רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

ההחלטה:

רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

בפני כב' הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני -כספי

התנגדות לבקשת פטנט מס' 153109 (בקשה לפסיקת הוצאות ולמתן צו מגן) המבקשת: אוניפארם בע "מ ע"י ב"כ ע. לויט, עו"ד המשיבה: [1₪6 .60 :86 1616%/] .כזס:6 6זו0כ] :8 כז3ו[5 166%

ע"י ב"כ ר. לוטי ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. ביום 05.08.2010 ניתנה החלטת כב' הרשם (כתוארו דאז), ד"ר מאיר נועם, בהליך ההתנגדות לבקשת פטנט מס' 153109 אשר הוגשה מטעם המשיבה (להלן : ההליך העיקרי ) . בגין בקשת הפטנט הוגשו שתי התנגדויות, האחת מטעם המבקשת, והשנייה מטעם חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "טבע"). בהחלטה דנן קיבל כב' הרשם דאז את ההתנגדויות ודחה את בקשת המשיבה לפטנט. עוד נקבע כי המשיבה תחויב לשלם את הוצאות המבקשת בהתאם לבקשות לפסיקת הוצאות שתוגשו המתנגדות במועד מאוחר יותר. ביום 05.11.2010 הגישה המשיבה ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת כב' הרשם. טרס ניתנה הכרעה בערעור.

2. ביום 07.09.2010 הגישה המבקשת בקשה לפסיקת הוצאותיה. ביום 11.10.2010 הודיעה טבע כי הגיעה להסכם עם המשיבה ועל כן לא תוגש מטעמה בקשה לפסיקת הוצאות. ביום 03.11.2010 הוגשה תגובת המשיבה לבקשת המבקשת וביום 18.11.2010 הוגשה תשובת המבקשת לתגובת המשיבה.

רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

3 המבקשת מבקשת לפסיקת הוצאותיה הריאליות בסך 1,402,854 ₪ ובנוסף מבקשת, מכוח סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט - 1999, כי יוצא צו מגן על כל החומר אשר הוגש במסגרת הבקשה לפסיקת הוצאות, כך שרק למשיבה תהא זכות עיון בו.

4. המבקשת מנמקת את בקשתה לפסיקת הוצאות בכך שמדובר בהליך שהחל בשנת 2002. לטענתה, מתחילת הדרך ניסתה המשיבה לנהל את הליכי הבחינה וההתנגדות במחשבים תוך יצירת מצגי שווא והעלמת מסמכים רלוונטיים. המבקשת טוענת כי במסגרת ההליך הוגש חומר רב אשר היה צורך בקריאתו ולימודו, עוד מוסיפה המבקשת כי הדיון בהליכי

ההתנגדות השתרע על פני ימי חקירה רביס וארוכים; היקף הסיכומים אשר הוגשו מטעם המבקשת הינו רב וזמן רב הושקע בלימוד סיכומי המשיבה שהכילו עמודים רבים.

5. בתשובת המשיבה נטען כי על הרשם לפסוק כי כל צד ישא בהוצאותיו. המשיבה מציינת כי המבקשת מבססת את בקשתה לפסיקת הוצאותיה על טענת חוסר תוס לב וזו בלבד. טענה זו דינה להדחות וזאת לאור העובדה שהרשם בהחלטתו בתיק העיקרי שיבח

את עבודת הצדדים ואיכות טיעוניהם; עוד מוסיפה המשיבה וטוענת כי הסכום שמציינת המבקשת עליו הוא מופרז ובנוסף כי חלק מן ההוצאות כלל אינן ברות השבה. לגרסת המשיבה חלק מן ההוצאות נגרם בעטיין של טענות חסרות בסיס שהציגה המבקשת, אשר חלקן נדחו או לא נידונו על ידי הרשם וחלקן אף נזנחו על ידי המבקשת עצמה.

דיון והכרעה:

6. כאמור, בהחלטתו ביום 5.8.10 קיבל כב' הרשם דאז את התנגדות המבקשת ודחה את בקשת המשיבה לרישום פטנט על שמה. המבקשת היא אפוא בבחינת בעל דין אשר וכה בדין, והכלל הוא כי יפסקו הוצאותיה. כאמור לעיל, המבקשת מציינת את הוצאותיה בפועל בסכום חריג בגובהו (1,402,854 ₪).

7 בבג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר, תק-על 2(2005) מיום 30.6.05), (להלן :"פס "ד תנובה) נקבע כי על בעל דין הטוען להוצאות, להוכיח את שיעורן בפועל (ראו עמ' 619 לפסה"ד). במידה וצלח בעל הדין משימה זו, תבחנה סבירותן, נחיצותן ומידתיותן בנסיבות העניין (ראו עמ' 615 לפסה"ד).

8 הכפפת סכום ההוצאות המבוקש למבחן הסבירות, נדרש אף לאור סעיף 162(ב) לחוק הפטנטים התשכ": 1967 לפיו:

"הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהודות מי מבעלי הדין ישלס את ההוצאות וכיצד ישולמו".

