סימני מסחר

ההחלטה:

סימני מסחר 5 "2100 " 7, 157658 "גוד"

6 "א זי" (בקשות להחזר תוקף) המבקשות: 1. זיקו טק בע"מ ע"י ב"כ שפרלינג את אורנשטיין, עו"ד

2. ביגוד האופנה לכל ובזול בע"מ ע"י ב"כ שי הראל, עו"ד

3. ארגמן תעשיות בע"מ ע"י ב"כ פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני שלוש בקשות להחזרה לתוקף של רישום סימני המסחר דנן לאחר שפקעו מבלי ששולמה אגרת החידוש במועד הקבוע לכך בסעיף 33 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") ובחלקן, לחלופין, להארכת מועד תשלומי אגרות החידוש שלא שולמו במועדן.

2. מפאת הסוגיות המשותפות לשלוש הבקשות החלטתי לדון בבקשות במשותף, ואת בשיס לב למסכת העובדתית השונה בכל מקרה ולנסיבותיו.

3. תקופת תוקפו של סימן מסחר הוא 10 שנים מיום הגשת הבקשה לרישום (סעיף 31 לפקודה) (עד שנת עת תוקנה הפקודה (תיקון מס' 5), עמדה תקופה זו על שבע שנים). לאחר מכן, באפשרותו של בעל הרישום לחדש את סימנו לתקופות מתחדשות של ארבע עשרה שנים (סעיף 32 לפקודה).

4. על פי הוראות סעיף 33(א) לפקודה על הרשם לשלוח לבעל הרישום הודעת פקיעה טרם תוס תקופת הרישום, בעוד שסעיף 33(ב) מתייחס לנסיבות בהן לא שולמה אגרת החידוש בתוך ששה חודשים והתנאים להארכת תקופה, כדלקמן:

3. (א) לפני תום הפקיעה ישלח הרשם לבעל הרישום, במועד ובדרך שנקבעו, הודעה בדבר התאריך שבו יפקע הרישום ובדבר התנאים

לענין תשלום אגרות ועניינים אחדים, שבהס יחודש הרישום.

(ב) אם עד ששה חודשים לאחר יום הפקיעה (להלן - התקופה הראשונה) לא שולמה האגרה, ימחוק הרשם את סימן המסחר, (אולם -

2) אם שולמה האגרה תוך התקופה הראשונה, תתווסף לאגרה תוספת בסכום שנקבע;

2) דרש רשם לבקשת בעל הסימן, אם שוכנע שמצדק לעשות כן, להחזיר את הרישום לתוקפו, בתנאים שיראה (לאחר תשלום האגרות שלא שולמו והאגרה הנוספת שנקבעה לענין זה, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שישה חודשים מתום התקופה הראשונה. (ההדגשה אינה במקור - א.ק.

5. דהיינו, על הרשם להודיע מראש על הפקיעה. משנית הודעה שכזו בידו של בעל הרישום ששה חודשים מיום הפקיעה בתוכם הוא יכול להודיע על חידוש הסימן - הודעה הבאה לכדי ביטוי באמצעות תשלומי האגרה המתאימה. במידה ולא הודיע כאמור, יפקע הסימן. אך בכך לא תמו האפשרויות שבידו של בעל הרישום: לבעל הרישום הזדמנות אחרונה לבקש החזרת הרישום לתוקפו ובלבד שבקשה שכזו מוגשת בתוך ששה חודשים מתום ששת החודשים הראשונים לאחר תום התקופה. כלומר, לבעל הרישום ששה חודשים ראשוניים לאחר תום התקופה בהס יוכל לעמוד על וכויותיו באמצעות תשלומי אגרה מתאימה, וששה חודשים נוספים לאחר מכן בהס חידוש הרישום כפוף לשיקול דעת הרשם הרשאי לקבל את הבקשה "אם שוכנע שמצדק לעשות כן " ו"בתנאים שיראה ".

