רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול פטנט מס' 157035 (בקשה לפסיקת הוצאות)

בעלי הפטנט (המבקשים): משה לביא שחקים טכנולוגיות רב חבל בע"מ באמצעות ב"כ פרל כהן צדק לצר בר

מבקשי הביטול (המשיבים): צח מעוז מזגנים בע"מ צח רז באמצעות ב"כ פרל משרד עו"ד

החלטה

1. בפני בקשה שהוגשה מכוח חוזר רשם מ.נ. 80, לפסיקת הוצאות המבקשים בגין דחיית הבקשה לביטול פטנט מס" 157035 (החלטה מיום 5.3.2017). המבקשים עותריס לפסיקת הוצאות בסך 526,750.058₪. בפני אף תגובת המשיבים לבקשה וכן תגובת המבקשים לתגובה.

2. בתמצית, טוענים המבקשים כי וכלהם למלוא הוצאותיהם הריאליות בהליך. לגישתם, הוצאותיהם במסגרת ההליך היו סבירות, הכרחיות ומידתיות בנסיבות העניין. עוד נטעו כי המשיבים התנהלו בחוסר תום לב כשבחרו לנהל הליך לביטול הפטנט הרשום על שס המבקשים. לבקשתם צירפו המבקשים את פירוט הוצאותיהם באמצעות הצגת חשבוניות לתשלום ודוח שעות (נספחים א' ב' ו - ג' בהתאמה) וכן תצהיר מר משה לביא, מבעלי הפטנט.

3 המשיבים טוענים מנגד, כי הוצאות המבקשים אינן סבירות ובחלקן אינן הכרחיות או מידתיות. בנוסף נטען כי בניהול ההליך, הייתה התנהלותם של המבקשים שהייתה בלתי ראויה ולוקה בחסר. המשיבים טוענים עוד, כי בהתאם לפסיקה, פסיקת הוצאות אינה ענישה. על כן, אין מקום לשיפוי בגין הוצאות מופרזות שנתבקשו, שיסודן בוהירות יתר מטעמם המבקשים. עוד לטענתם, על היושב בדין לתת דעתו על סוגיית החשיבות הציבורית הגבוהה של טוהר רישום הפטנטים. לגישתם, פסיקת הוצאות מוגדלת וחסרת פרופורציה עלולה להביא להרתעת הציבור אשר ימנע מקניטת הליכים בפני היושב בדין ברשות הפטנטים. כך, לטענת המבקשים, אף תפגע וכך הגישה לערכאות.

דיון והכרעה

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בעל דין שזכה בדינו וכי יפסקו לטובתו ההוצאות להן נדרש בפועל. יחד עם ואת, היושב בדין איננו מחויב בפסיקת הוצאות ממשיות, שכן עליו להתחשב בנסיבות המקרה, כמו גם בשיקולי מדיניות שיפוטית (ראו: רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע "מ (פורסם בנבו, 28.6.2009, סעיף 19).

בפסיקה נקבע כי על המבקש פסיקת הוצאותיו להן נדרש בפועל, להוכיח כי הינן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך וזאת בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ראו: בג"צ 5 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (פורסם בנבו, 5) (להלן: "עניין תנובה"). מגבלת לעניין סבירות ההוצאות, הכרחיותן והיותן מידתיות, מטרתה הינה זו:

"למנוע מצב שבו ההוצאות שיוטלו יהיו גבוהות יתר על המידה, מה שירתיע הרתעת יתר את בעלי הדין, ייצור חוסר שוויון, ויקרה

מיותר את ההליכים המשפטיים ויפגע בזכות הגישה לערכאות" (ע"א

0 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עלית, פ"ד ס(1) 600, (2005)) בפסקה 20).

היקף העבודה שהושקעה בניהול ההליך ובהכנת כתבי בית הדין, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות בעל הדין מול רשות הפטנטים ומול בעל הדין שכנגד, תוסבת הצדדים וכדומה - כל אלו הם שיקולים אשר יילקחו בחשבון בעת בחינת "כלל נסיבות העניין" כאמור לעיל.

ומן הכלל אל הפרט. בענייננו, אכן וכי המבקשים בהליך, ולפיכך וכלהם להתזר הוצאותיהם. המשיבים אינם חלקים על עצם עובדה זו. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, איני סבורה כי יש לפסוק לטובתם את סך ההוצאות המבוקש, אפילו נדרשו להוצאתן בפועל, והדבר יוסבר מטה.

ראשית, עיינתי בכלל החומר המצוי בתיק ההליך ולא התרשמתי כי מי מן הצדדים התנהל בחוסר תום לב או באופן בלתי ראוי. לא בכדי, נמנעו הן המבקשים והן המשיבים מלהפנות להחלטות שניתנו בהליך בעניין וה, וביו אלו ההחלטה העיקרית המסיימת את ההליך. ואף משום שלא קיימת בהן כל אינדיקציה להתנהלות חסרת תום לב או לקויה של מי מבעלי הדין. כמו כן, לא מצאתי טעמים לפגום בהגשת התצהירים שהוגשו מטעמם מי מבעלי הדין. בהקשר זה, איני סבורה כי קייס צידוק ראוי לקבל את טענת המבקשים לפיה הליך הביטול שיזמו המשיבים הינו למעשה הליך סרק. מן החומר המצוי בתיק ההליך עולה כי המשיבים ניהלו הליך ענייני תוך ניסיונם להוכחת טענותיהם בדבר העדר תוקף רישום הפטנט, בין היתר באמצעות הגשת פרסומים קודמים.