יודגש כי ככל שגבוה יותר וחריג סכום ההוצאות המבוקש, כך יעלה רף הפירוט וההסבר הנדרש מהמבקשת. ראו: החלטת כב' סגן הרשם בהתנגדות לפטנט מס' 113433 בעניין

(5%₪) אסודגתסקת0) ואצ )זמ מאז אדוו נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (מיום 30.5.05, פורסמה באתר הרשות).

לשם הוכחת שיעור הוצאותיה בפועל, הגישה המבקשת תצהיר אליו צורפו חשבוניות לתשלום וחלק מן הקבלות בגין הסכום ששולם בגין ההליך. מוכנה אני להניח כי המבקשת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את שיעור ההוצאות ושכר הטרחה שהוציאה בפועל. מאחר שהמשיבה לא חלקה על ראיות המבקשת לעניין גובה ההוצאות להן נדרשה, תהא זו נקודת המוצא לבחינתן. ודוק, אוהי אך נקודת המוצא ואין היא נקודת הסיום. כאמור לעיל, יש לבחון את סבירות ההוצאות ששולמו על ידה.

אקדים ואציין כי לדעתי אין לשייך את מלוא הוצאות המבקשת על המשיבה.

המדובר בבקשה לרישום פטנט בגין תכשיר רוקחי לעיכוב פירוק עצמס בבני אדס. תחום הפרמצבטיקה בכלל, והתחום בו עוסק הפטנט נשוא הליך ההתנגדות, הינו תחום מורכב, אשר ההתמצאות והמומחיות בו אינס דבר של מה בכך. כמו כן, להכרעת רשם הפטנטיס אס ירשם פטנט אס לאו, השפעה כלכלית רבה, הן על המבקשת והן על המשיבה כמו על כלל החברות העוסקות בתחום. על רקע חשיבות הנושא למבקשת ניתן לקבוע כי המבקשת רשאית הייתה לבחור ייצוג משפטי הולם, וסיוע מומחיים בהתאם לעומק כיסה ולשיקול דעתה.

בנוסף, לא מן הנמנע כי במסגרת לימוד וניתוח תחום המצאה וכן בהכנת כתבי טענותיה, ראיותיה וסיכומיה של המבקשת כמו גם בהכנת דיוני ההוכחות הושקעה עבודה רבה וכי בעת ניהול ההליך נדרשה המבקשת לסוגיות משפטיות ועובדתיות כאלו ואחרות. היקף החומר שהוגש בשלבי הסיכומים של ההליך, מתחילתו ועד סופו מצביע גם הוא על כך כי המדובר בהליך התנגדות לפטנט אשר ניהולו הצריך מהמבקשת משאבי זמן וכוח אדם בלתי מבוטליס.

יש לציין כי ממועד הפשרת הליך ההתנגדות (מאי 2005) ועד למתן ההחלטה ע"י הרשם עברה תקופה בת חמש שנים נוכח החלטת המשיבה לנהל את הליך ההתנגדות עד סופו. זהו פרק זמן ארוך בו נדרשה המבקשת לניהול מתמשך של התיק, על הבקשות השונות אשר הוגשו במסגרתו.

כמו כן, יש להתחשב בכך כי בעת ניהול הליך ההתנגדות התקיימו 2 ימי דיוני הוכחות בפני כב' הרשם דאז, כאשר כל אחד מהס נמשך שעות ארוכות. אמת, ומן הדיונים נחלק באופן אחר בין שתי המתנגדות, אחת מהן היא המבקשת. אולם, אין ואת כי היה על

באי כוחה של המבקשת להיות נוכחי דיונים ולהיערך בהתאם להתפתחות המתרחשת במסגרתם.

על אף כלל האמור לעיל ולאחר ששוכנעתי בצדקת חלק מטענות המשיבה, אין לדעתי לפסוק לטובת המבקשת את כלל ההוצאות להן נדרשה בפועל. השיקולים למסקנתי זו הס כדלקמן:

ראשית, מתוך החומר שהוגש במסגרת הבקשה שלפני קשה לקבוע את סבירות הו הוצאותיה האס נחוצות ומדתיות. המבקשת מציינת סכום כולל אותו נדרשה לשלם ביחס לשלבי הסיכומים בהליך. כהסבר לפעולות השונות שבוצעו במסגרת כל שלב, צירפה המבקשת את מכתבי באי כוחה, שנשלחו אליה לצורך גביית התשלום. כך, נעדר מידע נחוץ באשר לכלל הפעולות שבוצעו במסגרת שלב מסויס בהליך, מספר השעות שהושקע בכל פעולה, מספר עורכי הדין שהיו מעורבים בה וכד'. אף חסר הבסיס לחישוב שכ"ט של המומחים מטעמה. לאור הסכום החריג לו מבקשת המבקשת, מן הראוי היה למצוא פירוט מקיף וממצה יותר בבקשה שלפני.

