פטנט 215080

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

פטנט 215080 (בקשה להחזר תוקף)

המבקשת: זת הדהא עס מדזד פאז עצזאתסה)ג תפעאז) ,)זא

5. זה )זא זס ע"י ב"כ: בלוס, גדור ושות'

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה להחזר תוקף פטנט 215080 שפקע בשל אי תשלוס אגרת החידוש הראשון. הפטנט ניתן ביוס 1.11.2014 ולפיכך המועד האחרון לתשלום אגרת החידוש הראשון בהתאם לסעיף 6 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק") חל ביוס 1.2.2015. בקשת הפטנט הוגשה ביוס 10.3.2009 ולפיכך המועד לתשלום אגרת החידוש השני חל ביוס 10.3.2015. משלא שולמה האגרה עד מועד זה ואף לא בששת החודשים שלאחר מועד זה בצירוף אגרות אראה בהתאם לסעיף 57 לחוק, פקע תוקף הפטנט ודבר הפקיעה פורסם ביומן הפטנטים.

2. הבקשה להחזר תוקף פטנט הוגשה ביוס 6.3.2017. לבקשה צורף תצהיר של עובדת במשרד באי כוח המבקשת בישראל (להלן: "התצהיר הראשון"). מן התצהיר הראשון עולה כי המצהירה פנתה למזכירות הפטנטיס ביוס 31.8.2015 על מנת לברר מהס התשלומים בהם עליה לשאת בגין חידוש הפטנט. המצהירה ציינה כי נציגת רשות הפטנטים מסרה לה כי, בין יתר האגרות, עליה לשלם גס אגרת החזר תוקף. המצהירה ביצעה את התשלום ביוס 5, כולל את התשלום עבור אגרת החזר תוקף. לטענתה, הכינה ביוס 8.9.2015 מכתב למשרד הרשות המודיע על ביצוע התשלום, אך מכתב זה לא נשלח.

3. בבקשה להחזר התוקף טען בא כוח המבקשת, כי יש לראות בביצוע התשלום במועד וזה כתשלום האגרה במועד הקבוע בהתאם לסעיף 56 לחוק. לשיטתו, אין נפקא מינה אם נשלח מכתב עס בקשה להחזר תוקף שכן ביצוע התשלום הוא התנאי ההכרחי והמהותי לשמירת תוקף הפטנט.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4. בהחלטתי מיוס 21.3.2017 נתבקשה המבקשת להגיש תצהיר נוסף כדלקמן:

"משפקע תוקך הפטנט, יש להגיש בקשה להחזר תוקף המלווה בתצהיר, אשר מדגיש את העובדות שיש בהן לשכנע כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 60 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1907, המצהירה מדגישה מתי נודע לה דבר פקיעת הפטנט..."

5. ביוס 28.3.2017 הגישה המבקשת תצהיר נוסף של אותה עובדת (להלן: "התצהיר השני"). מן התצהיר השני עולה כי ביוס 12.11.2014 הודיעו באי הכוח למבקשת כי נתקבלה תעודת פטנט וכי גו תישלח להם לאחר תשלוס חשבונות המשרד. המבקשת השיבה לפנייה זו ביוס 5 כי עדיין לא קיבלו את תעודת הפטנט וכי שכר הטרחה שולם למשרד ומכבר. בתשובה לפנייה זו השיב המשרד ביוס 31.8.2015 כי על המבקשת לשלם את אגרות החידושים הראשון והשני ואשר ברצונה כי הפטנט יישאר בתוקף. אציין כי במועד זה כבר פקע, למעשה, תוקף הפטנט בשל אי תשלוס אגרת החידוש הראשון ואולם באי הכוח לא הודיעו זאת למבקשת. ביוס 1.9.2015 הודיעה בעלת הפטנט כי היא מעוניינת כי התשלום יבוצע. המצהירה חזרה על הטענה שהעלתה לראשונה בתצהיר הראשון לפיה ביוס 31.8.2015 פנתה היא לרשות על מנת לברר מהו הסכום אשר על המבקשת לשלם, אך הוסיפה בתצהיר השני כי לא הוסבר לה במועד פנייתה זו שעליה להגיש בקשה להחזר תוקף הפטנט אלא רק נאמר לה כי עליה לשלם אגרת החזר תוקף. עוד הוסיפה המצהירה כי הרשות לא הודיעה לה על כך שלא הגיעה אליה הבקשה להחזר תוקף על אף ששולמה האגרה.

6. כמו כן, טענה המצהירה כי לא קיבלה הודעה מרשות הפטנטיס המבשרת כי התקבלו תשלומי האגרות וציינה כי עקב טעות משרדית לא הבחינה בכך שתעודת החידוש לא הגיעה. ביוס 7 הודיעה המבקשת לבאי כוחה כי נודע לה שהפטנט פקע. לדברי המצהירה, לא ייחסה חשיבות לפרק הזמן שחלף ממועד התשלום (7.9.2015) ועד ליוס 3.3.2017, היות שלדבריהעתים לוקת זמן רב עד שמגיעה התעודה.

