששיעורי זחילה נמוכים, אך נגזרת תוצאתית של ייעודו המוצהר של הסיב המתואר בפרסוס 12'311 - היינו שוירת חבלים, אך "תוצאת קצב הזחילה הינה תכונה אינהרנטית של הסיב".

מקבלת אני את טענת המבקשת (כפי שהוצגה במסגרת בקשת המחיקה 1, פרק א.2.ב.) כי יש בטענת המתנגדת לפיה שיעורי זחילה נמוכים הינס אך היבט תוצאתי, כדי להרחיב את חזית המחלוקת בין הצדדים. ואת ביחוד כאשר לכל אורך ההליך, הן הצדדים והן העדים מטעמם התייחסו לשיעורי הזחילה בתחום הנתבע כתכונה המאפיינת את הסיב ולא כתוצאה. לא מצאתי כי יש לקבל את הסבר המתנגדת (שהוצג במסגרת סיכומיה בתשובה) לפיו בנסיבות העניין אין נפקא מינא אס המדובר בתכונה או בתוצאה וכי המדובר לשיטתה באבחנה בלשנית גרידא. לטעמי, טענת המתנגדת לפיה שיעורי הזחילה - בין אם הנתבעת בבקשת הפטנט ובין אם המתוארים

בפרסוס 12'311 - בבחינת "היבט תוצאתי", הינה טענה חדשה ואין זה מן הראוי לדון בה בשלב מאוחר זה של ההליך.

למעלה מן הצורך יצוין כי אפילו הייתי דנה בטענה חדשה זו, שהרי גס או דינה היה להידחות. איני סבורה כי המתנגדת יצאה ידי חובתה לפרט כראוי טענתה זו, אשר אף לא נתמכה כדבעי בדברי העד מטעמה. ככלל, טענת מתנגד לבקשת פטנט לפיה רכיב מסויס באמצאה הנתבעת או בפרסוס

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

קודס הינו "היבט תוצאתי" - להבדיל מתכונה המאפיינת אותו - אינה יכולה להטען בעלמא תוך ציפיה כי מבקש הפטנט יוכיח אחרת. לגופה של טענה, וכפי שצוין לעיל, הוכיחה המבקשת (ואת במסגרת התמודדתה עס טענתה המקורית של המתנגדת לפיה שיעורי זחילה נמוכים מצוינים אינהרנטית בפרסום 19'311) כי סיב בעל תכונות מכניות זהות (חוזק למתיחה ומודולוס במתיחה) לא בהכרח ידגיס שיעורי זחילה זהים. מנגד, לא עלה בידי המתנגדת לספק נתוניס משכנעיס אחרים. די בכך לדעתי כדי להוכיח כי שיעורי זחילה נמוכים בבחינת היבט תוצאתי של הסיב

הנתבע (או וה המתואר בפרסוס 10'311.

לצורך המשך הדיון בדרישת החידוש לפי סעיף 4 לחוק, יצויין כי לא די בכך שהמתנגדת ציינה את ייעודו המוצהר של הסיב המתואר בפרסוס 12'311 - היינו שוירת חבלים - כדי להצביע על כך

שבחשיפתו לתנאי הבדיקה המפורטיס בבקשת הפטנט, יתקבלו שיעורי זחילה והייש לאלו הנתבעת בבקשה.

לבסוף, יוזכר כי כי על פי ניתוח עיקר האמצאה הנתבעת בתביעה 1 לעיל, שיעורי הזחילה הס בבחינת תכונה המאפיינת את הסיב הנתבע, להבדיל מהיותה נובעת תוצאתית מתכונותיו האחרות של הסיב הנתבע.

לדיון בטענתה החדשה של המתנגדת שנדחתה, לעניין שאלת האינהרנטיות של שיעורי זחילה הסיב בפרסוס 19'311. - כפי שהועלתה בכתבי טענותיה מיוס 16.2.2015 ו - 8.3.2015 בהסתמך על העולה לכאורה מתיק מסמכי פטנט מקביל, ראו סעיפים 208-209 להחלטה זו.

לסיכום, הריני קובעת כי שיעורי זחילה של הסיב אינס מצויניס בפרסוס 12'311 לא במפורש ולא באופן אינהרנטית או משתמע, ואף לא כתוצאה מנתוני החוזק או הייעוד של הסיב המתואר בפרסוס זה, ודי בכך כדי לדחות את טענת המתנגדת באשר להעדר חידוש באמצאה הנתבעת בתביעה 1. עם זאת, ולמעלה מן הנדרש, אמשיך ואבחן אף את טענת המתנגדת בדבר קיומס של ערכי צמיגות

י"ב. (2()2). ערכי צמיגות אינטרינזית בפרסום 12'311

בפרסום 19'311 מתואר פולימר (פוליאתילן) שמשקלו המולקולרי הוא 10%א1. אין חולק כי המדובר בפוליאתילן שמשקלו המולקולארי הוא אולטרה-גבוה (מיליון). לגישת המתנגדת, ניתן לחשב בפשטות את הצמיגות האינטרינזית של הסיב הנתבע בפרסוס 12'311 באמצעות מסמך הקרוי גרף הרקולס, המקובל לטענתה בתעשייה לחישוב משקל מולקולארי של פוליאתילו.

המבקשת כופרת בטענה זו של המתנגדת. לגישתה גרף הרקולס מתאר פולימר ספציפי ואין בו כדי להוות סקאלה אוניברסאלית להמרת צמיגות אינטרינזית למשקל מולקולארי של כל פוליאתילן באשר הוא.

גרף הרקולס מתואר במסמך שהופק ע"י חברת הרקולס. הגרף מתאר את הקשר בין ערכי הצמיגות האינטרינזית של פולימר הקרוי 19008 1180-131,₪5 המיוצר על ידי חברת הרקולס לבין המשקל המולקולרי שלו לאורך טווח משקלים מולקולריים (100,000-6,000,000).

כאמור לעיל, הצמיגות האינטרינזית הוא נתון המתייחס להשפעת הפולימר על כושר הזרימה של התמיסה בה הוא מומס. אין חולק כי ערך הצמיגות האינטרינזּית הוא אחד מן הפרמטרים לאפיון משקל מולקולארי של פולימר. אף אין חולק כי הקשר בין משקל מולקולארי לבין הצמיגות

האינטרינזית, מתבטא במשוואת א\תנטוטס11 אז8]/ לפיה "(את/א)* א=[ף], כאשר [ף] הוא ערך

הצמיגות האינטרינזית. הצדדיס הציגו את המשוואה הנ"ל והתייחסו אליה הן בראיותיהס וה בסיכומיהס.

מחקירות ד"ר רמורטי ומר סטימן עולה כי ערך הצמיגות האינטרינזית נקבע על פי ערכי המשתנים א המתייחס בין היתר לנתוני הסיעוף בפולימר הספציפי הנתון ולמדד ה - 20170150615107 (היינו

המדד להתפלגות המשקלים המולקולארייס בפולימר הנתון), ו- 6 המושפע בעיקר מן הממס המיושס. ברמה הבסיסית ביותר, מקובלת עלי עמדתו של מר סטימן כי בהעדר מידע מדויק באשר למשתנים הנ"ל, ובייחוד המשתנה א, לא ניתן לחלצ במדויק את ערך הצמיגות האינטרינזית של

פולימר נתון, בהינתן משקלו המולקולארי (ש/א) בלבד.