בנוסף, אין להתעלם מכך שכלל הסיכומים בהליך הוגשו במשותף מטעם שתי המתנגדות (טבע והמבקשת). עובדה זו יוצרת חוסר בהירות באשר להיקף מעורבות המבקשת בהכנת הסיכומים כן ביחס לסכום ההוצאות שנתבקש בגין.

כמו כן, לא מצאתי ממש בטענת המבקשת המתייחסת לאופן התנהלות המשיבה בהליך. המבקשת מבססת את הבקשה שלפני על טענה מרכזית לפיה המשיבה התנהלה בחוסר תוס לב ניכר, דבר שאילץ את המבקשת לנקוט בפעולות שונות בגינן נדרשה להוצאות כבדות וחריגות (סעיפים : 1,3,6,8,9,10,11,12,13.14.15). טענת חוסר תוס לב בהתנהלות בעל דין מול רשם הפטנטיס הינה טענה כבדת משקל אשר יש לבססה באמצעות ראיות מובהקות וברורות התומכות בה. בהעדר ראיות כגון אלה בבקשה שבפני, דין הטענה להידחות.

עוד יצוין כי על אף טענות המבקשת בדבר התנהלות לקויה לכאורה מצד המשיבה, אשר הועלו בשלבי הסיכומים של ההליך, לא מצא לנכון הרשם הנכבד להתייחס אליהן במסגרת החלטתו הסופית בהליך. כב' הרשם דאז אף בחר לציין לשבח את הדרך בה ניהלו בעלות הדין ובאי כוחן את ההליך כולו. משכך, סבורני כי אין בטענה הנוגעת לדרך התנהלות המשיבה בהליך כדי להשפיע כך או אחרת על פסיקת הוצאות המבקשת.

לבסוף, יש לתת את הדעת לשיקולים הייחודיים והנוספים שעל רשם הפטנטיס להתחשב בהס בואו לפסוק הוצאותיו של בעל דין. למשל, נקודת האיזון הרצויה והראויה בין הרצון לעודד ממציאים להגיש בקשה לרישום פטנט בגין ממצאתם, לבין השאיפה לעודד את הציבור להגיש התנגדויות לבקשות פטנט, כפילטר נוסף לבחינת כשירות המצאה. או

רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

למשל הצורך לאפשר לבעל בקשה לפטנט שנבחנה ונמצאה כשירה לרישום להגן על ממצאתו במסגרת הליך התנגדות, למול הצורך במניעת הליכי סרק, ייעול הליכיס וקיצור לשס השגת ודאות משפטית ומסחרית. שיקולים כגון אלו, הנחו את היושבים בדין ברשות הפטנטיס בהכרעתה במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות.

2. באשר לבקשה לפסיקת הוצאותיה של שלושת מנהלי המבקשת: המבקשת לא הסבירה מדוע נחוצה הייתה מעורבות הפעילה של שלושה מנהלים לכל אורך ההליך באיסוף פרסומים קודמיים וניתוחים, מתן ייעוץ מדעי, משפטי וכד'. שהרי לצורך ניהול ההליך נשכרו מטעם המבקשת שני עדי מומחים ועורכי דין מקצועיים. כמו כן, לא הוסבר דיו הצורך בנוכחות שלושת מנהלי המבקשת בדיוני ההוכחות כמו גם בשכירת חדר ישיבות פרטי עבור אחד ממנהלי המבקשת.

3. לסיום יצוין כי איני מקבלת את טענת המשיבה כי אין לפסוק את הוצאות המבקשת אשר סוכם כי יחולקו באופן שווה בין המבקשת, טבע והמשיבה.

4. לאור כלל השיקולים שנמנו לעיל וכלל הפרמטרים לחישוב הוצאות בעל דין, ביחס דגש על ההיקף החריג של הליך ההתנגדות בגינו הוגשה הבקשה שלפני, ובניכוי הסכומים שאין להשיל על המשיבה, הריני מחייבת את המשיבה לשלם למבקשת את הוצאותיה בגין ההליך בסך 150,000₪ ואת הוצאות שכ"ט עורכי דינה בגין הליך ההתנגדות ובקשה זו בסך 400,000₪. סכום זה לדעתי משקף את נקודת האיזון הראויה בין סכום ההוצאות שהוצא בפועל, לבין שיקולי סבירות נחיצות ומידתיות, והכל בהתחשב בנסיבות העניין ובמדיניות הראויה בהליכיס בפני רשם הפטנטים. סכום ההוצאות יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

5. נוכח העדר תגובת המשיבה, הריני מורה על מתן צו חסיון כמבוקש אך ורק ביחס לחומר שהוגש במסגרת הבקשה לפסיקת הוצאות המבקשת.

יערה שושני -כספי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום | 29 מרצ 2011 כ"ג אדר ב תשע"א