6. כפי שפורט הפוסקת בקניין רוחני בהחלטתה בעניין בקשה להחזר תוקף סימן מסחר 99281, ./.5 180108 4165 (פורסם באתר רשות הפטנטים) 2012 להלן: "עניין 17980108 1105 "), סעיף 33 לפקודה תוקן במסגרת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (תיקון מס' 5), תשס"ג - 3 (ס"ח 1902, ח' באב התשס"ג, 6.8.2003, בעמ' 556) במטרה לאפשר את הצטרפותה של מדינת ישראל לפרוטוקול מדריד. כפי שעמד על כך כבוד הפוסקת (שם, בעמ' 2 להחלטה):

"הוראות סעיף 33 לפקודה נובעות מסעיף 8וט 5 לאמנת פריס הקובע כדלקמן:

[בלוק נתונים מוצג כOCR ג'יביש ומוסר]

הרישא של ס"ק (1) הוכנסה לאמנה ב- 1925 במסגרת תיקון האג, אז פדק רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הזמן המינימלי עמד על 3 חודשים. תקופה זו הודקה לשישה חודשים במסגרת תיקון ליסבון לאמנה משנת 1998. בהעדר תשלום תוך תקופת

החסד הזכות פוקעת (ראה 10 2106" ח56וו 3006 .6 .11 .₪ ]סיות [בלוק נתונים מוצג כOCR ג'יביש ומוסר] (1969 - [קאז).

סעיף 33 לאחר תיקונו בשנת 2003 מקל על ציבור בעלי הסימן ביחס להוראות האמנה, במובן זה שהוא מאפשר תקופה נוספת של שישה חודשים, מעבר לתקופת החסד הקבועה באמנת פריס, במהלכה ניתן לבקש את החזר תוקפו של הסימן. מאידך, הוכנסה לסעיף הגבלת זמן שלא הייתה קיימת ערב תיקונו...".

7 לאור שינוי הפקודה כאמור וקביעת הגבלת זמן אשר לא היתה בפקודה קודם לכן, צמצם וקבע המחוקק את התקופה בה רשאי הרשם להפעיל שיקול דעתו לעניין חידוש תקפו של סימן שפקע.

8 בשלושת המקרים שבפני חלפו שני מועדי ששת החודשים - דהיינו יותר מסך שני עשר החודשים ממועד הפקיעה - מבלי ששולמה לפני תום אגרה או שניתנה הודעה כלשהי בדבר רצונו של בעל הרישום להאריך אותו.

9. הוראות לעניין הודעת הפקיעה וחידוש רישומו של סימן מסחר מעוגנות בתקנות 52 ו-53 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: תקנות סימני המסחר"):

2. 21) אם לא הוגשה בקשה לחידוש, ישלח הרשם הודעה בטופס הקבוע לבעל הסימן המסחרי לפי כתובתו הנדונה; הודעה זו תישלח לא פחות מחודש אחד ולא יותר משני חודשים לפני גמר מועדו של הרישום האחרון של הסימן המסחרי.

(2) אם בגמר מועדו של הרישום האחרון של הסימן המסחרי לא שולמה אגרת החידוש, יפרסם הרשם את הדבר מיד באתר האינטרנט ואם בתוך ששה חודשים מיום פרסום המודעה נתקבלה בקשה לחידוש בצירוף קבלה על תשלום אגרת החידוש ואגדת הפיגור הקבועה, רשאי הרשם לחדש את הרישום בלי למחוק את הסימן מן הפנקס.

3. (ג) עברו ששה חודשים מיום פרסום המודעה, ולא שולמו האגרות הקבועות, רשאי הרשם למחוק את הסימן מן הפנקס החל מיום גמר מועד הרישום האחרון, ואולם אם שולמו לאחר מכן אגרת החידוש ואגרת ההחזרה לתוקף, רשאי הוא לחזור וללשובש את הסימן בפנקס כאילו ניתן כי מן הישר לעשות כן בתנאי שימצא לנכון להטיל,

9) אם נמחק סימן מסחרי מן הפנקס, על הרשם לדאוג לכך שתוכנס הערה בפנקס על המחיקה וסיבתה,

[ההדגשות אינן במקור- א.ק.]