בהקשר זה, לא אוכל להתעלס מן הקושי שניכר אצל ד"ר רמורטי בשעת חקירתו הנגדית להשיב לשאלות ב"כ המבקשת בנושא זה (פרוטוקול 1 למשל: עמ' 210 שורה 23 ועד עמ' 211 שורה 1 ; עמ' 2 שורות 22-23יעורי וּחילה נמוכים, כגון אלו שנתבעו בבקשת הפטנט, צפויים להתקבל מסיבי פוליאולפיו בעלי משקל מולקולארי אולטרה-גבוה, אשר עוניס להגדרת סיביס שהס בעלי כיווניות גבוהה, כגון אלו המתוארים בפרסומי 22-115. ואת, משוס שלא ניתן להשוות את שיעורי הזחילה המתוארים בפרסומי הללו לבקשת הפטנט שבפני נוכח תנאי המדידה השוניס שננקטו בהס. מאידך, הגיוני ומקובל עלי הסבר המבקשת לפיו שיעורי זחילה מבטאיס התנהגות סיב תחת מתח, זמן וטמפרטורה, וכי על מנת להשוות תכונות סיבים, יש להתייחס לנתונים מייצגים וברי השוואה (היינו, אחידות מדידה, כפי שמוצג במסמך הקרוי

לבסוף, אף מקובלת עלי טענת המבקשת לפיה בעל המקצוע בתחוס לא היה מוצא תמריץ לשלב את פרסוס 12'311 ופרסומי 7-115 להשגת סיב ממנו ניתן ליצר פריטי מיגון אנטי בליסטיס. ואת בראש ובראשונה לאור הנלמד מפרסומי הידע הקודס, כפי שפורט לעיל. ביחוד, השתכנעתי כי בעל המקצוע בתחוס היה חסר תמריץ כאמור, נוכח המגמה השלילית הניכרת בערך החוזק למתיחה של

הסיב, לאור העלייה בכמות הממס השאריתי בסיב החל מ- 0.05% (טבלה 2 לפרסוס 10'311), והקשר בין תכונת החוזק למתיחה לערכי ה - .5% הנמדדים בפריטי מיגון אנטי בליסטיים (ראו: סעיף 63-66 לסיכומי המבקשת וכן עדות ד"ר רמורטי בפרוטוקול 1 עמ' 117 ש' 1123). חיווק למסקנה בדבר העדר התמריץ הנדש נמצא גם באיכויות הסיב המתוארות בפרסום 17'311

והייחודיות לו (כגון עמידות לשחיקה כתוצאה מחיכוך, תכונות מגע ייחודיות וכד') אשר על פניו - ובהעדר הוכחה אחרת - אינן רלוונטיות לתחוס פריטי המיגון האנטי בליסטים. מכל מקום, נראה כי אין מקוס לשילוב בין פרסומי הידע הקודס שהוצגו בפני, שכן כאמור לעיל פרסוס 12'311 כלל אינו מתייחס לסיביס המיועדיס עבור תעשיית מוצרי המיגון האנטי בליסטיס.

בהקשר זה יצוין כי בקשת הפטנט מלמדת על יתרונות בלתי צפויים לסיב הנתבע ממנו ניתן ליצר חבלים ופריטי מיגון אנטי בליסטים, ואף מדגימה אותם (ראו פרק י"ג (4) להחלטה זו).

י"ג. (3()3). מבחן ה - 1 0+ טסוט 0

לעניין מבחן ה - ץ סז פטסנטטכ), טענה המתנגדת (סעיף 92 לסיכומיה) כי לבעל המקצוע בתחוס הייתה מוטיבציה לנסות ולייצר סיב אשר מחד יהא בעל תכולת ממס גבוהה יחסית, ומאידך ישמר

את שיעורי האחילה הנמוכים, לאור שילוב הידע הנלמד מפרסוס 12'311 ופרסומיס 2-115. את לטענתה מאחר שתהליך ייצור הסיב ממילא כולל בתוכו שלב של הוספת ממס וסילוקו לאחר מכן.

מנגד טענה המבקשת כי המתנגדת לא הסבירה בסיכומיה כיצד מיישמי מבחני העזר אותם ציינה כנובעים מפסה"ד האמריקאי 5א, ביחוד לא ברור לדעתה יישום טענת המתנגדת לעניין מבחן ה-

במסגרת הכרעה בשאלת ההתקדמות ההמצאתית של האמצאה הנתבעת, ניתן ליישס מבתני-עזר

שוניס. אחד מאלו הוא מבחן ה- /ץ 10 פ5טסוטפס, על פיו יש לבחון האס במועד הרלוונטי בעל המקצוע בתחוס היה עורך ניסוי בהנחה כי קיימת סבירות להצלחה בו. הנחיות הרשות לבחינת בקשת פטנט לעניין סעיף 5 (נספח ז', תאריך 09.12.2012) קובעות בעמ' 5 בסעיף 13.11 כדלקמן:

"שווה לנסות (צ14' 10' 02/10105) - אם בעל מקצוע ממוצע היה סבור שקיימת סבירות להצלחה בניסוי, אין התקדמות המצאתית."

מבחן ה- עו 10 5וסועק0 יושס באופן דומה עוד קודס להנחיות הרשות הנ"ל במספר החלטות אשר יצאו תחת היושבים בדין ברשות הפטנטים ובין היתר בהחלטת כב' רשם הפטנטים (כתארו אז) ד"ר מאיר נועס, בהתנגדות לבקשת פטנט מס' 153109 טבע תעשיות פרמצבטיות בע "מ ואוניפארם

בע"מ נ' 6מ1 .6:0 8 1696%/ (פורסם באתר רשות הפטנטים 5.8.2010). בעניין אה ראו פס"ד ביהמ"ש העליון אשר ניתן ברע"א 6837/12 6מ1 .00 8 16768 נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואוניפארם בע"מ (מיום 28.4.13), המותיר על כנה את פסיקת ביהמ"ש המחוזי (עש"א 0,;; ו"ע 41681-05-11; ע"ו 38663-06-11 (כב' השופטת מ' מזרחי) הדוחה את ערעור המבקשת על החלטת כב' רשס הפטנטים הנ"ל. בפסק דין אה, כב' שופט ביהמ"ש העליון, ניל הנדל,

בעמ' 11-12 קיבל את יישום מבחן ה- ₪ 10 058סושל0 במסגרת הכרעה בשאלת קיומה של התקדמות המצאתית בתביעות הפטנט המבוקש.

מקובלת עלי עמדת המבקשת כי טענת המתנגדת, לפיה היה בעל המקצוע מומר לנסות לייצר את הסיב הנתבע באמצעות שילוב הידע מן הפרסומיס לעיל, לא הוסברה, לא הוכחה ולא יושמה כדבעי על נסיבות העניין דנן.