7. בנוסף, בתצהיר השני, בניגוד לנטען בתצהיר הראשון כי המכתב לא נשלח לרשות בשל טעות, טענה המצהירה כי המכתב אותו הכינה ביוס 8.9.2015 נשלח על ידה לרשות ע"י שליח, למסירה ביד, אך היא אינה מאתרת את האישור לכך. עוד נטען בתצהיר זה כי כשנה וחצי לאחר מכן, ביוס 24.2.2017 פנתה בעלת הפטנט לבאי כוחה על מנת לברר את סטטוס הפטנט וכי האם לא הגיעה העת לשלם אגרות חידוש נוספות. באי הכוח השיבו לבעלת הפטנט כי טרם הגיע המועד לתשלום אגרת החידוש השלישי. גם במועד זה לא ביררו באי הכוח את סטטוס הפטנט. לטענתה, רק ביוס 3.3.2017 נודע למבקשת כי הפטנט פקע.

8. בהחלטתי מיוס 30.3.2017 דחיתי את הבקשה להחזר תוקף הפטנט, שכן בנסיבות המתוארות לעיל, לא שוכנעתי כי האגרות לא שולמו בשל סיבה סבירה, וכן לא שוכנעתי כי הבקשה להחזר תוקף הוגשה בסמוך לאחר שנודע לבאי כוח מבקשת על פקיעת תוקף הפטנט, שהרי

כבר ביוס 31.8.2015 נאמר למצהירה כי עליה לשלם אגרת בקשה להחזר תוקף הפטנט. להלן לשון ההחלטה:

"מן העובדות שפורטו בתצהיר עולה כי באי הכוח פנו לראשונה לרשות הפטנטים בנסיון לשלם את אגרות החידוש לאחד פקיעת תוקף הפטנט. השתלשלות העניינים לאחר מועד זה מתוארת בתצהיר. גם כאשר נאמר לבאי הכוח כי עליהם לשלם אגרה בגין בקשה להחזר תוקף הפטנט, לא ידעו מה עליהם לעשות כדי שהפטנט יחזור לתוקפו וכלל לא הבינו כי הפטנט פקע. לא ברור מדוע המתינו באי הכוח עד פקיעת תוקף הפטנט לתשלום אגרות החידושים הנדרשות. לא הובהר אם באי הכוח עקבו אחד מועדי התשלומים וכיצד. אין זה סביר כי באי הכוח לא הבינו כי הפטנט פקע גם כאשר נאמר להם כי עליהם לשלם אגרה בגין בקשה להחזר תוקף הפטנט."

לאור החלטתי, המבקשת ביקשה להשמיע טענותיה בפני בהתאם לתקנה 90(א) לתקנות הפטנטיסם (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968, וכך עשה בא כוחה בדיון שהתקיים בפני ביוס 6.9.2017. לבקשה להשמעת הטענות צורף תצהיר נוסף (להלן: "התצהיר השלישי").

בתצהיר השלישי חזרה המצהירה על טענותיה וביקשה לציין כי היא ההכרה על המעקב אחר מועדי חידושי תוקף הפטנטיס במשרד ובשל טעות משרדית שביצעה היא באופן אישי, עקב חוסר ידיעה, לא הגישה בקשה להחזר תוקף. בנוסף, הדגישה המצהירה כי עורכי הדין במשרד באי הכוח לא ידעו על פעולותיה בספטמבר 2015 בכל הנוגע לחידוש הפטנט, שכן, לטענתה, הודיעה להם על כך רק ביוס 3.3.2017. לגישתה, ביוס ה נודע לעורכי הדין על פקיעת תוקף הפטנט לראשונה.

כמו כן, ציינה המצהירה בתצהיר השלישי כי נזכרה בשמה של עובדת נוספת מהרשות עימה שוחחה ואשר גם היא לא ציינה בפניה את הצורך בהגשת בקשה להחזר תוקף בהתאם לחוק ולתקנות, וזאת בנוסף לתשלום האגרה.

במהלך הדיון חזרו בא כוח המשיבה והמצהירה על הטענות שהועלו בתצהיר השלישי תוך שבא כוח המשיבה מייחס את האחריות לטעויות בגינן פקע תוקף הפטנט לעובדת המועסקת על ידו ולרשות.

לא שוכנעתי כי הטעויות אשר גרמו לאי תשלוס החידוש במועד היו סבירות. כמו כן לא שוכנעתי כי הבקשה להחזר תוקף הפטנט הוגשה בסמוך לאחר שנודע לבאי כוח המבקשת דבר פקיעת התוקף.

מן התצהירים עולה כי המשרד לא נוהג לבצע מעקב אחר ביצוע תשלומים למשרד, אחר תשלוס אגרות חידוש ואחר קבלת תעודת החידוש. על כן, בתחילה לא נשלחה תעודת הפטנט למבקשת משום שבאי הכוח לא הבחינו בתשלום ובמקביל לא נערכה כל תזכורת בדבר הצורך לשלם אגרות החידוש בגין הפטנט. זאת ועוד, באי הכוח כלל לא הודיעו למבקשת כי עליה לשלם את אגרות החידוש, אלא רק לאחר פקיעת תוקף הפטנט. בשלב מאוחר יותר, לאחר תשלוס אגרת החזר תוקף, כאשר ציפו באי הכוח לקבל את תעודת החי