⚖️ החלטה שיפוטית

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: פרשפוינט קוואלטי אשורנס בע"מ
  • בא כח: עו"ד גילת ברקת ושות'
צד ב'

מבקש

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: סנפורד ט. קולב ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 209734 (בקשה לתיקון כתב טענות המתנגדת)

המתנגדת: פרשפוינט קוואלטי אשורנס בע"מ ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות' עו"ד

המבקש: .0 ע"י ב"כ: סנפורד ט. קולב ושות'

ה ח ל ט ה

בפניי בקשה לתיקון כתב טענות המתנגדת. טענת המתנגדת הינה כי עיקר התיקון נדרש לאור תשובת מבקש הפטנט לבקשה לפרטים נוספים. עוד טוענת המתנגדת כי תיקונים אדיסים נובעים מהודאות של המבקש בכתב טענותיו ומן הצורך לחדד סוגיות לאור שני תיקוני הפירוט בהליך.

עמדת מבקש הפטנט הינה כי תיקון כתב הטענות הינו מקצה שיפורים שעורכת המתנגדת בכתב טענותיה, אשר מקשה עליו, כאדיס פרטי, מן הבחינה הכלכלית. עוד טוען מבקש הפטנט כי אין התיקון המבוקש נובע מן הפרטים הנוספים שמסר ובכל מקרה הן הפרטים הנוספים והן הודאותיו ככל שניתנו בכתב טענתו מהווים חלק מן ההליך וניתן להתייחס אליהם במסגרת ראיות המתנגדת.

בתשובה לטענות מבקש הפטנט עמדה המתנגדת על עמדת הפסיקה לפיה תיקון כתב טענות יותר באורח ליברלי וברוחב יד.

בקווי כלליים עניינה של בקשת הפטנט במערכת פיקוח המבוססת על איכות של מתכות הבנויה משתי שכבות ואשר מטרתה לתת אינדיקציה לחשיפת המערכת למדדים שונים, כגון זמן, טמפרטורה, לחות ועוד.

בקשת הפטנט הינה השלב הלאומי בישראל של בקשה בינלאומית התובעת דין קדימה משבע בקשות פטנט אמריקאיות שהוגשו בין 4.6.2008 לבין 12.5.2009. הבקשה נבחנה בישראל ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 31.5.2016. ההתנגדות לבקשת הפטנט הוגשה ביוס 6

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

6. לאחר שהגישה המתנגדת את כתב טענותיה, הגיש מבקש הפטנט בקשה לתיקון פירוט. בהתאם להסכמת הצדדים הוחלה על הליך התיקון תקנה 102(ו) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: "התקנות").

7 משהושגה הסכמה זו הגישה המתנגדת כתב טענות מתוקן ולאחריו הגיש מבקש הפטנט בקשה נוספת לתיקון הפירוט במסגרתו נתבקש תיקון של התביעות התלויות בלבד. המתנגדת סברה כי הבקשה הנוספת לא נומקה כדבעי וכנדרש בתקנה 95 לתקנות ועל כן דינה מחיקה. בהחלטה מיוס 28.9.2017 דחיתי את בקשת המחיקה ומשהודיעה המתנגדת כי אין בכוונתה להגיש כתב טענות מתוקן, הוריתי למבקש להגיש את כתב טענותיו שכנגד. הליכי התיקון השני נוהלו גם בס בהתאם לתקנה 102(ו) לתקנות.

8 משהגיש מבקש הפטנט את כתב טענותיו, ביקשה המתנגדת כי צו למתן פרטים נוספים להכחשה שבסעיף 25 לכתב טענות המבקש. בסעיף זה התייחס המבקש לטענת המתנגדת כי אין בקשת הפטנט זכאית לדין קדימה לאחר שהביטוי "ז6ק8] ז116זהכ 0650106016" המופיע בתביעות אינו מופיע במסמכי הבכורה. המבקש מסר את הפרטים בתשובה לבקשה והמתנגדת ביקשה כי אפקע הוצאות לטובתה וכי אקבע מועד להגשת ראיותיה. בהחלטתי מיוס 8 נפסקו הוצאות בגין הבקשה ונקבעו מועדים להגשת ראיות המתנגדת.