למען הסדר יוער, כי חובת הפרסום באתר האינטרנט של רשות הפטנטים בדבר אי התשלום בהתאם להוראות תקנה 2(52) לעיל החליפה בשנת 2010 את חובת הפרסום ברשומות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

טוענות המבקשות כי יכול הרשם לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בתקנה 82 לתקנות סימני המסחר על מנת להאריך את המועד להגשת בקשה לחידוש רישום סימן מסחר הקבוע בתקנה 2) לתקנות. סמכות רשם סימני המסחר להאריך מועדיס נקבעה בתקנה 82 בלשון זו:

"שאי הרשם אם הוא מוצא לנכון, להאדיל לפי בקשה את המועד הקבוע בתקנות אלו לעשות כל פעולה או להגיש כל משפט על פיהן, לאחד מסירת אותה הודעה לשאר הצדדים ולאחר ש:נקטו באותן פעולות בקשר להודעה זו, ולפי אותם התנאים כפי שיודה הדרשם."

[הדגשה אינה במקור- א.ק.]

כפי שהדברים נדונו בהתנגדות לבקשות רישום סימני מסחר מס' 105772,3,4 (בקשה להגשת ראיה נוספת) אפע"ז בע"מ נ' 6311 ]3 0058 (פורסם בנבו) 1998, פסקא 25,

נראה שככלל ישנה סמכות לרשם סימני המסחר להאריך בדיעבד מועד שנקבע בתקנות. אך אין בכך להועיל למבקשות.

שכן, גס לו הייתי קובע כי סמכות הרשם הכללית להארכת מועדיס הקבועה בתקנה 82 חלה על ההוראות שבתקנה 2(52) לתקנות סימני המסחר, לא היה בקביעה זו כדי לגבור על ההסדר הספציפי שנקבע בסעיף 33(ב)(2) לפקודה (השווה לעניין וה החלטות בבקשות להחזר תוקף מדגמים, בהס סורבו הבקשות, בין היתר, בשל חוסר סמכותו של הרשם להאריך את המועדיס הקבוע בפקודת הפטנטים והמדגמים, 1926: בקשה להחזר תוקף מדגם שבוטל מס' 34297 יונייטד פק בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים), 2010 וכן מדגמים רשומים 4, 30705 (בקשה להחזר תוקף) משה הראל (פורסם באתר רשות הפטנטים) 2005). זאת, על דרך ההשוואה, להבדיל מהוראותיה של תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 4, שם נדרש הרף של טעמים מיוחדים להארכת מועד שנקבע בחיקוק ולא בתקנות - בתקנות סימני המסחר אין כזאת אפשרות.

כאמור, הוראות סעיף 33(ב)(2) לפקודה תוחמות את מסגרת הזמנים להגשת בקשה לחידוש בתקופה של ששה חודשים מתוס התקופה הראשונה, או, בתוס שני עשר חודשים מיום פקיעת תוקף הסימן. מועדים אלה נקבעו בפקודה בעוד שבתקנה 82 הסמכה לרשם להאריך מועדיס הקבועיס בתקנות בלבד. כאשר מצא המחוקק להסמיך את רשם סימני המסחר להאריך מועד הקבוע בפקודה עשה כן בצורה מפורשת (ר' למשל, סעיף 22(ב) לפקודה). משנקבעו המועדים בפקודה ובהעדר הסמכה בפקודה להארכת מועדים אלה, אין בסמכות הרשם להאריך את המועדים.

ודוק, הסדר הכללי לתוקף הקבוע בסעיף 33(ב)(2) לפקודה שונה מההסדר הקבוע למשל בחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") שבסעיפים 60 - 64 שלו נקבע הסדר ייעודי להגשת בקשה להחזר תוקפו של פטנט שפקע בשל אי תשלומי אגרת חידוש. ההסדר

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בחוק הפטנטים מביא בחשבון וכויות צד שלישי אשר עשויות להיפגע מהחזר התוקף וקובע הליך מתאים לאורן. אין בפקודת סימני המסחר הסדר דומה.

בפי המבקשות טענה כי על רשם סימני המסחר לבטל את מחיקת הרישום בהסתמך על הוראותיו של סעיף 15 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפרשנות"), אשר לשונה:

5. הסמכה להתקין תקנות או ליתן הוראת מינהל - משמע גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שהותקנו התקנות או מיתנה ההולאה.