כשלה המתנגדת, משלא טענה וממילא לא הראתה כי בעל המקצוע בתחוס היה עורך את הניסוי מתוך הנחה כי קיימת סבירות להצלחה בו. תנאי וה (לפיו יש צורך להצביע על כך כי בעל המקצוע פעל מתוך הנחה כי קיימת סבירות להצלחה בניסוי) הקבוע אף בהנחיות הבחינה שצוינו לעיל, הינו

אחד מן התנאים הקבועיס בדין האמריקאי להוכחת הטענה בדבר ץח 0ז פטסוט25) (ראו: [ּטתג₪]/ן 0 ססזקהה:) ,2014 ב3:6]/ ,מסם01 מזתנצז ,(קק1א) 6זט660סעק שתותוותהא: זתסזבק 01

(₪ .566 ,2143 ב56600. המתנגדת הפנתה לדין האמריקאי לעניין התקדמות המצאתית (סיכומי

המתנגדת עמ' 29-30 סעיפים 83-87), אך לא יישמה, אף לא אחד מן התנאיס המנוייס בו על נסיבות המקרה, לעניין טענתה בדבר מבחן ה- ץ₪ 10 5טסנש000). למשל, לא טענה ולא הראתה המתנגדת כי קייס מספר סופי של דרכיס צפויות מראש ופוטנציאליות לפתרון בעיה בפניה עמד

בעל המקצוע בתחוס (פס"ד 5₪₪, עמ' 1742) היינו, הצורך בשיפור איכויות הסיב.

לאור כל אלו, הריני לקבוע כי לא הוכחה בפני טענת המתנגדת לפיה במועד הקובע היה בעל המקצוע בתחוס רואה זאת כמובן מאליו, לאור שילוב הידע העולה מפרסום 19'311 ומפרסומי

5, לערוך ניסוים, על מנת להשיג סיב שבו ישתמרו תכונותיו המכניות ובין אלה שיעורי זחילה נמוכיס, בנוכחות הממס באחוציס הנתבעיס.

לסיכום ולאור כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי ההמצאה הנתבעת בתביעה 1 לא הייתה מובנת מאליה לבעל המקצוע בתחוס לאור פרסום 12'311 לבדו, אף לא לאור השילוב הנטען בין פרסומי

הידע הקודס 2-15 עס פרסוס 12'311 ולפיכך הינה בעלת התקדמות ההמצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק. לאור האמור לעיל הריני לקבוע כי תביעות 2-20 התלויות בתביעה 1 באופן ישיר או בשרשור, כולן יש בהן התקדמות המצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק.

י"ג. (4). תביעות 23 -21 ותביעות מס 20 -24

לאור המסקנה דלעיל, לפיה תביעה 1 הינה בעלת התקדמות המצאתית, מן הדין לקבוע כי תביעות מס' 21-23 ותביעות מס' 24-26 המתייחסות בהתאמה לתבלים ולמוצרי מיגון אנטי בליסטים המכיליס את הסיב הנתבע בתביעה 1, בכולן יש התקדמות המצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק.

יצוין כאן, כי ההתקדמות ההמצאתית בתביעות הנ"ל עולה לא רק מן העובדה שכוללות הן את תביעה 1, אשר הינה כאמור לעיל חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, אלא אף מהיתרונות המפורטיס והמודגמיס בבקשת הפטנט המתייחסים לנושא התביעות הללו, היינו לחבליס ולמוצרי מיגון אנטי בליסטיס.

על פי פירוט בקשת הפטנט, החבלים הנתבעים בתביעות מס' 21-23 לבקשת הפטנט הינם קומפקטיים, גמישים וחזקים וייצורס קל יותר (בקשת הפטנט עמ' 2 שורות 7-11, עמ' 12 שורות 4-

69). הדגמות מס' 8,9,10 בבקשת הפטנט (שם: עמ' 16) מצביעות על כך שחוטים העשויים מן הסיב הנתבע, משמרים את שיעורי החוזק בנוכחות הממס (ואף ניכרת מגמה חיובית מסוימת בערכי החוזק עס עליית שיעור הממס השארית).

בנוסף, מוצרי מיגון אנטי בליסטיס הנתבעים בבקשה (תביעות מס' 24-26 לבקשת הפטטנט), הינם בעלי יתרון ממשי על פי הבקשה. הדגמות הבקשה מצביעות בבירור על יתרון וה ביחס לסיבים

נטולי ממס שאריתי, אשר היו בשימוש התעשייה במועד הקובע. ראו למשל ניסוי השוואתי 4

(תואר לעיל בפרק "עיקר ההמצאה") ממנו עולה כי איכות המיגון שנמצאה במוצר המיוצר מן הסיב בו נותר ממס גבוהה מזו המיוחסת למוצר ללא הממס (524 שווה ערך בהתאמה ל- 2ז/0א/241 לעומת 1/6/32 21.4).

0. ראו גם ניסוי השוואתי 5 (בקשת הפטנט, עמ' 14) במסגרתו יוצר מוצר העשוי מחוט, העשוי סיבים

מסוג 276618 51475. דוגמת המקור ללא ממס, הושוותה למוצר דומה המיוצר תוך שימוש בממס (הדגמה 2, שם, עמ' 14-15). תוצאות הניסוי הראו כי תכונותיו המכניות של החוט בשני הניסויים נותרו דומות (עמ' 14 שורות 30-31), על אף שהודגמו נתוני מיגון גבוהים יותר במוצר עם

הממס לעומת המוצר ללא הממס (גודל 5 של ?ום/שא/1 28 לעומת ?1/86/3 23.8).

1. בקשת הפטנט אף מדגימה עלייה באיכות המיגון, ככל שעולה אחוז הממס בסיב, בניגוד לתפיסה הרווחת ובאופן בלתי צפוי. בניסוי השוואתי .6 והדגמות 3-7 (בקשת הפטנט, עמ' 15) יוצרו חוטים

מסוג 18ח66תץ12 576 ו- 8וח66מץכ 5%75. הופקו דוגמאות של החוט, כאשר בכל אחת מהן היו אחוזי ממס גבוהים יותר (מ-0 עד 1.2%). תוצאות הניסוי הראו כי על אף שתכונות החוט לא הושפעו מהממס (שם, עמ' 15 שורות 19-20), התקבלו נתוני מיגון גבוהים יותר ככל שעלה אחוז הממס בסיב. זאת, בניגוד למצופה שכן הוסכס כי קיים קשר בין תכונותיו המכניות של הסיב לבין איכויות המיגון של המוצר העשוי ממנו (ראו למשל: סעיף 63-66 לסיכומי המבקשת; חקירת ד"ר רמורטי: פרוטוקול 1, עמ' 117 שורות 11-23), ואס הראשונות אינן משתנות ודאי שהאחרונות אינן צפויות להשתנות בנוכחות ממס.

2. לסיכום ולאור כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי כלל תביעות בקשת הפטנט הינן בעלות התקדמות המצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק.

י"ד. השילוב בין פרסוס 12'311. לבין גרף הרקולס - טענה חדשה?

3. במסגרת סיכומיה בתשובה העלתה המתנגדת טענה בדבר השילוב המובן מאליו לכאורה בין

פרסום 12'311 לביןו הפולימר הספציפי המתואר בגרף הרקולס. בהמשך לכך הוגשה על ידי המבקשת בקשה למחיקת סעיפים מס"10, 13, 16, 17, 48 מסיכומי התשובה של המתנגדת - היא בקשת המחיקה 2. על מנת להכריע בבקשה הנ"ל עיינתי בקפידה בבקשת המחיקה 2, בתשובת המתנגדת לה מיוס 8.8.2012 ובתשובת המבקשת לתגובת המתנגדת מיוס 19.8.2012. כאמור לעיל, בהחלטתי מיוס 23.9.2012 לא מצאתי מקוס להיעתר לבקשת המתנגדת ולהורות באופן חריג על הגשת סיכומים משלימים מטעם המבקשת או לקיים דיון בעניין אה. ואת, לאור עיתוי הגשת הבקשה ומאחר ששוכנעתי כי כלל טענות הצדדים מצויות בפני באופן מלא וממצה.

