מבקשות המחיקה
- שם: 1 ארגון נשי ובנות חב"ד באה"ק מרכז לענייני חינוך (ע"ר) 2 ארגון נוער חב"ד, בת מלך, הפנסאים - צבאות ה', מועדון המעשים הטובים
- בא כח: פרייס פלינר עורכי דין
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר
בקשה למחיקת סימן מסחר 64 "צ ה צבאות ה' אנו רוצים משיח עכשיו" (מעוצב)
מבקשות המחיקה: 1 ארגון נשי ובנות חב"ד באה"ק מרכז לענייני חינוך (ע"ר) 2 ארגון נוער חב"ד, בת מלך, הפנסאים - צבאות ה', מועדון המעשים הטובים כולן ע"י ב"כ: פרייס פלינר עורכי דין
בעלי הסימן: 1 ישראל דוד נחשון לוי נחשון צבאות השם בע "מ כולם ע"י ב"כ: פרל כהן צדק לצר בר\
בפניי בקשה להורות לבעלי הסימן הרשוס, להימנע מלפנות במישרין או בעקיפין לרב הדיין הרב משה הבלין בכל עניינו הנוגע להליך המחיקה התלוי והעומד בפניי, בין היתר, בעניין עדויות הצפויה של המצהיריס מטעס מבקשי המחיקה. עוד נתבקשתי להורות לבעלי הסימן להימנע מלפנות אל המצהיריס מטעס מבקשי המחיקה. מבקשת הביטול טוענת כי צוויס אלה נדרשים על מנת להבטיח את התנהלות ההליך שבפניי.
מבקשות המחיקה הינן עמותות רשומות המשתייכות לזרס החב"ד, אשר עוסקות בפעילות חינוכית ומפיצות את תורתו של הרבי מילובאוויטש. לטענת מבקשות המחיקה, הסימן שמחיקתו מתבקשת עוצב בידי הרבי מילובאוויטש בעצמו והוא נמצא בשימוש של כל אנשי ונשות חב"ד.
טענת בעלי הסימן הינה כי הרב ישראל דוד נחשון הקיס את ארגון צבאות ה' והסימן הרשוס הינו הסמל של אותה תנועה. לטענת מבקשות המחיקה עושות שימוש בסמלים אחרים לצורך פעילותן.
רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר
מבקשי המחיקה הגישו תצהיריהם בתמיכה לבקשת המחיקה. בעלי הסימן הגישו בקשות ארכותה להגשת ראיותיהם ואלה טרם הוגשו.
מתוך הבקשה שבפניי עולה כי בעלי הסימן פנו בקשר לשניים מתוך העדים המשמשים כדיינים לצדדים שלישיים. פנייה זו הינה על רקע הליך בו דנו כנטען אותם דיינים ממש בסכסוך שבין בעלי הסימן לבין גורמים הקשורים למבקשות הביטול. בנסיבות אלה סבורים בעלי הסימן כי התנהלות הדיינים אינה במקומה ומשלוח המכתבים בעניינו נועד לחשוף את ההתנהלות האמורה. בעלי הסימן טוענים כי אין במעשיהם משום שיבוש של הליך שיפוטי כמשמעותו בסעיף 244 לחוק העונשין, התשל"; - 1977.
מבקשי המחיקה טוענים כי מטרת הפניה של בעלי הסימן הינה להרתיע את העדים ולסכל את עדויות וכי אחת מחברות הקהילה חזרה בה מכוונתה להגיש תצהיר בהליך שבפניי בעקבות התנהלות זו.
בסימן א' לפרק ט' בחוק העונשין נקבעו שורה של עבירות שנועדו להגן על קיום הליכים שיפוטיים תקינים, יעילים וצודקים. כפי שנקבע בעניין רע"פ 7153/99 אלגד נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(5) 729, 739
"העבירות בסימן זה נועדו להגן על מהלך ההליך השיפוטי ועל תקנותם של הליכים משפטיים מקובלים."
בעניין אלגד נקבע כי היסוד העובדתי שבסעיף 244 לחוק העונשין כולל היקף רחב של התנהגויות, דהיינו מעשים ומחדלים, שנועדו להפריע לניהול הליך שיפוטי, לחקירה פלילית ולביצוע הוראה של בית המשפט.
