פטנט 92848

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

פטנט 92848 (בקשה להחזר תוקף)

המבקשת: כימאויר אגודה שיתופית חקלאית בע "מ ע"י ב"כ פרל כהן צדק לצר, עו"ד, עו"פ

1 בפניי בקשה להחזר תוקף של פטנט מספר 92848 (להלן :"הבקשה") שפקע בשל אי תשלום אגרת חידוש.

2 ביוס 16 ליוני 1995, ניתן הפטנט לכימאויר אגודה שיתופית בע"מ (להלן:"המבקשת"). תוקף הפטנט פקע ביוס 30 ביוני 1996 והבקשה הוגשה ביוס 30 לאפריל 2006, דהיינו כעשר שניים לאחר פקיעת תוקפו של הפטנט.

3 לבקשה צורף תצהירו של איתן שטרקמן המשמש כמנכ"ל המבקשת. אלו נימוקי הבקשה:

א. המבקשת עוסקת במתן שירותי ריסוס מהאויר ובפרט בהפעלת מטוסי ריסוס לצורך חקלאיים.

ב. המבקשת התאגדה כחברה ביוס 27 במרץ 1991. המבקשת נקלעה לקשיים ונרכשה על יד טייסים ועובדי החברה יוס 31 ליולי 1991.

ג. מאז ועד היוס המבקשת נוהלה על ידי טייסים חסרי ידע בניהול חברה. לא היה בדעת המבקשת לזנוח את הפטנט, אך כתוצאה מחילופי ההנהלה, המנהלים החדשים לא היו מודעים לפקיעת תוקף הפטנט ולצורך בתשלום אגרת חידוש הפטנט.

ד. המבקשת הגישה בקשה להחזר תוקף מיד כשנודע לה על ביטול תוקפו של הפטנט.

4. הפרוצדורה להחזרת תוקפו של פטנט קבועה בסימן ב' לחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן : "החוק"). סעיף 57 לחוק קובע "תקופת חסד" של ששה חודשים לתשלום אגרת החידוש במקרה שלא שולמה:

"לא שולמה אגרת החידוש במועד שנקבע לתשלומה, מותר לשלמה תוך ששה חדשים מאותו מועד, בתוספת אגדה בסכום שנקבע, ומשנעשה כן, דוואים את האגרה כאילו שולמה במועד שנקבע לתשלומה לפי סעין 56 ואת הפטנט כאילו לא פקע תקפו".

אם עברה "תקופת החסד" ואגרת החידוש לא שולמה, בעל הפטנט רשאי לבקש מהרשם את החזר תוקפו של הפטנט. סעיף 60 לחוק קובע את התנאים להחזרת תוקפו של הפטנט:

"שוכנע הרשם כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות, כי בעל הפטנט לא הצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, וכי הבקשה להחזר תקפו של הפטנט הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי-התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגדה, ודא על פסום הבקשה ברשומות לאחר ששולם בעל הפטנט את אגדת החידוש שלא שולמה".

אם כן, צריך המבקש לשכנע את הרשם כי התקיימו שלושה תנאים, טרם יחל בהליך של החזר תוקף.

(60 אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבה סבירה; בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט; הבקשה להחזר תוקף הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי התשלום נודע לבעל הפטנט;)

הבירור הראשון הצריך להיעשות אם כן הוא בירור סיבת אי התשלום, ובחינת סיבה זו הסבירה היא אם לאו.

פטנט, הוא נכס מסוג רשיון או כתב יחיד. המדינה מעניקה לממציא שגילה לה את המצאתו, רשיון יחודי המוגבל בזמן לשימוש במצאתו. ככל נכס מסוג זה נזקק הפטנט ל'תתזוקה'. המטרה היא שלא יישארו בפנקס הפטנטים פטנטיס שהבעליהם לא מביעיס בהם עניין. כך ניתן להבטיח כי עוסק המסתמך על הפנקס לא ימצא את עצמו נמנע מניצול אמצאה, שבעליה אינו חפץ עוד בזכות הבלעדיות שהיא מקנה לו.