מקור ההסמכה לענייננו הוא סעיף 33 לפקודה. כפי שעמד על כך הפוסקת בקניין רוחני בעניין 1180108 1105. אין באמור בסעיף 33 לפקודה לשלול את סמכותו של הרשם לשנות מהחלטתו ולפעול בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק הפרשנות. לאור הקשר החקיקתי של סעיף 33 בו המחוקק מצא לנכון לצמצם ולקבוע סדר ומניס לגביו לא קבע בפקודה אפשרות להארכה, ברי כי הפעלת הסמכות החריגה תהיה במקרים מיוחדים ונדירים בלבד, כפי שפורט בספרו של י. ומיר, הסמכות המנהלית, נבו, תשנ"ו-1996, בעמוד 1003 :

"הסמכות לשנות או לבטל החלטה אינה סמכות רגילה ואינה צריכה להיות מופעלת באופן שגרתי. מקרים של שינוי וביטול חייבים <להיות, כדברי הנשיא שמגר,

"מקרים חריגים ביותר, שכן כרגיל, זכותו של האזרח לדעת, אס בידיו

החלטה סופית ומחייבת, ואין להטרידו שוב ושוב באותו נושא ... אין זה

לצוין שהאזרח יהיה צפוי על לא עוול בכפו לשינוי החלטה קודמת, ואין

להשתמש בסמכות זו אלא במקרים מיוחדים *וצאי דופן" [בג"צ 107/81

שר 2 ועדת המחוזית לתכנון ולבנייה, תל -אביב-יפו, פ"ד לו(2) 665, -7 |זו

כשמדובר בפעולה מינהלית הנוגעת למרשם הפתוח לעיון הציבור הדברים האמורים יפיס גס לגבי זכותו של אזרח, באשר הוא בעל הזכות או צד זר, לדעת את תכולתו של המרשם באופן ודאי ככל האפשר. לאור מטרה זאת יש גס לראות את קביעתו של המחוקק את תקופת הזמן הקצובה והתחומה בסעיף 33 לפקודה, אשר כאמור, נקבעה בין היתר גס לאור התחייבויות בינלאומיות לשם עמידה בדרישות פרוטוקול מדריד.

כפי שעומד על כך י. ומיר בספרו (עמודים 1004 - 1007) יש אמנס להביא בחשבון שיקוליס נוספים כגון מקרים של טעות מצד הרשות כמקרים המתאימים להפעלת הסמכות לשנות (השו תנגדות לפטנט 166280 (בקשה לתיקון טעות) בעל תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ'

.1.78 צ06 זסאז 0 307 (פורסם באתר רשות הפטנטים) 2013). כך למשל,

בעניין 8ת17801 165 שילמה בעלת הסימן את האגרה הדרושה במועד על פי דין אך בשל טעות משרדית במחלקת סימני המסחר ברשות הפטנטים לא נקלט התשלום במערכת ונרשם כי הסימן נמחק. לאור חלוף הזמן לא התקבלה טענת הטעות כתשתית להצדקת ביטול המחיקה אך ממילא אין מצב הענייני שבפני, כמתואר להלן לגופן של הבקשות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

דיון בבקשות לגופן

הבקשה הראשונה הוגשה לגבי סימן מסחר מס' 145355 "2.1000" מעוצב, שהוגש לרישום ביוס 1.2.2001 לגבי "כלי עבודה ומכשירי עבודה ידניים; הנכללים כולס בסוג 8" וכן לגבי סימן מסחר מס' 145354 "21000", מעוצב, שהוגש גם הוא באותו מועד לגבי "התקנים, מיכשור ומכשירי מדידה למדידות בתחום החשמל, אלקטרוניקה, קול, טמפרטורה ולחות וציוד לעיבוד נתוניס ואביורי בטיחות; הנכללים כולס בסוג 9". בחלוף שבע שנים מיום הגשת הבקשה לרישום (לאור לשון הקודמת של סעיף 31 לפקודה), חל ביוס 1.2.2008 המועד לתשלום אגרת חידוש בגין ארבע עשרה שנים נוספות. לפיכך, בהתאם להוראות סעיף 33(א) לפקודה ותקנה 1(52) לתקנות נשלח למבקשת מכתב ממחלקת סימני מסחר ביוס 6.12.2007 לגבי חידוש שני סימניה הרשומים. מכתב זה נשלח הן אל מענה של בא כוחה הרשם של המבקשת 1 ומעבר לצורך אף לכתובתה של המבקשת 1 עצמה. משלא נתקבל מענה למכתב ומשחלף המועד לתשלום אגרת החידוש נמחקו הסימנים ביוס 1.8.2008.