4. במסגרת בקשת המחיקה 2 גרסה המבקשת כי המדובר בטענה חדשה אשר הועלתה מטעם המתנגדת בשיהוי ניכר - היינו במסגרת הסיכומים בתשובה - ויש בה כדי להרחיב את חזית

המחלוקת שנתחמה בין הצדדיס זה מכבר ולפגוע בזכויותיה הדיוניות של המבקשת. עוד טוענת המבקשת כי גרף הרקולס הובא במקור אך ורק לשסם ביסוס טענת המתנגדת לפיה ניתן לחשב באמצעות הגרף את ערכי הצמיגות האינטרינזית של חומר הגלס המתואר בפרסום 10'311. המבקשת הציגה את פסק הדין שניתן בע"א 908/01 יכין יצוא (תוצרת חקלאית טרייה) בע"מ נ' ]ד 1 50 זפ א זזאזת עו אה זאד בסעיף 4 (פורססם בנבו 3.1.2002 - להלן: "פס"ד יכין"), שנקבע כי בית המשפט ימנע מלדון בטענה חדשה שהועלתה במסגרת סיכומי התשובה שכן הדבר עלול לפגוע בבעל הדין שכנגד, אשר ממנו נמנעת זּכות התגובה לטענה החדשה.

המתנגדת מודה כי המדובר בטענה חדשה אך גורסת כי אין בה כדי להקנות למתנגדת יתרון בלתי הוגן. לגישתה, זמינותו המסחרית של הפולימר הספציפי המתואר בגרף הרקולס, קודם למועד הקובע אינה שנויה במחלוקת בין הצדדיס. המתנגדת ציינה כי על פי פס"ד יכין אשר הובא מטעס המבקשת תתכנה טענות אשר העלאתן במסגרת סיכומי התשובה לא בהכרח תביא למחיקתן.

בנוסף, נטעו כי נוכח אופיו הייחודי של הליך ההתנגדות לפטנט אשר אינו שקול לגישתה להליך משפטי רגיל, קיימיס טעמיס אשר יש בהם כדי להכשיר "הפרות דיוניות" מצד המתנגדת. טעמיס אלו נובעים, לטענת המתנגדת, מן הצורך להבטיח כי מבקש הפטנט אכן זכאי לבלעדיות בגין המצאה הנתבעת, הצורך בהגנה על אינטרס הציבור ממנו נגזר הצורך להבטיח את טוהר הפנקס לבל ירשס בו פטנט בלתי תקף, כמו גס חובת החקירה המוטלת על בית הדין ברשות הפטנטים, הנובעת בין היתר מהוראת סעיף 34 לחוק.

לטעמי לא ניתן לקבל את הטענה כי אופיו הייחודי של הליך ההתנגדות, והבלעדיות בטכנולוגיה

אשר עשויה להינתן למבקש הפטנט בסופו של יום, מקנה למתנגד זכות לקיוס הפרות דיוניות. בהליך התנגדות, ממש כמו בהליך משפטי רגיל, שומה על היושב בדין לדאוג למשפט צודק והוגן ולהבטיח כי אף לא אחת מזכויותיהן הדיוניות והמהותיות של הצדדיס לא תפגענה או תקופחנה. בנוסף, בחקקו את הוראות הדין המתייחסות להליך התנגדות לפטנט, לא נעלמו מעיני המחוקק זכויות המתנגד לפטנט והתאפשרו לו וכויות כאלה ואחרות אשר נמנעו ממבקש הפטנט. את אותו איזון עדין שיצר המחוקק בין.

לאור מסקנותיי בדבר עיקר האמצאה הנתבעת בתביעה מס' 1, אין בעינה מן התיקים האירופיים כדי לשנות מן הניתוח דלעיל לעניין סעיף 5 לחוק. בהקשר זה יצוין כי פרסומי 2-15 אפילו לא אוזכרו בהס.

כ. טענות נוסיפות מפי המתנגדת

כ. (1). טענות בהסתמך על תיקים אירופאים 2'828ת ו - 641'פת

4. בפרק ז' לסיכומיה (עמ' 36-39), טענה המתנגדת להתנהלות לקויה לכאורה של המבקשת במהלך בחינת הפטנט ולהפרת חובות הגילוי בהתאם לסעיפים 17 ו - 18 לחוק. בכתבי טענותיה מימים 5 ו - 8.3.2015 חזרה המתנגדת על טענותיה בפירוט יתר, ובעשותה כן הסתמכה על העולה לגישתה מן התיקים האירופיים. כמו כן העלתה המתנגדת טענות לעניין נטל ההוכחה הראוי בהליכי התנגדות לפטנט (לדיון: סעיפים 208-209 להחלטה וו), וכן טענות לעניין עיקר האמצאה הנתבעת בתביעה 1 (לדיון: 46-55 להחלטה זו). ראשית תובא סקירת התיקים האירופיים ולאחריהם יובאו טענות המתנגדת וטענות המבקשת בהקשר זה:

כ. (1()1). סקירת התיקים האירופיים

5. המדובר בשני תיקים אירופיים אשר מקורס בבקשה בינ"ל 0:1/1.1999/000099ק. לאחר שנתקבל דו"ח חיפוש בינלאומי, ללא פרסומים קודמים שוללי חידוש או התקדמות המצאתית,

ביוס 2.5.2001 הוגשה בקשה לכניסה לשלב האזורי ב- 520 עבור בקשת פטנט 32'828. ביוס 2 הוגשה ב- 5202 בקשת פטנט 32'641 כחלוקה מבקשת פטנט 2'828. עבור בקשת

פטנט 2'641 הופק דו"ח חיפוש אירופאי שכלל את הפרסומים שהועלו בדו"ת החיפוש הבינלאומי הנ"ל.

6. ביוס 24.10.2002 ניתנה החלטת ה - ₪20 לאשר לרישום את בקשת הפטנט המקביל 828'ק. תביעות הפטנט כללו תביעה עצמאית מס' 1 לסיב, אשר היתה רחבה מתביעה 1 בבקשת פטנט מס' 9, בשל כך שחסרה את תכונת הכוללה. ביוס 4.12.2002 הוגשה התנגדות לפטנט 0'828 מטעם חברת /.2 6זס6סזטת (להלן: "6עס6סעטת") (סומן ע"י המתנגדת כאן כנספח ב5). ביוס 3 במסגרת כתב טענותיה (סומן ע"י המתנגדת כאן כנספח ב6) טענה 06026עט להעדר חידוש בפטנט לאור שני פרסומים: 12'311 (01) ופטנט נוסף (22) אשר פורסם ביוס 4.5.2000 ולפיכך אינו בבחינת פרסוס קודם בהתאם לדין בישראל). לשס הנוחות צורף להתנגדות ב התרגום לאנגלית של 01 (03) ו -6זסססעטם (בכתב טענותיה) הבחירה כי ההפניות לפרסום 221 בהתנגדות מתייחסות לתרגום זה (223). 6עס6סעט צירפה בנוסף את גרף הרקולס (04) על מנת לבסס בקירוב את ערך הצמיגות האינטרינזית בפרסוס 21. ביוס 10.2.2004 ביקשה המבקשת לתקן את תביעות פטנט מקביל 37'828 ולשס כך הגישה ל- מסופוטנכ] מסטופסקקס (להלן: "כ01") שתי בקשות חלופיות לתיקון הפטנט: 1. (600651 תוג]/\) בקשה לצמצום תביעה 1

