פטנט 145737

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

פטנט 145737 (בקשה להחזר תוקף)

בפניי בקשה להחזר תוקף פטנט אשר פקע בשל אי תשלוס אגרת חידוש שלישי. ביוס 6.6.2013 הגיש המבקש בקשה להחזר תוקף הפטנט. משלא שוכנעתי כי נתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 60 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק") ובעיקר כי לא הוצגו סיבות סבירות לאי תשלוס האגרה, דחיתי הבקשה ביוס 13.6.2013.

ביוס 20.6.2013 ביקש המבקש להשמיע טענותיו בפניי בהתאם לתקנה 90 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968. ביוס 8.8.2013 התקיים הדיון בפניי.

בדיון הובהרו למבקש התנאים הקבועים בסעיף 60 לחוק לפרסוס הבקשה להחזר תוקף הפטנט. המבקש טען בפניי כי הפטנט הינו בעל חשיבות עליונה עבורו וכי הוא מיושס באחד ממוצרי החברה, אשר עולון פרסוס שלה הוגש בדיון. כמו כן טען המבקש כי בתקופה הרלוונטי אושר מימון למוצר במסגרת אחת מתכניות המדען הראשי והסיוע והסיוע הסתייס כחודשיים לפני מועד חידוש הפטנט. לפיכך היה המבקש עסוק בפיתוח המוצר ואישורו במעבדות מוסמכות ויכול לבצע את כל האמור בעצמו וללא סיוע. עוד הבהיר המבקש כי בשל רצון לחסוך בעלויות למד את נושא ההגנה על זכויות קניין רוחני וטיפל בכך בעצמו.

על מנת להראות כי ביצע מעקב אחר מועדי החידוש של הפטנטים שבבעלותו הגיש המבקש לאחר הדיון טבלת אקסל ובה רשימת פטנטים אמריקאים ומועדי חידושים. המבקש הודה בדיוןו כי לא עקב אחר מועד החידוש של הפטנט הישראלי ולכן פטנט זה נעדר מאותה טבלה. עוד ציין המבקש כי אינו מכחיש כי קיבל תזכורת בדבר תשלוס אגרת החידוש השלישי של הפטנט ואולם זו "נקברה" תחת הניירת שבה טיפל באותה עת.

עוד ציין המבקש כי הוא סבור כי גורם כלשהו מנצל ללא רשותו את המצאה הנתבעת בפטנט ולאחר שנתקל במוצר הדומה לשלו, בדק את מצבו המשפטי של הפטנט וגילה כי פקע תוקפו.

מכתב האישור לתכנית שהנפיקה לשכת המדען הראשי למבקש ביוס 12.12.2010 עולה כי תכנית המימון אושרה ביוס 17.11.2010 וביצועה הוגבל לשמונה חודשים לבקשת המבקש, מיוס 1.12.2010 ועד יוס 31.7.2011. לפיכך המבקש לא יכול היה להיות מופתע מתום המימון, שכן הדבר נודע לי זמן רב לפני מועד חידוש הפטנט ויכול היה להיערך בהתאם.

זאת ועוד, איני רואה כל קשר בין חוסר המעש של המבקש ואי נקיטת אמצעי כלשהו לחידוש הפטנט לבין סיום תכנית המימון. חידוש הפטנט הינו פעולה נקודתית ומהירה שאינה דורשת משאבים רבים, למעט תשלוס אגרת החידוש ומשלוח הקבלה לרשות.

יתרה מכך וזה העיקר, המבקש לא ניהל כל רישום של הפטנט הישראלי ושל המועדים לחידושו. אף לאחר שהפטנט הישראלי פקע בפעם הראשונה בשנת 2007 והוחזר לתוקף בשנת 8, לא נקט בשום אמצעי כדי להבטיח שאגרת החידוש הבאה תשולס במועד.

בבקשתו הקודמת להחזר תוקף טעה המבקש כי לא ידע שעליו לשלס אגרות חידוש וסגן הרשם (כתוארו אז) נעתר לבקשתו והורה על פרסוס הבקשה להחזר תוקף. בבקשה שבפניי כעת טען המבקש שוב כי לא ידע שעליו לשלס אגרת חידוש וזאת למרות שהרשות שלחה אליו תזכורת על החידוש. ואף, המבקש לא בדק מהו מועד החידוש הצפוי של הפטנט למרות שלקח על עצמו את הטיפול בהפטנטים שבבעלותו ואף העיד כי לא ידע כי יכול הוא לעיין בנסח הפטנט באתר האינטרנט של הרשות בכל עת.

התנהלותו של המבקש אינה סבירה, במיוחד לאור טענתו שישנה חשיבות לפטנט זה והוא מיושס במוצר המשווק על ידיו.

יודגש כי הכרה בחוסר מעש מוחלט ואי נקיטת אמצעי כלשהו לתשלוס אגרת החידוש של פטנט, כסיבה סבירה לאי תשלומה, כפי שאירע במקרה שבפניי, תיאון תנאי המתוכן, תעשה פלסתר את כוונת המחוקק ותפגע באיזון בין זכויות בעל הפטנט לבין הציבור.

לנוכח האמור, גם לאחר ששמעתי את טענותיו של המבקש בדיון ועיינתי בכל המסמכים שהגיש, לא שוכנעתי כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

3. לפיכך, הבקשה נדחית.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס ה' אלול תשע"ג 1 אוגוסט 2013

סימוכין: 86