רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 2255 (בקשה להפקדת ערובה)

המתנגדת: ל.ל.ע פטנטים בע"מ

ע"י ב"כ: ליעד וטשטיין ושות'

המבקשת: 6 0 זה

ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות עוד

החלטה

בפני בקשתה של 1.1,6 1.0700 (להלן: "המבקשת") להורות על הפקדת ערובה לתשלום ההוצאות שייגרמו לה כתוצאה מניהול הליך ההתנגדות לבקשת פטנט מספר 250115 אשר הוגש ע"י ל.ל.ע פטנטים בע"מ (להלן: "המתנגדת").

המבקשת טוענת כי המתנגדת היא חברה חסרת פעילות ונכסיס אשר הוקמה לצורך הגשת ההתנגדות בלבד. המבקשת ביססה את בקשתה על סעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט 1999 (להלן: "חוק החברות") המתייחס לעניין הפקדת ערובה על ידי תובעת שהינה חברה. לשיטתה

די מתנגדת בהליכי התנגדות לבקשת פטנט הוא כדין תובעת בתביעה אזרחית וכי על המתנגדת הנטל להוכיח יכולת פירעון של הוצאות מבקשת הפטנט בהליך.

סכום הערבות המבוקש עומד על 400,000 ₪ ומהווה על פי המבקשת כ 25% מההוצאות המשוערות. המבקשת סבורה כי בענייננו יש להורות על הפקדת ערובה גבוהה בשל והיותה הבלתי מוגדרת של המתנגדת ומורכבות ההליך עליו עמדה המתנגדת.

בתשובתה טוענת המתנגדת כי בקשת פטנט 250115 משוללת כל תוקף בין היתר לאור החלטת המשרד האירופי בבקשה המקבילה, וכי אין כל סיכוי שבקשת הפטנט תשרוד את הליכי ההתנגדות. לטענת המתנגדת המבקשת היא חברה בעלת הפסדים אדירים שכלל לא ברור האס תוכל לשלם את הוצאות המתנגדת לפיכך הסיכון שלא תוכל להיפרע את הוצאותיה חל בעיקר על המתנגדת. גובה הערובה שהפקדתה מבוקשת גבוה ביותר ויש חשש שהדבר יהווה "אפקט מצנן" למתנגדים בעתיד. כל ההדגשות בהחלטה הוספו אלא אם צוין אחרת.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר דיון והכרעה

שני הצדדים אינם חולקים על סמכותו של רשם הפטנטים להורות על הפקדת ערובה. שאלה זו גם נדונה והוכרעה במספר רב של החלטות (ר' למשל התנגדות לבקשת פטנט 154720 (בקשה להפקדת ערובה לתשלום ההוצאות), אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ (פורסם בנבו, 3.5.2019) להלן: עניין "אורבוטק"). ; רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ ואח' נ' זיסר, פורסם בנבו, 13.4.2008).

המבקשת מבססת את בקשתה על סעיף 353 א' לחוק החברות הקובע כדלקמן:

" הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשד אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להודות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה

הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

על פי לשון הסעיף כאשר מוגשת תביעה על ידי חברה בע"מ רשאי בית המשפט להורות לתובע, לבקשת הנתבע, על תשלומי ערובה על מנת להבטיח את הוצאותיו. בעניין רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו, 11.2.2009) (להלן: "עניין ל.נ. הנדסה") קבע כבוד השופט מלצר שלושה שלבים על פיהם על בית המשפט לנהוג בבואו להכריע בבקשה להורות לתובעת-חברה להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע. וכך נקבע:

"13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו... זהו שלב הבדיקה השני... אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה... משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי:, במסגרתו יש לבחו[ את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלוונטיים".

אבחן כעת את הבקשה לאור השלבים אשר נקבעו בעניין ל.נ הנדסה. המתנגדת הינה חברה בע"מ אשר נראה כי הוקמה זמן קצר לפי הגשת הודעת ההתנגדות. בניגוד להליכי התנגדות המתנהלים בדרך כלל בין חברות בתחום אשר יש להן עניין ברור בבקשת הפטנט, בעניינו, זהותה של המתנגדת מעורפלת ולא ניתן לדעת דבר על הרקע שלה ואיתנותה הכלכלית. המתנגדת כלל לא ניסתה להוכיח את יכולתה הכלכלית, טענתה היחידה היא כי היא חברה

הפועלת על פי חוק ועל פי כל הכללים המתחייבים וכמובן שתישא בהוצאות המשפט ואם כל זאת יוטלו עליה. אין באמירה זו כדי לשכנע כי המתנגדת תוכל לעמוד בהוצאות המשפט אשר יפסקו לחובתה אם ההתנגדות תידחה. לפיכך, עלי לבחון כעת האם קיימות נסיבות מיוחדות לפטור את המתנגדת מהפקדת ערובה במקרה דנן, כאשר הנטל להראות זאת מוטל על כתפיה.