ביוס 31.12.2012 הגישה המבקשת 1 בקשה לחידוש רישום סימני מסחר לפי תקנה 153) לתקנות סימני המסחר ובקשה להארכת מועדים לפי תקנה 82 לתקנות סימני המסחר. בקשה זו נתמכה בתצהירו של מר אליעזר זילברברג, מנכ"ל החברה ובעל המניות היחיד בה. ביוס 3 הופיעה בפני המבקשת 1 להשלמת טיעונים בעל-פה.

המבקשת 1 הינה חברה פרטית הרשומה בישראל אשר נוסדה ונרשמה ביוס 20.12.2000 על ידי המצהיר מטעמה, מר זילברברג. סימניה הרשומים נשוא הבקשה נרשמו ביוס 2.10.2002. בעת הגשת הבקשה לרישום והרישום בפועל של סימניה, היתה כתובת החברה במושב רשפון. כתובת החברה, לדברי מר זילברברג, שונתה בפנקס רשם החברות בחודש פברואר 2008. זאת, בעוד שסימני המסחר נמחקו מהפנקס כששה חודשים לאחר מכן בחודש אוגוסט 2008. לטענת מר זילברברג לא קיבל מעולם כל הודעה, התראה או דרישה לתשלום אגרה או חידוש רישום סימני המסחר. כן הצהיר מר זילברברג כי בא כוחו לא קיבל כל הודעה בדבר הכוונה למחוק את הסימנים והדבר התברר לו רק לאחרונה בעת שעיין ברישומי הפנקס המפורסם באתר האינטרנט של רשות הפטנטים. כן הצהיר מר זילברברג כי ככל שנעשו מצדו טעויות ברישום הכתובת או בעדכונה הרי שאלה נעשו בתוס לב וכי אם היה נודע לו דבר הדרישה לחידוש רישום הסימנים והכוונה למחקם היה מר זילברברג פועל באופן מיידי לתיקון הטעות.

בנוסף טענה המבקשת 1 כי היא עושה שימוש יומיומי בסימני המסחר שנרשמו מיום רישומם ועד היום. לתצהירו של מר זילברברג צורפו נספחים וראיות שונות לתמיכה בטענה זו כגון קטלוגים של החברה, מעטפות הנושאות את סימני המסחר, דפי הוראות שימוש במכשירי החברה, אריזות מוצרי וכדומה. כן הוצהר כי החברה השקיעה מאות אלפי שקלים

בפרסום, מיתוג וקישור בין סימני המסחר למוצרי החברה. בשל כך, לטענת מר זילברברג, לא איבדו הסימנים את אופיין המבחין. בנוסף, הצהיר מר זילברברג כי לא ידוע לו על צד ג' כלשהו שהחל לעשות שימוש בסימן הדומה לסימן החברה ושאי חידוש רישום הסימן עלול לגרום להטעיית ציבור הצרכנים ולתחרות מסחרית בלתי הוגנת.

הבקשה השנייה הוגשה לגבי סימני מסחר מס' 157658, 157657 על ידי ביגוד האופנה לכל ובוול בע"מ (להלן: "המבקשת 2") אשר הוגשו לרישום ב-12.6.2002. בחלוף שבע שנים מיום הגשת הבקשה לרישום (לאור לשון הקודמת של סעיף 31 לפקודה), ביוס 20.4.2009 נשלח אל בא כוחה הרשם של המבקשת 2 מכתב ממחלקת סימני מסחר לגבי שני סימניה הרשומים המודיע כי תוקפם עומד לפוג. משלא שולמה האגרה עודכן נסח הסימנים בדבר אי תשלומי חידוש ביוס 30.6.2009 ונמחקו מסיבה זו ביוס 29.12.2009. ביוס 8.1.2013 הגישה המבקשת 2 באמצעות בא כוחה בקשה 'לבטל את המחיקה ולהחזיר לתוקף את שני סימני המסחר מס'

