רשוס מס' 140219 (בקשה לפסיקת הוצאות)

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול סימן מסחר רשוס מס' 140219 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשת /מבקשת הביטול: ות ינוס 517 ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

המשליבה /בעלת הסימן: פוקר בע "מ

ע"י ב"כ גלוזמן ושות', משרד עורכי דין

1. בפני בקשה לפסיקת הוצאות בסך 19,852.50 ₪ בגין הגשת בקשה לביטול סימן המסחר. לבקשה צורף תצהיר הגב' פנינה ברקן מנהלת החשבונות במשרד ב"כ המבקשת כמו כן חשבוניות לתשלוס. לטענת המבקשת, נדרשה להוצאות בגין חקירה שבוצעה קדש להגשת הבקשה. המבקשת צירפה לבקשה הביטול תצהיר מטעס מנכ"ל קבוצת מוקד חקירות.

2 בתגובה טוענת המשיבה כי דין הבקשה להידחות. לגישתה, הודיעה על זניחת הסימן קודם לשלב הגשת הראיות דבר שמנע מן המבקשת הוצאות מיותרות. בנוסף, נטעןו כי המבקשת לא פנתה קדש לפתיחת הליך הביטול, על מנת לחסוך את עלויות ההליך ויש להתחשב בכך. עוד נטען כי הוצאות המבקשת אינן סבירות נחוצות ומידתיות בנסיבות העניין. לתגובתה צורף תצהיר עובדת במטה השיווק אצל המשיבה.

3 מעיון בתיק עולה כי המשיבה לא הגישה במועד הודעה שכנגד מטעמה. ואת אף לאחר שביקשה וקיבלה הארכת מועד לשם כך. כך, ביום 17.8.2015 הוגשה בקשה מטעס המבקשת למתן החלטה. באותו יום הגישה המשיבה הודעה על זניחת הסימן הרשוס.

4. כלל ידוע הוא כי בעל דיו שהפסיד בדינו, יישא בהוצאות הצד שכנגד. הוצאותיו הממשיות של בעל דין אשר וכך בהליך, אותן שילס או התחייב לשלס יבחנו לאור מבחני הסבירות המידתיות וההכרחיות בנסיבות העניין, ובהינתן כי עמד במידת פירוט ההוצאות הראויה (ראה: בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואת' נ' הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה, המסחר ואח', 30.6.05) (להלן: "בג"ץ תנובה").

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לא אחת קבעה ערכאה זו כי ככל שסך ההוצאות המבוקש גבוה יותר, יעלה רף הפירוט הנדרש מן העותר לפסיקתן (ראו למשל: החלטת כב' רשם הפטנטים בעניין אוניפארס נ' 550771

התנגדות לבקשת פטנט מס' 140492 (בקשה לפסיקת הוצאות) (פורסם באתר הרשות 9.5.2012). במקרה שבפני, סכום ההוצאות הנדרש אינו נמוך ומחייב רמת פירוט נאותה.

איני סבורה כי עמדה המבקשת ברף הפירוט הנדרש. לטעמי לצורך פסיקת הוצאות ממשיות, לא די בהצגת חשבוניות לתשלוס ובהן פירוט סתמי באשר למשימות אותן ביצע בכוח המבקשת. על המבקש פסיקת הוצאותיו הממשיות להתכבד ולהציג, לפחות, את התפלגות השעות ושכר הטרחה שנגבה עבור שעת עבודה. בנוסף, במקרה דנן לאור הסכום הגבוה הנדרש בגין החקירה שבוצעה, היה על המבקשת להציג את החשבונית שהוצאה על ידי החוקר. כמו כן, היה עליה לפרט באשר למהות הוצאות המבקשת בנפרד מן ההוצאות להן נדרשה בגין התשלוס לבאי כוחה.

אך אפילו הייתה עומדת המבקשת ברף הפירוט הראוי לעניין הוצאותיה המבוקשות, שהרי קייס היה קושי לקבוע כי ההוצאות שנתבקשו על ידה עומדות בקנה אחד עם מבחני הסבירות, המידתיות וההכרחיות אשר נקבעו בבג" תנובה. ראו לעניין והדברים שנפסקו שם, בסע' 19 :

"הוצאות המשפט אינן פרס או בונוס לצד הזוכה אלא החזר הוצאות נדרשות וראויות בהליך [...]. לפיכך, אין בהכרח לשפות על כל הוצאה שהוצאה בפועל אם אין היא הכרחית לניהול ההליך וכל יסודה הוא בזהירות יתר של בעל הדין [...] ההוצאות צריכות להיות פרופורציונליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עידוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה [...] פסיקת ההוצאות ושכר הטרחה מבוססת היא אפוא על הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו. "

בענייננו, נזנח סימנה הרשוס של המשיבה קדש למועד דיון הוכחות והמבקשת אף לא נדרשה להיערך לו או להגיש סיכומיס מטעמה. בנוסף, היקף בקשת הביטול שהוגשה כלל אינו נרחב (2 עמ' סה"כ, ו - 5 עמ' בצירוף תצהיר החוקר). הדבר מעלה ספקות באשר לצורך להידרש להוצאות כה גבוהות בגין הליך שנגדע עוד בתחילתו יחסית.

יחד עם ואת, מקובלת עלי טענת המבקשת כי נדרשה להוצאות בגין חקירה אודות השימוש בסימן הרשום, וואת לצורך ביסוס טענתה - לפי סעיף 41 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב 1972 - לא נעשה שימוש בסימן שלוש שניס קדש להגשת בקשת הביטול. בנוסף, הלכה למעשה הוגשו ראיות המבקשת (קרי, תצהיר החוקר) בצוותא חדא עם בקשת הביטול שהוגשה מטעמה.

0. אף איןו בידי לקבל את טענת המשיבה לפיה ניתן היה להימנע מניהול ההליך לו הייתה המבקשת פונה למשיבה. התנהלות המשיבה - היינו בקשתה להארכת מועד להגשת הודעתה שכנגד - מצביעה על רצונה בעבר לנהל את ההליך ולא להימנע ממנו כפי שמנסה היא לטעון כעת. אי לכך, אין בתקנה 46 לתקנות סימני המסחר 1940 כדי לסייע למשיבה.

1. עוד אין בידי לקבל את טענת המשיבה כנגד תקפות התצהיר שצורף לבקשת הביטול. סבורה אני כי מנהלת החשבונות במשרד בא כח המשיבה, הינה סמכות מספיקה כדי להעיד בדבר הוצאות המשרד בתיק זה או אחר.

2. לאור כלל האמור לעיל במצטבר, איני מוצאת לנכון לפסוק לטובת המבקשת את הוצאותיה הממשיות. הוצאותיה אם כן יחושבו ויקבעו על דרך האומדנה תוך התייחסות להוצאות בגין הגשת הבקשה לביטול בצירוף ראיות מטעמה, הכנת הבקשה לפסיקת הוצאותיה והתגובה לתשובה שהוגשה מטעס המשיבה. זאת, תוך מתן משקל למסקנותיי דלעיל ובהתחשב בכלל השיקולים המקובלים הקבועים בדין לצורך פסיקת הוצאות בעל דין.

3. סוף דבר, הריני מחייבת את המשיבה לשלם למבקשת את הוצאות שכ"ט עו"ד בגין הצורך בניהול ההליך בסך 8,000 ₪ כולל מע"מ. סכום זה ישולס תוך 30 יוס, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההחלטה ועד לתשלוס בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס ח' תשרי תשע"ו 1 ספטמבר 2015