בנוסף, באשר לגובה ההוצאות אשר נתבקש, סבורה אני כי ברובן אינן עומדות במתני המידתיות, ההכרחיות והסבירות הקבועים בפסק הדין בעניין תנובה.

עבור הכנת חוות דעת מומחה והתייצבותו בהליך שהתקיים ביום 24.4.2016, נתבקש והוצאה בסך 27,685 ₪ (כולל מע"מ). מוצאת אני כי המדובר בסכום סביר ומידתי בנסיבות התיק שבפני. כמו כן, מתוך החומר המצוי בתיק ההליך, כמו גם ההחלטה העיקרית בהליך, ניכר כי המדובר בהוצאה שהייתה הכרחית עבור המבקשים. יחד עם זאת, סבורני כי על המבקשים היה להימנע מלעתור להוצאות עורכי הדין, בגין הכנת חוות דעת המומחה, שעה שעתרו להוצאות הכנתו מטעמם המומחה עצמו. המדובר בדרישה לכפל הוצאות במסגרת הליכיים משפטיים, דבר שיש למגרו.

במסגרת תצהירו (נספח ב' לבקשה), הצהיר מר לביא כי נגרמו לו ולבעלת הפטנט הוצאות בקשר עם ההליך בסך 137,901.37 דולר (כולל מע"מ). המדובר בהוצאות באי כוח המבקשים, בסך 499,065.058 ₪ (בהפחתת שכר טרחת המומחה מסך ההוצאות הכללי לו עתרו המבקשים). לגישת המצהיר, סכום זה כולל את שכר טרחת באי כוחו. לדעתו, סכום זה כולל הוצאות בגין שליחויות הדפסות ועוד, אלא שלא הוגש כל תימוכין מטעמם המצהיר להוצאות בגין שליחויות והדפסות, ויש להניח שהכוונה לפעולות שנקטו באי כוחו אשר ממילא נכללות בהוצאות שנתבקשו בגין עבודתם. להוכחת שכר הטרחה ששלס לבאי הכוח כאמור, הוגש מטעמו המצהיר נספח א' הכולל את חשבוניות העבודה שבוצעה מטעמם עורכי הדין וכן נספח ג' הכולל דוח פירוט שעות העבודה אשר הושקעו על ידי עורכי הדין בהליך.

אלא שלא ניתן להתעלס מכך שנספחים א' ו - ג', כולל הוצאות שכלל וכלל אין להשתין על המשיבים כגון הכנתן והגשתן של בקשות להארכת מועד, הוצאות בגין ניהול משא ומתן וניסיונות להגיע לפשרה בתיק, הגשת בקשות ביניים שניתנה בהן החלטה לטובת המשיבים ולא לטובת המבקשים, בקשת רשות ערעור על ההחלטה לדחות את הבקשה לסילוק על הסף של הבקשה לביטול הפטנט ועוד. הניסיון לשרבב לבקשה הוצאות שאין המשיבים חייבים בהשבתם על פי דין, כמו גם הוצאות בגין הכנת חוות דעת העד המומחה שכבר נתבקשו כאמור לעיל (נספח ב'), אינו ראוי בלשון המעטה ויש להניח כי אולי נעשה בהיסח הדעת או בשוגג שכן על הבקשה לפסיקת הוצאות שבפני חתימת עורכי דין מלומדים הבקיאים היטב במטריחה המשפטית הרלוונטית.

זאת ועוד. לאחר עיון מעמיק בתיק ההליך, התרשמתי כי מורכבותו נמוכה יחסית וכי במסגרתו לא עלו שאלות עובדתיות או משפטיות סבוכות באופן מיוחד. אי לכך, קשה לקבל את טענת המבקשים לפיה סך ההוצאות שיש לפסוק לטובתם בגין ניהול ההליך (היינו 8 ₪ (כולל מע"מ)), הינו סביר, הכרחי או מידתי בנסיבות העניין. יוזכר שוב כפי שנקבע בעניין תנובה (פסקה מס' 19) כי ההוצאות הריאליות להן נדרשו המבקשים היא נקודת התחלה בלבד אך אין היא נקודת הסיום. בנוסף, מפירוט שעות העבודה שהוגש (נספח ג') עולה כי מספר שעות העבודה שהושקעו בכל אחד ואחד משלבי ההליך הינו רב (למשל כ- 5 שעות עבור הכנת בקשה לפסילת חוות דעת מומחה; כ- 44 שעות עבור הכנת בקשה לפסיקת הוצאות וכד') וזאת מבלי שהמבקשים סיפקו כל הסבר לכך אשר יש בו כדי להניח את הדעת.

4. לאור מסקנותיי דלעיל, יקבעו הוצאות המבקשים בגין עבודת באי כוח, על דרך האומדנה. סוף דבר, ובהתחשב בכלל השיקולים הקבועים בפסיקה לקביעת הוצאותיו של בעל דין, הריני להורות למשיבים לשלם למבקשים כדלקמן:

א. סך 27,685 ₪ (כולל מע"מ) - בגין חוות דעת מומחה. ב. סך 150,000 ₪ (כולל מע"מ) - בגין שכר טרחת באי כוחם. ובסך הכל - ו177,685 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההחלטה ועד למועד התשלום בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום | החשוון תשע"ח 5 אוקטובר 2017

סימוכין: 8