המתנגדת טוענת לסיכויים גבוהים בהליך על סמך, ההלכה היא כי ניתן להידרש לסיכויים אלו רק אם הם גבוהים במיוחד (עניין ל.נ הנדסה) מאחר ואיני סבורה כי בשלב זה ולמי מהצדדים סיכויים טובים יותר בהליך ברמת המובהקות הנדרשת, לא אוכל להידרש לנושא זה בעת הזו. משלא מצאתי טעמים אחר המצדיקים לפטור, אני מקבלת את בקשת המבקשת ומורה על הפקדת הערובה.

בקביעת גובה הערובה אני סבורה שיש לתת משקל לייחודו של הליך ההתנגדות בהשוואה לתביעה אזרחית. בעניין אורבוטק קבעה כבוד הפוסקת כי יש לראות את המתנגד בהליך התנגדות כתובע בהליך האזרחי. סבורני כי לא ניתן לגזור גזירה שווה בין תובע בהליך אזרחי לבין מתנגד לבקשת פטנט. בעוד שבהליך התנגדות הנטל הוא על המבקשת בתביעה אזרחית הנטל הוא על התובע. התובע בהליך אזרחי מבקש סעד לעצמו בלבד בעוד שבהתנגדות הסעד שיקבל המתנגד מהווה תרומה גם לציבור.

אני סבורה כי מעמדו של התובע בהליך אזרחי דומה יותר למעמדו של המבקש לבטל פטנט ולכן אין זה מפתיע שחלק נכבד החלטות הרשם שהובאו על ידי הצדדים ובהן נקבעה ערבות היו הליכים לביטול פטנט (ר' החלטה בבקשה לביטול פטנט 157035 (בקשה להפקדת ערובה) רז נ' לביא (פורסם בנבו, 4.9.2014 )ר' גם החלטה בבקשה לביטול פטנטיס 214813 196341 (בקשה להפקדת ערובה) הדרים מ.א. יבוא ושיווק בע"מ נ' מפלי מים בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 25.12.2018 ) ר' גסם בקשה לביטול פטנט 155671(בקשה להפסקת ההליך ולחלופין להפקדת ערובה) רונטל נ' ברקן (נבו, 9.4.2017).

בענייננו, המבקשת סירבה לעיכוב הליכי ההתנגדות בין היתר בנימוק כי הליכיס אלה יסיעו לה להגדיר את בקשת החלוקה, ולקבל פטנט על אמצאה ראויה. מכאן שלהליך ההתנגדות יש חשיבות למבקשת ואף ערך כלכלי גם בנוסף לחשיבותו לציבור. משכך וגם כדי למנוע "אפקט מצנן" מתנגדות בעתיד אני קובעת שגובה הערבות יעמוד על 150,000 ₪.

אציין כי בתשובת המבקשת לבקשת המתנגדת לעיכוב הליכיס הועלתה האפשרות שהמבקשת תיזנח את הבקשה או תתקן אותה בעקבות כתב טענות המתנגדת. מטבע הדברים, במקרה כזה הוצאות ההליך יהיו על המבקשת. המתנגדת בתשובתה לבקשה להפקדת ערובה הציגה נתוניס בדבר מצבה הכלכלי של המבקשת, נתוניס אלה אף שלא הוגשו באמצעות תצהיר, מעבירה את הנטל להוכיח את היכולת הכלכלית למבקשת שבידיה הנתונים. המבקשת התעלמה בתגובתה מטענות אלה של המתנגדת, משכך קיימס החשש שגם המבקשת לא תוכל לעמוד בהוצאות

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

המשפט אם ייפסקו לה. כלומר, לטעמי שני הצדדים מנהלים את ההליך מתוך סיכון מסוים. גובה ערובה אשר אינו מכסה את כל הוצאות המשפט הצפויות בהליך מלא משקף איזון זה.

4. לאור האמור, הערובה בסך 150,000 ₪ תופקד על ידי המתנגדת בתוך 21 יום לאחר שהמבקשת תגיש את כתב טענותיה. ככל שהמבקשת תבחר לתקן את הבקשה ההורה או לונוח אותה לא יהיה מקוס בהפקדת הערובה.

5. לאור התוצאה והפער בין הסכום שנתבקש לסכום שנקבע, אין צו להוצאות.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום ו' תשרי תשפ"ב 2 ספטמבר 2021

סימוכין: 712 0