9 ואולם חלף הגשת ראיותיה בהליך הגישה המתנגדת בקשה זו שבפניי לתיקון כתב טענותיה.

10. ההלכה לעניין תיקון כתב טענות בערכאה זו הינה כי בהעדר טעמים נוגדים יותר התיקון אם יש בו כדי להביא בפני הערכאה את השאלות שהן באמת השנויות במחלוקת בין הצדדים. הטעמים הנוגדים פורטו אף הם, כדלקמן:

"בידי ערכאה זו הסמכות להתיר תיקון כתב טענות וזאת במקרים בהם יש בתיקון כדי להעמיד לדיון את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין הצדדים וכאשר אין מתקיימים טעמים שלא להתיד את התיקון. טעמים אלה עשויים להיות חוסר תוס לב מצד מבקש התיקון, קיפוח זכויותיו של הצד השני, אשר לא ניתן לפצות עליו בצורה הולמת בפסיקת הוצאות ושיהוי בהגשת בקשת התיקון (ראה בקשה לביטול פטנט מס' 154399 (בקשה לתיקון כתב טענות וראיות) לוגו פיתוח הנדס? בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד החקלאות, מנדז וולקני, פורסמה באתר לשות הפטנטים (29.4.2012)). זאת ועוד, בהפעלת הסמכות יש להתחשב בשלב אלו הגיע ההליך וזאת לאוד העובדה שהליך ההתנגדות מהווה מטבעו מחסום בפני המבקשת בקבלת הפטנט המלוחק."

בשונה ממרבית המקרים שנדונו בפסיקת ערכאה זו אין מתבקש תיקון כתב הטענות בשל רצון המתנגדת להסתמך על פרסומים נוספים, אותם "פספסה" בחיפוש הידע הקודם שערכה לקראת הגשת כתב הטענות הראשון.

כפי שטענה המתנגדת, התיקונים המבוקשים הם בעיקר "חידודים" של טענותיה. איני סבורה כך, כי אלו חידושים הכרחיים מס בשלב זה של ההליך, שהרי חידוד וליטוש הטענות, ככל שאינו הוספת טענות חדשות, יכול שייעשה בראיות הצדדים.

ואת ועוד מקובלת עליי טענת מבקש הפטנט כי רבים מן התיקונים שנתבקשו מהווים למעשה "כתב תשובה", דהיינו התייחסות ומענה לכתב טענות המבקש. מעידות על כך ההפניות המרובות שבכתב הטענות המתוקן לסעיפים בכתב טענותיו של מבקש הפטנט. כתב תשובה אשר ראוי לטעון להגישו בהתאם לתקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 אינו כתב טענות אשר ראוי המתנגד להגיש בהליך ההתנגדות בפני הרשם. ואת ועוד, ברור כי הפניות אלה אין להן מקור שהרי ייאושר תיקון כתב הטענות המבוקש, תהא למבקש הפטנט הזכות להגיש כתב טענות בתשובה וכתבי הטענות שכבר הוגשו אינן מתוויס עוד את הפלוגתאות שבין הצדדים.

בענייננו מסכימים הצדדים כי בכתב הטענות המתוקן הוסיפה המתנגדת טענות שלא הועלו בכתב טענותיה הקודם או הרחבה של טענות שהועלו. הכוונה היא לטענות הבאות :

א. האמצאה אינה זכאית לדין קדימה מן הטעם כי הרכיב בתביעה מס' 1 01 688016" 1 ה תו ]06 8 ע0 60זַ6850רת 15 הסנותטו 6100 תסנסטסתו מה שתוסוטסזק

"1016801 ש110 691 עס [618ת 16 01 ת0סט0650 ₪16 01 0168002ם1 הופיע בנוסחו זה לראשונה רק בבקשת הפטנט השביעית מיוס 12.5.2009.

ב. האמצאה הנתבעת מתייחסת לגילוי תכונה חדשה של מוצר ידוע (פרק ז' לכתב הטענות החדש);

ג. האמצאה אינה מועילה (פרק ח' לכתב הטענות החדש).

אשר לטענה כי האמצאה אינה וכאית לדין הקדימה, גו הועלתה בכתב הטענות הקודם אך התבססה על טעם אחר. ביסוס הטענה כעת על הטעם המפורט לעיל, הינו, לטענת המתנגדת פועל יוצא של תיקון התביעות ושל המענה לבקשה למתן פרטים נוספים לכתב טענות המבקש.