8+ ("תגוד"). הבקשה לא נתמכה בתצהיר. ביוס 3.2.2013 הרשות של המבקשת 3 ביוס 1 מכתב ממחלקת סימני מסחר לגבי שלושה סימנים הרשומים על שמה; סימן מסחר מס' 75966, סימן מסחר מס' 75967 וסימן מסחר מס' 75968. משלא שולמה אגרת חידוש במועד עודכן נסח הסימנים בהתאם ביוס 26.4.2011 ולאחר מכן הסימן נמחק ביוס 1. ביום 10.2.2013 הגישה המבקשת 3 בקשה ל"חידוש תוקף סימן מסחר מס' 6. ביוס 4.3.2013 הגישה המבקשת 3 כתב טענות בבקשה להחזר תוקף בליווי תצהירו של מר אלי שמאי, סמנכ"ל פיתוח עסקי במבקשת. ביוס 12.3.2013 הופיעה המבקשת בפני להשלמת טיעוניס בעל-פה.

לדבריה, המבקשת 3 הינה יצרנית פרטי לבוש ואופנה. סימן המסחר "א1%ת" מסמן קו מוצרים רחב היקף וידוע. לטענת המבקשת 3, משנודע לה לאחר תשעה חודשים בלבד לאחר פקיעת התוקף ומחיקת הרישום, ערכה בדיקה במשרדיה ובמשרדי באי כוחה ממנה עלה כי לא נמסרה לה ההודעה בדבר חידוש הרישום.

המבקשת 3 טענה כי סימנה הינו סימן מסחר מוכר היטב המצוי בשימושה מזה שניס רבות והוא חלק ממערך סימני מסחר שלה המסמנים קו הלבשה תחתונה המשווק על ידה. לטענת המבקשת 3, אי חידוש רישומו של הסימן עלול לגרום לה נזק, לפגוע בזכויותיה הקנייניות וכן לפתוח פתח לגניבת עין ולביצוע עוולות מסחריות אחרות. לטענתה, בשל משך הזמן הקצר, 9 חודשים בלבד, שחלף מיום מחיקתו של הסימן ועד להגשת הבקשה לחידושו, מוצדק לקבל את הבקשה.

בדיון שנערך בפני הסביר מר שמאי כי דבר מחיקתו של הסימן נתגלה למבקשת 3 עת ערכה בירור בקשר עסק סחורה שהתגלתה בחודשים ינואר-פברואר 2013 אשר היתה חשודה כמפירה. לטענת מר שמאי, המבקשת 3 ציפתה לקבל הודעות מטעם רשות הפטנטים לעניין חידוש רישומו של הסימן. זאת, כפי שבתקופה הרלוונטית חודשו סימני מסחר אחרים על ידי המבקשת 3 לאחר שהתקבלו אצל באי כוחה הודעות מתאימות ממחלקת סימני מסחר ברשות הפטנטים.

כבר עתה יצוין כי מבדיקות שנערכו במערכות מחלקת סימני מסחר עולה כי נשלחו לכל אחת מהמבקשות, בכתובתן הרשומה אצל באי כוחן, הודעות בדבר הצורך לתשלוס אגרה בטרם פקיעת הסימנים. בהתאם להוראות תקנה 1552) לתקנות סימני המסחר נשלחות הודעות "לבעל הסימן המסחרי לפי כתובתו הרשומה". כתובת רשומה כאמור היא כתובת עליה הודיע המבקש בהתאם לתקנה 9 עם הגשת הבקשה או עם מינוי סוכן על פי תקנה 10 לתקנות סימני המסחר. מתקין התקנות קבע הוראות מפורשות לאיזו כתובת על רשם סימני המסחר למען הודעות וכך נעשה גם במקרה זה. בנוסף, עודכן דבר מחיקת כל סימן ועל תשלוס אגרת החידוש בנסחו.

המבקשת 1 הסבירה כי שונתה הכתובת אצלה וכן אצל בא כוחה אולס לא הודיעה על שינוי הכתובת לרשות כנדרש. המבקשת 1 הדגישה שהסתפקה בהודעה לרשות החברות וסברה שבכך די. אולס אין בהסבר זה ליישב דבר. הודעתה של המבקשת 1 לרשות החברות בדבר שינוי כתבתה נעשתה בשנת 2008 לאחר שההודעה הראשונה ממחלקת סימני מסחר נשלחה כבר ב-2007. מה שממילא עמדה הרשות בדרישות התקנות במשלוח דבר הדואר אל בא כוחה של המבקשת 1.