עבירות אלה רלוונטיות הן להליכים פליליים והן להליכים אזרחיים, כפי שנקבע בעניין ע"פ
0 עו"ד שרגא בלזר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 133, 185 :
"טענה זו אינה מובנת: מפגש מרצון בין בעלי דין אזרחיים אינו חופף את מושג ה"הטרדה" כפי שבואר לעיל; מאידך גסירו, אכן נתכוונו לכך, שאס יטרידו צד בהליך אזרחי שמסר או ימסוד עדות במשפט (עניין "החקירה" שבסעיף 249 אינו דלוואנטי בהליך אזרחי), הדין תהיה בכך משום עבירה
באותה מידה בהטרדת עד בהליך פלילי מהווה עבירה "
.10
.1
.12
.3
4
.5
.6
לפיכך נראה כי ככל שאדם מבצע מעשה או מחדל בכוונה להפריע לניהול הליך בפני רשם סימני המסחר תוכל התנהגות זו להיחשב כביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט בהתאם לסעיף 244 לחוק העונשין או כהטרדת עד לפי סעיף 249 לחוק העונשין.
אין בדעתי להכריע במסגרת זו בשאלה אם יש במעשיהם של בעלי הסימן או מי מטעמם משום עבירה פלילית. איני סבורה כי ניתן לעשות כן במסגרת הכרעה בבקשת ביניהם בהליך בפני הרשם בשעה שעניינם בעבירה פלילית חמורה.
יתרה מכך, סבורה אני כי אין כל סיס ליתן צו האוסר על הטרדת עד או ביצוע עבירות פליליות אחרות. הימנעות מביצוע עבירה וציות לחוק הן חובות החלות על כל האזרחים ללא צורך במתן להן תוקף מיוחד בהחלטה של ערכאה זו.
עם זאת, בירור עובדתי ראוי הנדרש כדי להגיע להכרעה הוגנת וצודקת אינו יכול להיעשות כאשר בצל ההליך מתנהלים מעשים בין צד להליך לבין העד של הצד שכנגד או צדדים שלישיים וזאת במטרה להשפיע על העד ועל תוצאות ההליך. מעשים כאמור הללו פסולים וככל שיימשכו יינתן להם המשקל המתאים בהערכת מכלול הראיות, לרבות מהימנות העדים, תוספת של הצדדים להליך ושיקולים נוספים שעשויים להשפיע על התוצאה הסופית. ככל שמבקשות המחיקה מודעות להימשכות של מעשים כאלה, יגישו הודעה מתאימה על מנת שיילקחו בחשבון במסגרת ההכרעה.
זאת ועוד, מקובל עליי טענת מבקשות המחיקה כי המקוס והעיקר להתמודד עם עדויות הצד שכנגד הינה ההליך עצמו, דהיינו בחקירה הנגדית של העדים, בהגשת ראיות נגדיות ובהעלאת טענות משפטיות ועובדתיות. ניסיון להשפיע על תוצאת ההליך שלא באמצעות ניהולו עלול להעיד כי קיים צד וקושי ראייתי, משפטי או אחר וכי מטעם זה מנסה הוא לזכות ביתרון בדרך שאינה ראויה.
יתרה מכך, ככל שבעקבות התנהלות של צד בהליך או מי מטעמו, יחליט עד שלא להתייצב למתן עדות, הרי שרשאי הצד המעוניין בעדותו להגיש בקשה מתאימה לרשם. נזכיר כי בהתאם לסעיף 8 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 בידי ערכאה זו נתונות הסמכויות הנוגעות להתייצבות של עדים הנתונות לבתי המשפט (ראה תקנות 189-178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984).
אף כי לא מצאתי לנכון ליתן את הצו המבוקש, טוב יעשו בעלי הסימן אם לאור האמור לעיל יתנהלו במסגרת הקבועה בפקודה ובתקנות. בהתאם להחלטות שניתנו בבקשות הארכה של בעלי הסימן, עליהם להגיש ראיותיהם עד יוס 12.4.2020.
רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר
7. לאור התוצאה אליה הגעתי איני עושה צו להוצאות.
ז'קלין ברכה
פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים
ניתן בירושליס ביוס יט' אדר תש"פ 5 מר> 2020
סימוכין: 1