החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הליך בקשה למחיקת סימן מסחר רשום מס'131862 (בקשה למחיקת ראיות בתשובה)

מבקשת המחיקה: ידיעות אינטרנט ע"י ב"כ ליבליך - מוזר, משרד עורכי דין

בעלת הסימן: ה.א.ב. טריידינג בע "מ

ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות

בפני בקשה מטעס בעלת הסימן למחיקת הראיות בתשובה שהוגשו מטעס מבקשת המחיקה. בפני מצויה אף תגובת מבקשת המחיקה. תשובת בעלת הסימן לתגובה זו לא הוגשה עד היוס, על אף שניתנה לה במפורש הרשות לעשות כן עד ליוס 15.6.2016.

לטענת בעלת הסימן, איחרה מבקשת המחיקה בהגשת ראיותיה בתשובה הן למזכירות בית הדין והן בהעברתן לב"כ בעלת הסימן. בנוסף, נטען כי הראיות בתשובה אינן עומדות בדרישות הדין שכן אינן ערוכות בתצהיר, אינו כוללות הצהרה של עורכן לעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה, ואינן נושאות כותרת חוות דעת מומחה.

לטענת מבקשת הביטול הבקשה שהוגשה מטעס בעלת הסימן הינה קנטרנית ומיותרת. לגישתה, ראיותיה בתשובה הוגשו במועדן. בנוסף נטען כי ראיותיה ערוכות על פי דין וכי במידה ויקבע אחרת, שאז יש להתיר לה לתקנן.

סדר הבאת הראיות על ידי המתנגד בהליך בפני רשם סימני המסחר, קבוע במסגרת הוראות 38 ו-40 לתקנות סימני המסחר (1940. הוראת תקנה 38 לתקנות קובעת את הכלל לעניין הגשת ראיות המתנגד כדלקמן:

"על המתנגד להניח במשרד תוך חודשיים מיום מסירת ההודעה שכנגד את כל אותה הראיה שיאבה להגיש[...]. "

לשון הוראת תקנה 40 מתייחסת לתשובת המתנגד לראיות המבקש וקובעת כי:

"בתשובה לכך רשאי המתנגד, תוך חדשיים מיום מסירת העתקים מהצהרות המבקש, להניח במשרד ראיה עפ"י הצהרה בשבועה ועליו למסור למבקש העתקים הימנה."

מן החומר העולה בפני עולה כי המועד האחרון להגשת הראיות בתשובה מטעס מבקשת המחיקה היה 6.4.2016. ראיותיה אלו הוגשו למזכירות בית הדין ביוס 7.4.2016 כלומר באיחור של יוס אחד. אין חולק כי בעלת הסימן קיבלה עותק מראיותיה בתשובה של מבקשת המחיקה רק ביוס 17.4.2016 שכן אלו הועברו לה באמצעות דואר רשוס ורק לאחר שהוטבעה עליהן חותמת "נתקבל".

את לשון תקנה 40 יש לפרש כהוראה הניתנת לבעל דין להעביר ראיותיו לבעל הדין שכנגד, בו במועד בו מוגשות הן לרשות הפטנטיס ולא לאחר מכן. יחד עם זאת, כבר נפסק לא אחת כי יש להימנע מהכרעה במחלוקת בין בעלי דין בטענת של פגמיס פרוצדוראליים גרידא. זאת, ובלבד שאין המדובר בפגיעה ממשית בזכויותיו של בעל הדין שכנגד שלא ניתן לרפאה בדרכים אחרות (ראה לעניין וה: ע"א 189/66 עזיז ששון נ' קדמה בע"מ בית חרושת למכונות וציוד (פ"ד כ(3) 7, 479). בנסיבות העניין שעה שאין באיחור וכדי לפגוע בוכותיות בעלת הסימן (שהרי השלב הבא בהליך הוא קביעת מועד לדיון הוכחות), לא די באיחור בהגשת הראיות בתשובה מטעם מבקשת המחיקה כדי להצדיק את סילוקן על הסף.

באשר לטענותיה הנוספות של בעלת הסימן לעניין פגמים ראייתיים בחוות הדעת שהוגשו על ידי המומחים מטעם מבקשת המחיקה, מצאתי בהן ממש. אכן, תשובות של פרופ' קמיל פוקס וד"ר רוביק רוזנטל הוגשו בתגובה (בהתאמה) לחוו"ד המומחים מטעם בעלת הסימן ד"ר שריד ועו"ד אלי וילנר. תשובות אלה מהוות אך המשך לחוות דעת אשר הוגשו כדין במסגרת ראיותיה העיקריות מבקשת המחיקה.

יחד עם זאת, למסמך שכותרתו "תגובה לחוות הדעת של ד"ר שריד" צורף עמוד חלק ועליו חתימה בלבד. ספק אם כן מתעורר האם הדף החתימה צורף למסמך הקיים, שאם לא, מדוע אין החתימה מצויה בתחתית העמוד האחרון שבו. בנוסף, המסמך אינו כולל את שם המומחה שנתנו ואף לא את התאריך בו נערך. מסכימה אני עם טענת ב"כ בעלת הסימן כי חוות דעת מומחה הינה ראיה חריגה מעצם טיבה ומהותה, שכן אינה נחתמת בנוכחות עורך דין, ולפיכך יש להקפיד שבעתיים על עריכתה.

אכן נכון, סעד במסגרתו מורה היושב בדין על מחיקת ראיות בתשובה הינו קיצוני ודרסטי והנזק שעלול להיגרם לבעל הדין כתוצאה מנתינתו עלול להיות כבד. יחד עם זאת, אין בקביעה זו כדי לאפשר הגשת ראיות שעריכתן בהתאם לדין מוטלת בספק.

1. אשר על כן, הריני להורות למבקשת המחיקה להגיש מטעמה חוות דעת מתוקנות בהתאם להחלטה זו כאשר הן ערוכות על פי דין, וזאת תוך 14 יום מהיוס. חוות הדעת המתוקנות יוגשו באותו המועד הן למזכירות בית הדין והן לכוח בעלת הסימן. לאחר מכן יקבע דיון הוכחות במעמד הצדדים.

2. הריני קובעת עוד כי על מבקשת המחיקה לשאת בהוצאות שכ"ט בכוח בעלת הסימנים בגין הצורך בהגשת בקשה וו, בסך 800 ₪ (לא כולל מע"מ). סכום זה ישולם תוך 14 ימים, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד למועד התשלוס בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס = ט"ז סיוון תשע"ו