מהמפורט לעיל עולה כי המבקשת 2 לא סיפקה הסבר לאי הגעת ההודעה ליעדה. המבקשת 2 אף לא תמכה דבריה בתצהיר ולבקשתה אף לא נערך דיון בפני לשמיעת טענותיה.

המבקשת 3 לא סיפקה הסבר לאי הגעת ההודעות ליעדן אצל המבקשת 3 עצמה ולא אצל באי כוחה. נמסר כי נעשתה בדיקה אך טיבה לא הוסבר וגם לא ניתן תחילתו של נימוק אשר היה בו להניח קיומו של פס בדיוור המכתבים אשר נשלחו. בהקשר זה אף יוער, כי במכתבי מחלקת סימני מסחר אשר הודיעו על האפשרות לחדש את הסימן פורטו בסך הכל פרטים של שלושה סימני מסחר אשר עמדו לפקוע באותו זמן. לגבי שני הסימנים הנוספים שפורטו במכתבים לא הגישה המבקשת 3 כל הודעה לחידוש ולקופם פקע. עד מועד וה אף לא הוגשה כל בקשה להחזר תוקף אודות סימנים נוספים. גם בכך להעיד על כי היה יסוד לפעולת הרשות למחוק את הסימן לאור מחדלה של המבקשת 3 לחדש במועדים המנויים בפקודה.

במצב הדברים שנוצר אגרה לא שולמה במועד ומכאן שרישום אי החידוש וביטול הסימן משקף את המציאות נכוחה ואין המדובר בשאלה של טעות. יתרה מזאת, משנשלחו המכתבים המתריעים על מחיקת הסימנים, חזקה כי הגיעו ליעדם ונמסרו למבקשות. המבקשות לא סתרו חזקה זו (ר' סעיף 7פג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971).

נראה כי ההסדרים שנקבעו בפקודה מעניקים הגנה נרחבת לבעל סימן מסחר שנמחק, אף אם הסיבה למחיקתו מהפנקס היא אי-תשלוס אגרת חידוש. ההסדרים האלה מקיימים את האיזון הנדרש בין האינטרס הפרטי של בעל סימן רשום המקבל תקופת חסד לחידוש זכותו, אם נתקל בקשיים סובייקטיביים בחידוש רישום סימנו ובין האינטרס הציבורי עליו עמד המחוקק בעת צמצם וצמצם את תקופת החסד. הרשות עמדה בנטל אשר הטיל עליה המחוקק לסייע לבעל הרישום לעמוד על זכותו, מאידך נראה כי בעלי הרישום לא עשו את שלהם במידה המספקת לעקוב אחר מועדי פקיעת וכותס.

לאור האמור איני מוצא שהמקריס דנן הס בגדר המקריס ההסדרים של רשם סימני המסחר לחרוג מהרגיל ולבטל את מחיקת הסימנים.

לא נעלמו מעיני טענותיהן של המבקשות בדבר האפשרות להטעיית הציבור במידה ויימחקו הסימנים הרישומים בהס נעשה, לדבריהן, שימוש נמשך ובלתי מופסק. איני רואה צורך להידרש להכרעה בשאלת היקף השימוש בסימנים, אין הדבר מוסיף או גורע מעובדת מחיקתם של הסימנים בשל אי עמידה בהוראות הפקודה. אין בשיקולים האלה, היכול להיות ייפוי כוח לסימנים שכלל לא נרשמו, להוות טעמים מיוחדים וחריגים המצדיקים הפעלת שיקול דעתו של הרשם לביטול המחיקה בהתאם לסעיף 15 לחוק הפרשנות. איזון ראוי לשיקולים אלה יכול להיות מושג באמצעות הגשת בקשה חדשה לרישום ומתן אפשרות לציבור להתנגד לה, בהתאם להוראות הפקודה.

סוף דבר, הבקשות נדחות. לא יוחזר תקופת של סימני מסחר מס" 145355, 145354, סימני מסחר מס' 157658, 157657 וסימן מסחר מס' 75966. המבקשות רשאיות להגיש בקשות חדשות לרישום בהתאם להוראות הפקודה והתקנות ובכפוף להן.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס = * סיון, תשע"ג 9 מאי, 2013

סימוכין: 4 5"