על ידי הוספת תכונת הזחילה או 2. (160₪657 ץז11[13אט\/) בקשה לצמצום תביעה 1 על ידי הוספת תכונת הזחילה ותכונה נוספת המתייחסת לאופן סיעוף מולקולת הפוליאתילן. ביוס

77

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4 הודיעה 6ז60סעט כי אין לה טענות נוספות וכי היא מסכימה למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק. ביוס 27.4.2004 שלח ה - 002 לצדדים צימון לשימוע הקבוע ליוס 3.2.2005 (סומן ע"י המתנגדת כאן כנספח ב1). במסגרת הזימון הודיע ה - 02 (בלשון חופשית) כי שתי בקשות התיקון אינן יכולות לשמש כבסיס להותרת הפטנט על כן בהיותן לקויות באופן משמעותי לאור דרישות הדין האירופאי. ה - 02 ציין כי התיקוניס שנתבקשו אינם עומדים בדרישות "פורמליות" (ככותרת סעיף 1 לזימון) המנויות בסע' 2(123) ו- 84 ל- ‏ ₪26. בנוסף העלה ה- םס

(סעיף 2 לזימון) השערה לפיה יתכן שאפילו תתקבל אחת מן הבקשות לתיקון הפטנט, שאף אז יתכן שתביעות הפטנט תחשבנה נעדרות חידוש שכן סביר לשער כי האלמנטיס שביקשה המבקשת

להוסיף לתביעה 1 מצויים באופן אינהרנטי בפרסומים 1/03 ו - 2כ. עוד הוסיף ה- 02 כי בדרך כלל, טענות כנגד ההשערה הנ"ל מצריכות תמיכה מספקת בצורת הצגת נתוני השוואתיים

מתאימים. ביוס 2.12.2004 הגישה המבקשת שתי בקשות חלופיות לתיקון הפטנט 600651 תוגּ]/ן (16651 7ז1!!18אט\/ 0תג), במסגרתן תיקנה את הליקויים ה"פורמליים". בנוסף ביקשה המבקשת למחוק את תביעות מס' 1-8 (תביעות מוצר), 9, 14-17 (תביעות תהליך), 18-22 (תביעות שימוש), ולהישאר עם תביעות לתהליך מסויס ליצירת סיב מסוים. ביוס 20.1.2005 גימן ה - 0 את הצדדים לשימוע בפניו, אך 6עסססזטם הודיעה ביוס 27.1.2005 כי תעדר ממנו. בסופו של דבר ניתנה ביוס 28.2.2005 החלטה מנומקת מטעם ה - 0 (סומן ע"י המתנגדת כאן כנספח ב4), במסגרתה נתקבלה הבקשה העיקרית לתיקון תביעות הפטנט (600651ע ם1/]81) אשר הוגשה על ידי המבקשת במסגרת הדיון מיוס 3.2.2005 אליו כאמור לא התייצבה 6זס6סצטת (החלטה סופית,

סומנה ע"י המתנגדת כאן כנספח ב3). תביעות הפטנט הנוכחיות כאמור, תובעות תהליך ליצירת סיב. תביעה תלויה 2 תובעת סיב בעלת תכונת זחילה.

ו תיק בחינת בקשת פטנט מס' 1256641 2 (נספח ג' לכתב טענות המתנגדת)

בקשה זו הינה בקשת חלוקה מפטנט 0'828. ביוס 16.8.2002 הוגשה בקשת הפטנט ביחס לסיב בעל תכונות מסוימות. גס כאן, תביעה עצמאית מס' 1 לסיב המוגדר על ידי תהליך, ולפיכך היתה שונה מתביעה 1 בבקשת פטנט נשוא הליך זה. ביוס 30.12.2003 מעלה בוחן הפטנטים תהייה (בסימן שאלה) בדבר מידת הרלוונטיות של פרסומים 2כ ו- ₪23 שצוטטו בפטנט ההורה לדרישת החידוש בבקשת הפטנט שבבחינה. לאחר הליך בחינה ממושך, וביוס 13.9.2004 נשלח למבקשת זימון לדיון בפני ה- 02 הקבוע ליוס 3.2.2005 (הקבוע ממילא לדיון בפטנט ההורה 20'828). קדמה לכך בקשה מטעם המבקשת מיוס 11.2.2004 לתיקון תביעות הבקשה בדומה לתביעות המוצר בבקשה נשוא ההליך שבפני. ביוס 6.12.2004 ויתרה המבקשת על תביעות המוצר 1-15 והגישה סט תביעות חדשות 1-7 בגין תהליך ליצור סיב. לאחר מועד הדיון הוציא בוחן הפטנטים

.8

.9

.0

.1

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

האירופאי החלטה מנומקת ובה דחה את תביעות בקשת הפטנט לאור אי עמידה בדרישות המנויות בסע' 2(123) ל - 26 שאינן נוגעות לחידוש או התקדמות המצאתית בהמצאה הנתבעת.

כ. (2()1). טענה להפרת חובת הגילוי מכוח סעיף 17(ה) לחוק

לטענת המתנגדת, למעשה לא התקיימה בחינה מהותית של בקשת הפטנט, לאור קיבולה מכוח סעיף 17(ג) לחוק, על בסיס פטנט אמריקאי מקביל אשר בבעלות המבקשת.

טוענת המתנגדת כי יש לפרש את הוראת סעיף 17(ה) לחוק כמחייבת את המבקשת לדווח לבוחן הפטנטיס הישראלי באשר לעוללות התיקים האירופיים. לגישתה, פרשנות לביטוי "הפטנט המקביל" בסעיף 17(ה) לחוק, המתייחסת לפטנט הספציפי מכוחו נתבקשה הפעלת סעיף 17( - הינה שגויה. עוד נטען כי במועד בו ביקשה המבקשת את הפעלת סעיף 17(ג) לחוק (29.8.2005), כבר עמדה לנגד עיניה עמדת המשרד האירופי ב- ₪7'828 לעניין סוגית החידוש בתביעות הפטנט. לגישת המתנגדת המבקשת לא ניסתה להתמודד עם עמדת המשרד האירופי ותחת זאת מחקה את תביעות המוצר ונותרה עם תביעות לתהליך בלבד. באשר לתיק אירופי 2'641, טענה המתנגדת כי בקשת הפטנט סורבה על ידי הבוחן באירופה עוד לפני שהמבקשת ביקשה מהבוחן הישראלי בחינה בהתאם לסעיף 17(ג) לחוק. לפיכך ולשיטת המתנגדת, הפרה המבקשת את חובת הדיווח המוטלת לכאורה על המבקשת לפי סעיף 17(ה) לחוק וממשום כך יש להורות על דחיית בקשת הפטנט.

