⚖️ החלטה שיפוטית

פקודת סימני המסחר [גוטם מרס), בצל"ב - 19/2 בקשה למחיקת סימן מסחר - אע 8

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: דובק בע"מ
  • בא כח: ד"ר ריינהולד בהן ושותפיו, עורכי פטנטים
צד ב'

המשיבה

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: ריצ'רדסון ושסות', עורכי-דין

ההחלטה:

פקודת סימני המסחר [גוטם מרס), בצל"ב - 19/2 בקשה למחיקת סימן מסחר - אע 8

המבקשת: דובק בע"מ

באמצעות הד"ר ריינהולד בהן ושותפיו, עורכי פטנטים המשיבה מס 008000 ב1082ע02םב-2914182

באמצעותו הריצ'רדסון ושסות', עורכי-דין

1. זו בקשה בגין הוצאות לאור ביטול הבקשה למחיקת סימן המסחר אגזם הרשום בשמה של חברת 00 מ4-2262108ב111עב פי בהיק מם' 407.

2. ביום ט1 באוקטובר 1972, הוגשה בקשה למחיקת הסימן על ידי חברת דובק בע"מ, בטענה שבעלת הסימן לא השתמשו בו, וכי בעת רישום הסימן לא הייתה כוונה, בתום לב, להשתמש בו, ולחלופין, לא נעשה כל שימוש בסימן תוך השנתיים שקדמו לבקשה האמורה.

3. הודעות בדבר בקשת המחיקה נסלחה לבעל הסימן ב-13 באוקטובר, 2. ביום 8 בדצמבר 4/ל1, הודיע ב"כ המשיבה שטרם קבל הוראות סופיות ממרשתו בגנציה, וכי מתנהל משא ומתן עם ב"כ המבקשת על מנת להגיע לידי פשרה. המבקשה בקשה ארכה של חדשיים לשאת הגשת הטענות הנגדיות, וביום 11 באפריל, 1973, בקשה וקבלת ארכה נושפת עד ליום 18 באפריל, 1973. במשך תקופה נומש הנסיונות להגיע לידי פשרה, וכנראה הגיעו הצדדים בשלב מסוים להסכמה הדדית, תאורה במכתב

מיום 15 בפברואר, 1972 ביום 7 במרץ, 1973 הודיע ב"כ המבקשת על ויתור על בקשתו למחוק את הסימן הנ"ל. המשיבה מבקשת לפסוק לה הוצאות.

טענה ב"כ המבקשת היא שאין מקום לפסוק הוצאות, הואיל ובעלת הסימן לא הגיבה על הבקשה. ב"כ המבקשת טוען גם שהמדובר בסימן מסחר שבעליו אינם משתמשים בו בארץ, והודאתם בכך משתמעת מהנכונות להגיע לידי פשרה.

בכותר לנימוק האחרון, כבר נפסק, טעולה ההוכחה שהסימן פסול רובט על המבקש את המחיקה (ראה, זליגסון, דיני סימני מסחר, תשסל"ג, עמ' 107).

כל עוד לא הוכח אחרת, לפי סעיף 64 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב-19/2 הרישום עומד בתוקפו, והעובדה שפלוני רטום כבעל סימן המסחר מהווה ראיה לכאורה לתוקף הרישום המקורי של סימן המסחר.

יתר על כן, הטענה על חור-מעשים כביכול מצד המשיבה, אינה עולה בקנה אחד עם העובדות. עקב הגשת הבקשה למחיקת הסימן הנדון, שבאה לבעלי הסימן כהפתעה גמורה, נאלצו ב"כ המשיבה לפעול בצורות שונות, על ידי פניות ללשכה לבולש ארכות, תרגום מסמכים וכו'.

מאידך גיסא, בגובה ההוצאות שיש להתחשב בשלב אליו הגיע הליך הבקשה למחיקת הסימן. הביקשה הנוכחית לא הגיעה אף לשלב הגשת הטענות הנגדיות.

לאור העובדות המודות, הנני קובע שעל המבקשת לשלם למשיבה הוצאותיה בשיעור 200 ל"י (כולל).

ניתן בירושלים היום 5 באייר השל"ב :4 במאי 1973.

מאיר גבאי / רשם הפטנטים וסימני המסחר