מקובלת עלי טענת מבקש הפטנט כי המתנגדת וויתרה על תיקון כתב הטענות לאחר תיקון הפירוט השני ועל כן בקשתה לתקן את טענותיה כעת לוקה בשיהוי. ואת ועוד, הרכיב בתביעה אשר נטען כי אינו נתמך בדין הקדימה כבר היה חלק מן התביעה במועד הגשת כתב הטענות המתוקן הראשון ולפיכך יכולה הייתה המתנגדת לבחון אותו כבר בשלב מוקדם זה.

אשר לטענה כי האמצאה אינה מועילה, גו מבוססת על שרטוט 39 לבקשת הפטנט שעניינו מדידה של 61006 100600 שהיה מצוי בבקשת הפטנט טרם התיקון. ואולם לטענת המתנגדת אתה אותה שכבה המכונה 18/67 5116 הינה כמוצג בשרטוט 3 לדין הקדימה הראשון אליו הפנה המבקש בתשובתו לבקשה למתן פרטים נוספים, הרי שאותה תקופה אינה ניתנת למדידה והאמצאה אינה מועילה. במילים אחרות, מהפניית המבקש לשרטוט 3 מסיקה המתנגדת הן את טענתה כי הבקשה עוסקת בתכונה חדשה של מוצר ידוע והן את טענה כי האמצאה אינה מועילה. מכאן שעל פניו קיים קשר בין הוספת פרקים ז' וח' לכתב הטענות הנוגעים ליעילות האמצאה ולגילוי תכונה חדשה של מוצר ידוע לבין תשובת המבקש למתן פרטים נוספים.

לאור האמור אני סבורה כי יש ממש בטענות המתנגדת כי לא ניתן היה להעלות שתי טענות אלה במועד מוקדם יותר.

המסקנה מן האמור הינה כי הוספת פרקים ז' וח' לכתב הטענות הנובע מן התשובה לבקשה לפרטים נוספים, אכן מעמיד לדיון שאלות שבמחלוקת ועל כן אותו בלבד אני מתירה.

יתר התיקונים המבוקשים נדחים. ההפניה ל"הסכמות" של מבקש הפטנט בכתב טענותיו הינה בגדר "כתב תשובה" ועל כן אינה תיקון כתב טענות שנועד להעמיד לדיון את המחלוקות בין הצדדים. התיקונים המהווים "חידודים" להתייחסות לפרסומים קודמים שכבר אוזכרו בכתב טענות המתנגדת אינם נדרשים להעמדת השאלות שבמחלוקת ומקום בראיות ובסיכומים. התיקונים הנובעים משינויי מספור ומחיקת תביעות כלי יכול לסייע להבנת כתב הטענות ואולם מקום היה לאחר תיקון הפירוט השני. שילובם כעת יחייב את מבקש הפטנט להגיש כתב טענות מתוקן ויגרום הוצאות שאיני סבורה כי הן הכרחיות.

לאור האמור אני מורה כדלקמן:

א. המתנגדת תגיש כתב טענות מתוקן בהתאם לאמור בסעיף 18, דהיינו הוספת פרקים ז' וח' בלבד. כתב הטענות המתוקן יוגש תוך 7 ימים.

ב. מבקש הפטנט רשאי לתקן את כתב טענותיו באמצעות הוספת התייחסות לפרקיס אלה בלבד. יובהר כי כל תיקון נוסף לכתב טענות המבקש ייעשה ברשות בלבד, לאחר שתוגש

בקשת תיקון מנומקת. לאור התיקון המצומצם שהותר למתנגדת, כתב הטענות המתוקן של מבקש הפטנט יוגש תוך חודש מקבלת כתב טענות המתנגדת.

ג. בקשות ארכה הנובעות מעומס משרדי, חגים וחופשות בישראל ומחוץ לה, או הצורך לתאם בין גורמים שונים לא תתקבלנה.

1. משהבקשה נדחתה בחלקה והתקבלה בחלקה, איני עושה צו להוצאות.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס | כ"ח סיוון תשע"ח 1 יוני 2018