לטענת המבקשת, בקשת הפטנט קובלה כדין מכוח סעיף 17(ג) לחוק על בסיס פטנט מקביל 15'533ז

שניתן בארה"ב. לגישתה, סעיף 17(ה) לחוק מטיל על המבקשת חובה לעדכן את הרשות בדבר הליכי לביטול או הליכי התנגדות הנוגעים לפטנט זה ותו לא. בנוסף, טוענת המבקשת כי אף שאין עליה חובת בדין, הגדילה לעשות ועדכנה את הרשות על קיוס הליך ההתנגדות כנגד

פטנט 2'828 ואף צירפה לרשימה שהגישה את הפרסוס היחיד הרלוונטי להליכיס דנן, היינו

1 . לגישתה לא היה מקובל לצרף את גרף הרקולס, שכן ה-00) לא איוזכרו בוּימון ולא הסתמך עליו או סבר שהמדובר באסמכתא מהותית.

בקשת הפטנט אכן קובלה לפי סעיף 17(ג) לחוק הקובע כי בשעת בחינת בקשה לפטנט, בהתקייים תנאים מסוימים (המפורטים בסעיף, והמתקיימים בענייננו), תחשב בקשת הפטנט כעומדת בתנאי החוק לעניין כשירות הבקשה לפטנט. לשון הסעיף:

"17(ג) בקשה שנתקיימו לגביה התנאים המפורטים להלן, רואים אותה כאילו נתקיימו לגביה הוראות סעיף 1, 5, 8, 12 ו-13 -

2) המבקש הגיש בקשה למתן פטנט על אותה אמצאה (בסעיף זה - בקשה מקבילה) וקיבל

את הפטנט, במדינה ששמה מופיע ברשימה שפרסם הרשם ברשומות (בסעיף זה - פטנט מקביל)... "

לאור הוראת סעיף 17(ג), שלשונה ברורה ומפורשת, אין בידי לקבל את טענת המתנגדת לפיה בקשת פטנט שקובלה על פי סעיף זה לא נבחנה מהותית. סעיף החוק מטרתו לאפשר לבעל בקשת הפטנט לבקש מבוחן הפטנטיס הישראלי, להתבסס על כך שבקשת פטנט מקבילה (מכוחה מוגשת בקשת הפטנט הישראלית), עברה בחינה מהותית באחת מן המדינות המאושרות ונרשם בגינה שם

פטנט. מעיון בתיק בחינת פטנט המקביל 115'533, עולה כי ביוס 30.12.2004 הוציא בוחן הפטנטים

הודעת קיבול מנומקת ומפורטת ביחס לבקשה. הנה כי כן, בקשת הפטנט המקביל 115'533, עברה בחינה מהותית.

יושס אל לב, כי סעיף 17(ג) אינו מפקיע את שיקול דעתו של הבוחן, המעוגנת בסעיף 17(ד) לחוק להחליט כי יש מקום להוסיף ולבחון בקשת פטנט מסוימת וכי לפיכך אין מקום לקבל את בקשת הפטנט לפי סעיף 17(ג) לחוק (החלטת כב' רשם הפטנטים, א. קלינג, בעניין השגה על החלטת בוחן בפטנט 168734 אנה וראובן ברמן (פורסם באתר הרשות 11.12.2012).

באשר לטענת המתנגדת בדבר חובת הגילוי המעוגנת בסעיף 17(ה) לחוק, להלן תובא לשונו: "מתקיימים הליכים לביטול הפטנט המקביל או מתקיימים הליכי התנגדות למתן הפטנט המקביל מחוץ לישראל, יודיע על כך המבקש לרשם, לא יאוחר ממוחות. ראשית ה - כ022) באירופה התייחס לפרסוס זה ולתרגומו כמקשה אחת (21/23) והפנה לתרגוס לצורך נוחות השפה בלבד. בנוסף, במסגרת חובותיה על פי הדין

בארה"ב, ציינה המבקשת ברשימה את פרסוס 311'ק1.

באשר לגרף הרקולס, שהרי מסמך זה הובא לראשונה על ידי המתנגדת במסגרת תיק פטנט אירופאי 82'828. כאמור לעיל, גרף הרקולס לא אוזכר אפילו על ידי ה - 002 או בוחן הפטנטיס באירופה, וממילא לא נדון לגופו. בנוסף, גרף הרקולס אף לא צוטט כנגד הפטנט המקביל 15'533ז

שהוגש מטעס המבקשת בארה"ב. ולפיכך פטורה היתה המבקשת מלאזכרו ברשימה שהגישה במענה לדרישת הרשות בישראל לפי סעיף 18.

יווכר כי פרסוס קודס 12'311 ותרגומו לאנגלית, כמו גם גרף הרקולס עמדו במוקד הליך ההתנגדות שבפני ונערכה לגביהם, דיון מהותי ומעמיק, אשר בסופו נקבע כי אין בהס כדי לשלול חידוש או התקדמות המצאתית מן האמצאה הנתבעת. יוזכר עוד כי המבקשת לא ניסתה להכמין

את דבר קיומו של פרסוס קודס 12'311 או את העובדה כי הפרסוס הובא במסגרת הליך התנגדות לפטנט המקביל 0'828 ב- כ20א. נהפוך הוא.

בנסיבות אלו, לא מצאתי כי בתשובת המבקשת לדרישה על פי סעיף 18 נמסר פרט מטעה. אף לא התרשמתי כי המבקשת נמנעה מעדכון הרשות באשר לשינוי משמעותי ברשימת האסמכתאות או הפרסומיס שהיא חייבת בעדכונן לפי הוראות סעיף 18א. אי לכך, איני סבורה כי המדובר בנסיבות חריגות המצדיקות נקיטת פעולה עונשית כנגד המבקשת, ודאי שאין צידוק ראוי להיעתר לבקשת המתנגדת ולמנוע מן המבקשת את רישוס הפטנט על שמה מכח הוראת סעיף 18ג(1) לחוק. ואת ביחוד מאחר שהפרסומים, לגבי הש טענה המתנגדת כי קיימת חובת גילוי, נבחנו בקפידה רבה ונידונו בפירוט במסגרת הליך ההתנגדות שבפני, ונמצא כי אין בהס כדי לשלול פטנט מן האמצאה המבוקשת. ראו לעניין וההלכה ביהמ"ש העליון בע"א 2972/95 יוסף וולף ושות' בע"מ נ' דפוס בארי שותפות מוגבלת (פורסם בנבו 6.7.1999) (להלן: "פסה"ד בעניין וולף"). שכן נקבע בסעיף 11 כדלקמן:

"הן לפי סעיף 182(א) והן לפי סעיף 18ג(1), הסנקציה של ביטול הפטנט, או של אי -רישומו מלכתחילה, מסורה לשיקול-דעתו של בית "המשפט

(או של הרשם). במקרה שלנו, לא זו בלבד שבית-המשפט הגיע למסקנה שלא נהגו בחוסר תום -לב באשר לאי-גילוי הפרסומים, אלא שבית-המשפט טרח ובדק את השפעתם האפשוית של הפרסומים הקודמים על תקפות הפטנט. מאחר שהגיע למסקנה כי לא היה בפרסומים אלה דבר שיכול היה למנוע את רישומו של הפטנט, צדק בית-המשפט שלא הטיל על דפוס בארי את הסנקציה של שלילת תוקף הפטנט. "

כ. (4()1). טענה להפרת חובת תום הלב בהליכי בחינה

טוען ב"כ המתנגדת כי על מבקש הפטנט מוטלות חובות תוס לב וגילוי מוגברות כלפי בוחן הפטנטים. בעניין זה מפנה ב"כ המתנגדת לת"א (נצ') 14/92 פלסאון מפעלי מעגן מיבאל בע"מ נ' פרדי פריינט (פורסם בנבו, 26.8.1993) (להלן: "פסק הדין בעניין פלסאון"). שכן קבע כב' השופט הבכיר (כתארו אז) ג. גינת, ביחס להפרת חובת הגילוי לפי סעיף 18 (קודס לחקיקת סעיף 18ג') כי חובת תוס הלב חלה על המבקש מעצם הגשת הבקשה לפטנט, אשר הינו מטיבו הליך חד צדדי. עוד מפנה המתנגדת להחלטה בת"א 18514-12-13 מגנטיקה אינטראקטיב בע"מ נ' אמברוזיה סופרהרב בע "מ (פורסם בנבו, 2.1.2014) (להלן: "החלטה בעניין מגנטיקה"). בהחלטה זו, קבע כב' השופט הבכיר ג. גינת כי בנסיבות העניין, על בעלת הפטנט הרשום בישראל, העותרת לצו מניעה זמני במעמד צד אחד במסגרת תביעה להפרת הפטנט, מוטלת החובה לעדכן את בית המשפט כי בקשת פטנט מקביל שהוגשה על ידה סורבה בארה"ב.