העובדה שמנהליה של החברה הם טייסים ולא מנהלים מקצועיים אינה יכולה להיות טעס סביר להזנחת נכסיה של החברה, ודאי שלא לתקופה כל כך ארוכה, כעשר שנתיים כאמור (שנתיים כמחצית מאורך חיי הברוטו של הפטנט).

לא אכנס לשאלה האם טייס אמור לדעת שיש לחדש פטנט, אסתפק בעובדה שחברה הרוצה שפטנט הרשוס על שמה יישאר בתוקף, צריכה להפקיד את הטיפול בנכסיה בידי אנשים היודעים לעשות ואת, בין עם מקרב מנהליה ובין עם באמצעות שכירת שירותיהם של אנשי מקצוע.

חשוב להדגיש גם, כי על אף המדיניות המקלה דרך כלל, באישור לפרסוס בקשות להחזר תוקף, הרי שבמקרה של הזנחה מתמשכת כגון זו שבפני, אין מקום להורות על פרסוס

הבקשה וזאת, מלבד אי העמידה בתנאי הסבירות, תנאי שבחוק ושאין בלתו, גם מסיקולים מהותיים של שמירה על זכויות ועל טוהר הפנקס.

2. המדיניות המקלה, דרך כלל, בבקשות להתחזר תוקף מתבססת על מערכת המגנה על צדדישים שלישים המסתמכים על הפנקס, ועל העובדה כי בעל נכס מסוג פטנט, רשאי יהיה לשמרו גם אם טעה טעות סבירה ונמנע מלשלס את אגרת חידושו. ההגנה על צדדישים שלישים מתבצעת באמצעות פרסוס ומתן אפשרות להתנגד, ובמקריס בהס הוחזר הפטנט לתוקף, מתן הרשאה לשימוש עצמי למי שבהסתמך על הפקיעה החל בהכנות לכך.

3. תקופת זמן כה ארוכה, (עשר שנתיים, שהן אף מעבר לתקופת ההתיישנות האזרחית) במהלכה לא היה תוקף לפטנט, מלמדת על מצב לפיו, גם היפותטי המסתמך, הסתמכות ארוכת טווח על הפנקס, ולאור הכתוב בו, סמוך ובטוח כי פטנט מסוים פקע ואינו עוד בתוקף, ימצא את עצמו מתמודד לפתע, לאחר עשור שנים, עם חזרתו של הפטנט לתוקף.

4. מלבד חלוף הזמן הרב, זמן בו יכול המסתמך על הפנקס לבסס הסתמכות זו, יהי וה בלתי הוגן לדרוש גם עצמו לדעת על גורלו של הפטנט להמשיך ולעקוב אחר פרסומים הנוגעים לבקשות החזר תוקף כחלוף עשר שנים. אכן, פעמים כשבפני הרשם מקרה גבולי, יכול הוא להתנות החזר תוקף בתנאים ואף לקבוע כי ההחזר לא יחול רטרואקטיבית אלא מיוס הפרסוס בלבד (ר' ע"א 319/85 גרשון אקשטיין נ' עלומיס קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ פ"ד לט(4), 602 ) ואולס מקרה זה שבפני אינו גבולי כלל וכלל, עניין לנו בפטנט אשר מזה עשור, מורה עליו הפנקס כי אינו בתוקף.

5. אם כן, באיזון שבין בעל וכתב שהזניח את קניינו האנחה שאינה סבירה, לא מצד מהותה ודאי שלא מצד התמשכותה, לבין גם הרשאי להסתמך על הפנקס הסתמכות שהיא ארוכת טווח, דין טוהרו וחוזקו של הפנקס וזכויות הציבור המתגלמות בו לגבור.

6. סיכום של דברים הוא כי בשל אי עמידתה של המבקשת בתנאי הסבירות שוב אין אני רשאי להורות על פרסוס בקשתה ועל החלת ההליך של החזר תוקף, וכך גם מצד האיזון המהותי של הזכויות המושפעות מבקשה זו. לאור האמור הבקשה להחזר תוקף נדחית.

נח שלו שלומובי), פוסק קניין רוחני נח שלו שלומוביץ 54678313-92848] סגן רשם הפטנטים ניתן בירושלים ביוס | 17 יולי, 2006

כ"א תמוז, תשס"ו