המבקשת טוענת כי חובת תוס הלב כלפי בוחן הפטנטיס בה מחויב מבקש הפטנט עוגנה על ידי המחוקק בסעיף 18ג' לחוק ולפיכך פסק הדין בעניין פלסאון (אשר ניתן לפני חקיקת סעיף 18ג') אינו רלוונטי עוד. בנוסף לגישתה, פסק הדין הנ"ל סוייג לאחר שנקבעה הלכה מאוחרת יותר על ידי

ביהמ"ש העליון בפסה"ד בעניין וולף. באשר לפסה"ד בעניין מגנטיקה נטען כי המדובר בבקשה לצו מניעה זמני אשר ידוע כי במסגרתה חלות הלכות מחמירות, כן ציינה כי בפסק דין זה ביהמ"ש דחה את הבקשה לצו מניעה בלבד ולא את תביעת ההפרה כולה.

שבתי ובחנתי את התנהלות המבקשת כלפי בוחן הפטנטיס הישראלי, ואת טענות המתנגדת לאור התיקים האירופאיס, עליהס מבססת היא את טענותיה להפרת חובת תוס הלב לכאורה מצד המבקשת. ואת על אף שכבר הכרעתי לעיל, כי המבקשת עמדה במלוא חובות הגילוי המוטלות עליה כלפי בוחן הפטנטים, הן מכח סעיף 17(ה) (ואף הגדילה לעשות מעבר לחובתה זו, בעדכנה את הרשות ביחס להליכי ההתנגדות המתקיימים כנגד הפטנט המקביל 32'828 ב- 0עם) והן מכח סעיף 18 לחוק; וכי לא מצאתי כל צידוק להורות על סירוב הפטנט המבוקש מכח סעיף 18ג'|1) כמו גם לאור הלכת ביהמ"ש העליון בפסה"ד בעניין וולף. מסקנתי היא כי המבקשת התנהלה בתוס לב מול רשות הפטנטיס הישראלית.

לפיכך, מתייתר לטעמי הצורך לדון בשאלה התיאורטית באשר לשאלת קיומה של חובת תוס לב כללית ועצמאית המוטלת על מבקש הפטנט ממועד הגשת הבקשה, אשר הפרתה עשויה להביא לדחיית בקשת הפטנט, במנותק מן הסנקציה אותה קבע המחוקק במפורש בהוראת סעיף 18ג/1) לחוק. אפילו אניח לצורך הדיון כי קיימת בדין חובה שכזו, שאף אז איני סבורה כי ניתן היה ללמוד על היקפה ומהותה מן ההחלטה בעניין מגנטיקה. ראשית, החלטה גו נקבעה לאור ההלכות המחמירות (למשל, חובת גילוי מוגברת) החלות באופן ספציפי על המבקש צו מניעה ומני מבית המשפט במעמד צד אחד. קייס קושי לדעתי לקבוע כי בקשה לפטנט הנבחנת על ידי בוחן הפטנטיס ברשות, הגס שנידונה בהליך חד צדדי, שקולה במהותה לבקשה לצו מניעה ומני המוגש במעמד צד אחד, כנגד אישיות משפטית מסוימת. עוד ספק רב בעיני אם ראוי להחיל על מבקש הפטנט, מבלי שהדבר יעוגן מפורשות בחוק (המאזן בוהירות ובקפידה את וכויות מבקש הפטנט אל מול חובותיו), את ההלכות המחמירות החלות על המבקש צו מניעה ומני במעמד צד אחד. בנוסף, מן ההחלטה בעניין מגנטיקה עולה כי ממילא אף לדעת ביהמ"ש הנכבד קיים חוסר ודאות באשר לקיומה של חובת דיווח גורפת ביחס לעוללות הפטנטיס המקבילים לפטנט שנרשם בישראל (נראה כי הדבר תלוי במספר הפטנטים המקביליס הקיימיס ובמדינה בה נבחנו) (ראו שם: עמ' 9 שורות 9). כאמור איני רואה צורך לקבוע מסמרות בעניין זה, לאור התרשמותי כי המבקשת פעלה בתוס לב כלפי רשות הפטנטים.

כ.(5()1). נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיה בהליך התנגדות לפטנט

בסיכומיה, פרק ד.3 סעיפים 65-70, בפרק העוסק בשאלת החידוש באמצאה הנתבעת, התייחסה המתנגדת לעניין נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיה בהליך התנגדות לפטנט. לטענתה, הנטל הראייתי שנדרש ממנה בהליך ההתנגדות מתמצה בהטלת ספק בכשירות האמצאה הנתבעת לפטנט. עוד טוענת כי משעשתה כן, עובר נטל הראיה למבקשת לשוב ולהוכיח אקטיבית ופוזיטיבית את כשירות אמצאתה לפטנט.

מנגד טענה המבקשת כי אכן נטל השכנוע להראות כי האמצאה כשירת פטנט מוטל על כתפיה, אלא שהמתנגדת אינה פטורה מנטל הבאת ראיה לשם הוכחת טענותיה בהתנגדות. לדידה של המבקשת, גישת המתנגדת לפיה תפקידה להעלות טענות בעלמא ולצפות מן המבקשת להפריכן, נוגדת את הדין. עוד נטען כי בנסיבות העניין משעמדה המבקשת בנטל המוטל עליה, והראתה כי פרסומי הידע הקודם עליהס הסתמכה המתנגדת אינס מכיליס את כלל רכיבי האמצאה נשוא בקשת הפטנט, חוזר נטל הבאת הראיות לפתחה של המתנגדת, וזו האחרונה לא עמדה בו.

הגישה לפיה הטלת ספק בכשירות אמצאה נתבעת לפטנט, מתמצה בהעלאת טענות על ידי המתנגדת ללא תמיכתן בראיות מספקות אינה ראויה ואף אינה משקפת את הדין. כבר נקבע לא אחת כי לפתח המתנגדת רוב נטל ראשוני, לפרט ולהסביר כדבעי בכתב טענותיה כיצד יש בפרסומיס הקודמיס שהציגה כדי לשלול את כשירות האמצאה הנתבעת לפטנט (החלטה

בהתנגדות לבקשת פטנט מספר 127682 (בקשה לפרטים נוספים) .צ.א ]5% נ' |![6שעסחסזז .6], (פורסס באתר הרשות, 24.3.2003)). (להלן: "עניין [[6שוץ11006") שכן נקבע בעמ' בסעיף 7 להחלטה :

"אס לא תחוייב מתנגדת ליתן רמה מינימלית של הסבר, הכיצד יש במסמכים השונים כדי לשלול העדר חידוש, ובמיוחד העדר התקדמות אמצאתית, הרי די היה בכתב טענות בן שני סעיפים: האחד - טענה כללית להעדר חידוש והתקדמות אמצאתית, והשני - רשימת מסמכים. והדי לא ייעלה על הדעת כי רמת פירוט עובדתית זאת *היה בה כדי לאפשר למבקשת לדעת ולהבין מה נטען כנגד אמצאתה. אין לחייב מבקשת לעסוק במלאכת ניחוש כדי לדעת מה נטען נגדה, אין בשיטה כזאת כדי להועיל לקידום ההליך בפני הדשם ולהגדיר את תחוס המחלוקת שבין הצדדים."

חובת ו המוטלת על המתנגדת משתרעת וחלה אף על הראיות המוגשות מטעמה, לאור חובת המתנגדת לפרט כבר במסגרת כתב טענותיה את כלל הפרסומים הקודמיס עליהס תתבסס במסגרת ראיותיה, לשם הוכחת טענותיה כי האמצאה אינה כשירת פטנט (החלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 149319 1.06 [סחסזוסחיזסוח1 2000 א!)ןתד נ' אס סיסטמס (בקשה לתיקון כתב טענות) (פורסם בנבו 9.6.2007) והחלטה בעניין אורכוטק. כך אף נקבע בהחלטת כב' רשם הפטנטיס בהתנגדות לבקשת פטנט מס' 137053 אשר חביב נ' המפתח המסתובב בע "מ (פורסמה באתר הרשות, 17.02.2009) לשון ההחלטה:

"על המתנגד לפרט בכתב טענותיו ובראיות?ו את עילות ההתנגדות, כאמור בתקנה 58 לתקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים (אגדות), תשכ"ח - 1968 ואין הוא רשאי לזרוק כלאחר :ד ערימה של פרסומים, מהס על הרשם לבור את המוץ מן התבן כדי לתמוך בטענותיו של המתנגד. התנהגות כזו מצד המתנגד אך פוגעת בזכותו של המבקש להתגונן כנגד טענות המתנגד, שכן נמצא הוא בסיכון. כיצד יוכל הוא להפריך את טענות המתנגד בראיותיו אם אין הוא יודע מה נטען כנגד כשירות הבקשה לפטנט...2 (הדגשות אינן במקור)

משעלה ביד המתנגדת לצאת ידי חובתה זו, נודד הנטל אל כתפי המבקשת, להפריך את ראיות המתנגדת ולסתור את טענותיה. שעה שעלה בידי המבקשת לעשות כן, חוזר הנטל הראייתי אל כתפי המתנגדת (פרשת ץ1.111 11). כך בסופו של יוס, על המבקשת להראות כי במאזן ההסתברויות, עלה בידה להצביע על כך כי האמצאה הנתבעת כשירת פטנט. לא צלחה המבקשת במשימתה זו, תחשב המתנגדת כמי שעמדה בנטל הרובצ לפתחה, להטיל ספק בכשירות האמצאה הנתבעת לפטנט.

כפי שעולה מן הניתוח לדעיל בעניינו, את עדותו של ד"ר רמורטי, מצאתי בחלקה רווית כשלים וסתירות (עליהס הצבעתי לעיל) לעומת עדותו של מר סטימן אשר נמצאה בעיני מהימנה, סדורה וקוהרנטית ולפיכך עדיפה בעיני. מניתוח כלל הראיות העומדות בפני השתכנעתי כי במקריס מסוימיס לא עמדה המתנגדת אף לא בנטל הראייתי הראשוני המוטלהעד. בנוסף, טענות המתנגדת אינן בבחינת מענה קביל לסיכומי המבקשת שכן אלה האחרונים אינס כולליס כל טענה חדשה או מפתיעה.

כ. (3). פעולות מהן נמנעה לכאורה המבקשת

בסעיף 68 לסיכומיה, פירטה המתנגדת רשימת "פעולות" מהן נמנעה לכאורה המבקשת, ואי לכך יש לטענתה לגזור מכך מסקנות ראייתיות לחובת האחרונה. מקובלת עלי טענת המבקשת, כי לא ניתן לצפות כי פעולות מסוימות תבוצענה על ידה (למשל פנייה לחברה מתחרה לצורך ברור באשר למפרט הטכני של סיביה במועד שקדס לתאריך הקובע). פעולות אחרות, כגון פניה לשותפתה היפנית של המבקשת, בוצעו על ידי המבקשת. נושא אחרון זה העסיק רבות את המתנגדת במסגרת טענותיה ועל שוס כך מן הראוי להתעכב עליו.

ניכר כי בין המבקשת לבין החברה היפנית הרשומה כבעלי בקשת הפטנט בפרסום 12'311 קיים ככל הנראה שיתוף פעולה מסחרי, והמבקשת לא הכמינה עובדה זו במסגרת הליך זה. מהימניס בעיני הסברי מר סטימן לפיהס המבקשת עשתה ככל שאל ידה לקבל משותפתה היפנית פרטים רלוונטיים להליך ההתנגדות דנן, אך ללא הצלחה (תצהיר סטימן ס' 13, פרוטוקול 11 עמ' 81 שורות 2). מכל מקום, מעת שעלה בידי המבקשת להצביע על כך כי אף לא אחד מפרסומי הידע הקודם מתארים במפורש או אינהרנטית את האמצאה הנתבעת, ובהעדר ראיות מפריכות מטעמ המתנגדת, שוב אין עוד צורך בדיון תיאורטי בשאלת הצורך בפנייה לשותפה היפנית (הגם שהתרשמתי כי פניה זו כאמור נעשתה על ידי המבקשת).

טענת המתנגדת בדבר הימנעות המבקשת לכאורה מחקירת ד"ר רמורטי בעניין ניתוח סיבים, ככל שזו בוצעה, נידונה לעיל בפרק יב.(3) בסעיף 109 להחלטה זו, והוכרע כי אין לקבלה. הנה כי כן, דין

טענות המתנגדת כפי שהובאו בפרק ד.3 לסיכומיה, להידחות.

כ"א. סוף דבר

לאור כל האמור לעיל במצטבר, מאחר שנמצא כי תביעות בקשת הפטנט כשירות לאור הוראת סעיף 14), 24) ו - 5 לחוק, שעה שנדחו יתר טענות המתנגדת כנגד בקשת הפטנט ומבקשת הפטנט, אחרי שעמדו בפני מסמכי התיקים האירופיים כפי שהגישה אותם המתנגדת, ונדחו טענותיה בהסתמך עליה ומאחר שהשתכנעתי עוד כי אין בתיקיס האירופאים כל תרומה לחקר האמת ולעשיית צדק בהליך שבפני, הריני קובעת כי דין ההתנגדות לבקשת הפטנט להידחות. הריני להורות אם כן על רישום הפטנט המבוקש על שם המבקשת.

|19

9. המבקשת תגיש בקשה חדשה לפסיקת הוצאותיה, בהתאם להוראות חוזר רשס מ.נ. 80.

יערה שושני כספי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוסם | א' בסיוון תשע"ה 0 מאי 2015

20